המועמדים והמפלגות שמתעקשים להבעיר את המקום שבשמו יצא חמאס לטבח 7 באוקטובר

מחר הולכים לקלפי. הר הבית לא הופיע כמעט באף מצע, באף עימות ובאף כותרת של מערכת הבחירות הזאת. מחוץ לישראל הוא לא ירד מסדר היום. בשנה האחרונה פרסמו שמונה מדינות – ובהן כאלה שחתומות עם ישראל על הסכמי שלום או נורמליזציה – שתי הודעות גינוי משותפות על המתרחש בהר. ירדן כינסה בעמאן 14 מדינות ערביות ומוסלמיות והקימה מנגנון קבוע לתיעוד המתרחש במקומות הקדושים, שיפיץ אותו לארגונים בינלאומיים. שר החוץ הירדני הגדיר את האיום ״מיידי״ ואת ירושלים ״חבית חומר נפץ״.

בינתיים, בשנה שחלפה, השתנו שם כמעט כל הכללים – בלי החלטת ממשלה אחת, בלי הצבעה אחת בכנסת, ותוך כדי שראש הממשלה חוזר ומצהיר שדבר לא השתנה. מפקד מחוז ירושלים סיכם את אחד השינויים האלה במשפט אחד: ״זה לא עשה רעש״. במקום שבו ישראל כמעט אינה מביטה, מביטים היטב בעמאן, באבו דאבי, בקהיר ובעזה – כן, גם חמאס, שקרא ל-7 באוקטובר על שם אל-אקצא.

״מי שלא ראה מאות יהודים משתחווים הבוקר בהר הבית באמירת סדר העבודה לא ראה את גאולת ישראל המתקדמת בצעדי ענק״, כתב פעיל הר הבית ארנון סגל לאחר יום הכיפורים השנה. מניתוח של המקום הכי חם בגיהנום לנתונים שמפרסמים מחוז ירושלים של הרשות הפלסטינית וגופים פלסטיניים נוספים עולה כי בערב יום הכיפורים ובחג עצמו נכנסו להר 1,678 יהודים, לעומת 1,019 ב-2022, 1,159 ב-2023 ו-1,015 ב-2025 (ב-2024 חל החג בשבת, וההר נפתח ליהודים רק בערבו). כלומר, גידול של כ-65 אחוז לעומת השנה שעברה ושל כ-45 אחוז לעומת 2023, השנה הגבוהה הקודמת.

״השתטחות על הרצפה״

ההר נפתח לעליית יהודים ב-6:30 בבוקר, ישיבת הר הבית הדפיסה מחזורי תפילה שאושרו בידי המשטרה וחולקו למתפללים, ובערב החג השתתף השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בתפילת מנחה ובשירה. בחמשת ימי חול המועד סוכות נכנסו, לפי אותם נתונים, 9,138 יהודים, ובסך הכול 11,409 בשלושת חגי תשרי יחד.

אלא שהעלייה במספרים כשלעצמה אינה הפרה של הסטטוס-קוו. ההסדר שהתגבש אחרי 1967 לא קבע מכסה שנתית של מבקרים: הווקף הירדני מנהל את ענייני הדת במתחם, ישראל שולטת בסידורי הביטחון והכניסה, ויהודים רשאים לבקר בהר אך לא להתפלל בו. ליבת ההסדר היא ההבחנה בין ביקור לפולחן.

והיא זו שנשחקה. לפי סגל, ביום הכיפורים בשנה שעברה עוכבו, נעצרו או הורחקו חמישים יהודים בגלל הכנסת דפי תפילה. לדבריו, השנה המשטרה עצמה כבר חילקה סידורים שהדפיסה ישיבת הר הבית. לפי מחוז ירושלים של הרשות הפלסטינית, בספטמבר תועדו יהודים עטופים בטליתות ונושאים ספרי תפילה, ובראש השנה תועדו כ-30 תקיעות שופר במתחם. לפי פרסום של נועם נקש ברשת X, הכריכות הוסרו מהסידורים, ומפקד המחוז הגיע בעצמו להשגיח. ובאתר ״הר הבית חדשות״ כתבה יפה קנזין: ״בהר הבית הידהדה הקריאה ׳ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד׳ בסוף כל ברכה וברכה בתפילת העמידה, לצד השתחוויות רבות אמיתיות – השתטחות על הרצפה. אלא שזה קורה בכל יום בהר הבית, לא רק ביום הכיפורים״.

