עניין של סדר עדיפויות: החוקים שהממשלה תקעה בזמן בליץ חוקי ההשתמטות לחרדים

ב-17 ביולי יינעל מושב הקיץ, האחרון של הכנסת ה-25 לפני שתתפזר לבחירות שנקבעו ל-27 באוקטובר. בימים האלה רצה הכנסת אל מרתון חקיקה, וכמעט כל תשומת הלב הופנתה לחבילה אחת: הדיל בין נתניהו למפלגות החרדיות. חוק-יסוד: לימוד תורה אושר סופית ברוב של 63 מול 52. נתניהו נעדר מההצבעה. ביטול רפורמת הכשרות עבר ברוב של 46 מול 41, והשיב לרבנות הראשית את המונופול על תעודות הכשר – מהלך שיעלה כ-750 מיליון שקל בשנה. "חוק העריקים", שמקפיא את מעצרי תלמידי הישיבות עד לאחר הבחירות, אושר סופית ב-14 ביולי – גם ממנו נעדר נתניהו.

אלא שלצד הרעש שבליץ החקיקה האינטנסיבי יצר בציבור – ובצדק – בשבועות שקדמו להם, נדונו בוועדות חוקים נוספים, חשובים ובעלי השפעה אמיתית על כלל הציבור. בשבוע שבו זמן המליאה יקר, הקואליציה שריינה אותו כמעט כולו לחבילת הישרדות פוליטית – ולפי הדיווחים אף צמצמה בכוונה את שעות המליאה כדי לפנות זמן לחבילה. ומה שנדחק החוצה לא נגע לכם פחות: דיור לחלשים, הגנה על נפגעות תקיפה מינית, טיפול בפצועי מלחמה, הכנסה לפריפריה, ותשתית תחבורה לאומית – כולם שילמו את מחיר הדיל. אף אחד מהחוקים החברתיים האלה, שכבר נמצאים בשלבים השלמה מתקדמים, לא צפוי להגיע לקריאה שנייה ושלישית. הם אינם על סדר יומה של הכנסת עד הנעילה ב-17 ביולי כך שהם צפויים ליפול עם פיזור הכנסת. 

אמנם, חוק שלא יושלם עד הפיזור אינו נמחק: חוק הרציפות יאפשר להחיותו בכנסת ה-26, אך דחייתו מאפסת חלק מהמסלול החקיקתי שכבר הושלם, ודוחה אותו לפחות עד אחרי הבחירות. בקיצור, מה שלא נכנס למשבצת השבוע – אנחנו נמתין לו עד הקדנציה הבאה, במקרה הטוב. 

מחיקת הכתם

בעוד המליאה עסקה בכשרות ובלימוד תורה, קידמה ועדת הכלכלה, בראשות דוד ביטן, רפורמה שנוגעת ישירות למאות אלפי אזרחים: שינוי במאגר נתוני האשראי של בנק ישראל. הצעת החוק – של משרד האוצר, בנק ישראל ומשרד המשפטים אושרה בוועדה לקריאה שנייה ושלישית עוד ב-24 במאי.

הרכיב המשמעותי לאזרח הפרטי הוא קיצור תקופת השמירה של נתונים שליליים במאגר – כמו אי-פירעון חוב או צ'ק שחזר – משלוש שנים לשנה אחת בלבד. ארגוני החברה האזרחית שדיברו בדיון התריעו כי המאגר במתכונתו הנוכחית "פוגע באוכלוסיות מוחלשות ולא ניתן מענה מספק למודרי אשראי". ביטן וח"כ רון כץ דרשו לקצר זאת לשנה. "ברגע שמישהו נדחה על ידי המערכת הבנקאית הרגילה, הוא הולך לשוק האפור ומשלם ריביות רצחניות של 3% ו-4% בחודש", אמר ביטן בדיון. "אני רוצה למנוע את זה ולתת לאנשים אפשרות להשתקם מהר".

הרפורמה כוללת גם הקמת מאגר אשראי נפרד לעסקים, שנועד להגביר תחרות ולהוזיל אשראי לעסקים קטנים ובינוניים. כאן ניטש הוויכוח המרכזי: איגוד חברות הביטוח דרש להחריג מהמאגר עסקאות ענק. "לקוח שלוקח אשראי של חצי מיליארד שקל לא רוצה להיות במאגר מטעמי סודיות", טען היועץ המשפטי של האיגוד, עו"ד ירון אליאס. ביטן דחה: "אם הלווים הקטנים והעסקים הקטנים חשופים במאגר, אז גם הגדולים יכולים". כל זה ירד מהפרק לשנה הקרובה לפחות. 

