בקיץ 2011 חטפה הדמוקרטיה מכת מחץ

המחאה החברתית נתנה לנתניהו את ההזדמנות לה חיכה, וכיום מדינת ישראל עושה צעדי ענק אל עבר משטרים חשוכים

 

בקיץ 2011, המשטר בישראל התחיל לשנות את פניו. תגובת הממשלה למאות אלפי אנשים זועמים ברחובות היתה להדק את זרועות השלטון. בזמן שהאגרסיביות במדינות השכנות הביאה להרוגים, לחילופי שלטון או אנרכיה, תגובת השלטון בישראל היתה רכה אבל ארוכת טווח, עם מטרה לרסק את הדמוקרטיה. כיום ניתן לראות שהשלטון הצליח, והכל עובר בשקט מתחת לפני השטח, וכמעט בלי שנרגיש.

אחרי ה"סופרטנקר" למצוקת הדיור - וועדת וטרכטנברג שנועדה לרכך את הזעם - מגיע חודש אוקטובר 2011. הכנסת חוזרת מפגרה, ובנאום הפתיחה של נתניהו לא מוזכרת ולו מילה אחת על רעידת האדמה החברתית שהיתה בקיץ. המילים "איראן" ו"פצצות גרעין" נאמרות מספר פעמים, כמו גם איומים והפחדות על כלכלות יוון וספרד. חודש לאחר מכן, מתחילות לזרום הצעות חוקי נאמנות, מתקפה על בתי המשפט, השתקות ופיטורי בכירים, פגיעה בזכויות אזרחיות, ועם השנים הקצב הולך ומתגבר.

"כרסום יסודות הדמוקרטיה" זו כבר לא רק זעקה של שמאל קיצוני. לפי מחקר של סוכנות AP אנחנו כבר לא ממש דמוקרטיה, וכך גם לפי בכירי המדינה מימין, משמאל, מהאקדמיה, מהמגזר הפרטי ומהצבא וגם לפי כלי תקשורת מרכזיים בעולם. למרות זאת, רוב אנשי השלטון לא מעזים לדבר.

ראש הממשלה מקים מתחת לאף שלנו משטר היברידי במדינת ישראל במהלך מתוכנן בקפידה -  לא במקרה ולא בטעות. משטר היברידי הוא שילוב של דמוקרטיה ודיקטטורה, עם בחירות דמוקרטיות מצד אחד, ומשטר חונק מצד שני (למחקר אקדמי בנושא). מבין מדינות ה-OECD מדובר במצב נדיר (שקיים בטורקיה, למשל), אבל מקובל ברוב מדינות אפריקה, אסיה, המזרח התיכון ואמריקה הלטינית. בקיצור, אנחנו בדרך לשם, עם מהלכים במגוון תחומים בשנים האחרונות. לפניכם מקבץ שנאסף רק בחצי הראשון של 2016.

מכיוון שהתמונה הכללית של התפרקות הדמוקרטיה מעניינת במיוחד, לחצו לפרקים הקודמים של "כרסום יסודות הדמוקרטיה" משלוש השנים האחרונות: הפרק הראשון (אפריל 2014)הפרק השני (פברואר 2015) והפרק השלישי (דצמבר 2015).










לאורך ההיסטוריה, ריסוק דמוקרטיה תמיד עבר דרך חינוך (מחדש) ודיכוי התרבות. ככה מונעים חשיבה ביקורתית.

1. חקירות ומבחני אישיות לצוות בי"ס – אנשי צוות בבתי ספר יעברו חקירות גלויות וסמויות ע"י חברת בילוש פרטית, כולל מצלמות נסתרות ושיחות מוקלטות. בנוסף, מורים לעתיד יעברו מבחני אישיות. הסיבות הרשמיות הן אימות דיווחים ומניעת אלימות של הצוות. כך משרד החינוך יקבל לידיו שליטה אדירה בצוותים בשטח, והפרטיות שלהם תפגע. סטטוס: בשנה הקרובה 1,500 מועמדים להוראה יעברו מבחני אישיות כחלק מפיילוט ראשון, בהמשך תתחיל תכנית המעקב.

