תיאוריית הבגידה מבפנים שנתניהו מתדלק מעבירה את הדיון מכשל שאפשר לחקור לחשד שאין לו סוף

״וואי, איזה יופי. תראי איך הוא, נתניהו, חד. תראי איך הוא חד. זה היה ב-06:29, לא ב-06:40. תשני את השעה״. לפי תמליל שפרסמו חדשות 12 ב-9 באוקטובר, אלה הדברים שאמר ראש הסגל של בנימין נתניהו, צחי ברוורמן, לקצרנית בלשכת ראש הממשלה בינואר 2024. לפי התמליל, ביקש ברוורמן, בעיצומה של המלחמה, להקדים את שעת השיחה שקיים ראש הממשלה עם מזכירו הצבאי בבוקר 7 באוקטובר. ״אסור לי. תראה, צחי, זה ממוחשב, אי אפשר לגעת״, השיבה הקצרנית.

ב-8 באוקטובר שבר אלוף (מיל׳) אבי גיל, מזכירו הצבאי לשעבר של נתניהו, את שתיקתו בת שלוש השנים. בראיון לדני קושמרו וליואב לימור בחדשות 12 סיפר על ניסיון לשנות תיעוד רשמי, על התרעות שהגיעו לראש הממשלה ועל מחלוקות פוליטיות סביב עסקאות החטופים. גיל, שהמתין להקמת ועדת חקירה ממלכתית, הסביר כי היעדרה, המחדל בטיסת פליי דובאי (טייס המשנה תקף את הקברניט בדרך לישראל) ופניות של משפחות שכולות ושורדי שבי הביאו אותו לדבר. ״השבועות האחרונים סימנו לי נתיב אחר, סימנו לי שאני צריך לצאת ולומר את האמת״, אמר, וסיפר על ״אנשים שפוגשים אותי ברחוב ואומרים לי: ׳פשוט תבוא ותספר מה שאתה יודע. תאמר את האמת׳״. מנתניהו נמסר בתגובה לראיון: ״כמו אחרים, אבי גיל ידע על המתקפה המתקרבת ובחר שלא להעיר את ראש הממשלה בזמן. ראיונותיו של גיל הם ניסיונות לטשטש את האמת הפשוטה והכואבת על הכשל בתפקודו״.

חמישה ימים אחר כך, ב-13 באוקטובר, הגיע נתניהו לאולפן ״הפטריוטים״ בערוץ 14. באחד הרגעים פנה אליו ינון מגל והציע הסבר אלוהי: ״הקדוש ברוך הוא כותב את הקמפיין של הימין״, אמר, ומנה את הפרסומים שלטענתו מפריכים את הדיווחים על ההתרעות לנתניהו, את הטענות על הפקרת החטופים ואת האישומים במשפטו. ״אני תמיד שמח לקבל סיעתא דשמיא, אבל אני רוצה קודם כול סיעתא דארעא, וזה אומר שהולכים להצביע״, ענה נתניהו. באולפן הזה טענות לא נדרשות לעמוד במבחן, סתירות לא מחייבות תשובה, והשאלה על אחריותו של ראש הממשלה מפנה את מקומה לשאלה איך ינצח שוב בקלפי.

״תשני את השעה״

באוקטובר 2023, בזמן שהציבור בישראל עוד ניסה להבין מה קרה לו, החלו בלשכת ראש הממשלה לאסוף פרוטוקולים ותיעוד של דיונים ושיחות. כך מעיד גיל: ״בסוף חודש אוקטובר פנו אליי מספר גורמים ומסרו לי שיש מאמץ איסוף פרוטוקולים חריג. תוך כדי המלחמה, כשאנחנו מכינים את התמרון או מתחילים את התמרון בעזה. פנו אליי שיש בלשכת ראש הממשלה איסוף פרוטוקולים, והאיסוף חומרים הזה מבוצע בניגוד לנהלים״. גיל פנה ליועצת המשפטית לממשלה: ״לא רציתי להאשים אדם, לא רציתי לפתוח בשום דבר – רציתי לעצור את זה. פניתי אליה וביקשתי לחדד את הנהלים בצורה פורמלית, וכך היה״. בעקבות הפנייה הוציאה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו״ד גיל לימון, מסמך שקבע איך מעיינים בפרוטוקולים ואסר לקחת מהם עותקים.

