תשע שנים הממשלה יודעת שאיראן מנסה להשפיע על השיח הציבורי ולא עושה דבר

גורמים עוינים מנצלים את הרשתות החברתיות כדי להעמיק שסעים, לזרוע פחד ולערער את אמון הציבור. דוח חריף של מבקר המדינה חושף כי תשע שנים לאחר שהאיום זוהה, לישראל עדיין אין מדיניות לאומית או גוף שמוביל את ההתמודדות. כעת מזהיר המבקר מפני הסכנה הגוברת לקראת הבחירות.

בנובמבר 2017 התכנסו במטה לביטחון לאומי לדיון על איום הריגול וההשפעה הזרה. ראש המל"ל דאז, מאיר בן שבת, קבע שישראל היא יעד להשפעה זרה מצד מעצמות ויריבים, והנחה לבדוק פערים – "על מנת לוודא כי המערכת אינה נרדמת נוכח היעדר חתימה ברורה של פעילות האויב/היריב". תשע שנים אחר כך קובע דוח מיוחד של מבקר המדינה: המערכת נרדמה. אין מדיניות לאומית להתמודדות עם השפעה זרה במרחב הדיגיטלי, אין גורם ממשלתי שמוביל את הטיפול באיום, ו"אין הלימה בין האיום והתעצמותו לבין המענה הממשלתי שניתן לו". את השורה התחתונה מנסח הדוח ביובש אופייני: נכון לאוגוסט 2025, שני הגופים היחידים שעסקו בנושא – המל"ל ומערך הסייבר – "הפסיקו לעסוק בנושא".

הביקורת נערכה בין יולי 2024 לינואר 2026 במל"ל, במשרד ראש הממשלה, בשב"כ, במערך הסייבר, בוועדת הבחירות המרכזית, במשרד המשפטים, במשרד הביטחון, במשרד החינוך ובמשרד התקשורת. ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת החליטה שלא להניח את הדוח במלואו על שולחן הכנסת, ופרסמה ממנו חלקים בלבד מטעמי ביטחון המדינה.

חמישה מיליון מסרונים מטהרן

הדוח פורש שרשרת דוגמאות למה שקורה בזמן שאין מי שמטפל. בספטמבר 2024 שלחו איראן וחיזבאללה כ-5 מיליון מסרוני SMS לאזרחי ישראל, חלקם כביכול מטעם פיקוד העורף, ובהם התראת חירום מזויפת לכניסה מיידית למרחב מוגן – "כדי לעורר בהלה בציבור", כלשון הדוח.

כ-5 מיליון מסרוני SMS נשלחו על ידי איראן וחיזבאללה בספטמבר 2024 לאזרחי המדינה, חלקם כביכול מטעם פיקוד העורף, ובהם התראת חירום מזויפת

ביוני 2023, בשיא המחאה נגד ההפיכה המשטרית, הופץ קמפיין "משפט הבוגדים" – תמונות ופרטים של שוטרים לצד הכיתוב "בוגדים". גורמי הביטחון העריכו בסבירות גבוהה שמדובר בקמפיין של מדינה זרה, ככל הנראה איראן, שנועד ללבות אלימות בין קבוצות בציבור. בינואר 2024 חשף שב"כ שורת פלטפורמות שמופעלות על פי החשד בידי גורמי הביטחון האיראניים: קמפיין "דמעות המלחמה", שגייס ישראלים באמצעות פרופילים פיקטיביים למשימות סביב מחאות החטופים – תליית שלטים שניסחו האיראנים, צילום מפגינים ומילוי סקרים לאיסוף מידע אישי; וקמפיינים "ישראל השנייה" ו"הנוקמים", שפעלו במסווה כדי ללבות את השיח הפוליטי ולהעמיק את השסע. מחקר שנערך עבור משרד התפוצות ביוני 2025, אחרי הימים הראשונים של מלחמת "עם כלביא", זיהה רשתות בוטים בהכוונה איראנית ככל הנראה, שנועדו להפחיד את הציבור הישראלי, להעצים את הפגיעות בצבא ובעורף – ולערער את היחסים בין ישראל לארה"ב סביב אפשרות התקיפה באיראן.