2. מל"ג – שר החינוך מנסה לשלוט יותר ויותר במועצה להשכלה גבוהה. שישה חברי מועצה התפטרו במחאה על מהלכיו השתלטניים של בנט, ובמקומם התמנו חדשים באישורו של השר.

3. ספר אזרחות – בספר האזרחות החדש יש לא מעט עיוותים ושקרים. הספר אמור ללמד מהי דמוקרטיה הלכה למעשה, אך הוא מכוון להסתה פוליטית. כמו כן, נמנע מהמעריך הערבי לקרוא את הספר לפני ההדפסה, שממילא מתעלם מהמגזר שלו. סטטוס: הספר ייכנס למערכת בתחילת שנת הלימודים הקרובה, עם נוסח מעט יותר מרוכך בעקבות הביקורת הציבורית.

4. פסילת ספרים – זה התחיל עם משרד החינוך שפסל ספר של דורית רביניאן מתוך חשש שיעודד התבוללות, והמשיך עם גיבוש רשימת ספרים שאסורה לתלמידים. סטטוס: גובשה רשימת ספרים פסולים, ביניהם ספרים כגון "הילד הזה הוא אני".

5. פסילת אמנות – מגמה מתמשכת של הסתה כנגד אמנים, ושל מקרים הזויים כמו קריקטורה שכמעט הביאה לפיטורין של מנהל מוזיאון, רק בגלל שהיא צוחקת על נתניהו.

6. כשאלטון ג'ון הגיע – המפיק של סר אלטון ג'ון הודיע לקראת ההופעה בישראל, שהזמר נדרש לחתום על הצהרת נאמנות לישראל. משרד הפנים סיפר שזו הצהרה סטנדרטית, ואמנים שמגיעים לישראל נדרשים להצהיר שלא פעלו נגד המדינה או נגד העם היהודי. חידוש נוסף הוא חיוב אמנים ישראליים להופיע בשטחים על מנת לקבל תקציב מהמדינה.

7. מפלגות של איש אחד – זוהי התרבות הפוליטית – מפלגות שנשלטות בידי אדם אחד שלא מאפשר מרחב נשימה ועבודה לחברי הכנסת שתחתיו. פעם זה היה רק במפלגות החרדיות וכיום בכל מפלגות המרכז הפוליטי. 38 מחברי הכנסת הם חיילים של ראש המפלגה או של הרב. כמה דוגמאות – לפיד ביטל את הבחירות לראשות המפלגה, אחרי שהשעה את ח"כ לשעבר עדי קול. בכולנו היה חיוב של ח"כ רחל עזריה להצביע בעד מתווה הגז למרות שהובטחה הצבעה לפי המצפון. וכמובן ליברמן שולט ללא עוררין במפלגתו.

כל מי שמתנגד, שחושב אחרת, שמביע ביקורת – חשוף להשתקה אגרסיבית. כל מקרה מנומק ונראה הגיוני, אבל כבר לא מדובר במקרים בודדים, אלא במגמה שהולכת וגוברת.

8. חוק ההדחה – החוק יאפשר להדיח ח"כ ברוב של 90 בכנסת. זה חוק שמאפשר את עריצות הרוב על המיעוט. הנשיא תקף בחריפות, והיועמ"ש לכנסת טען שזה לא מקובל בדמוקרטיות אחרות. אגב, הסיפור התחיל ממפגש חברי הכנסת של בל"ד עם משפחות מחבלים. הם ממילא הושעו מהכנסת בשל כך, בזמן ששרת המשפטים נפגשה באין מפריע עם אמו של אחד החשודים בהצתה בדומא, וראש הממשלה שוחח עם הורי החשוד בירי בחברון והזמין אותם ללשכתו, בעוד מתנהלת חקירה נגד בנם. סטטוס: עבר בקריאה ראשונה תוך קיצוץ הדיונים בוועדות.

9. מעצר לפני הפגנה – הם רק תכננו הפגנה, אבל המשטרה הקדימה ועצרה אותם בארבע לפנות בוקר עד סיום ההפגנה. ההפגנה עברה בשקט ללא שלושת המארגנים שנעצרו. אגב, הם ערבים, בגלל זה לא שמעתם על זה.

