“ללשכת עורכי הדין יש לוביסטית בממשלה: איילת שקד”

אומר ח"כ מיקי רוזנטל ומדגימה ח"כ אורלי לוי-אבקסיס בתחקיר משותף של המקום ו"על המשמר" החושף את פעילות הלשכה בתוך הכנסת כדי להשפיע על חקיקה ולצבור עוד ועוד כוח

איור: רון לוין

איור: רון לוין

“אולי זה כמו בהארי פוטר ויש איזו דלת סודית שאף אחד לא יכול לראות?”, העירה בבדיחות הדעת ח”כ אורלי לוי-אבקסיס כשנכנסנו לחדרה בכנסת בצהרי יום שני שעבר, מבטים מיואשים על פנינו, כדי לראיין אותה לתוכנית ‘על המשמר’ שתשודר הערב (1/1/18) בערוץ כאן 11. במשך שעות חיפשנו במשכן שני חדרים, את החדר של לשכת עורכי הדין ואת החדר של התאחדות התעשיינים, אבל אף אחד מהסדרנים ששאלנו, אלו שפזורים במשכן ועוזרים לעוברים והשבים שמחפשים את דרכם, וכמעט אף אחד מהח”כים שעצרנו, לא ידע לכוון אותנו. למען האמת, הם אפילו לא ידעו על קיומם, וחשבו שאולי התבלבלנו.

רק כשהערב כבר ירד על ירושלים הצלחנו לאתר את החדר הנסתר מן העין של לשכת עורכי הדין. בקומה אפס בבניין מליאת הכנסת, מאחורי דלת ירוקה – אחת משתי דלתות ירוקות החריגות בנוף של הכנסת – מסתתר לו מסדרון ארוך שבקצהו ניצב חדר בו אפשר למצוא דגלים וסמל של הלשכה. את החדר של התאחדות התעשיינים לא הצלחנו למצוא עד עכשיו. בהתאחדות אומרים שהחדר אינו בשימוש.

השאלה היא, למה בכלל קיבלו שני הגופים האלו חדרים בכנסת ישראל. איך זכתה התאחדות התעשיינים, שמייצגת את האינטרסים של התאגידים הגדולים שנשלטים בידי טייקונים, והגילדה המקצועית החזקה שמייצגת אינטרסים של עורכי דין, לשבת בתוך בית המחוקקים? למה הם ולא, נניח, הרופאים, העובדים הסוציאליים, המורים או המתנחלים והקיבוצניקים? למה הם ולא למשל לובי 99, גוף שהוקם כדי לייצג את האינטרסים של הציבור בכנסת ולשמש לו לוביסטים כמו שיש לאינטרסנטים ולעסקיהם? מי מאלה לא היה רוצה לשבת קרוב לחברי הכנסת, לפגוש אותם במסדרונות או בקפיטריה ולשוחח איתם באופן חופשי ויומיומי על הדברים שמציקים לו והוא רוצה לשנות או לקדם?

בשנים האחרונות אי אפשר להתעלם מהשפעתן של התאחדות התעשיינים ושל לשכת עורכי הדין על הליכי החקיקה בכנסת. הנגישות שהושגה בין היתר באמצעות החדרים ואישורי כניסה קבועים לכנסת, שווה להן הרבה. באמצעות הנציגים שיושבים בכנסת, אינם רשומים במרשם הלוביסטים ואינם מוגדרים ככאלו על ידי הכנסת ולכן גם אינם עונדים סרט כתום, מקדמים שני הגופים האלו הליכי חקיקה שמיטיבים עמם ולעיתים שונים מאוד מהאינטרס הציבורי ואף פוגעים בו. במקביל, ממשיכים לוביסטים רשמיים לעבוד עבורם בוועדות ובקרב הח”כים.

שרון שפורר מחפשת את הלשכה של הלשכה. מתוך “על המשמר”

“לא צריך להגיד לובינג”

לאחרונה הדגים יו”ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה, את עוצמתו בתוכנית “עובדה”. הוא יזם – כפי שהעיד בעצמו – פרק בתוכנית שבו הסתובב עם מכשיר הקלטה ואפשר הצצה נדירה למתרחש בדיונים בוועדה למינוי שופטים ולשיחותיו עם שופטים ועורכי דין בנושאים הקשורים לוועדה, וסיפר על הדיל שלו עם שרת המשפטים איילת שקד בנוגע למינוי שופטים. שקד עצמה סיפרה בתוכנית על מערכת היחסים החברית שהתפתחה בינה ובין נוה.

 שופט העליון לא ידע שאפי נוה מקליט אותו – שרון שפורר

אנו חושפים כאן לראשונה שהשת”פים והחברות בין שקד לנוה לא נגמרים בהתערבות ברשות השופטת, אלא הגיעו זה מכבר לרשות המחוקקת. פרוטוקול של ישיבת הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין שנערכה ביולי 2015, זמן קצר אחרי הבחרו של נוה לראשות הלשכה, מגלה כי הייתה לו תוכנית סדורה לגבי האופן שבו “ישתלט” על הכנסת.

חלקים מהפרוטוקול הזה יחשפו לראשונה בערוץ כאן 11 בתוכנית “על המשמר” עם לינוי בר גפן, בעריכת דפנה לוצקי, בכתבה שנעשתה בשיתוף פעולה עם המקום הכי חם בגיהנום ועם התחקיר הזה.

יו”ר לשכת עורכי הדין נוה: בתפיסת העולם שלי רבותי היום כמעט כל דבר שקשור למקצוע שלנו גם קשור לחיים המשפטיים שלנו וגם לתדמית הציבורית שלנו – מושפע בצורה דרמטית בכנסת. כל תחום שמעסיק אותנו… הכל מתחיל ונגמר בכנסת. ואם אלו חקיקות רחבות יותר, חברתיות, שקשורות לעולם המשפט בכלל, שקשורות לעניינים ציבוריים שיש להם השקה גם למערכת המשפט, אנחנו ב-4 השנים האחרונות פשוט לא באנו לידי ביטוי בכנסת. יש ללשכה תקן של לוביסט אחד קבוע בכנסת רבותי, זו בדיחה. עובד אחד שאמור לכסות 120 חברי כנסת, גם סופרמן לא יכול להתחבר ל-120 חברי כנסת ולחבר אותם לעניינים שחשובים לנו ושאנחנו רוצים לקדם ולהיפגש עם כולם ולתת חומרים לכולם ולהסביר לכולם ולשכנע את כולם. זה לא רציני וככה אנחנו נראינו. אני רוצה לאשר עכשיו הקמה של יחידה לקשרי ממשל וכנסת לובינג אינהאוס של לשכת עורכי הדין.

חבר הוועד יצחק נטוביץ: לא צריך להגיד לובינג.