את ההבחנה בין ביקור לפולחן לא ביטלה אף ממשלה בהחלטה גלויה. היא נשחקה צעד אחר צעד: בהיתרים של המשטרה, בלחץ של ארגונים ושל שר, ולצד הצהרות חוזרות של ראש הממשלה שדבר לא השתנה. לא צריך להכריז על סטטוס-קוו חדש בהר הבית, במקום הכי נפיץ במזרח התיכון – כבר אין סטטוס-קוו.

לשינוי הזה יש תכונה שמבדילה אותו מכל שינוי מדיניות אחר שנעשה בישראל השנה: הוא היחיד שמדינות זרות טורחות לתעד באופן שיטתי כדי להציג אותו בפורומים בינלאומיים. בישראל הוא מנוהל כסדרה של הערכות מצב שבועיות בלשכת מפקד מחוז. מחוץ לה הוא מנוהל כסוגיה בין-מדינתית, עם ועדה שרית, מנגנון תיעוד ופנייה ל-25 מנהיגים.

״זה לא עשה רעש״

המשטרה אינה רק הכוח האחראי לסדר ולביטחון במתחם, אלא גם מי שקובעת בפועל, באמצעות הערכות מצב והחלטות אכיפה, היכן עובר הגבול בין המותר לאסור. בריאיון ל-ynet בספטמבר תיאר מפקד מחוז ירושלים, ניצב אבשלום פלד – שבן גביר התעקש בעבר על מינויו לסגן המפכ״ל – את המשטרה כמי שממשיכה להציב גבולות: ״כל קבוצה מלווה בשוטרים, מקבלים תדריך, ומי שמפר את זה מוציאים אותו״. ״הוא עולה לשימוע ומגיע אליי ואני מרחיק אותו״, הוסיף. ״אנחנו מחזיקים את זה ביד ברזל״.

באותה נשימה ניסח עמדה ברורה: ״יהודים כן צריכים להתפלל בהר הבית. היום אנחנו מאפשרים ליהודים להתפלל בהר״. וכשנשאל על נוכחות המשטרה במתחם, אמר: ״היום אנחנו הריבון בכל הארץ הזו, כולל שם״. את היחסים עם הווקף הוא מתאר כיחסים יומיומיים שיש בהם ״כבוד״ אך גם ״הרתעה״. אנשי הווקף, לדבריו, ״יודעים את מקומם״.

לפי הריאיון, הפנייה לאפשר הכנסת סידורים הגיעה מסביבת השר, והמשטרה ערכה פיילוט: ״נבחרו 15 איש שעולים עם סידור להר, וישבנו עם השב״כ לסכם אותו״. ״הסיכום״, אמר פלד, ״שזה לא עשה רעש״. בקשות אחרות הוא עדיין דוחה: ״מבקשים שנאפשר תפילין וטליתות. אנחנו לא בשלב הזה. אולי יגיע, אבל לא בשלב הזה״. אלא שעוד לפני הריאיון, לפי מחוז ירושלים של הרשות הפלסטינית, נכנסו להר יהודים עטופים בטליתות. כשנשאל מדוע סידור כן וטלית לא, השיב כי ״זה תלוי בהערכת מצב״ שהוא עורך עם המפכ״ל ועם השר. לדבריו, ״אין שבוע שאנחנו לא מקבלים פניות מארגונים שדורשים מאיתנו לאפשר עוד דברים למתפללים היהודים״.