10. מלחמה בארגוני שמאל – חוקרים פרטיים עוקבים אחרי אנשי שמאל, ומחטטים בפחי זבל של עמותות כדי להפליל אותם; נתניהו יוזם חוק נגד תרומות לארגונים כמו V15 שקוראים להחליף את השלטון; זאת בנוסף לחוק העמותות שעומד לחול על 25 ארגוני שמאל (מתוך 27) ולהגביל משמעותית את היכולת שלהם לפעול, בעוד עמותות ימין מקבלות מימון ללא הגבלה, חלקו אפילו ממשלתי, וחלקו בתרומות ללא מס מארה"ב בדרך שנוגדת את החוק הבינלאומי. כל זה תוך קמפיינים להסתה ותוך סימון בוגדים, ומרגלים.

מדינת היהודים יכולה להיות דמוקרטית. מדינה יהודית זה כבר משהו אחר. הנה פרשנות מעשית, אשר בנקודת הקיצון מגיעה עד לעונש מוות למחלל שבת. כל נקודה באמצע פשוט פוגעת בחופש שלנו. ח"כ מיקי זוהר הציג זאת בפשטות – דמוקרטיה מסוכנת למדינה היהודית. בשנים האחרונות המשחק בין יהדות לדמוקרטיה הוא חד-צדדי, ויש כבר הצעות רבות של מנהיגי הציונות הדתית לפרק את הדמוקרטיה ולהכפיף אותה ליהדות.

11. סגירת עסקים בשבת – רק 20% ממרכזי הקניות בישראל פועלים בשבת. הצעת חוק של ח"כ מיקי זוהר תביא לסגירתם. בינתיים בשטח גוברת האכיפה כנגד העסקת יהודים בשבת. סטטוס: החוק אושר בוועדת שרים לחקיקה.

12. יהדות בחינוך– משרד החינוך עובר מהפכה גם ברמת המדיניות וגם בשטח. יותר שעות לימוד בתנ"ך, תושב"ע, מחשבת ישראל, יהדות התפוצות, תרבות, מורשת ישראל, ומכיתה ב' מתחילים לימודי חז"ל. ישיבות מקבלות גידול בתקציב לעומת לימודי פלורליזם שתקציביו הוקפאו. סל תרבות מתמלא בתוכן דתי. לא במקרה, האחראי החדש על כלל תוכן הלימוד בישראל הוא חוקר יהדות.

13. חקיקת המשפט העברי– מהלך שמקדם ח"כ ניסן סלומינסקי, לפיו נחזור לחוקי המקרא. סטטוס: לאחר דחייה של מספר פעמים בגלל הקיצוניות של החוק, הוא מתקדם בצורה מרוככת, עם גוף שמייעץ לבימ"ש ואינו כופה את חוקי המקרא.

14. חוק הכשרות– חוק חדש של ח"כ בצלאל סמוטריץ' יחמיר את הדרישות לכשרות וגם יעלה את המחירים בשל כך. סטטוס: החוק עדיין במו"מ בין מפלגות הקואליציה. בינתיים בג"ץ קבע שאסור להכריז על אוכל כשר ללא אישור מהרבנות.

15. קיבוצים– פעם היו מעוז החילוניות, כיום הם הופכים לדתיים יותר מתוך שיקול כלכלי-הישרדותי – שמירת כשרות, הפרדת גברים ונשים, ועוד.

16. צבא השם– צה"ל הופך לדתי יותר, בעיקר מתחת לפני השטח. חיילים טוענים שהחטיבה לתודעה יהודית עוסקת בהטפה ואפילו מתערבת בערכי לחימה וסמכויות מפקדים. עדויות נוספות יש בלי סוף, כמו ספר תורה שחשוב יותר ממילואימניק, חיוב בלימוד תורה תוך כדי פעילות, ועוד ועוד.

17. שירת נשים – יותר ויותר מקומות אוסרים ומבטלים שירת נשים. זה התחיל בצבא, וממשיך בטקסים ממלכתיים, באוניברסיטאות וגם בבתי-ספר.

הגענו השנה למקום 101 מתוך 180 מדינות במדד חופש העיתונות, לצד תוניסיה ואוגנדה.

18. ערוץ 10 = "ישראל היום" – הערוץ קיבל יו"ר דירקטוריון חדש– רמי סדן שהיה בעבר יועץ של נתניהו. כלי התקשורת היחידי (כמעט) שעדיין מעז להעביר ביקורת ולעשות תחקירים, עלול להפוך ל"ישראל היום" טלוויזיוני.