עו”ד אפי נוה: לא לובינג, קשרי ממשל. יחידה שתטפל בקשרי ממשל וחקיקה וכשאני אומר קשרי ממשל זה לא רק העניין של הכנסת, יש גם משרדי ממשלה. אנחנו צריכים לבוא לידי ביטוי שם אם זה בקשר מול פרקליטות ומשרד המשפטים, כי גם הליכי חקיקה מתחילים שם, היועמ”ש לממשלה, מחלקת ייעוץ וחקיקה, הנהלת בתי המשפט, האפוטרופוס, הכנ”ר (כונס הנכסים הראשי – ש”ש), הסנגוריה הציבורית, הסיוע המשפטי, רשות המסים, רשות החברות. רבותי אנחנו לא נמצאים שם בכל המוסדות האלו אין לנו רפרנטים שעומדים בקשר שוטף עם המוסדות האלו ולכן אנחנו מגלים פתאום הצעות חוק שנוחתות תקנות שנוחתות עלינו החלטות כאלו ואחרות שאנחנו לא מעורבים בהן ולא שותפים להן…..

אני רוצה לספר לכם שמאז שנכנסתי לתפקיד פתאום מצאתי את עצמי מבלה כמעט במשרה מלאה בכנסת עם חברים שנמצאים כאן. …אם זה החוק של ביטוח לאומי הייתי שם לפחות 4 פעמים בכנסת. אם זה החוק של ההוצאה לפועל הייתי לפחות 3 פעמים בכנסת. ואני מגיע לפגישות עם יו”ר ועדת חוקה ועם יו”ר ועדת עבודה ורווחה ועם חברי כנסת ורבותי זה בלתי אפשרי. אנחנו צריכים יחידה של עובדים שתהיה יום יום בכנסת, שתלווה את הליכי החקיקה מתחילתם, שאנחנו נהיה מעודכנים עוד מרגע שמוגשת הצעת חוק פרטית או משהו שעלול לעלות לוועדת שרים, שנוכל בזמן אמת מתחילת הדרך להתערב ולהשפיע.

היחידה הזו זה משהו שבתכנון שלי אמור להיות 6 עובדים. אתה מחלק את הכנסת לקבוצות של 20 חברי כנסת, שכל אחד מהעובדים מקבל 20. אני רוצה רכז ערבי רכז דתי רכז שיטפל בימין במרכז בשמאל. רבותיי יש עורכי דין בכל מפלגה ובכל סיעה, אנחנו בקשר מצוין עם כולם, אנחנו צריכים להתחבר לכולם. אני יכול לספר לכם שכשאני הופעתי בוועדת חוקה, בוועדת עבודה ורווחה, אני מוצא שפה משותפת עם חברי כנסת מכל המפלגות ומכל הסיעות כי אנחנו לא באים בטיקט פוליטי אנחנו מגיעים בטיקט מקצועי…

נפגשתי עם יו”ר ועדת חוקה ניסן סלומינסקי באמת איש יקר משתף פעולה, אומר לי ‘הייתי יו”ר ועדת כספים בקדנציה קודמת, אתם לא הייתם. פתאום הגעתם עכשיו, בוא נראה כמה זמן תחזיקו מעמד’. אז אמרתי לו ‘אתה תראה שאנחנו נוכחים נוכחות אינטנסיבית. לא באנו להופעת אורח, באנו להשפיע'”.

חבר הוועד נטוביץ, פעיל הבית היהודי, זה שקודם תיקן את נוה והזהיר אותו משימוש במילה המסגירה “לובינג”, הסביר לנוכחים באותה הזדמנות כמה קל להשפיע על חברי הכנסת והשרים: “אנחנו צריכים גם ליזום הצעות חוק… אני יזמתי איזה 6-7 הצעות חוק שעברו… זו לא בעיה לתקן חוק, לעשות חוק זה פיס אופ קייק. זה פחות מלכתוב כתב תביעה. זה לוקח שעתיים. אתה רואה בעי… אתה כותב איזה שינוי קטן בחוק וזה עובר תוך חצי שנה ואתה יש לך כוח גם כלפי חברי הכנסת וגם כלפי הפקיד”.

אפי נוה
לא לובינג – קשרי ממשל. אפי נוה

תוך זמן קצר הקצתה הלשכה גם תקציב לפעילות הזו והיום הוא עומד על 1.35 מיליון שקלים, בתוכו נכללים גם הלובינג אינהאוס או “קשרי ממשל” כפי שקרא לו נוה, וגם הלובינג החיצוני של הלשכה, שהחליפה ב-2015 את בוריס קרסני מחברת פוליסי ביעל גויסקי. התקציב הזה אינו כולל תקציבים אחרים של הלשכה שמופנים לא פעם גם לתמיכה בפעילות הלובינג כמו תקציב המיליונים למאבק בהסגת גבול (הלשכה בהנהגת נוה מנהלת מאבק איתנים נגד מי שמסיג את גבול המקצוע, דוגמת סוג הייעוץ שנותנת לבנת פורן), תקציב הדוברות של הלשכה והתקציב ליועצים.

ליחידת הלובינג, שנחשפה לראשונה בכתבה שפרסם העיתונאי גור מגידו בגלובס, גויסו במהרה אנשים עם הניסיון המתאים: קרבה לפוליטיקאים בכנסת. על משימת הקמת היחידה הופקד אחד האנשים הקרובים ביותר לנוה, היועץ האסטרטגי דדי סויסה. סויסה הוא גם אחד היועצים הבכירים של מפלגת העבודה, ועל מקורביו נמנים שלי יחימוביץ’ אותה הריץ (ולא בהצלחה) לראשות ההסתדרות, אריה דרעי ויצחק (בוז’י) הרצוג – רשימה חלקית בלבד. לעבודה גויסו בין היתר העוזר הפרלמנטרי לשעבר של איציק שמולי, העוזר הפרלמנטרי של אחמד טיבי, פעילה פוליטית של כולנו ועוד.

משם עד למימוש החזון הדרך הייתה קצרה. כבר באוקטובר 2015 בישר נוה בעוד ישיבת ועד למחוזות על ההתקדמות שלו: “יש לנו מחר פגישות עם מנכ”ל הכנסת ועם היועמ”ש של הכנסת כדי להסדיר את הפעילות של היחידה שלנו בכנסת ושלנו בכלל. אנחנו נפגין נוכחות משמעותית בהליכי החקיקה בכנסת. אנחנו נפגשים מחר גם עם המשנה ליועמ”ש לממשלה אבי ליכט להסדיר את נהלי העבודה מול מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. אנחנו לא רוצים שיותר יהיו לנו הפתעות, גם כשאנחנו בשלב של תסקירי חוק שישמעו אותנו, שיהיה תיאום איתנו. אני כבר נפגשתי עם אבי ליכט (המשנה ליועץ המשפטי לממשלה – ש”ש) ומחר הסכמנו שמגיעים לפגישה נוספת כדי לבנות את נהלי העבודה. חשוב שנהיה מעורבים בחקיקה לא רק משלב ההגעה לכנסת אלא כבר מהשלב של הכנת תסקירי החוק שמוגשים לממשלה, עוד לפני הגעתם לכנסת”.

לא רק עם ליכט ועם מנכ”ל הכנסת נפגש נוה. הוא החל להיפגש באופן תדיר עם איילת שקד, כפי שגילו בין היתר היומנים שלה בין השנים 2015-2016,  עם שר האוצר משה כחלון, ומלבד השרים החלו בלשכה לפקוד גם את הפקידות הבכירה.