״נבחרו 15 איש שעולים עם סידור להר, וישבנו עם השב״כ לסכם אותו. הסיכום שזה לא עשה רעש״

ניצב אבשלום פלד, מפקד מחוז ירושלים, בריאיון ל-ynet

ביוני האחרון הפיץ סגן מפקד יחידת הר הבית, דניאל לרך, בקבוצות ווטסאפ וברשתות חברתיות של ארגוני ימין וגופים מתנחליים קריאה לגיוס שוטרים דתיים: ״ברוך ה׳, יצאנו בפרויקט גיוס שוטרים דתיים להר הבית. כל מי שרוצה לקחת חלק במימוש הריבונות, מוזמן לפנות אליי״. לפי הדיווח ב״הארץ״, המשטרה פעלה עם פעילי הר הבית לאיתור מועמדים, וכמה מהעולים הקבועים להר הצטרפו בשנה האחרונה לשורותיה. בסוף אוגוסט פורסמה קריאת גיוס באתר ״הר הבית חדשות״: המשטרה מחפשת ״שוטרים שומרי תורה ויראי שמיים״, והשירות הוצג כהזדמנות ״לחזק את האחיזה היהודית בהר״ וכ״עוד צעד בקידום בניין בית המקדש וקיום מצוות כיבוש הארץ״.

״ברוך ה׳, יצאנו בפרויקט גיוס שוטרים דתיים להר הבית. כל מי שרוצה לקחת חלק במימוש הריבונות, מוזמן לפנות אליי״

דניאל לרך, סגן מפקד יחידת הר הבית

איתמר מטייל בהר הבית

ב-2019, כשהיה עדיין יו״ר עוצמה יהודית מחוץ לכנסת, תקף בן גביר את המשטרה על שלא התירה כניסת יהודים להר בתשעה באב: ״משטרה […] שנכנעת לאיומים ומנהיגה מדיניות אפרטהייד ואוסרת על יהודים לעלות להר ולהתפלל רק בגלל שהם יהודים צריכה לעבור שינוי מהותי״. פחות מארבע שנים אחר כך הוא הפך לשר הממונה עליה.

באפריל 2023, לקראת סוף הרמדאן, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו לאסור ביקורי יהודים בהר. בן גביר כינה את ההחלטה ״טעות חמורה שלא תביא שקט״ – אך נתניהו הכריע. ביולי 2024 ערך בן גביר בכנסת כנס ״לציון שיבת ישראל להר הבית״, ובו הכריז: ״אני הדרג המדיני, והדרג המדיני מתיר תפילת יהודים בהר הבית״. הוא סיפר כי התפלל בעצמו בהר והוסיף: ״אני זוכר שהיו ימים שצעקו עליי בצרחות ׳אללה אכבר׳ וצעקתי להם חזרה ׳שמע ישראל׳ ועצרו אותי. היום זה אחרת, הרבה מאוד נכנסים להר, מסתובבים בגאווה ומתפללים וכך צריך להיות״. לשכת ראש הממשלה הגיבה: ״המדיניות של ישראל לשמור על הסטטוס-קוו בהר הבית לא השתנתה ולא תשתנה״.

בתשעה באב 2024 עלה בן גביר להר שוב, ולשכת נתניהו הודיעה כי ״אין מדיניות פרטית של שר כלשהו בהר הבית״ והגדירה את האירוע ״חריגה מהסטטוס-קוו״. שנה לאחר מכן, בתשעה באב 2025, הוביל בן גביר תפילה בהר והתפלל שם בפומבי, ולשכת ראש הממשלה חזרה על הנוסח שפרסמה ביולי 2024. ב-8 באוקטובר 2025, בזמן שישראל ניהלה מגעים במצרים על עסקת חטופים, עלה בן גביר שוב – להתפלל, לדבריו, ״על ניצחון במלחמה, השמדת חמאס והחזרת החטופים״.

בינואר, לצד הדיווחים על תפילות והשתחוויות בהר לעיני שוטרים, אמר נתניהו בדיון עם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה כי ״השינויים שבן גביר עושה לא משנים את הסטטוס קוו״, והוסיף שהם נעשים בתיאום עמו. שבועיים וחצי לאחר מכן התירה המשטרה לראשונה להכניס להר דפי תפילה מודפסים שהכינה ישיבת הר הבית. בפברואר, בניגוד לשנים קודמות, המשטרה לא תיאמה עם הווקף את מועדי התפילות ואת הכנסת המזון לרמדאן, ודרשה מראש הווקף, השייח׳ עזאם אל-חטיב, להתייצב בתחנת המשטרה; במקביל הוציאה מאות צווי הרחקה לפלסטינים מאזור הר הבית. ביוני סירב נתניהו להכניס למסמך שנועד להגביל את התנהלותו של בן גביר סעיף על נושאים רגישים כמו הר הבית.