שלושה חודשים אחר כך, בינואר 2024, נכנסה הקצרנית למשרדו של גיל, סגרה את הדלת וסיפרה לו כי ראש הסגל צחי ברוורמן הורה לה לשנות את שעת השיחה שקיים גיל עם נתניהו בבוקר 7 באוקטובר, מ-06:40 ל-06:29.

״היא הבינה שזה חריג. אני מעריך שהיא הייתה במצוקה״, אמר גיל. ״קודם כול היא יודעת מה מותר ומה אסור. … אם אני זוכר נכון, אפילו השינוי הוצע על ידי ראש הסגל (ברוורמן, ס״ת). על זה אין עוררין. אלה עובדות שעליהן אין עוררין״.

בחקירתו הכחיש ברוורמן את החשדות נגדו, ועורך דינו, ז׳ק חן, טען שפעל בסמכות לתיקון טעות ברישום. מטעמו נמסר אחרי פרסום התמליל כי ״אין כל תמליל כזה של שיחה עמה״, וכי גיל ״שכח לספר בחקירתו במשטרה על שיחה עם מר ברוורמן ב-6:33 בה סיפר לו על השיחה ב-6:29״. החקירה הסתיימה לפני יותר משנה, ומאז ממתין התיק להחלטה בפרקליטות. השעה 06:29 היא השעה שבה העיר גיל את נתניהו בשיחת טלפון קצרה; את הדיווח המלא מסר לו בקו האדום ב-06:40, ושיחה זו היא שתועדה בסטנוגרמה. בזמנו, המשמעות האפשרית של הקדמת הרישום ב-11 דקות הייתה הצגת נתניהו כמי שקיבל את הדיווח המלא ופעל כבר בדקות הראשונות של המתקפה. בהמשך, כשהנרטיב השתנה, השעה המוקדמת השתלבה בטענות על הסתרת מידע מצד גורמי הביטחון – שלא העירו את נתניהו בזמן, ושאילו עודכן במהלך הלילה היה יכול למנוע את האסון או לצמצם אותו. משם התפתח הנרטיב של בגידה מבפנים.

אחת עשרה דקות אינן יכולות להסביר לבדן את קריסת ההגנה על יישובי הדרום. ובכל זאת, יש להן כוח פוליטי רב: ברגע שבו שעת השיחה משתנה, משתנה גם המקום שמוקצה לראש הממשלה בסיפור. לא רק מה ידע ומתי, אלא אם היה הראשון שהתעשת, האחרון שעודכן או מי שמנעו ממנו לדעת.

ברגע שבו שעת השיחה משתנה, משתנה גם המקום שמוקצה לראש הממשלה בסיפור

סיון תהל

16 מחברות

אבי גיל שירת שלוש שנים כמזכירם הצבאי של נפתלי בנט, יאיר לפיד ובנימין נתניהו, ובמהלכן מילא 16 מחברות עבות בכתב יד צפוף. לפני שעזב, דאג שתוכן המחברות יישמר בעותק דיגיטלי במחשב מסווג באגף המודיעין. ״אני נסמך גם על זיכרון, אבל אני רשמתי לי מראי מקום, אירועים, תחת מגבלות של סיווג״, הוא מסביר. ״ועדת חקירה ממלכתית תקבל ביום הקמתה את כל מה שיש לי, כולל מה שיש לי לומר״.

הוא אינו מרואיין שממנו מצפים לנאום פוליטי. פעם אחר פעם, גם כשלימור וקושמרו דוחקים בו, הוא חוזר לאותה הבחנה: אלה העובדות, אלה ההערכות, ואת השאלות על החלטותיו של ראש הממשלה יש להפנות אליו.

״שלוש שנים לא מוקמת ועדת חקירה. שלוש שנים השיח מזדהם עם עובדות לא עובדות, עם חצאי משפטים, עם כל מיני תיאוריות כאלה ואחרות. שלא יעזור כלום – לאורך שנים נפתח פה פער בין העובדות, האמת, בין מה שקרה ובין מה שנאמר, לבין מה שמוצג לציבור״, אומר גיל. ״ואולי זו המטרה״.