כאשר בכנסת עסקו בתיקונים לחוק ההוצאה לפועל שלשכת עורכי הדין רצתה להכניס בו שינויים, פרסם ב-28 בספטמבר 2017 יוסף ויצמן, אחד מחברי הוועד המרכזי של הלשכה, את הפוסט הבא: “כשראש הלשכה הוא אחד האנשים החזקים במדינה אז פגישות עם בכירים במשרד האוצר מתקיימות בלשכה! כעת סיימנו פגישה עם צוות אגף התקציבים במשרד האוצר על ההוצאה לפועל ותיקוני חקיקה צפויים בכלל וההשלכות הצפויות. הסתיימו הימים בהם חיזרנו על הפתחים בכדי שישמעו אותנו במוסדות המדינה ויבינו את הצרכים המקצועיים של עורכי הדין”.

כשראש הלשכה הוא אחד האנשים החזקים במדינה אז פגישות עם בכירים במשרד האוצר מתקיימות בלשכה! כעת סיימנו פגישה עם צוות אגף ה…

‎Posted by ‎יוסף ויצמן‎ on‎ חמישי 28 ספטמבר 2017

חוק ההוצאה לפועל לא היה היחיד, כפי שנראה בהמשך הכתבה, על הכוונת של נוה והיחידה שלו ניצבת שורה של חוקים: חוק שעוסק בהתחדשות עירונית, חוק המשפט העברי, חוק ההוצאה לפועל, חוק שמגביל שכר טרחה של ביטוח לאומי, חוק ששולח בני זוג שמעוניינים להתגרש לבוררות בטעם יפנו לבית המשפט, חוק התובענות הייצוגיות ורבים אחרים.

“איילת שקד היתה המומה”

“תראי זה חוקי”, אומר ח”כ מיקי רוזנטל (העבודה), “מותר לעשות לובינג אפור (כלומר לובינג שעושה גוף שלא באמצעות לוביסטים המוגדרים ככאלו במרשם הלוביסטים של הכנסת – ש”ש). לצערי לשכת עורכי הדין מפעילה פה בכנסת לובינג חסר תקדים אבל זה יותר חמור מזה, יש להם לפחות לוביסטית אחת בממשלה”.

אתה קורא לשרת המשפטים איילת שקד לוביסטית?

רוזנטל: “יותר מזה. אני אומר לך שאיילת שקד עובדת אצל לשכת עורכי הדין. ראיתי את זה בחוק שקידמתי להגבלת שכר הטרחה של עורכי הדין והחברות למימוש זכויות כמו לבנת פורן – שכר טרחה שמשלמים אנשים שמעוניינים להגיש תביעות לקבל קצבת נכות מביטוח לאומי, ראיתי את זה בתביעות הייצוגיות, ורואים את זה בוועדה למינוי שופטים”.

ח"כ מיקי רוזנטל
פתח בטעות את הדלת ללוביסטים של הלשכה. ח”כ מיקי רוזנטל

באופן אירוני, דווקא רוזנטל, הח”כ שנלחם אולי הכי קשה עד היום בלשכת עורכי הדין והשפעתה על הכנסת, הוא מי שאחראי לפעילותה הענפה היום בתוך הכנסת ולהקמת החדר של הלשכה במשכן. בראיון שערכתי איתו וישודר הערב ב”על המשמר” מספר רוזנטל על המאבק שניהל בנציגיה של לשכת עורכי הדין.

“הרומן” של רוזנטל עם הלשכה התחיל ב-2014, בכנסת ה-19. רוזנטל החליט להציע הצעת חוק שתגביל את שכר הטרחה שגובים חברות למימוש זכויות רפואיות ועורכי דין מאנשים שנעזרים בשירותיהם בהגשת תביעות לקבלת גמלה על נכות מביטוח לאומי, החוק שזכה לכינוי ‘חוק לבנת פורן’. עד אז היה השוק פרוץ ולא הייתה על שכר הטרחה כל הגבלה. עשרות אלפי אנשים מדי שנה, לרוב במצוקה, בחרו להיעזר בחברות ובעורכי הדין כדי להתמודד עם הבירוקרטיה של ביטוח לאומי ונאלצו לשלם להם שכר טרחה שהגיע לעיתים לגובה של עשרות אחוזים מהגמלה, למשך עשרות חודשים. כך נוצר מצב שאדם שמקבל גמלה של 2,800 שקל (הגמלה הממוצעת על פי נתוני ביטוח לאומי) נאלץ לעיתים לשלם כ-900 שקל מתוכה מידי חודש במשך 60 חודשים למי שייצג אותו.

מבחינת עורכי הדין והחברות למימוש זכויות זו הייתה הכרזת מלחמה. שוק המימוש של זכויות רפואיות מגלגל על פי הערכות כחצי מיליארד שקל בשנה, ונחלק בין החברות לעורכי הדין כמעט שווה בשווה.

רוזנטל מספר בראיון: “אני מנוסה, בחיים עשיתי הרבה מאבקים נגד אנשים חזקים, אבל זה היה מסע לחצים מטורף שלא נתקלתי בו. החברות ועורכי הדין לקחו יחצ”נים וחברות לובינג. את פוליסי וקרסני ואימפקט קרסני, הם הפעילו מקורבים וגם שכרו את השירותים של רגולטורים לשעבר. הם עברו מחדר לחדר בכנסת וסיפרו מעשיות לחברי הכנסת. שאם חלילה וחס יעבור החוק, הנכים לא יקבלו יותר קצבה ולא יוכלו לממש את זכויותיהם כי לחברות ולעורכי הדין לא יהיה כדאי לייצג אותם והסבירו שאני עושה עוול נוראי. הם ישבו אצלי בחדר וניסו לשכנע אותי. אחרי שראו שהם לא מצליחים הם עברו לתקשורת והתחילו מסע פרסום בעיתונים. בכתבות ואפילו במודעות קמפיין עם כותרות על מחטף רוזנטל ושאני פוגע בנכים.

“צריך להבין שעל שולחנו של כל חבר כנסת יש המון מסמכים והליכי חקיקה. חבר הכנסת לא יכול להבין בכל דבר. אני לא מבין בכל מה שאני עושה, אני מבין בחלק. אז לחור הזה של חוסר היכולת של חברי הכנסת להתעמק בכל הליכי החקיקה בהם הם עוסקים הם נכנסו. לחור של חוסר הידיעה. הם עברו אצל חברי הכנסת והתחילו לספר שמאות עורכי דין ילכו לרחוב ולא תהיה להם פרנסה והנכים לא יממשו את הזכויות שלהם.

ובכל זאת בכנסת ה-19 אתה וחיים כץ, שהיה אז יו”ר ועדת העבודה והרווחה, מצליחים להעביר את החוק בקריאה ראשונה והוא מגיע לקריאה שניה ושלישית.

“נכון. למרות מסע לחצים שלא נתקלתי בו בעבר מעולם, היה לנו רוב בכנסת גם בקואוליציה וגם באופוזיציה”.

אז מה קרה?