הדיור הציבורי

חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) נחקק כבר ב-1998, אך תוקפו פקע בפברואר 2023 – ומאז אין לדיירים, חלקם מתגוררים בדירות שלהם עשורים ארוכים, זכות לרכוש את דירתם. "הדיור הציבורי הוא אחד הצעדים שהמדינה נוקטת כדי לסייע לאוכלוסייה בתחום הדיור", נכתב בדברי ההסבר להצעה שמבקשת לחוקק מחדש את הזכות שפקעה. לפי הנוסח, דייר המתגורר חמש שנים לפחות בדיור הציבורי יהיה זכאי לרכוש את דירתו, והכספים שיתקבלו יופקדו בקרן ייעודית לרכישת דירות ציבוריות בלבד – כדי שלא יצטמצם מלאי הדיור. 

ההצעה נדונה בוועדת הפנים בהשתתפות ארגונים חברתיים כמו מרכז אדוה, הגיעה לשלב הכנה לקריאה שנייה ושלישית – אבל לשולחן המליאה לא הגיעה. הדיירים שממתינים מאז שהחוק פקע ב-2023 ימתינו עוד. מי שממתין הם לרוב האוכלוסיות המוחלשות ביותר – קשישים, הורים יחידים ומשפחות עם מוגבלות – שעבורן רכישת הדירה שבה הן גרות במחיר מסובסד היא לעיתים ההזדמנות היחידה לצבור נכס ולצאת ממעגל השכירות התלוי במדינה. 

בליכוד עדיין אין כאבי בטן על אונס

חוק נוסף שצפוי להיתקע עוסק בנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. מדובר בתיקון לחוק ההתיישנות, שיזמו יחד טל מירון (יש עתיד) ומשה סעדה (ליכוד), מרחיב את ההסדר המיוחד לחישוב תקופת ההתיישנות בעבירות מין במשפחה – כך שיחול גם על פגיעה שמבצע בן דוד.

כיום, ההסדר המקל על מי שנפגע בידי "בן משפחה" אינו חל על בני דודים, ורבים מהנפגעים מגלים שחלון הזמן לתבוע נסגר בטרם היו מוכנים להתמודד עם מה שעבר עליהם. לפי דברי ההסבר, אלפי קטינים נפגעים מדי שנה מעבירות מין בידי בני דודיהם, ורבים מהם אינם יכולים להתלונן בשל תקופת ההתיישנות הקצרה – סוגיה שנותרה, בלשון ההצעה, ללא מענה משפטי אכיף. ההצעה, שגובשה בשיתוף איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, זכתה לתמיכה חוצת-סיעות – ובכל זאת נותרה בוועדת החוקה בלי הצבעה סופית. היוזמים מדגישים שאין הבדל מהותי בין התהליך הנפשי שעובר קטין שנפגע בידי הורה או אח, לבין זה שעובר מי שנפגע בידי בן דוד – בשני המקרים דרושות לא פעם שנים עד שהנפגע מסוגל בכלל לספר. 

הגדרה בחוק, בלי חוק

עוד חוק שנעצר הוא תיקון לחוק הנכים, שיזמו חברי הכנסת טור פז, פרקש הכהן, מרים וולדיגר ויצחק קרויזר. הח״כים מבקשים לעגן לראשונה בחקיקה את המונח "נפגע תגובת קרב". לפי הנוסח שהונח בוועדת הכנסת, ההגדרה היא: "נפגע הלם קרב – אדם שסובל מהפרעה בתר חבלתית עקב אירוע טראומטי שחווה במהלך פעילות צבאית או מבצעית".

מעבר להגדרה, החוק מחייב את הממשלה לקבוע בתוך 90 יום תכנית סיוע לאומית להכרה בפגיעות הייחודיות של נפגעי הלם קרב ובני משפחותיהם, ולהתאים להם טיפול ושיקום. יו"ר הקואליציה דוד כץ כינה את המהלך "צדק היסטורי". חוק שמעגן את מעמדם היה אמור להיות בדיוק המענה לשנות אפליה ארוכות – ובכל זאת – החוק עבר קריאה ראשונה בלבד. חוק שנועד למי שחזרו מהמלחמה עם פצע נפשי נותר במרחק שתי קריאות מהשלמה, בזמן שחוק-יסוד לימוד תורה הושלם. 

הפריפריה נשארת מאחור

החוק הרביעי הוא כלכלי, ונוגע דווקא ליישובים החלשים. תיקון לחוק רשות מקרקעי ישראל, שיזמו משה סעדה וששון ששי גואטה, נועד לאפשר הקצאת קרקע מדינה לרשויות מקומיות בפריפריה להקמת מתקנים סולאריים (פוטו-וולטאיים). לפי היוזמים, החוק היה מאפשר לרשות מקומית להניב הכנסה של עד 30 מיליון שקל בשנה – כסף שיכול לממן שירותים ביישובים מוחלשים.