דווקא הסירוב של גיל לספק תשובה לכל שאלה הוא לב העדות שלו. הוא לא מבקש להחליף סיפור פוליטי אחד בסיפור פוליטי נגדי, אלא להחזיר את ההבחנה שכמעט נעלמה מן הדיון: מה מתועד, מה הוא יודע, מה הוא משער ומה עדיין טעון חקירה. במציאות שבה כל פרט מגויס מיד כדי להוכיח נאמנות או בגידה, גם ההתעקשות לומר ״אינני יודע״ היא מעשה בעל ערך ציבורי.

הוא מדבר על ״הכישלון העצום של… כלל המערכות, ובראש ובראשונה המערכת הביטחונית״, ועל חלקו שלו אומר: ״את זה אי אפשר לקחת, אני נושא את זה״. ״יש לי המלצה אחת לוועדת החקירה שתקום, למבקר המדינה שלקח פרוטוקולים: אל תסתפקו רק בתמלול של הדברים. תדרשו את הקלטות המקור. תקשיבו״. ״צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית שבאמת תהפוך אבן אבן, דף דף, אדם אדם״, הוא אומר. ״אחרת לא נדע, לא נלמד, זה יקרה לנו שוב״.

התרעות שהגיעו, החלטות שלא התקבלו

במשך חודשים לפני הטבח הועברו לדרג המדיני אזהרות מפני הידרדרות במצב הביטחוני ופגיעה בהרתעה. בכתבה שפרסמתי כאן בספטמבר ריכזתי עשר התרעות שהגיעו לנתניהו בשבעת החודשים שלפני הטבח, ובהן מסמכי אמ״ן, מכתב הרמטכ״ל, אזהרת ראש השב״כ ואזהרות מבכירים בעולם הערבי. באפריל 2023 שאל ינון מגל את נתניהו, באותו אולפן ״הפטריוטים״, על הערכת אמ״ן שלפיה גובר הסיכוי למלחמה. ״אני חושב שיש הפרזה בזה, אבל אני אגיד לך דבר אחד: אנחנו תמיד נערכים לאפשרות הזו, ולא רק נערכים לאפשרות הזו אלא נערכים לטפל בה ב-360 מעלות״, השיב נתניהו.

ביולי 2023, ערב ההצבעה על ביטול עילת הסבירות, קיבל נתניהו התרעות על סכנת מלחמה ועל הפגיעה בהרתעה הישראלית. בתביעת הדיבה שהגיש נגד נתניהו ב-14 באוקטובר מפרט רונן בר את ההתרעות שלטענתו העביר לו, ובהן המשפט שלגרסתו אמר לנתניהו בשיחה בקו המאובטח ב-23 ביולי 2023: ״אני מעביר לך התרעה אסטרטגית למלחמה״. ״ראש השב״כ אומר שהוא מוסר לו התראה למלחמה״, אומר לימור. ״ראש השב״כ לשעבר מדייק בדבריו״, עונה גיל. גיל אישר כי הגיע לנתניהו, שהיה מאושפז בבית החולים להשתלת קוצב לב, מסר לו דוח מודיעין ומכתב אישי מהרמטכ״ל, וחיבר אותו לשיחה מאובטחת עם בר. ״ומה עושה עם זה ראש הממשלה?״ מנסה שוב לימור. ״אני באמת מציע שתשאלו אותו״, משיב גיל.

גיל התייחס גם לראש אמ״ן ולראש אמ״ץ, שנשלחו לכנסת כדי להזהיר את השרים. רובם לא באו: לפי דיווח בחדשות 12 ביולי 2023, רק שלושה שרים שמעו את התדריך, אחד מהם בטלפון. ״אם שני קצינים בכירים בצה״ל נשלחים, אגב על ידי שר הביטחון והרמטכ״ל – אחד מהם הוא ראש אמ״ן ואחד ראש אמ״ץ – ומעוניינים לדבר עם מקבלי החלטות, מן הראוי שיקשיבו להם. לפחות שיקשיבו להם. לא חייבים לקבל את עמדתם״, אמר גיל.