“ביום שבו הגענו להצבעה הודיעו על פיזור הכנסת. זה היה כמה ימים אחרי שנתניהו פיטר את לבני ולפיד. יש חוק בכנסת, חוק צודק, שאומר שאם יש הסכמה בין כל חברי הכנסת אפשר להצביע על חוקים שעברו בוועדות אבל אם יש סיעה שלא מסכימה אז אפילו אם יש רוב – אי אפשר להצביע. לשכת עורכי הדין ניצלה את הפרצה הזו ופנתה לשרים וח”כים לבקש שימנעו מהצבעה על החוק. ואז ליברמן הודיע פתאום שישראל ביתנו לא יצביעו בעד החוק, זאת למרות שכל הזמן הם תמכו בו וחברת הסיעה שלהם אורלי לוי-אבקסיס ישבה בוועדה והייתה שותפה להכל”.

למה ליברמן שינה את דעתו ברגע האחרון?

“כי משה ליאון המקורב שלו ומי שליברמן הריץ לעירית ירושלים דיבר איתו. ליאון היה מי שקיבל כסף מלבנת פורן ומהחברות למימוש זכויות לכתוב חוות דעת נגד החוק. הם סיכלו את החוק ממש ברגע האחרון”.

משה ליאון הגיב בעבר לטענות בכתבה של שוקי שדה בדה מרקר: “איגוד החברות למימוש זכויות רפואיות פנה אל משרד רואי חשבון ליאון אורליצקי בבקשה להכנת חוות דעת מקצועית בנושא. חוות הדעת הוכנה על ידי שותפים במשרד, והסכם שכר הטרחה הוא על בסיס שעות בלבד. מדובר בהאשמות חסרות כל שחר, שהרי שכר הטרחה הסתכם בסכום הנמוך משמעותית מטענותיו המופרכות של ח”כ רוזנטל. אין לנו אלא להצר על השימוש בתעמולה בחירות זולה”.

אחרי שבכנסת ה-19 החוק נופל, רוזנטל וחיים כץ מבקשים להחיל עליו את דין הרציפות, כלומר שיחזור לדיון מהמקום שבו נעצר בכנסת ה-19. החוק מגיע שוב לדיון בוועדה העבודה והרווחה – הפעם אחרי קריאה ראשונה ולפני קריאה שניה ושלישית. אלא שאז מגלה רוזנטל מסכת לחצים שונה והרבה יותר חזקה.

“ב-2015 התמנתה איילת שקד לשרת המשפטים”, הוא מספר, “והיא נלחמה כדי להחריג את עורכי הדין מהחוק, כך שלא יחולו עליהם הגבלות שכר טרחה כמו שחלות על החברות למימוש זכויות והם ימשיכו לגבות שכר טרחה גבוה מהנכים. היא שלחה את העוזר שלה לכל דיון בוועדה”.

וזה לא קורה בדרך כלל שהעוזר של שרת המשפטים מגיעה לדיונים בועדות?

“זה לא קורה באינטנסיביות כזו שהעוזר פונה אליי כל הזמן ואומר לי ‘תן לעורכי הדין את זה ותן לעורכי הדין את זה’. אני אומר לך שהיא עובדת אצלם. וצריך להבין שבלי שרת המשפטים אני לא יכול להעביר חוק בוועדת שרים. והיא עומדת על הרגליים האחוריות שיחריגו את עורכי הדין מהחוק. כאילו עורכי הדין לא עושקים את הקליינטים. התעקשתי כי אני רציתי שהאחוזים של העמלה שגובים החברות למימוש זכויות ועורכי הדין יהיו אותו דבר כי זו בדיוק אותה עבודה ואין הבדל והיא לחצה שניתן לעורכי הדין שכר טרחה גבוה יותר. אבל בסוף לא הייתה לי ברירה ונאלצתי להיכנע. זו פוליטיקה.

“היה רגע אחד שלא אשכח. חיים כץ כשכבר היה שר הרווחה אהב מאוד את החוק ותמך בו הוא נעמד כמוני על הרגליים האחוריות מול הלחצים. ואז לילה אחד ממש לפני ההצבעה על החוק ישבנו מאחורי המליאה איפה שיושבים חברי הכנסת והעוזרים שלהם. ישבנו כץ ואני ואיילת שקד והעוזר שלה. והתחיל ויכוח שכמותו לא שמעתי מעולם בכנסת. כץ צעק על העוזר של שקד – אתה עובד אצל לשכת עורכי הדין, היא מפעילה אותך. שקד הייתה המומה. היא לא ידעה מה להגיד. בסוף כץ העיף את העוזר שלה משם. למרות זאת נאלצנו להתפשר ובין היתר הפרדנו בשביל שהחוק יעבור את התביעות בנכות כללית מהתביעות בנכות מעבודה”.

תסביר.

“לעורכי הדין יש הרבה יותר תיקים שבהם הם מטפלים בתביעות שמוגשות לביטוח לאומי לקבל קצבאות על נכות מעבודה. ולכן הם רצו שיהיו מגבלות שונות על שכר טרחה בנכות מעבודה מהמגבלות על שכר טרחה בנכות כללית. עד אז הייתה התייחסות זהה לשני הסוגים. הם אמנם טענו ששכר הטרחה שלהם צריך להיות גבוה יותר אבל לפי נתונים שהיו לנו 70% מהתיקים בהם הם מטפלים הם של תביעות על נכות מעבודה. זו הייתה עוד דרך שלהם לפרום את החוק.

איילת שקד
כץ העיף את העוזר שלה. איילת שקד צילום: שאטרסטוק

אז התפשרת גם על זה.

“כן. נאלצתי להתפשר גם על זה, בגלל הלחץ שלהם על שקד. אבל אני עדיין שמח על החוק. שלא יהיה ספק. כי לפני זה האחוזים שעורכי הדין היו גובים מנכים על ייצוג בביטוח לאומי יכלו להגיע גם ל-20%-30% והיום זה מוגבל ל-15.75% בבית הדין לעבודה ול-13.75% בנכות כללית”.

אתה יודע מה אומרים עליך בחברות למימוש זכויות ואצל עורכי הדין, נכון? הם אומרים שאתה פופוליסט ודמגוג ושהיו חייבים להלחם על זה כי האחוזים שהצעת להגבלת שכר טרחה לא היו מאפשרים להם לייצג נפגעים.

“תראי, אין נתונים היום על עורכי הדין ומספר התיקים שהם מייצגים אבל תראי את החברות למימוש זכויות. הן ממשיכות לפרסם גם אחרי החוק הזה. ואפילו לא מעט. ויש המון אנשים שפונים אליהם. כלומר כל הטענה שלא יהיה להם שווה לייצג אנשים כששכר הטרחה יוגבל לגובה שרצינו בחוק היו שקר וכזב. הכל היו המצאות שנועדו להרוויח עוד ועוד כסף כדי לקחת שכר טרחה חזירי מאנשים. אני תיקנתי את זה ואני גאה בזה.