בתשעה באב השנה, לפי ״הארץ״, המשטרה אפשרה לראשונה ליהודים להתפלל, לשיר ולהשתחוות בכל רחבי ההר, גם מצפון וממערב לכיפת הסלע. לפי אתר ״הר הבית חדשות״, ההשתחוויה הותרה רשמית רק בצד המזרחי, ובשאר ההר הותרו תפילה ביחידות ושירה בציבור, וכמה עולים עוכבו על השתחוויה במקומות אחרים. לפי האתר עלו באותו יום 3,703 יהודים, 2,784 מהם בשעות הבוקר, בהם השרים בן גביר ויצחק וסרלאוף וח״כ עמית הלוי. הלוי צולם מניף את דגל ישראל, וכמה מהמתפללים אף הצליחו להניח תפילין, וחלקם עוכבו בשל כך. באוגוסט כבר הותרה הכנסת סידורים, בפיילוט לקבוצה מצומצמת.

״השולט בהר שולט בארץ״

במשך שלושים שנה ניהל משה פייגלין מאבק נגד המשטרה ונגד ההגבלות שהטילו ממשלות ישראל על תפילה יהודית בהר, ונעצר שם שוב ושוב. בן גביר, לעומתו, הגיע לראש המשרד הממונה על אותה משטרה. בינואר 2013, בעודו במקום ה-22 ברשימה המשותפת של הליכוד וישראל ביתנו, פייגלין נשכב על הרצפה בהר והחל להתפלל. שוטרים עיכבו אותו לחקירה והציעו לו שחרור בערבות ובתנאי שלא ישוב להר. הוא סירב, ושוחרר בלי תנאים ובלי ערבות. שלושה שבועות אחר כך הוא נבחר לכנסת, ורק בפברואר 2014 הוא עלה שוב באמצעות משא ומתן מול המשטרה והמשרד לביטחון הפנים, בסיוע יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין ובעזרת עורכי דין.

ימים ספורים אחרי שיהודה גליק נורה בירושלים, בסוף אוקטובר 2014, וההר נסגר ליום אחד, עלה אליו פייגלין, אז חבר כנסת מהליכוד, למרות קריאות ראש הממשלה לאיפוק. את הירי הגדיר פייגלין ״התנקשות ידועה מראש״. ראש הממשלה היה אז, כמו היום, בנימין נתניהו.

זה שנים רבות פייגלין נוהג לעלות בתאריך קבוע, י״ט בכל חודש עברי, כפעולה של ריבונות. עליות שבעבר הובילו למעצר ולכותרות הפכו לחלק משגרת פעילותם של ארגוני הר הבית. בסרטון שפרסם בסוכות תיאר את המרחק שעבר: ״פעם עוד מלמלתי בהר פסוקי הלל בהחבא, רק בתקווה שלא לסיים את העלייה בניידת. היום כבר עליתי עטוף בטלית״.

במאמר ב״מקור ראשון״ בתחילת אוקטובר ציטט את אורי צבי גרינברג, ״השולט בהר שולט בארץ״, וכתב: ״כשהדומיננטיות בהר עוברת אל היהודים, הערבים עוזבים, לא רק את ההר אלא את כל המקומות בארץ שבהם נאחזים יהודים מתוך יראת שמיים – ומי שחי ביהודה ושומרון מכיר היטב את התופעה״. על עליית החג האחרונה כתב: ״ראיתי לידנו לפתע שתי נשים ערביות. רק שתיים. פתאום הן הפכו לתופעה יוצאת דופן״. זו אינה עוד דרישה לחופש פולחן, אלא תפיסה הקושרת במפורש בין נוכחות דתית יהודית, ריבונות ושינוי המציאות הטריטוריאלית.