לשאלה אם ההתייחסות להתרעות הייתה הולמת, סירב גיל לתת ציונים. כשנשאל אם לא היה רגע שבו תפס את נתניהו בדש מעילו ואמר לו שקורה משהו לא טוב, השיב: ״ראש הממשלה פגש בדיונים הללו. הוא שמע את זה מראשי הארגונים״, והוסיף: ״היו דיונים רבים. רבים״. וכשנשאל אם הכול נאמר: ״הכול נאמר. כל מה שהיה ידוע למערכת הביטחון נאמר״. עם זאת הבהיר: ״האם הייתה התראה ספציפית, ממוקדת, לתרחיש של מתקפה כזו מעזה בוודאי? תשובה חד-משמעית לא. האם התחלנו לזהות במערכת הביטחונית פגיעה בהרתעה, התבוננות אחרת של האויבים שלנו על מדינת ישראל? התשובה חד-משמעית כן, והיא יוצגה בכל הדרגים״. וכשנשאל אם השב״כ המליץ שוב ושוב על חיסולים בעזה וראש הממשלה לא אישר: ״היו המלצות מעת לעת לבצע פעולות סיכוליות בעזה, וההמלצות הללו לא התקבלו״.

מראיין: ״לא היה איזה רגע שבו תפסת בדש מעילו ואמרת: ׳אדוני ראש הממשלה, קורה כאן משהו לא טוב?׳״
גיל: ״ראש הממשלה פגש בדיונים הללו. הוא שמע את זה מראשי הארגונים״.

מתוך הראיון של אבי גיל בחדשות 12

גיל התייחס גם למסמך בן 55 העמודים שהגיש נתניהו למבקר המדינה ופורסם בפברואר, ובו ציטוטים נבחרים מתוך דיונים ביטחוניים לאורך השנים. ״המסמך שפורסם לציבור לא משקף את מה שאני ראיתי, שמעתי ואת הדיונים שהשתתפתי בהם. הוא משקף חלק. אני קראתי את המסמך, והמושג ׳הוצא מהקשרו׳ יהיה רידוד ושטחיות לעומת איך שאני חוויתי את הדברים״, אמר, והוסיף: ״הוא אפילו לא משקף מחצית מהתמונה. אני מדבר על שקרים, חצאי אמיתות״. לשאלה אם יש פער בין מה שמספרים לאזרחים לבין מה שקרה באמת, ענה: ״בוודאי. יש המון פערים״.

״לא כדי לתת שי לחג״

גם שאלת ההתרעות שלפי הפרסומים הגיעו לנתניהו ממצרים ומאיחוד האמירויות ערב 7 באוקטובר עלתה בראיון. לפי תחקיר של שלומי אלדר ורותי יובל שפרסם ״הארץ״ בספטמבר, בימים האחרונים של ספטמבר 2023, כשבוע וחצי לפני הטבח, התקשר נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד לנתניהו והזהיר אותו מפני כוונותיו של סינוואר. לפי הפרסום, השיחה נמשכה 45 דקות, ונתניהו לא עדכן את הרמטכ״ל, את ראש השב״כ ואת ראש המוסד. לשכת נתניהו הכחישה שהשיחה התקיימה. גיל אמר שבאותם ימים לא היה בלשכה ולכן אינו יודע לומר, אבל הוסיף: ״לא כל מה שקורה בלשכת ראש הממשלה מופיע בלו״ז״.

לפי שורת פרסומים, גם מצרים הזהירה את ישראל לפני המתקפה. יומיים אחרי הטבח דיווחה סוכנות AP מפי גורם מודיעין מצרי כי קהיר הזהירה שוב ושוב מפני ״משהו גדול״. לפי פרסום של סמדר פרי ב-ynet, ראש המודיעין המצרי עבאס כאמל העביר ללשכת ראש הממשלה מסר שבו הזהיר מפני ״משהו חריג, מבצע אימתני״. בלשכה הכחישו שהגיע מסר כזה.