“אז אוקי, יכול להיות שאני פופוליסט וניסיתי לחוקק חוק כדי להתחנף למישהו אבל עובדה שגם בג”ץ נתן גושפנקא לחוק כשעתרו נגדו ואמר שאם יש דוגמה לאיך צריך לחוקק חוק – אז ככה זה צריך להיות. לקחנו יועץ חיצוני לוועדה שבדק הכל והביא פירוט של עלויות של כמה צריך לשלם והתאמנו את החוק אחרי הדיונים, זה היה החוק הכי לא פופוליסטי. בג”ץ בעצמו לא רק שנתן הכשר, הוא גם כתב שלא מבין למה צריך היה לקחת כזה שכר טרחה. הוא העיף את לשכת עורכי הדין מכל המדרגות”.

לחץ פיזי מתון

רוזנטל לא דמיין את הלחצים הפוליטים. זוכרים את את פרוטקול בו אפי נוה מדבר על הקמת היחידה של קשרי ממשל ו”לובינג אינהאוס” כמו שהוא קורא לזה? אז רגע לפני כן נערך דיון על הארועים סביב הצעת החוק של הגבלת שכר הטרחה בביטוח לאומי ובדיון הזה מספרת עו”ד ענת קאופמן, שהובילה את ההתנגדות של לשכת עורכי הדין בכנסת נגד החוק, על ההתערבות הפוליטית שרוזנטל מדבר עליה.

קאופמן: החוק הזה התחיל עם הצעה שעורכי דין לא יוכלו לגבות, עורכי דין וחברות מסחריות מעאכרים לא יוכלו לגבות יותר מ-8% באופן שווה. וכשאנחנו הגענו לחקיקה הזו היא כבר הייתה אחרי ועדת שרים שאישרה אותה. אחרי פטור מהנחה וביום שבו היא כבר עלתה בהצבעה טרומית בכנסת, זאת אומרת שנודע לנו על החוק ורצנו באותו יום לכנסת זה היה שורש הרע.

…המעמד של הלשכה בכנסת הרי זה אבסורד שאנחנו גילדה של 60 אלף עורכי דין, ואני קוראת לזה גילדה כי אנחנו איגוד מקצועי, אבל המעמד שלנו לא קיים, אף אחד לא מדבר איתנו. אנחנו גייסנו את אודי זלמנוביץ שנתן חוות דעת מאוד משמעותית בסיפור זה… והצליחה להעלות את האחוזים בצורה מאוד משמעותית. טוב היה אם החוק הזה לא היה בא לעולם בכלל. בסופו של דבר עם התערבות פוליטית שנעשתה בשבועות האחרונים אפי לא הספיק לנוח יום אחד בסופו של דבר מה שהצלחנו זה להביא את החוק בגדול מ-8% ל-17% בוועדות עררים. אם אתה הולך לבית הדין זה 24%.

..הצלחנו לבטל פריסה – אמרו לנו תגבו את הכסף ב-60 חודשים, הצלחנו להביא למצב שבהסכמת לקוח אפשר לבטל. והדבר הכי חשוב זה דיפרנציאציה, בסופו של דבר מחוק שהתחיל כשהכניסו את עורכי הדין והמעאכרים כגוף אחד הצלחנו ליצור בידול. יש אחוזים רק על טיפול בטפסים ולנו אחוזים גבוהים יותר. גם הניסוח שאומר שעורכי דין יכולים להופיע בוועדה רפואית, רק עורך דין יכול. זה שיאו של החוק….

מיקי רוזנטל לקח  תמונה שלי ושל שני חבריי גלעד מרקמן וערן בקר שהיו פשוט התאבדו יחד איתי על החוק הזה, צילם אותנו בתוך הוועדה, פרסם את זה וכתב משפט מאוד חמור שציטט מברנזון, שעורכי דין עושים עצמם דואגים לנפגעים אבל דואגים לפרנסה שלהם. ציטוט עם תמונה שלנו בגדול, בתפוצת נאטו. זה דבר זה הפקר של לשכת עורכי הדין, זו בושה וחרפה שככה הופקרנו. אנחנו מופקרים….”

זמן קצר לאחר מכן, כשנוה יסביר לנוכחים את החשיבות בהקמת היחידה לקשרי ממשל, הוא יקשר את הדיון לדבריה של קאופמן ואף יוסיף בהמשך להתייחסות לתקציב של היחידה את הדברים הבאים:

“אנחנו מתכוונים אגב, אם היה לנו תקציב כשדיברנו על העניין הזה התקשורתי, אם היה לנו תקציב כמו שצריך לעניין הזה, היינו יוצאים בקמפיין תקשורתי עם מודעות בעיתונים שתוקפות את אותו ח”כ דמגוג. מדוע אתה פועל בעצם בשירות ביטוח לאומי כדי לפגוע בציבור הנכים של מדינת ישראל? ורבותיי יש לזה אפקט. אתם לא מבינים עד כמה מאבקים תקשורתיים משפיעים על חברי הכנסת הרי כשהם רצים ומפרסמים את כל הסטטוסים שלהם ואת כל ההודעות שלהם לתקשורת שלהם זה רק כדי לקבל כותרת בעיתון. אז אם הם ידעו שיש לשכה חזקה שגם יודעת לנשוך ולהחזיר מאבק, תאמינו לי זו אחת הדרכים להרוויח הכבוד שלנו ואנחנו חייבים לעשות זאת”.

גיבוי אחר לדבריו של רוזנטל אפשר למצוא גם בפרוטקולים של ועדת העבודה והרווחה שדנה בחוק זה. בדיון שנערך ב-15 ביולי 2015, כמה ימים לפני שהחוק עובר סופית בוועדה, מציג נציג משרד המשפטים את עמדת המשרד לגבי החוק בכל מיני נושאים ובשלב כלשהו בדיון מבקש יו”ר הוועדה, חבר הכנסת אלי אללוף (כולנו) שמנהל את הדיון, לרענן את זכרונו בעניין חשוב:

בין היתר אומר עו”ד שי סומך, נציג משרד המשפטים בדיון, את הדברים הבאים: “יש את הסעיף החמישי בהחלטת ועדת השרים לפיו תעשה הבחנה בין עורכי הדין לבין המייצגים. לפי הפרשנות שלנו להחלטה הזו מדובר כאן על הבחנה נוספת, מעבר להבחנה שקיימת היום בחוק. שרת המשפטים ידעה שיש הבחנה, כבר היום בחוק יש שכר טרחה גבוה יותר, ואני משער שגם יתר השרים. אני אישית לא הייתי בוועדה אבל בוודאי עדכנו את שרת המשפטים ואני מאמין שגם שאר השרים ידעו הפרשנות כאן היא שצריכה להיות הבחנה נוספת והתבקשתי להודיע כאן שבנוסח הנוכחי ההבחנה הנוספת לא קיימת ואם היא לא תהיה הממשלה תתנגד”.

וכעבור זמן קצר אללוף אומר לו: “תרשה לי הערה כללית לנציג משרד המשפטים. לא לשכוח את מי אנחנו מייצגים. לא לשכוח שאנחנו כמחוקקים על מי אנחנו שמים את כל כובד משקלנו וזה האזרח אני מבקש שתיקח את זה בחשבון”.