וההשפעה חודרת. קמפיין "איסנאד", שתואר במאמר שפרסמו החוקרות מיכל פרח וענבר יסעור ב-2024, פעל להפסקת המלחמה בתנאים נוחים לחמאס באמצעות השפעה על דעת הקהל הישראלי: בין דצמבר 2023 לאוגוסט 2024 נוסחו במסגרתו אלפי מסרים, ומספר הפרופילים המזויפים שהפעיל ברשת X לבדה נאמד בין 300 ל-1,000. חלק מהציוצים, מדגים הדוח, חדרו לשיח הפנימי בישראל – והשפעה כזו, מזהיר המבקר, עלולה לחדור גם לדיון בקרב מקבלי ההחלטות. וכבר ב-11 באוקטובר 2023, ארבעה ימים אחרי פרוץ המלחמה, זוהה קמפיין איראני שנועד לקבע מוקדם ככל האפשר את נרטיב הג'נוסייד בעזה תחת התיוג Gazagenocide, עד שהשיח שהתניעו מפעיליו הפך שולי לעומת השיח האנטי-ישראלי שצמח סביבו.

תשע שנים של יוזמות שנזנחו

עיקר הדוח מוקדש לשחזור דפוס שחוזר על עצמו כמעט עשור: האיום עולה לסדר היום, גורם כלשהו יוזם התארגנות – והיוזמה נזנחת. ב-2017 קבעה עבודת מטה של מערך הסייבר כי מימוש האיום "יכול לעלות כדי פגיעה מוחשית בעצמאותה של מדינה", וכי אין גורם שרואה עצמו אחראי; הנושא נדון במל"ל ב-2018 – ו"מל"ל לא המשיך לקדם את הטיפול בנושא", כלשון הדוח. ב-2022 שב האיום ועלה בדיוני המל"ל, אז בראשות אייל חולתא, והמטה התחייב במסמך רשמי להוביל עבודת מטה מתכללת – אך "הועלה כי הטיפול בנושא לא קודם". הערכת מצב הביטחון הלאומי לשנת 2023, שכללה המלצה להעמיק את הניטור והסיכול של השפעות זרות ברשתות, לא נדונה בקבינט נכון לאוקטובר 2023 – כבר בימי יורשו של חולתא בתפקיד, צחי הנגבי.

ב-2023 הטיל נתניהו את הנושא על משרד המודיעין, בראשות השרה גילה גמליאל. תפקיד ראש תחום השפעה זרה במשרד לא אויש חודשים ארוכים, המכרז לאיושו הופסק – והמשרד נסגר במרץ 2024. מינהלת המודיעין הלאומי הועברה למשרד החדשנות, שאליו עברה גמליאל עצמה כשרה, אבל נושא ההשפעה הזרה נשאר מאחור, "מבלי שנקבע גורם אחראי לטיפול בנושא". משרד החדשנות מסר למבקר בדצמבר 2024 כי הנושא "אינו קשור לפעילותו".

"השתלשלות הדברים מלמדת על דפוס חוזר של העלאת האיום לסדר היום, ונקיטת יוזמות להתמודדות בין-ארגונית עימו – אולם יוזמות אלו נזנחו ולא עלו על מסילת יישום ממשית"

התוכנית שלא הגיעה לראש הממשלה

הפרק המביך ביותר בדוח נוגע ללשכת ראש הממשלה עצמה. באוגוסט 2024, בעיצומה של המלחמה, הציג ראש מערך הסייבר גבי פורטנוי לנתניהו את איום ההשפעה הזרה והשלכותיו. נתניהו הנחה אותו לגבש הצעה להתארגנות, כולל דרישות תקציב – אבל גם הזהיר, כמצוטט בדוח, מפני "הסיכונים בעיסוק זה למול האפשרות להגיע 'להשתלטות' על השיח או מצג שכזה", וציין ש"נדרש לנהל את ההתארגנות בזהירות ובתבונה". בספטמבר 2024 העביר פורטנוי למזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אלוף רומן גופמן – האיש שנתניהו קבע לימים כי יעמוד בראש המוסד – תוכנית פעולה בין-ארגונית מפורטת – שולחן מודיעין ומבצעים, שולחן הסברה, שולחן מדיניות מול הפלטפורמות – וביקש לקדמה "בהקדם האפשרי".

ואז לא קרה דבר. ביוני 2025 פנה משרד מבקר המדינה ללשכת ראש הממשלה ושאל אם מישהו הגיב לתוכנית. התשובה של ראש הסגל דאז, צחי ברוורמן, ב-15 ביולי 2025, ראויה לציטוט מלא: בדיקה העלתה כי "התוכנית לא הועברה לידי רה"ם ולא הובאה לידיעתו". תוכנית ההגנה הלאומית מפני השפעה זרה, שראש הממשלה עצמו ביקש, שכבה שנה בלשכתו בלי שאיש פתח אותה. רק בעקבות פניית המבקר היא הועברה למל"ל לבחינה.