19. ערוץ 1 = "ישראל היום" – ערוץ 1, שהיה עד היום מנותק משיקולים פוליטיים, עובר להיות תחת סמכות ישירה של לשכת ראש הממשלה. בהתאם לכך, כבר התחילו מינויים במשרות המרכזיות בערוץ. אגב, גם בגלי צה"ל יש מינויים חדשים של אנשי אמון.

20. מפחידים עיתונאים – 7 תביעות יש עד כה למשפחת נתניהו כנגד עיתונאים. מדובר בעיקר בהרתעה למאות עיתונאים נוספים שמסקרים את המערכת הפוליטית. בנוסף, פוטרה הכתבת הפוליטית של "וואלה!" ו"גלובס", לילך וייסמן, אשר היתה ביקורתית מאוד כלפי לשכת נתניהו. אנשי תקשורת מצהירים שהם מפחדים יותר ויותר, ומתיישרים לפי האג'נדה שהממשלה מכתיבה כדי לשמור על מקום העבודה. אגב, שר התקשורת נתניהו ניסה להסתיר את התערבותו האסורה בשוק התקשורת.

21. משתיקים עיתונאים – מהדורת חדשות בטלוויזיה מסתיימת ב-21:00, אלא אם יש אירוע או תחקיר מיוחד ואז מאריכים אותה בעשרים דקות. הרשות השנייה החליטה להגביל זאת לשעה 21:00 בלבד, כדי שנצפה יותר באח הגדול ופחות בתחקיר מעמיק. גם בשטח משתיקים עיתונאים, וישנן עדויות חוזרות כי יותר ויותר מגרשים עיתונאים בכוח מזירות דיווח.

22. חושפי שחיתויות לכלא? – במפלגת הליכוד לא מרוצים מהחקירות נגד נתניהו. לכן מאיימים שם בהשלכה לכלא של העיתונאים שחשפו את החשדות. סטטוס: אמנם זה איום סרק, אבל משרה אווירה – אסור לאנשי תקשורת לצעוק שהמלך הוא ערום.

23. פוסלים עיתונים ובעיקר עיתון מסוים – 62 עיתונים נפסלו בעשור האחרון על ידי משרד הפנים, ולא יוצאים לאור מטעמים שונים. אבל גולת הכותרת היא המלחמה בין ראה"מ ושר התקשורת לבין ידיעות אחרונות.

24. משטרת שב"כ – המפכ"ל רוני אלשיך שהגיע מהשב"כ, מצרף לפיקוד הבכיר אנשי שב"כ נוספים וזורק את קציני המשטרה המוערכים. איך זה נראה בפועל – המשטרה עוקבת אחרי פעילים חברתיים בפייסבוק, חוקרת את תומכי רומן זדורוב, חוקרת עיתונאי על תחקיר שביצע במסגרת תפקידו, מקדמת דרכים חדשות להגביל את הזכות שלנו להפגין, ועוד.

25. ביזוי דגל ישראל – מי שיבזה את דגל ישראל יקבל עד שלוש שנות מאסר. ח"כ נאוה בוקר מקדמת הצעת חוק דרקונית, אם כי המשטרה כבר מטפלת בנושא באופן סלקטיבי. סטטוס: עבר בקריאה טרומית.

26. חיפוש בבית בלי צו – בזמן חיפושי המחבל במרכז ת"א, שנמשכו מספר שבועות, נכנסו שוטרים ללא צו לבתים, כמו במקרה הזה. חוק הטרור שעבר בקריאה שלישית יכול להפוך את זה לשגרה, ולסמן בקלות אזרחים תמימים כתומכי טרור. ואפרופו טרור, המשטרה מצהירה על אפליה בין טיפול בטרור היהודי לטרור הערבי.

27. חוק הכתות – בואו נגיד שאתם שייכים לכת כלשהי וטוב לכם. אם המדינה תחליט שלא טוב לכם והכת פוגעת בכם, היא תמנה לכם אפוטרופוס. סטטוס: עבר בקריאה טרומית.

