הסקרים פספסו כמעט בכל מערכת בחירות מאז 2006, בעיקר במפלגות הקטנות. האם הם יפספסו גם הפעם?
ב-2022 קיבלה מרצ בסקרים ארבעה-חמישה מנדטים ונשארה מחוץ לכנסת, וב-2013 קיבלה יש עתיד 8 עד 13 וזכתה ב-19 • ב-2015 ובאפריל 2019 הוערך הליכוד בחסר של 7-9 מנדטים, אבל הגוש כולו נחזה היטב • בשאלה שמכריעה הכל, אם לגוש יש 61, פער של מנדט או שניים קטן מטווח הטעות של הסקרים


הכתבה ב-89 מילים
- הערב ב-22:00 יתפרסמו המדגמים, אבל בדיקת המקום הכי חם בגיהנום מראה שכמעט בכל מערכת בחירות בעשרים השנים האחרונות פספסו הסקרים. ב-2022 קיבלה מרצ בסקרים ארבעה-חמישה מנדטים ולא עברה את אחוז החסימה. בספטמבר 2019 קיבלה עוצמה יהודית ארבעה ונשארה בחוץ, וב-2013 קיבלה יש עתיד 8 עד 13 וזכתה ב-19. הליכוד הוערך בחסר של 7-9 מנדטים ב-2015 ובאפריל 2019, אבל הגוש כולו נחזה היטב: הקולות עברו בתוכו. המדגמים מדויקים יותר, אבל כשהשאלה היא אם לגוש יש 61, גם מנדט אחד מכריע. ב-1996 חזו הסקרים והמדגמים ניצחון לפרס, ונתניהו ניצח ב-29,457 קולות.
הערב (ג׳) בשעה 22:00, עם סגירת הקלפיות, יתפרסמו המדגמים הראשונים, ומיד אחריהם ייפתח הוויכוח על השאלה לאיזה גוש יש סיכוי סביר יותר להרכיב ממשלה. אומרים שהנבואה ניתנה לשוטים, ובכל זאת סקרים בחיינו זוכים להילה של קדושה. למרות שפעם אחר פעם הם לא מפסיקים לאכזב, המשקל הציבורי שלהם רק הולך וגדל. במקרה של ישראל, בגלל שיטת הבחירות ואחוז החסימה הגבוה, טעות של מנדט אחד יכולה לשנות את התמונה מקצה לקצה. מבדיקת המקום הכי חם בגיהנום עולה שכמעט בכל מערכת בחירות בעשרים השנים האחרונות הסקרים פספסו, בפרטים קטנים כגדולים. הפערים בין הסקרים לתוצאות האמת היו דרמטיים, אבל עדיין כולם מאמינים להם.
להלן מקבץ טעויות ממערכות הבחירות האחרונות: בבחירות 2022, מרצ קיבלה 3.16 אחוז ולא עברה את אחוז החסימה (3.25 אחוז), בעוד שבסקרים ובמדגמים היא זכתה לארבעה ואפילו חמישה מנדטים. בספטמבר 2019 רוב הסקרים צפו לעוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר ארבעה מנדטים, אולם בסופו של דבר היא לא עברה את אחוז החסימה (קיבלה 1.88 אחוז). באפריל 2019 רוב הסקרים האחרונים העניקו לזהות של משה פייגלין 5-6 מנדטים ולימין החדש 6. שתיהן לא עברו את אחוז החסימה. במקרה הראשון הגוש של נתניהו גדל משמעותית וסלל את דרכו להרכיב ממשלה. בשני המקרים האחרים, גוש הימין אמנם קטן, אבל לא מספיק בשביל להרכיב ממשלה. התוצאה היתה בחירות נוספות.

- 2022 · מרצ: 4-5 מנדטים בסקרים, 0 בפועל (3.16 אחוז)
- ספטמבר 2019 · עוצמה יהודית: 4 בסקרים, 0 בפועל (1.88 אחוז)
- אפריל 2019 · זהות והימין החדש: 5-6 ו-6 בסקרים, שתיהן מתחת לאחוז החסימה
- 2015 · הליכוד: כ-21 בסקרים, 30 בפועל
- 2013 · יש עתיד: 8-13 בסקרים, 19 בפועל
- 2006 · קדימה: 34 בסקרים, 29 בפועל
אחוז החסימה הוא נקודת התורפה הקבועה. הסטיות הגדולות מתרכזות שוב ושוב במפלגות הקטנות. מפלגה שנמצאת קרוב לאחוז החסימה יכולה לקבל 4 מנדטים או אפס, וזה מזיז את כל מאזן הגושים. הסקרים טובים בתיאור התמונה הכללית, אבל חלשים בשאלה שבאמת מעניינת: האם לגוש יש 61. כשהפער סביב 60-61 הוא מנדט או שניים, הוא קטן מטווח הטעות הרגיל שלהם. גם במדגם, שינוי של מנדט אחד בין השידור בשעה 22:00 לתוצאה הסופית יכול להפוך את המסקנה.
הסקרים טובים בתיאור התמונה הכללית, אבל חלשים בשאלה שבאמת מעניינת: האם לגוש יש 61.