על התרעה מעבאס כאמל אמר גיל ״אני לא מכיר״, אבל התייחס לפרסומים על מטוס מצרי שנחת בישראל לפני הטבח: ״אני לא יודע מי זה. מישהו ככל הנראה נפגש עם מישהו שהגיע ממצרים. אני מעריך שזה לא כדי לתת שי לחג״. ובהמשך: ״אנחנו יודעים שהגיע מטוס מצרי, שהה על הקרקע מעל שעה וחזר. המטוס הזה בדרך כלל משמש את המודיעין המצרי. עד כאן סעיף העובדות. סעיף ההערכות וההשערות – מטוס כזה לא מגיע סתם כדי לתדלק ולעשות גיחת אימונים לטייס. … מישהו במדינת ישראל, אני מעריך, יכול לשפוך אור על מה היה, לכאן או לכאן, ואת המישהו הזה כדאי שנאתר״.

ב-13 באוקטובר, באולפן ״הפטריוטים״, הודה נתניהו לראשונה שכאמל אכן נחת בישראל לפני הטבח. לפי תחקיר של המגזין ״אטלנטיק״, מטוס הקשור למודיעין המצרי נחת בנתב״ג ב-26 בספטמבר 2023 ושב לקהיר כעבור 67 דקות. נתניהו אמר שלא נפגש עם כאמל, וביקש מגורמי הביטחון והאכיפה לברר עם מי נפגש. ראש המוסד לשעבר דדי ברנע, ראש השב״כ לשעבר רונן בר, מתאם הפעולות בשטחים לשעבר ע׳סאן עליאן וראש המל״ל לשעבר צחי הנגבי הכחישו כולם שנפגשו עמו.

בהמשך הראיון, כשנשאל על הדיווחים שיועצי נתניהו ניהלו מבצעי השפעה וניסו להשחיר את מצרים, סיפר גיל על עיסוק נרחב שהחל פתאום בשלהי תפקידו, ״בערך פברואר-מרץ-אפריל 24׳״, בהפרת הנספח להסכם השלום עם מצרים בעניין כמות הכוחות שהמצרים מכניסים לסיני. ״אני זוכר שתהיתי מהיכן זה הגיע. משהו שבמשך שנים מתעסקים איתו והוא לא מטריד כל כך״, אמר, והוסיף: ״אני לא יודע לומר היום אם זה קשור או לא קשור, אני אומר את זה בזהירות״.

״שגרתי״ או ״לא חריג״

אחד הנרטיבים המרכזיים שנבנו אחרי הטבח מתמקד בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר. ״מערכות המידע בצה״ל עובדות בצורה כמעט אוטומטית״, מסביר גיל. ״יש שורה של אנשים שמקבלים בדחיפה מידע שהם אמורים לקבל מתוקף תפקידם. המידע זרם במערכות באותו לילה, כמו שזרם יום לפני ויומיים לפני. … סימנים מחשידים, ולצידם סימנים מצננים או מסבירים למה זו שגרה״. לדבריו, ״מה שהיה במערכות המידע של אמ״ן היה בלשכות הבכירות שנמצאות על אותה מערכת, כולל לשכת ראש הממשלה במחלקה המודיעינית של המזכירות הצבאית״.

ב-03:55 קיבל קצין המודיעין במזכירות הצבאית מידע על סימנים מחשידים ברצועת עזה. ״אני לא מעוניין להיכנס לפרטים של ההודעה״, אומר גיל, ״אבל בהודעה מופיעה יותר מפעם אחת ויותר מפעמיים המילה ׳שגרתי׳ או ׳לא חריג׳״. לדבריו, הקצין קיבל ״החלטה מקצועית שלא להעיר אותי״, כפי שקרה גם בעבר, כשלעיתים הוחלט להעיר ולעיתים לא. את התרחיש ההיפותטי סירב גיל לבחון: ״אני לא רוצה להיכנס למה היה קורה אילו. אני מציין את העובדות״. ב-06:12 העיר אותו ראש לשכת ראש השב״כ בשיחת וואטסאפ וביקש לשוחח איתו בטלפון האדום.

כעבור ארבע-חמש דקות, בקו האדום, נמסר לו על סימנים מחשידים, ובהם ירידת בכירים בחמאס לתת-קרקע. לצד זאת, נמסרו גם סימנים שנתפסו כמרגיעים, וכן הערכה שאין בהילות מיידית. הוא עודכן שראש השב״כ הנחה, ליתר ביטחון, לשלוח לדרום צוות מבצעי, ״צוות טקילה״. ״רמטכ״ל וראש השב״כ לא מתקשרים ישירות לראש הממשלה. … זה גם לא תקין שיתקשרו. יש צורה להתנהלות של ראש ממשלה מול ראשי הארגונים״, אומר גיל.