28. מאסר לילדים – עונש על עבירות חמורות כגון הריגה יהיה מאסר בפועל גם לילדים בני 12. סטטוס: אושר בקריאה טרומית.

29. חיסיון על תכנון ובניה – מנהל התכנון החליט לאפשר חיסיון על חלק מהתכניות כדי למנוע התנגדויות של אזרחים, למשל על בניית מפעל מזהם או מכירת החוף הציבורי לטייקון. זה אפילו ימנע את הידיעה שלנו על פרויקטים כאלה, עד שיגיעו הדחפורים. סטטוס: כחלון ביטל את ההחלטה לאחר פרסום הנושא בתקשורת.

30. פנסיות בהסתרה – 8 מיליארד שקלים בשנה יוצאים על פנסיות לאנשי קבע. זה לא משהו סודי יותר מהכור בדימונה, אבל הסכם הפנסיה החדש נשאר חסוי אפילו לחברי כנסת.

31. אתר סודי– באמצעות אתר חדש הממשלה מקבלת החלטות בלי שהציבור, התקשורת וחברי כנסת ידעו עליהן.

32. כשהצנזורה מתקשרת אליך – הצנזורה ביקשה להיכנס לקבוצות וואטסאפ של עיתונאים, ואף דורשת באופן בלתי חוקי לאשר הודעות פייסבוק של דפים מובילים. ושימו לב למקרה המוזר הזה – מנהל חברת הלובינג הגדולה במדינה היה מעורב בפרשיה כלשהי שאסור היה לדבר עליה (לא פרשיה ביטחונית). המשטרה עשתה חריש עמוק כדי למנוע פרסום והגיעה לכל בלוגר שעלול לפלוט משהו על האיש המקושר.

33. העברות כספים מחוץ לתקציב– התקציב עבר בכנסת, אבל שבועיים אח"כ מגיע משרד האוצר ומעביר 43.6 מיליארד שקלים לסעיפים אחרים. אז מה שווה שנציגי הציבור שלנו בכנסת קוראים את התקציב, אם בסופו של דבר שר האוצר עושה מה שהוא רוצה? שימו לב לשיטות ההסתרה של משרד האוצר (גם כאן זה לא ביטחוני). התופעה הזו מתגברת בשנים האחרונות אבל נחשפת בזכות עבודתה של ח"כ סתיו שפיר.

34. שלא נדע על הגז או הזיהום משרד האנרגיה הסתיר מאיתנו במשך שנתיים את הכמות האמיתית של הגז במאגר לוויתן, שהוא אגב משאב ששייך לציבור. גם המשרד להגנת הסביבה נותן דיווח שקרי על נתוני הזיהום במפרץ חיפה ומעלים מחקרים. כי מה שלא יודעים לא מזיק.

35. שקרים ביום הבחירות – צוות קמפיין הבחירות של נתניהו הודה ששלח הודעות שקריות למאות אלפי טלפונים על כך שההצבעה במגזר הערבי היא פי שלושה, מה שהיה ידוע לאנשי הקמפיין כשקר מוחלט. עזבו גזענות, שקר גס כזה ביום הבחירות זה כמעט כמו זיוף בחירות. בארה"ב רק על זה היה נופל נשיא. היו קוראים לזה ביביגייט.

36. תקציב דו שנתי – אנחנו לא המדינה היחידה בעולם עם תקציב דו-שנתי, יש גם את בחריין. איך זה קשור לדמוקרטיה? פחות חשיפה ציבורית ופחות דיונים על התקציב.

37. היחסים בין שלדון אדלסון לביבי – רביב דרוקר ביקש לדעת מהם היחסים בין ראש הממשלה לשלדון אדלסון ועמוס רגב (עורך "ישראל היום"). לפי חוק חופש המידע, מותר לו. משרד ראש הממשלה פרסם הודעה מדהימה – ביבי, רגב ואדלסון הם חברים אישיים, הם לא מדברים על שום דבר פוליטי.

משפחת השלטון מקבלת פריבילגיות, ומתפעלת את כל הגופים כדי למנוע חקירה פלילית. היועץ המשפטי לממשלה, המפכ"ל, המבקר– כולם נותנים יחס מקל לזוג.