צילום: דוברות הכנסת
אורלי לוי-אבקסיס וחיים כץ צילום: דוברות הכנסת

מלבד משרד המשפטים, נראה כי לעורכי הדין יש עוד חברת כנסת שמאוד דואגת לאינטרסים של הלשכה בהצעת החוק הזו. ח”כ נורית קורן (ליכוד), שיושבת עם שקד ונוה בוועדה למינוי שופטים ונראתה ב”עובדה” כשותפה לדיל שנרקם בין השניים, שמקפידה לפקוד ארועים רבים של הלשכה, שרק לאחרונה נחשף ב”הארץ” סיפור אודות האופן שבו קידמה הצעת חוק בעקבות מעורבות של לוביסטים:

בדיון שנערך ביוני 2015 בוועדה פותחת קורן את דבריה בגילוי נאות על היותה עורכת דין ואומרת: “אתמוך בחוק בתנאי שיחריגו שם וירשמו את ההחרגה שלי, שאני מבקשת להחריג את עורכי הדין….אצביע בעד במידה וזה יוחרג..”

המשפט שמתאר באופן הדק והמדויק ביותר את מסכת הלחצים שהופעלה מצד הלשכה על חברי הכנסת בכל הנוגע ל”חוק לבנת פורן”, יצא דווקא מפיו של ח”כ יעקב מרגי (ש”ס) שנוכח באחד הדיונים. אחרי שאללוף שיבח את ההשקעה והחריצות של נציגי עורכי הדין והחברות למימוש זכויות רפואיות, משגר אליהם מרגי עקיצה: “הם עומדים באמות המידה שנקבעו בפרשת קו 300. לחץ פיזי מתון”.

“מערכת היחסים ביניהם נשגבת מבינתי”

לחץ פיזי מתון הוא מה שהרגישו לאחרונה בכנסת גם בכל הנוגע לתיקוני החקיקה של האגרות בתובענות ייצוגיות. תביעה ייצוגית יכול להגיש כל אזרח שמרגיש כי חברה גדולה ביצעה עוול כשמכרה לו מוצר או שירות, ולדרוש לא רק את הפיצוי שמגיע לו, שיכול להסתכם בכמה שקלים בלבד, אלא גם פיצוי בגין כל הלקוחות שנפגעו מהעוולה הזו. עד היום לא נדרש האזרח לשלם כל אגרה על תביעה כזו, מתוך תפישת עולם שמדובר בתביעה שהוא מגיש לטובת כלל הציבור ומתוך הרצון לאפשר גם למי שהפרוטה אינה מצויה בכיסו לתבוע. גם כך, ההליך כרוך בתשלום שכר טרחה לעורכי דין ובסיכון של הפסד ותשלום ההוצאות המשפטיות.

בעוד הכלי הזה משרת את הצרכן ויכול להרתיע חברות גדולות מלבצע עוולות בשל החשש מתביעות ייצוגיות – הרי שהחברות הגדולות היו הרבה פחות מרוצות כאשר נאלצו להתמודד איתו. מסיבה לא ברורה, מי שעוד הוטרדה ככל הנראה מהתובענות הייצוגיות הייתה שרת המשפטים איילת שקד, שכבר עם כניסתה לכנסת ב-2015 החלה בשורה של פגישות, בהן גם עם יו”ר לשכת עורכי הדין אפי נוה ועם התאחדות התעשיינים, בכדי לדון על האגרה שבכוונתה להטיל על מי שמגיש תביעות ייצוגיות.

ב-2016 החלה שקד לדבר על תיקון לחקיקה של התובענות הייצוגיות שתטיל אגרה של כ-60 אלף שקל על מי שירצה להגיש תביעה ייצוגית. לאחר מכן היה שקט תקשורתי בכל הנוגע לכוונתה זו, אבל ב-2017 היא חידשה את התוכנית והפעם ביקשה להטיל אגרה של 24 אלף שקלים על התובענות הייצוגיות. עורכי דין רבים שעוסקים בתחום הזה הזדעקו – הם טענו כי זה יפגע אנושות ביכולת של הצרכנים להלחם בעוולות שנגרמות להם. אבל זה לא עזר להם. הם התקוממו על כך שיו”ר לשכת עורכי הדין אינו נלחם בהחלטה של שקד.

אחרי שהפעילו לחץ כבד על נווה כולל בקבוצת וואטסאפ מיוחדת שהקימו לצורך כך ושהוא לקח בה חלק – נווה התערב במהלך החקיקה וברגע האחרון – שוב בדיל עם שקד ובהתערבות של דוד ביטן ששימש אז עדיין יו”ר הקואליציה סיכמו כי האגרות בהגשת תובענות לבית המשפט המחוזי יעמדו על 16,000 שקל. היה בכך שיפור לעומת העמדה המקורית של השרה אבל עורכי הדין עדיין הזדעקו. הם טוענים היום כי נוה הבטיח להם שאם האגרה תקבע מעל 5000 שקל הוא בעצמו יעתור לבג”ץ, אך כעת לא נראה שהוא מתכוון לעשות זאת.

מובן מדוע התאחדות התעשיינים, שמייצגת את התאגידים הגדולים בישראל כמו חברות הסלולר וחברות המזון שסובלות במיוחד מהתביעות הייצוגיות, חפצה בחוק הזה. הרבה פחות מובן מדוע יו”ר לשכת עורכי הדין נוה שיתף איתו פעולה ועשה זאת מבלי ליידע את הוועדה המיוחדת שקיימת בלשכה לעיסוק בתביעות ייצוגיות.

ח”כ אורלי לוי אבקסיס (לשעבר ישראל ביתנו) לקחה חלק בדיוני וועדת חוק חוקה ומשפט, וכמו רוזנטל גם היא מותחת ביקורת חריפה על התנהלותה של שרת המשפטים ועל מערכת היחסים שלה עם התאחדות התעשיינים ועם לשכת עורכי הדין.

“יש לנו אינטרס גדול מאוד, בעיקר לאזרח הקטן, בכל הנוגע לתביעות הייצוגיות”, אומרת לוי אבקסיס, “קחי למשל חברה מסחרית שפתאום מחליטה לשנות משהו בהרכב המוצר בלי להודיע, אפילו לעדכן את הצרכנים הקבועים, אפילו לא על גבי האריזה והופ, יום בהיר אחד הם מגלים ששילמו אותו סכום על מוצר שונה בלי בכלל להיות מודעים לכך. למשל הם קונים שמפו שהגדילו את החור שלו בבקבוק, או קונים אריזה של חטיף שהקטינו אותה. האפשרות להגיש תביעות ייצוגיות במקרים האלו היא להוות חסם בפני בעלי הכח. היא אומרת להם תזהרו משימוש מופרז בכח, כי הצרכן יכול להגיש תביעה ייצוגית שמייצגות נפגעים רבים.