״כשהדומיננטיות בהר עוברת אל היהודים, הערבים עוזבים, לא רק את ההר אלא את כל המקומות בארץ שבהם נאחזים יהודים מתוך יראת שמיים״

משה פייגלין, ״מקור ראשון״, אוקטובר 2026

מבדיקת המקום הכי חם בגיהנום במאגר התמיכות הממשלתיות עולה כי בין 2007 ל-2024 אושרו למכון המקדש – שמשחזר כלים לעבודת המקדש ומכשיר כוהנים לקראת הקמתו – תמיכות של כ-2.2 מיליון שקל ממשרד התרבות. ל״מדרשה לידע המקדש״, גוף נפרד העוסק בהפצת תודעת המקדש ופועל בפיקוח האגף לתרבות יהודית, כיום במשרד ההתיישבות, אושרו מאז 2008 תמיכות של כ-7.2 מיליון שקל, רובן ממשרד החינוך. בסך הכול אושרו לשני גופים שמקדמים את רעיון בניין המקדש כ-9.4 מיליון שקל מכספי המדינה, ומהם שולמו בפועל כ-8.2 מיליון.

חבית חומר נפץ

״שלא בטובתנו, הר הבית הוא מקום נפיץ, המקום אליו נשפכים נהרות הלבה של הסכסוך הלאומי ושל הסכסוך הדתי, ומכאן סכנת ההיתוך בליבת הכור הלוהט״, כתב השופט יצחק עמית, כיום נשיא בית המשפט העליון, בפסק דין מ-2020. ״לא תהא זו הפרזה לומר כי מדובר באחד המקומות המורכבים והרגישים ביותר במזרח התיכון אם לא בעולם כולו, ואפשר כי גפרור אף יצית להבה״.

בישראל מוצג כל אחד מהשינויים בהר בנפרד, כפי שסיכם מפקד מחוז ירושלים את פיילוט הסידורים: ״זה לא עשה רעש״. בצד הפלסטיני, בירדן ובעולם הערבי הם נקראים אחרת. ב-21 בינואר 2024 פרסם חמאס מסמך שכותרתו ״זה הנרטיב שלנו – מבול אל-אקצא: מדוע?״, ובו גרסתו למניעי מתקפת 7 באוקטובר. לצד הרחבת ההתנחלויות, אלימות המתנחלים, החמרת תנאי האסירים והמצור על עזה, מנה חמאס גם את ״תוכניות הייהוד״ של מסגד אל-אקצא, את ״ניסיונות החלוקה בזמן ובמרחב״ ואת הגברת פשיטות המתנחלים למסגד.

ב-23 ביולי פרסמו שרי החוץ של ירדן, איחוד האמירויות, אינדונזיה, פקיסטן, טורקיה, סעודיה, קטאר ומצרים הודעה משותפת. הם גינו את העליות ההמוניות להר בהובלת ״שרים ישראלים קיצונים״, את הנפת דגל ישראל במתחם ואת הצבתם של שני אוהלי משטרה. זו הייתה הפעם השנייה באותה שנה שאותן מדינות מפרסמות הודעה דומה.

בתחילת אוגוסט, בריאיון ל״גרדיאן״, הגדיר שר החוץ הירדני איימן א-ספדי את האיום על אל-אקצא ״מיידי״, והזהיר כי התעסקות בסטטוס-קוו עלולה להצית עימות דתי שיהדהד מעבר לפלסטין ולירדן. ״ירושלים היא חבית חומר נפץ״, אמר. ״אנחנו מוחים בדרכים חוקיות. אנחנו מנסים לעורר מודעות לסכנה המיידית״. שני הדברים שהדאיגו את עמאן היו קונקרטיים: העלייה ההמונית להר הבית בתשעה באב של יותר מ-2,000 יהודים בהובלת איתמר בן גביר, אותה גורמים ירדניים כינו ״ההפרה החמורה ביותר של הסטטוס-קוו בהיסטוריה המודרנית״, וגיוס שוטרים דתיים ליחידת הר הבית.

״ה-7 באוקטובר, ׳מבול אל-אקצא׳, לא היה אלים?״

ב-5 באוגוסט כינסה ירדן בעמאן את שרי החוץ ונציגי עשר המדינות הערביות החברות בוועדה השרית הערבית לפעולה בינלאומית נגד המדיניות הישראלית בירושלים, ולצדם את שרי החוץ של אינדונזיה, פקיסטן, טורקיה ומלזיה ואת מזכ״ל הליגה הערבית. ״הסכנה הזו גדולה מכדי להכילה אם תתפוצץ״, אמר ספדי. הוחלט להקים מנגנון לתיעוד המתרחש במקומות הקדושים, שיפיץ את התיעוד לארגונים בינלאומיים ולדעת הקהל העולמית כדי להראות כיצד הצעדים הישראליים דוחפים ל״סכסוך דתי״.