כשנשאל אם חשב להעיר את ראש הממשלה, הוא משיב: ״בוודאי. רק לפני שאני מעדכן את ראש הממשלה אני צריך לדבר עם עוד גורם לפחות״. הגורם הזה היה ראש לשכת הרמטכ״ל, ואיתו שוחח ב-06:22. ״שוחחנו בערך 4-5 דקות בטלפון האדום, ובעודנו מדברים כעבור כמה דקות מתחיל הירי״. ב-06:29 העיר גיל את נתניהו: ״ראש הממשלה, חמאס פתח בירי נרחב מאוד. אני מחבר את זה למודיעין שקיבלתי לפני עשר דקות בטלפון. אני מעריך שחמאס פתח במתקפת פתע רחבה. אני אוסף נתונים ואני אתקשר אליך בטלפון האדום ברגע שיהיו לי אותם בהקדם״. ב-06:40 חוברו שוב בטלפון האדום, וגיל אמר לנתניהו: ״אנחנו במלחמה״.

״זה שקר״

נתניהו נתן במהלך השיחה כמה הנחיות, וגיל העביר אותן הלאה. כשנשאל אם המערכת פעלה עוד לפני שקיבלה הנחיה מראש הממשלה, השיב: ״המערכת חייבת לפעול לבד לפני שהיא מקבלת את ההנחיה ואחרי שהיא מקבלת את ההנחיה״. המראיינים עימתו את גיל גם עם טענתו החוזרת של נתניהו שלפיה הרמטכ״ל, ראש אמ״ן וראש השב״כ לא העירו אותו בכוונה.

גיל השיב: ״מאשים את מי? מאשים את הרמטכ״ל שסיכן את חייו ופיקד על מבצעים שאי אפשר לתאר ולספר? את ראש השב״כ? זה עוד פעם חוזר לסיפור של בגידה והסתרה. בואו נדבר על עובדות. שמי שטוען את זה שיציג עובדות. העובדות הן שיש תהליכי עבודה. הם בוצעו כפי שבוצעו בעבר. האם היה כשל? האם הפרשנות לעובדות הייתה שגויה? חד-משמעית כן. האם אני חושב, על בסיס הנתונים והעובדות שאני מכיר, שמישהו הסתיר בכוונה או מנע בכוונה מידע? זה שקר״. כשנשאל אם תהה למי יש אינטרס להפיץ את תיאוריית הבגידה, השיב: ״אני שואל את עצמי ואני אענה לעצמי״. חמישה ימים אחר כך, באולפן ״הפטריוטים״, חזר נתניהו על הטענה: ״אם הם יעירו אותי, הם יודעים בדיוק מה הייתי עושה״. לדבריו, היה מבטל את הנובה ומעמיד בהיכון את חיל האוויר ואת כיתות הכוננות.

תיאוריית הבגידה משנה את מבנה הסיפור. במקום לשאול כיצד נכשלו מערכות הביטחון והדרג המדיני, היא מזמינה את הציבור לחפש מי הסתיר מן המנהיג את האמת. כך יכול מי שעמד בראש המערכת להופיע גם כמי שנפל קורבן למזימה נגדו. זו אינה הוכחה לכוונתו של אדם מסוים להפיץ את הטענה – זו המשמעות הפוליטית של העברת הדיון מכשל שניתן לחקור לחשד שאפשר להמשיך להזין בלי סוף.

שעתיים עד הקריה

גיל הגיע לקריה בשבע בבוקר. נתניהו, לדבריו, הגיע ״רבע לתשע״, יותר משעתיים אחרי תחילת המתקפה. ״זה סביר בעיניך שלוקח לראש ממשלה שעתיים מרגע שפורצת מלחמה ועד שהוא מגיע לנהל אותה?״, שואל לימור. ״תשאלו אותו, לא אותי״, משיב גיל.