"התוכנית לא הועברה לידי רה"ם ולא הובאה לידיעתו" – תשובת ראש הסגל צחי ברוורמן למבקר, שנה אחרי שהתוכנית הוגשה למזכיר הצבאי רומן גופמן

כולם ירדו מהנושא

ובזמן שהתוכנית חיכתה, המערכת התקפלה. מערך הסייבר – שכפי שהוא עצמו מסר למבקר, כלל לא עסק בהשפעה זרה עד פרוץ המלחמה – קידם בינתיים פיילוט טכנולוגי לשיפור יכולות הניטור עם גופים נוספים. מסמך ההבנות של הפיילוט מדצמבר 2024 קבע כי במרחב הרשת הישראלי פועלים "יוזרים" זרים בכיסוי עמוק, חלקם עם אלפי עוקבים, "באופן שיטתי למטרות הפחדה, דמורליזציה, ערעור אמון הציבור, זריעת כאוס, העמקת הקיטוב, הטעיה והטיית עמדות". אלא שראש מערך הסייבר החדש, יוסי כראדי, שנכנס לתפקידו במאי 2025, החליט שהמערך יעסוק בהשפעה זרה רק כשהיא נובעת מתקיפות סייבר. המל"ל, שראה את מערך הסייבר נכנס לתחום, החליט מצידו שלא לקדם את הטיפול שתכנן. התוצאה, במילות הדוח: "נכון לאוגוסט 2025, מל"ל ומערך הסייבר הפסיקו לעסוק בנושא". תוצרי הפיילוט נותרו בבחינה.

בתגובה שמסר המל"ל למבקר בפברואר ובמרץ 2026 הוא הודה שאין כיום גורם אחראי, המליץ על החלטת ממשלה להקמת גוף מטה ייעודי בתקציב ייעודי תחת משרד ראש הממשלה ועדכן כי "בזמן הקרוב (טרם נקבע מועד מדויק)" מתוכנן דיון בראשות ראש הממשלה בנושא. תאריך, נכון למועד סיום הביקורת, אין.

106 אלף בקשות הסרה, אפס תיקים פליליים

לצד היעדר המדיניות, הדוח חושף גם עיוורון נתונים. בין 2021 ל-2024 זינק מספר הבקשות שהעבירו גופי ביטחון ומשרדי ממשלה למחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה להסרת תכנים מהפלטפורמות ב"מסלול הוולונטרי" – מכ-8,600 בקשות ליותר מ-106,000, ובין 15 ל-25 אחוזים מהפניות לא נענו. אלא שלמחלקה אין פילוח של הבקשות הנוגעות להשפעה זרה, ולדבריה אף "לא ניתן לפלחם במאמץ סביר" – כך שאי אפשר לדעת עד כמה הפלטפורמות משתפות פעולה דווקא בתחום הזה. נתון משלים ממחיש את התמונה: מחלקת הסייבר מסרה למבקר בדצמבר 2024 כי לא התנהלו בה הליכים פליליים הנוגעים להשפעה זרה. כלומר, כל ההתמודדות המשפטית של מדינת ישראל עם האיום מתמצה בבקשות לפלטפורמות שחלקן, כמו טלגרם, בקושי נענות גם לאלה. על המסלול הוולונטרי הזה, שבמסגרתו הוסרו עשרות אלפי תכנים ללא תיעוד או פיקוח, דיווחה ב-2020 ויקי אוסלנדר בתחקיר של שומרים שפורסם במקום הכי חם בגיהנום.

גם לציבור אין כתובת: לא קיים מנגנון רשמי שאליו יכולים אזרחים וארגוני חברה אזרחית, אלה שמאתרים בפועל חלק ניכר מניסיונות ההשפעה, ואף סייעו לשב"כ לחשוף מערך פרופילים זר בבחירות האחרונות לדווח על חשדות. שב"כ עצמו תומך בהקמת ערוץ כזה, ובלבד שלא הוא יפעיל אותו. ורגולציה על הפלטפורמות, דוגמת ה-DSA האירופי שמחייב שקיפות וניהול סיכונים? נבחנה בישראל ב-2022, ומאז "האסדרה לא קודמה".

בחינוך התמונה דומה: מערכי השיעור על דיסאינפורמציה הם רשות בלבד, ולמיזם "Fake or Not" נרשמו בכשנה וחצי כ-9,000 כניסות בלבד. זאת במדינה שבה, על פי דוח איגוד האינטרנט מ-2025 המצוטט בדוח, הציבור "פגיע במיוחד להטעיה ודיסאינפורמציה", בין היתר בשל רמות נמוכות של אוריינות דיגיטלית, בייחוד בקרב חרדים, דוברי ערבית, דוברי רוסית וקשישים. המבקר קובע כי הגדרת הלימודים כרשות "אינה עולה בקנה אחד עם הסיכון הגלום בדיסאינפורמציה עבור הפרט והחברה". משרד החינוך השיב בפברואר 2026 כי מיזם Fake or Not מתעדכן בימים אלה ויכלול כלים לזיהוי השפעה זרה ו-DeepFake – "בעיקר לקראת הבחירות".