“לבוא ולקחת את אחד הכלים החשובים האלו זה לשחרר כל רסן מאלו שנהנים מכח במשק. עד היום התביעות היו פתוחות לכל. חינמיות. ופתאום מגיעה שרת משפטים ורוצה לתקן תקנות ובשניה אחת ולבוא ולהעלות מ-0 לאגרה של 24 אלף. זה בעצם לבוא ולהגיד ‘אני סוגרת לכם לחלוטין את הכלי הזה של את התביעות הייצוגיות’, וזה בלתי נתפס. ב-10 התיקים הגדולים בשנים האחרונות של התביעות הייצוגיות קיבל הציבור בחזרה חצי מיליארד שקל. וזה מה שהציבור מקבל על פגיעה לא מידתית. ותארי לך כמה עוולות נמנעו בגלל שהחברות נזהרו בגלל שידעו שיש כלי שמגן על הצרכנים”.

ובכל זאת התקנות עברו. איך את מסבירה את זה?

“הבנו שלא נוכל למנוע משרת המשפטים להעביר אותן. זה הדליק לי נורה אדומה מהבהבת שאני מספרת לך עליה כי אני באמת רוצה תשובה: עבור מי עובדת שרת המשפטים? אפילו יו”ר לשכת עורכי הדין אפי נוה אמר בדיון בועדת חוקה חוק ומשפט אצל ניסן סלומינסקי, שמגן בחרוף נפש על השרה ממפלגתו, כי בעלי ההון בחשו בחוק הזה”.

אבל נוה בעצמו ישב עם השרה ועם התאחדות התעשיינים בפגישה על התובענות הייצוגיות כבר לפני יותר משנה.

“נכון, הבנתי שבחלק מהמקרים ישב נוה בעצמו ביחד עם בעלי ההון אצל השרה, כשבמקביל היא סירבה להפגש עם עמותות שפנו אליה ורצו לשבת עמה לדיון על החוק. מערכת היחסים שבין שקד לנוה באמת נשגבת מבינתי. אני פשוט רוצה להבין עבור מי עובדים שומרי הסף האלו”.

אם יש כל כך הרבה חברי כנסת שמתנגדים לחוק, איך בכלל הוא מצליח לעבור?

“הצלחנו להכניס כמה תיקונים. הצלחנו להפחית את סכום האגרה בעקבות הלחצים והחרגנו למשל את הענין של רשויות מקומיות, אבל מה שבטוח זה שלא הבאנו בשורה. בהחלט לא. היה שלב שבו שאלנו את המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ מה המניע בכלל להחלטה הזו של הטלת האגרות על התובענות הייצוגיות. הוא אמר לנו זה עומס על המערכת, ואני אומרת לך שזה שקר. בדקנו את זה וגילינו שבבתי הדין לעבודה רק 0.1% מהתביעות הן ייצוגיות. בבתי משפט שלום זה 0.04% ובמחוזי זה 1.6%, ורוב התביעות הייצוגיות הן מוצדקת. אז אני באה ושואלת: עומס על מי זה מטיל?”

איילת שקד וגם שרגא ברוש, יו”ר התאחדות התעשיינים, טענו בכל מיני הזדמנויות שתביעות ייצוגיות זה דבר שמכביד על עסקים קטנים ובינוניים, שיש הרבה תביעות סרק וברוש אפילו הזהיר מכך שזה עלול לסגור מפעלים. אולי יש עמם צדק?

“תביני, הם לא הציגו לנו נתונים. אמרנו להם ‘תביאו לנו נתונים ונלמד אותם’. הנה את רואה שבנתון על העומס על בית המשפט הם לא אמרו את האמת. ויותר מזה אני ביקשתי לשמוע את העמדה של להב, הארגון לעסקים קטנים ובינוניים, ובלהב אמרו לנו שזה בכלל לא נכון כי רוב התביעות מוגשות נגד החברות הגדולות במשק ושזהו חוק שפוגע בציבור.

“אבל אומר לך דבר נוסף: אם רוצים לעשות משהו, למה לרוץ ולתקן תקנות? למה לא לבדוק את זה כמו שצריך או לעשות הוראת שעה ונחזור לראות אחרי תקופה מה קרה? למה לא לבדוק אם יש פתרון אחר להתמודדות עם תביעות סרק, ואם יש דרך אחרת לנטרל אותן? תביעות הסרק הן מעטות ויש דרכים אחרות למנוע אותן אבל הדרך שבה בחרה שקד היא בריונית מידי. זה לתת מתנה לבעלי העסקים ולחברות הגדולות  ולהגיד להם יש לכם אור ירוק. אתם יכולים לפעול איך שאתם רוצים. אתם מוגנים, אף אחד לא יתבע אתכם שעשיתם משהו שלא הייתם צריכים לעשות”.

כמו בזאר טורקי

בעבר ישבת גם בועדת העבודה והרווחה שדנה בחוק להגבלת שכר טרחה של עורכי הדין והחברות למימוש זכויות רופאיות. שמענו ממיקי רוזנטל שהיו שם לחצים גדולים מאוד על חברי הכנסת שלשכת עורכי הדין ממש נשכבה על הגדר כדי להלחם בחוק הזה. איך את מסבירה את זה שפה זה לא קרה?

“אני חייבת לומר שניסיתי להבין עד כמה ואיפה העמדה של לשכת עורכי הדין לגבי החוק של הייצוגיות ולא הבנתי. הבנתי שבחוגים מסוימים אפי נוה אמר דבר אחד ובחוגים מסוימים אמר דבר אחר. מצד אחד שמענו בוועדה שהוא מתנגד לחוק הזה ואז גילינו שהוא היה אצל שקד עם התעשיינים וגם שהוא הגיע לסיכום עם התעשיינים בנוגע לסוגיות שקשורות לחוק.

“בוועדה של הגבלת שכר הטרחה למייצגים מול ביטוח לאומי היה לחץ גדול על חברי הכנסת, היה לובי מטורף מצד החברות הפרטיות ומצד לשכת עורכי הדין. אבל פה הקול של לשכת עורכי הדין נשמע חלש מידי ומאוחר מידי ויש לי תחושה שקבלת ההחלטות לא הייתה מספיק שקופה. קיבלנו מוצר כמעט מוגמר ולמזלנו הרב הצלחנו לרתום מספיק חברי כנסת כדי לאזן אותו”.

אני שמה לב שאת מדברת על אפי נוה ועל איילת שקד אבל את נמנעת מלדבר ספציפית על שרגא ברוש ובכלל את מעדיפה לדבר על החברות הגדולות ולא על התעשיינים. אבל התעשיינים הם אלו שנתנו גב לחוק הזה.

“אני לא באה בטענות להתאחדות כי הם מייצגים את החברות הגדולות ומבחינתם ינסו להוציא מה שאפשר. אני באה בטענות לנבחרי ציבור. שקד לא נמצאת בכובע של התעשיינים ולא בכובע של החברות הגדולות אלא בכסא שרת המשפטים במקום שהוא קריטי עבור האזרחים ובסופו של דבר היא בחרה להעדיף אינטרס מצומצם של חברות גדולות שמידי פעם נאלצות להחזיר כסף לציבור כי במילים עדינות הן עבדו על הציבור ושחקו את המוצר שמכרו לו בשביל להגדיל רווחים. היא העבירה חקיקה שפוגעת ביכולת שלנו להגן על עצמנו מפני מניפולציות כלכליות. אם התעשיינים דחפו אותה לכך זה לא בסדר ואם היא העלתה את זה על דעת עצמה זה גם לא בסדר – אני רוצה להבין מה המניעים שלה”.