קושמרו מבקש לדעת אם נתניהו שוחח עם מישהו בדרך או ביקש מגיל ליצור קשר עם גורמי הביטחון. ״אם הוא דיבר עם מישהו, אני לא יודע. ממני לא ביקשו, אני עדכנתי אותו בתמונת המצב, גם בדרך, פעם אחת״, אומר גיל. כשנשאל על הטענות הסותרות בנוגע לתפקודו של נתניהו באותן שעות – מצד אחד שהיה מבועת ומבולבל, ומצד שני שהיה היחיד ששלט באירוע ונותר רגוע – הוא מסרב לקבוע: ״אני לא פסיכולוג ואין לי מרכז הערכה לקביעת תפקוד של ראש הממשלה״.

השאלות על ניהול המלחמה נמשכות גם לאחר הגעת נתניהו לקריה, הפעם סביב נוכחותם של יועציו בלב המערכת הביטחונית. קושמרו שואל במפורש אם פגש בקריה את יונתן אוריך ואת אלי פלדשטיין, שלא החזיקו בסיווג ביטחוני. ״כן, בוודאי שאני פוגש אותם״, משיב גיל. כשנשאל אם השניים ניסו להיכנס למקומות שלא היו מורשים להיכנס אליהם, הוא משיב: ״טבע האדם הוא שהוא סקרן, וכשהוא מגיע לביקור באיזה מקום הוא רוצה להיכנס. אני לא רוצה לצבוע את זה בצבע של משהו חתרני. בכל ביקור טבעי שאנשים רוצים להיכנס לכל מקום. הקפדתי שלא ייכנסו״. לשאלה אם בירר עם אוריך מדוע הגיע לקריה לבוש במדים, הוא משיב: ״את השאלות ששאלתי את אוריך, אני אשאיר ביני לבין אוריך״.

״מישהו עסק בנרטיבים״

לימור חוזר לשאלת המניע לשינוי תיעוד השיחה: ״מה רוצים להראות? שראש הממשלה הוא היחיד שהתעשת בזמן? או אולי להראות שהמידע היה בשעה יותר מוקדמת, כלומר לרפרר לתיאוריית הבגידה?״ גיל משיב: ״יכול להיות״.

כשנשאל איך ייתכן שהתנהגות ״עבריינית, פלילית, פוגעת במדינה ובביטחונה״, כפי שהגדיר אותה המראיין, לא הבשילה לכתב אישום, השיב גיל: ״תשאל אותם. אני יודע את העובדות. אגב, העובדות לא הוכחשו. שונתה שעת השיחה – היה ניסיון לשנות, כי עלינו על זה. זה אירוע חמור עובדתית. לא מכחישים אותו. מספרים סיפורים״.

״יש לי הערכות, מסרתי אותן למי שהייתי צריך למסור. דבר אחד בטוח, הוא לא הערכה: מישהו עסק בנרטיבים מסוימים. היה לו חשוב לבדוק משהו שקרה ב-7 באוקטובר באמצע ינואר״, אמר גיל. ״כמה זה חמור? כמה זה יוצא דופן?״ שאל קושמרו. ״זה שינוי של סטנוגרמה, זה שינוי של האמת. זה יוצא דופן? אני מקווה שכן״.

זה שינוי של סטנוגרמה, זה שינוי של האמת

אלוף (מיל׳) אבי גיל, חדשות 12

גיל סיפר מה עשה אחרי שהקצרנית פנתה אליו: ״אני באותו רגע לא חיכיתי, היינו בין שני דיונים שבמקרה השתתפה בהם היועצת המשפטית לממשלה. … ישבתי, כתבתי בכתב ידי פתק ליועצת המשפטית ועדכנתי אותה בעניין. ואמרתי לה: ׳אנחנו באירוע, אנחנו באמצע מלחמה, אל תעשו עם זה כרגע כלום׳. היה לי חשוב לתעד כדי שאם יבוא מישהו ויוכיח דברים שאני תיעדתי אחרת… תהיה לנו דוגמה לכך. זה זיוף״. מכאן גם המשמעות של דרישת גיל להקלטות המקור. שינוי תיעוד רשמי שלא כדין, אם התרחש, עלול לשנות גם את הראיות שבאמצעותן הציבור יוכל לדרוש תשובות.