38. מסובבים את המערכת – מה שמפחיד זה השינוי המערכתי הרחב – החל מהחלשת היחידה לחקירות הונאה, דרך הסיבה להקדמת הפריימריז, ועד שליטה על מינויים פוליטיים. חלק מהמהלכים קשורים רק בעקיפין, אבל מה שברור הוא שכולם מפחדים להתעסק עם הזוג נתניהו, כולל המפכ"ל שבאופן מוזר סירב לחשוף את הממצאים. לפי מה שמספר בן כספית– זו התנהלות כמו במאפיה.

39. פוגשים את היועמ"ש– עוה"ד של שרה נתניהו קיבל פגישה אישית עם היועץ המשפטי לממשלה, שאגב היה בעצמו עו"ד של הזוג נתניהו בעבר, במטרה למנוע את חקירתה. הפגישה האסורה נחשפה ונתניהו נחקרה, אבל בינתיים התמנה יועץ משפטי חדש המקורב לנתניהו, שעושה הכל כדי להגן על הזוג.

40. תוקפים שופטת– השופטת שדנה בתיק של אשת ראש הממשלה הותקפה באופן חסר תקדים, והיו גם מספר ניסיונות לפסול אותה.

שלטון ריכוזי זקוק לבידוד מהעולם. לא במקרה, נתניהו מעוניין להקיף אותנו בגדרות למרות שהסכנות פחתו לאורך השנים. בנט מצדו טוען שיש בעיה בדי.אנ.איי. של משרד החוץ. מעניין שבמקביל להתרחקות מארה"ב, נתניהו הימר על התקרבות לרוסיה, מדינה בעלת משטר היברידי מובהק. זה הגיע לסתירת לחי של רוסיה לישראל, ואף לתמיכה באיראן וסוריה.

41. אין שיתוף פעולה עם ישראל – ארה"ב מפחיתה את הסיוע הביטחוני; איטליה, בריטניה, ספרד, אירלנד ועוד רבות אחרות כבר לא שואלות אותנו ומכירות במדינה הפלשתינית; בשבדיה יש כבר שגרירות פלשתינית; גרמניה מאיימת לשקול מחדש את היחסיםוטוענת שנתניהו משקר, טענה קשה מאוד במסגרת יחסים דיפלומטיים; צ'כיה, ידידה טובה של ישראל, אומרת שתתקשה להגן עלינו; מצרים, הידידה הגדולה שלנו באזור, ביטלה ביקור של ראש הממשלה; צרפת יזמה ועידת שלום וישראל דחתה אותה בתחילה ואחר כך טענה שזהו ניסיון סרק לפתור את הסכסוך. יחסים כאלה עלולים להביא לצעדים קיצוניים יותר מצד האו"ם.

42. מינוי שגרירים – נתניהו מתעקש למנות שגרירים מסוימים למרות התנגדות של הממשלים באיטליה ובברזיל. זו אצבע בעין למדינות אלה.

43. מנתקים יחסים – סגנית שר החוץ, ציפי חוטובלי, מנתקת חלקית את היחסים עם שבדיה. חברה למפלגה ח"כ ביטן דרש מיו"ר הכנסת לנתק את היחסים בכלל, כאילו חסרות לנו מדינות אויבות.

44. פי עשר הון שלטון – יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן מציע להתיר לחברות עסקיות לממן פוליטיקאים. כך יתחזקו יחסי קח-תן בין תאגידים לנבחרי הציבור, וכך עוד פחות יספרו את שאר האזרחים. פרופ' דני גוטווין מספר על הסיבות הכלכליות לריסוק הדמוקרטיה.

45. חוק הטרור– ארכי-חוק שעבר בקריאה שלישית. החוק מאפשר למדינה להילחם בטרור ביד קשה, אבל גם באזרחים תמימים. אתם תיכנסו לכלא לתקופה של עד שלוש שנים, אם תתרמו או תתמכו בפומבי בתנועה קיצונית כמו "כך" או בתג מחיר, או לחילופין אם תשליכו עוגת קצפת על פוליטיקאי. אלה עשר נקודות מרתקות על חוק הטרור.