גם המדגם טועה
ויש כמובן את הדוגמה המפורסמת של בחירות 2015 שבהן הסקרים האחרונים חזו יתרון של שניים עד ארבעה מנדטים למחנה הציוני. המדגמים הראו קרב צמוד ביותר עם יתרון למחנה הציוני, שיושב הראש שלה בוז'י הרצוג עוד הגדיל והלך לישון. ובבוקר התברר שהליכוד ניצח בפער של שישה מנדטים: 30 מול 24.
הטראומה הזכורה יותר מכל היא בחירות 1996, שבהן נתניהו התמודד לראשונה וגם זכה. הסקרים האחרונים שהתפרסמו הצביעו על יתרון לפרס של ארבעה עד שבעה אחוזים. גם המדגמים בטלוויזיה חזו ניצחון צמוד לפרס, באחד מהם 50.6 אחוז. ובסופו של דבר, בבחירות ששינו את פניה של ישראל יותר מכל, ניצח נתניהו ב-29,457 קולות.
ב-2013 הסקרים פספסו לגמרי את כוחה של המפלגה החדשה בראשות יאיר לפיד. בסקרים האחרונים שלפני הבחירות יש עתיד זכתה ל-8 עד 13 מנדטים. ברגע האמת היא זכתה ב-19 והפכה להפתעת הבחירות. ב-2006 רוב הסקרים ניבאו לקדימה 34 מנדטים. בפועל קיבלה המפלגה 29 מנדטים בלבד. באותו סבב פספסו הסקרים לגמרי גם את מפלגת הגמלאים כשהעריכו שתקבל שני מנדטים לכל היותר. במדגמים היא כבר זכתה לכשבעה מנדטים וכך גם בתוצאות האמת.
המדגם שואל אנשים שכבר הצביעו, והסקר מנסה לנחש מה יעשו.
ככלל, המדגמים מדויקים יותר מהסקרים. יש בכך הגיון כי המדגם שואל אנשים שכבר הצביעו, והסקר מנסה לנחש מה יעשו. במערכת הבחירות הקודמת הסקרים והמדגמים פספסו ביותר ממנדט בממוצע לכל מפלגה, אבל הפער היה גדול יותר בספירת הגושים, בין 60-62 מנדטים ל-64 מנדטים בפועל.

נטייה להעריך את הליכוד בחסר
תופעה מעניינת שאפשר להצביע עליה היא הנטייה של הסקרים להעריך שהליכוד יזכה בפחות מנדטים ממה שהוא יזכה בפועל. למעשה הליכוד הוערך בחסר כמה פעמים. הדבר בלט ב-2015 ובאפריל 2019, כשהליכוד הוערך בחסר של 7-9 מנדטים בממוצע, אבל שם הגוש נחזה טוב. ההסבר המתאים לנתונים הוא שמצביעים עברו ברגע האחרון מתוך הגוש אל הליכוד, ולא מצביעי ימין שלא נמדדו. בשתי מערכות הבחירות האחרונות, ב-2022 וב-2021 הסקרים העריכו שגוש הימין יקבל פחות מנדטים ממה שהוא קיבל. (כאמור, ההסבר נעוץ בכך שמרצ לא עברה את אחוז החסימה)

גם ש"ס זכתה בשלוש מערכות בחירות ליותר מנדטים ממה שצפו לה הסקרים. ב-2022 קיבלה המפלגה 11 מנדטים לעומת שמונה-תשעה בסקרים. בספטמבר 2019 קיבלה תשעה מנדטים לעומת שבעה בסקרים, ובאפריל 2019 שמונה, לעומת ארבעה עד שישה.

אחד ההסברים המקובלים לטעות שבסקרים הוא הזמן שחולף בין פרסום הסקר האחרון לבין יום הבחירות עצמו: החוק אוסר לפרסם סקרים חדשים מתום יום שישי שלפני הבחירות ועד סגירת הקלפיות. נטען שימים אלה הם ימים של שינויים אחרונים, עד כדי כך שמפת המנדטים, שכל חצי מנדט מערער אותה, משתנה. כפי שכבר ראינו ב-2015 עם קמפיין הגוועלד של הליכוד וסרטון ״הערבים נוהרים״ של נתניהו ביום הבחירות, קמפיינים בימים אלה עשויים להיות אפקטיביים במיוחד. אם הסקרים של 2026 יצטרפו לרשימה? נאלץ להמתין למחר בבוקר כדי לגלות.




הגיבו לכתבה
אין תגובות