החזרנו את כולם?

251 בני אדם נחטפו ב-7 באוקטובר, ו-85 מהם חזרו הביתה בארון. ב-14 באוקטובר סיפק נתניהו המחשה נוספת למאבק על הזיכרון. ״אתמול ציינו שנה לשחרור כל חטופינו, החיים והחללים כאחד״, כתב בחשבון ה-X שלו. ״רבים לא האמינו שנשיג את היעד הזה, שנראה כבלתי אפשרי – אבל אנחנו האמנו. ובעזרת גבורת חיילינו ותושייתם השגנו את היעד. החזרנו את כולם הביתה״.

זה לא נכון. ב-13 באוקטובר 2025 שוחררו 20 החטופים החיים האחרונים. השבת גופותיהם של 28 החטופים החללים נמשכה עוד יותר משלושה חודשים, עד שגופתו של החטוף האחרון, רן גואילי, אותרה ב-26 בינואר 2026. אפילו בסיפור השבת החטופים, שבו תאריכי השחרור וההשבה מתועדים היטב, הגרסה הפוליטית מוחקת חודשים של המתנה ושל מאבק משפחות להשבת יקיריהן. ניצן אלון, לשעבר ראש מפקדת השבויים והנעדרים, אמר בדיון של מכון וושינגטון ב-2 באוקטובר שאפשר היה להגיע לשחרור כל החטופים שנה לפני שזה קרה, מבלי שתהיה לזה השפעה על תוצאות המלחמה. ״ייתכן שהיינו יכולים להציל כך חטופים שנהרגו, והחמצנו את ההזדמנות הזאת״, הוסיף, לפי ״כאן חדשות״.

גיל לא פירט אילו עסקאות עמדו על הפרק, באילו מועדים ומה היו תנאיהן, אבל אישר שמחלוקות פוליטיות השפיעו על קבלת ההחלטות: ״לאורך הזמן התפתחו פערים בין המלצות גופי הביטחון, ואולי אפילו רצון ראש הממשלה, לבין ההחלטות או ההמלצות של השרים״. ״עזוב התפלפלות״, אומר לימור. ״מה שאתה אומר במילים פשוטות זה שמסיבות פוליטיות חטופים מתו, נרצחו בשבי, כשאפשר היה להחזיר אותם בחיים?״ גיל משיב: ״זה מדויק״.

״אין מנהיגות בלי אחריות״

״ראש הממשלה אחראי?״ שואל לימור בסופו של הריאיון. ״כן. אני לא מבין באיזה עולם אפשר לנתק בין המושג מנהיגות למושג אחריות״, משיב גיל. לשאלה כיצד תשפוט ההיסטוריה את בנימין נתניהו, וכיצד תשפוט אותו עצמו, הוא עונה: ״לא יודע. אני מקווה שביססתי או אני מתבסס על עובדות ואמת, וכך ישפטו אותי״.

בחזרה לאולפן ״הפטריוטים״. ״אתם רוצים את איזנקוט ראש ממשלה? גולן שר ביטחון? לזימי שרת חינוך?״ פונה נתניהו לקהל באולפן. הקהל משיב בצעקות: ״לא״. נתניהו יודע היטב למי הוא מדבר. כשהקהל קורא ״ביבי מלך ישראל״, הוא עונה: ״אני לא מלך, חייב להיבחר״.

במשפט הזה מתכנסים שני הראיונות. גיל מקווה שישפטו על סמך עובדות ואמת, נתניהו מזכיר לקהל שהמבחן הקרוב שלו הוא הקלפי, ב-27 באוקטובר. בחירות הן מבחן פוליטי הכרחי, אבל הן אינן תחליף לחקירה של מה שקרה. רוב בקלפי אינו יכול לקבוע בדיעבד באיזו שעה התקיימה שיחה, אילו התרעות הונחו על השולחן או מדוע נדחו החלטות. אם הזיכרון של 7 באוקטובר יוכרע רק לפי השאלה מי הצליח לספר סיפור משכנע יותר, האחריות תהפוך מעובדה שיש לברר לעמדה שאפשר להצביע בעדה או נגדה בקלפי.