46. מעצרים– ממשיכה היד הקלה של המשטרה במעצרי שווא. ילד בן 15, פעיל ימין קיצוני, נמצא במעצר בית מנהלי ללא משפט, ופעיל אחר נמצא כבר שנה במעצר מנהלי. אגב,  מעצרים מנהליים נעשים ללא צו בימ"ש וללא בדיקה מעמיקה, וכך קורות טעויות כמו במקרה של פעיל שישב חודשים במעצר בגלל מידע שגוי. מעצרים מנהליים עד כה היו מוגבלים למקרי חירום, אך עם העברת חוק הטרור מעצרים מנהליים יהיו בשימוש רחב יותר. פעילי ימין נעצרים ללא סיבה, כמו למשל בעקבות חתונת השנאה. בצד השני של המפה אנשים נעצרים בגלל סטטוס בפייסבוק. כמו אדם שקרא לצאת להפגנה ובילה לילה במעצר, או משוררת שעומדת למשפט על שיר שהעלתה לפייסבוק. ויש גם אמנית שנעצרת שוב ושוב בגין אמנות סרקסטית. מה שמתחיל במעצר של קיצונים, ממשיך במעצר של מתונים יותר.

47. החלשת בג"ץ–  כבר כמה שנים שרק מדברים על זה, עכשיו כבר מעזים לעשות את זה: אחד התפקידים של בג"ץ הוא לפסול חוקים שאינם חוקתיים, כפי שנהוג בכל משטר דמוקרטי. החוק החדש שיגביל את היכולת הזו של בג"ץ הגיע אחרי התקפות חוזרות, בין השאר של שרת המשפטים שאמורה דווקא להגן על מערכת המשפט. סטטוס: נחתם בהסכם הקואליציוני בין ליברמן לנתניהו.

48. וואזיר אל-וואזראת(שר השרים)בימ"ש קבע שהמצב שבו נתניהו מחזיק בארבעה תיקים בנוסף לתפקידו כראש הממשלה, הוא מצב תקין.

49. לא מתראיין – ראש הממשלה ממשיך לא להתראיין כפי שעשה בשנים קודמות, אפילו לא ראיון חגיגי לראש השנה או יום עצמאות. אגב, ההסבר כנראה טמון בהסבר של השר לביטחון פנים גלעד ארדן, שפלט שהוא לא רוצה ביקורת מהתקשורת.

50. חוק המישוש– החוק שמאפשר לשוטר לעשות עלינו חיפוש גופני גם בלי שעוררנו חשד,עבר בקריאה שלישית. אולי הגיוני בתקופת האינתיפאדה, אז למה זו לא הוראת שעה?


מדינת ישראל היקרה, בחני את עצמך – האם יש לך משטר היברידי?
מבחן המדינה ההיברידית הגדול - כל אחד מהסעיפים כאן למטה קיים בכל מדינה, אבל במינון שונה. תנו ציון מ- 1-10 לכל סעיף. 1 – תופעה מזערית. 10 – התופעה קיימת בצורה קיצונית. סכמו את הנקודות וגלו איפה אנחנו חיים:
מעל 120 – אתם גרים באריתראה או צפון קוריאה.
מתחת ל-30 – אתם שוויצרים, איסלנדים, הולנדים או קנדים.
מדינות היברידיות נמצאות בערך בין 60-100.
הנקודות הנ"ל מבוססות על מחקר מהעשור הקודם, שמצא את המאפיינים המשותפים למשטרים פשיסטיים.
1. ביטויים חזקים ומתמשכים של לאומנות
2. זלזול בערך של זכויות האדם וחשיבותן
3. סימון אויבים ושעירים לעזאזל כגורם מאחד
4. עליונות הצבא ומיליטריזם דורסני
5. סקסיזם ומאצ'ואיזם
6. תקשורת מגויסת
7. עיסוק אובססיבי בביטחון המדינה
8. קשר הדוק בין האליטה השולטת לבין הממסד הדתי
9. הגנה על תאגידים וקשרי הון-שלטון
10. החלשה של ארגוני עובדים
11. זלזול באינטלקטואלים ובאמנים ודיכוי החופש האקדמי
12. עיסוק אובססיבי בפשיעה וענישה
13. פרוטקציוניזם ושחיתות בקרב המעמדות השולטים
14. זיופים בבחירות

תגובות

|
cool good eh love2 cute confused notgood numb disgusting fail

Send this to a friend