והבחירות? נערכים ברגע האחרון

תקדים מהעולם ממחיש מה מונח על הכף: בדצמבר 2024 ביטל בית המשפט ברומניה את הסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות, אחרי שנקבע כי הבוחרים קיבלו מידע מוטעה בקמפיין שקידם מועמד תוך ניצול אלגוריתמים של רשת חברתית; הנציבות האירופית פתחה בעקבות זאת בחקירה נגד טיקטוק. הדוח מציב את המקרה כ"תמרור אזהרה נוסף גם בפני ישראל" – שבה, כך עולה מהדוח, האיום כבר התממש: שב"כ מסר למבקר כי בבחירות לכנסת ה-25 "אותרו וסוכלו כמה קמפיינים אשר נחשדו כמבצעי השפעה זרה ברשת". הפרופילים שאותרו עסקו ביצירת שיח שלילי על מועמדים ובמתן לגיטימציה להימנעות מהצבעה.

ובכל זאת, ההיערכות מתחילה תמיד ברגע האחרון. נכון ליולי 2025 שב"כ טרם החל להיערך לבחירות לכנסת ה-26, הקבועות לאוקטובר 2026, ורק בינואר 2026 מסר כי החל "בפעילות ממוקדת". ועדת הבחירות המרכזית לא קיימה מ-2022 ועד אוגוסט 2025 ולו דיון אחד עם הפלטפורמות המקוונות. העקרונות המנחים שגיבש משרד המשפטים ב-2019 לטיפול בבוטים ובחשבונות מזויפים המקושרים למדינה זרה לא עודכנו מאז, חרף מהפכת הבינה המלאכותית שהפכה את ייצור התוכן המזויף לזול, מהיר ומשכנע מאי פעם. עוד ב-2021 הזהיר יו"ר ועדת הבחירות דאז, שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, כי קובצי DeepFake בתעמולה "עלולים לערער בקרב הציבור את האמונה בכך שיש אמת בבחירות בכלל: אם כל דבר אפשר לזייף, מדוע להאמין בדבר כלשהו?"

המבקר העיר לוועדת הבחירות, לשב"כ, למערך הסייבר, למל"ל ולמשרד המשפטים כי עליהם להיערך מבעוד מועד "ולא להמתין עד סמוך לתקופת הבחירות" – בין היתר משום שניסיון העבר מלמד "כי הבחירות הוקדמו לא פעם". בוועדת הבחירות מסרו בתגובה, בפברואר 2026, כי הוקם צוות משימה משותף עם גופי הביטחון, כי חודשו המפגשים עם ספקיות הרשתות החברתיות, כי תקציב ההסברה לבחירות הוגדל משמעותית וכי מתוכנן צוות תגובה מהירה להזמת ידיעות כזב ביום הבחירות – לקח שניסח יו"ר הוועדה, השופט יצחק עמית, אחרי בחירות 2022, כשקבע שהביטוי "כאש בשדה קוצים" דל מכדי לתאר את מהירות ההפצה של חדשות כזב.

בשורה התחתונה ממליץ המבקר: החלטת ממשלה על גוף מטה ייעודי בתקציב ייעודי תחת משרד ראש הממשלה; ערוץ דיווח רשמי לציבור ולחברה האזרחית; פילוח נתוני ההסרות; לימודי חובה על דיסאינפורמציה מגיל צעיר; והיערכות מוקדמת של כלל הגופים לבחירות.

הפער הזה בולט במיוחד על רקע מה שנחשף כאן בחודשים האחרונים: בזמן שאין בישראל ולו גורם אחד שמופקד על ההגנה מפני מבצעי השפעה זרים, מערכת הביטחון דווקא משקיעה בצד ההתקפי – אילי פארי חשפה במקום הכי חם בגיהנום את מערך ההכשרות של משרד הביטחון למבצעי השפעה והנדסת תודעה, שאמור להסמיך מאות "מומחי השפעה" בשנה, וקודם לכן את גוף החדשות הפיקטיבי שהפעיל דובר צה"ל במהלך המלחמה. הדוח הנוכחי מצטרף גם לדוח הסייבר של המבקר ממאי, שחשף מחדלי אבטחת מידע מערכתיים בממשלה. יחד הם מציירים מדינה שבונה יכולות תקיפה ותודעה, אבל משאירה את אזרחיה חשופים. או כפי שמסכם המבקר: הותרת הפערים ללא מענה "מותירה את הציבור הישראלי חשוף להשפעה זרה במרחב הדיגיטלי ללא מענה הולם, על כל המשתמע מכך".