חודש לאחר מכן, ב-7 בספטמבר בקהיר, שבה הוועדה והדגישה את האפוטרופסות ההאשמית ואת מעמדה של מנהלת הווקף הירדנית כגוף המוסמך לנהל את ענייני אל-אקצא. בשבוע העצרת הכללית בניו יורק, הליגה הערבית והארגון לשיתוף פעולה אסלאמי קיימו ישיבת שרים משותפת על ירושלים, ומזכ״ל הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי קרא שם לתרגם את העמדות המדיניות ל״צעדים מעשיים״. בתחילת אוקטובר הצטרפו ללחץ גם 14 מוסדות ערביים ואסלאמיים, שפנו ל-25 מנהיגים ודרשו פעולה מדינית, דיפלומטית, כלכלית ומשפטית.

ד״ר ערן צדקיהו, חוקר מדיניות בכיר בקרן לשיתוף פעולה כלכלי, שעוסק בהר הבית ובסכסוך בירושלים שנים רבות, דוחה את הטענה שהיעדר התפרצות מיידית מוכיח שאין סכנה. ״אנשים בתוך מערכת הביטחון איימו עלינו שאם נאפשר תפילה יהיה בלגן״, הוא מתאר את טענת תומכי הרחבת התפילה. ״ואם כבר כך וכך שנים יש תפילה ואין בלגן – אז מה הבעיה?״ ותשובתו: ״האם ה-7 באוקטובר, ׳מבול אל-אקצא׳, לא היה אלים? בטח שהיה אלים. למעשה, בלי שנרגיש, האזהרות התממשו. המציאות היא אלימה, וישראל מותקפת מכמה חזיתות״.

הכול סביב אל אקצא

לדבריו, ״הר הבית מנהל יחסים דיאלקטיים עם הגדה, עם ירושלים, עם הארץ ועם עזה״. הוא מזהיר מפני ״בידוד של מדינת ישראל בשדה הבינלאומי״ בעקבות התגברות ההתנגדות בעולם המוסלמי, ומזכיר במפורש את האפשרות לפגיעה בהסכמי אברהם.

ואת ההיגיון שמאחורי ההסדר המקורי הוא מחזיר לשנת 1967. ״משה דיין הבין את זה ועשה סטטוס-קוו, וניסה לנהל את הדבר הזה כדי שזה לא ינהל אותנו״, הוא אומר. ״כיום זה מנהל אותנו, אנחנו לא מנהלים אותו״. את הפער הזה אפשר לנסח גם הפוך. מי שמבקש לשנות את ההר יודע היטב עד כמה הוא נפיץ – זו בדיוק הסיבה שהוא רוצה לשנות אותו.

בכנס שערך ארגון ״בידינו״ באפריל 2024 אמר ח״כ אריאל קלנר מהליכוד: ״הר הבית פשוט לא קיים בציבוריות הישראלית, לעומת זאת, אצל האויבים שלנו הר הבית נוכח במלוא העוצמה: הכול סביב אל אקצא, כולל המלחמה הנוכחית, שלה הם קוראים: תופאן אל אקצא״. משה פייגלין אמר באותו כנס: ״חמאס קרא למלחמה הזו מבול אל אקצא לא במקרה. זו מלחמת המקדש שלנו. הכול מתחיל ונגמר בהר הבית. הוא הפתרון״. שניהם מתמודדים מחר.

ביום שישי תפורסם כתבת מגזין במקום הכי חם בגיהנום: איך הפכה העלייה של משיחים להר הבית מ״טפטוף״ של משוגעים לשיטפון מיינסטרימי – תחקיר על רשת הארגונים, הישיבות והתקציבים; גיוס פעילי הר הבית לשירות המשטרה; הפרות האדומות שהוטסו מטקסס והמזבח שמרכיבים מלבנים; וראיון עם ד״ר ערן צדקיהו, שמזהיר מפני מדינת מקדש: ״הדבר הזה הוא לא רק מי אנחנו ומה אנחנו רוצים להיות, אלא גם האם בכלל נהיה״.