אחד המקרים הנדירים של חוק שגם האופוזיציה שיבחה. "המוטיבציה שמאחורי הצעת החוק הזאת היא טובה, היא חיובית", אמר ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) בדיון בוועדת הפנים. "היא נועדה לפתור מצב בצורה של win-win, גם לייצר חשמל ולתרום לייצור חשמל נקי וגם לעזור למועצות מקומיות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל"

זהו אחד המקרים הנדירים של חוק שגם האופוזיציה שיבחה. "המוטיבציה שמאחורי הצעת החוק הזאת היא טובה, היא חיובית", אמר ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) בדיון בוועדת הפנים. "היא נועדה לפתור מצב בצורה של win-win, גם לייצר חשמל ולתרום לייצור חשמל נקי וגם לעזור למועצות מקומיות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל". המחלוקת נגעה להיקף הקרקע שתוקצה ולשאלה אם למצות תחילה גגות וחניונים לפני הקצאת שטח פתוח – ולא לעצם הרעיון. וגם כאן, אחרי קריאה ראשונה, ההצעה נעצרה: הכסף שיכול היה לזרום ליישובים החלשים ימתין.

גם ההסתייגויות היו ענייניות ולא אידיאולוגיות: חברי הוועדה ביקשו להגביל את היקף הקרקע ולחייב את הרשויות למצות קודם גגות, חניונים ושטחים מופרים לפני שייגעו בשטח פתוח, מטעמי שמירה על הטבע והחקלאות. בקשה לדיון מחדש נדחתה שלושה מול אחד, וההצעה המשיכה בדרכה – עד שנעצרה במסדרון שבין קריאה ראשונה לשנייה. עבור מועצה מקומית בנגב או בגליל, הפער בין חוק שעבר לחוק שנתקע נמדד בעשרות מיליוני שקלים בשנה – כסף שיכול היה לממן גני ילדים, מרפאות וכבישים.

שלושה עשורים הלכו לפח 

דוגמה חמורה נוספת לחקיקה חיובית שנתקעה היא הצעת חוק רשויות תחבורה ציבורית, שמבקשת להציל אותנו מהפקקים: להוציא את ניהול התחבורה הציבורית מידי השלטון המרכזי ולהעבירו לרשויות מטרופוליניות אזוריות, המורכבות מראשי הערים שמכירים את השטח – כמקובל במדינות ה-OECD. 

על פי ההצעה בשלב ראשון יוקמו רשויות בגוש דן, בירושלים ובחיפה, ובהמשך גם בבאר שבע. "לאחר כשלושה עשורים של ניסיונות לקדם את חוק הרשויות המטרופוליניות, מדובר ביום היסטורי לאזרחי ישראל", אמר מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן. הרשויות החדשות אמורות לקבל כמעט כל סמכות תחבורתית באזורן: קביעת מסלולי אוטובוסים ולוחות זמנים, רישוי מוניות, תכנון שבילי אופניים, ניהול מרכזי בקרת הרמזורים, ואף אכיפת נסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית באמצעות מצלמות. 

הרפורמה צפויה לצמצם פקקים ולחסוך למשק מיליארדי שקלים. סגן ראש עיריית תל אביב, אסף זמיר, אמר בדיון כי שיפור התחבורה הציבורית "ישפיע על יוקר המחיה, על מחירי הדיור ועל איכות החיים של אזרחי ישראל"; ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, הוסיף כי התחבורה כיום "מקשה על חיי היום־יום של משפחות ותלמידים".

הרפורמה צפויה לצמצם פקקים ולחסוך למשק מיליארדי שקלים. סגן ראש עיריית תל אביב, אסף זמיר, אמר בדיון כי שיפור התחבורה הציבורית "ישפיע על יוקר המחיה, על מחירי הדיור ועל איכות החיים של אזרחי ישראל"; ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, הוסיף כי התחבורה כיום "מקשה על חיי היום־יום של משפחות ותלמידים".

ב-23 ביוני ועדת הכלכלה, בראשות דוד ביטן אישרה את הרפורמה לקריאה שנייה ושלישית פה אחד – קואליציה ואופוזיציה כאחד. אפילו ח"כ יוראי להב הרצנו מהאופוזיציה בירך, אף שהסתייג וציין שהשינוי לא יהיה מלא כל עוד רשויות מקומיות אינן יכולות להפעיל תחבורה ציבורית בשבת. זו בדיוק החקיקה הרחבה והמקצועית שהכי קשה להשיג בכנסת – והיא הגיעה לקו האחרון ונעצרה בין היתר משום שהחרדים טוענים שהיא תפגע בשבת – למרות שבנוסח הקיים היא לא מאפשרת תחבורה ציבורית בשבת. למרות שהחוק אושר בוועדה, הסחבת ממשיכה, לפחות שנה קדימה. במקום לחסוך לאזרחים את הכסף, הפקקים ולקדם את המשק – הממשלה מצאה זמן לבטל רפורמת כשרות בעלות מוערכת של 750 מיליון שקל בשנה – אך לא לרפורמת התחבורה שלה עצמה, זו שהייתה אמורה להוציא את ישראל מהפקקים אחרי שלושה עשורים.