את יכולה לתאר לנו איך הוועדה הזו התנהלה?

“הוועדה הזו התנהלה כמו בזאר טורקי. בערב שקדם לדיון האחרון, פנינו ליועץ המשפטי של הכנסת כדי שיעביר לנו את הסכם הפשרה כדי שנגבש את עמדתנו לגביו כי סלומינסקי לא העביר לנו אותו. בבוקר כשסלומינסקי הגיע הוא הבין שאין להם סיכוי להעביר את זה כמו שזה נראה כי אפילו ח”כים מהקואוליציה התחילו להבין שיש כאן סימן שאלה גדול באשר לשאלה את מי משרת החוק. ואז יצא סלומינסקי מהוועדה והתכנס עם כל חברי הקואוליציה.

“עמד שם איזה דורמן בכניסה וקבע את מי אפשר להכניס ואת מי לא. אני הצלחתי איכשהו להיכנס לשם. בחדר הזה היה אפי נוה ונציגי קואוליציה ונציגי משרד המשפטים ונציגי ההתאחדות, וזה היה כמו סחר מכר שבסופו של דבר כל אחד מחברי הקואוליציה קיבל איזה צימוק קטן והיה הסכם, וההסכם הזה לא הוצג לחברי הוועדה. מי שהעביר את ההחלטה הזו בסופו של דבר היה סלומינסקי ובעצם התחושה הייתה שאנחנו חברי הכנסת והיושבים בוועדות הם פיקציה. כי הדברים מתנהלים בלי הליך תקין בכלל. כשיש יו”ר ועדת חוקה שזו ועדה כל כך חשובה שנחוש לבצע את מוצא פיו של השרה שלו זו התוצאה, והתוצאה הזו לא טובה לצרכנים בישראל”.

הרמת טלפון לשקד בכל ההליך הזה?

“לא. אני פועלת מול המשרד משפטים ומול גורמים מקצועים”.

 ולסלומינסקי?

“בוודאי. אנחנו הכרחנו אותו לחשוף את הסכם הפשרה וככה היה זמן להכניס בו עוד כמה שינויים.

באיזה שלב כשמשרד המשפטים הבינו שהתיקונים האלו לא יעברו מתחת לרדאר למרות שזה בוועדה שלהם וסלומינסקי עושה את כל המאמצים להעביר את זה בדיוק כמו שהשרה רוצה וכמו שבעלי העסקים רוצים  – הם אמרו לנו במשרד המשפטים ששר האוצר משה כחלון לא יאפשר לעשות פשרות בהצעה הזו. וכששאלנו את משרד האוצר אמרו לנו שכחלון מוכן לכל פשרה. אבל אני שואלת יש לנו שר אוצר שאמור להיות שר אוצר חברתי – עושים עליו סיבוב או שהוא מודע לזה? הוא מי שצריך לחתום ולאשר את התקנות האלו של שקד”.

והוא חתם כבר?

“אני לא יודעת. אבל אם הוא לא חתם – אני קוראת לו אל תחתום. כולנו נפסיד מזה. זה יוקר המחיה. איך יכול להיות ששר אוצר חברתי עושה את מבוקשה של שרת המשפטים שמשרתת את בעלי החברות הגדולות בישראל?”

לפשרה שאת מדברת עליה אגב, זו שנחתמה אחרי הדיון בחדר הזה, קוראים פשרת ביטן כי אומרים שדוד ביטן היה מי שהוביל אותה.

“אני חייבת לומר לך משהו על ביטן. הוא עוד הצליח להביא את שרת המשפטים להתקפל בדברים מסוימים. הוא הצליח להביא לפשרה שבהתחלה לא היה סיכוי להגיע אליה. אולי הוא לא הביא תוצאה מצוינת אבל הוא הביא תוצאה כלשהי”.

אני מסתכלת על החקיקה של ביטוח לאומי ועל החקיקה של הייצוגיות ואני פתאום תוהה לעצמי: האם יכול להיות שללוביסטים בכנסת יש יותר ערך מלחברי הוועדות עצמם או לחברי הכנסת? כי נראה שהכל נקבע מלמעלה ובכלל אין ערך לוועדות.

תראי זה לא נכון לומר שאין ערך. כי עובדה שהורדנו את האגרות ושינינו את הפעימות של התשלום ולולא היו ועדות אז אולי זה היה נגמר באגרות הרבה יותר גבוהות. אבל אני חוזרת ואומרת שכשאת הוועדה מנהל אדם שמשרת את השרה מהמפלגה שלו – אז זה נכון שהמשחק מכור.

“ואגיד לך עוד משהו. בסופו של דבר חברי כנסת אמורים להתנהל באופן כזה שיקח את כל הפרמטרים וכל הדעות של הנפגעים והמרוויחים ולגבש דעה ביחס למה שעומד לפניהם. לצערי הרב הרבה לוביסטים הם בעלי כח מעבר למה שקורה בכנסת, ויש הרבה חברי כנסת שעומדים מולם ומנקר להם משהו בראש מאחורה שאומר שאולי הם יצטרכו להיעזר בהם בעתיד”.

על איזה חברי כנסת את מדברת?

“השמות והפרטים הקטנים לא חשובים. מה שאני רואה הוא מספיק מזעזע. אני מזכירה לך שיו”ר הלשכה בעצמו אמר שבעלי ההון בחשו בחוק הזה ועשו יד אחת עם שרת המשפטים וזה בעיניי מספיק חזק”.

לדברים של לוי אבקסיס אפשר למצוא גיבוי בדיונים של הועדות כמו גם בהתכתבות שנחשוף בהמשך של קבוצת עורכי דין שניסתה לשנות את רוע הגזירה עם יו”ר הלשכה אפי נוה.

ב-4 בדצמבר 2017 ניסתה ח”כ מרב מיכאלי ניסתה להעביר רביזיה על נוסח התקנות שכבר עברו. בדיון היא אומרת:  “הגשתי רביזיה על נוסח התקנות, האמת שלא ראינו נוסח מעולם…אין נוסח…אדוני הציג פה בע”פ מיני סכומים ומיני, לא יודעת, קומבינות ומהלכים ועד רגע זה לא קיבלנו את זה בכתב…הסכומים שאדוני ציין כאן הם עדיין לשיטתנו גבוהים מדי..אני אומרת הסכומים האלה לא ישיגו את המטרות…..מה שזה עשה זה שמי שאין לו כסף לא יוכל להגיש תביעה גם אם היא מוצדקת…אני מבקשת שאדוני יבטל את הרביזיה של הנוסח הזה שלא ראינו מעולם…”

הניסיון הזה של מיכאלי לא צולח. סלומינסקי שואל את הנוכחים: מי בעד ירים את ידו, מי נגד ירים את ידו..הרביזיה נפלה והחלטת הוועדה קיימת..

ב-30 בנובמבר מיהרה התאחדות התעשיינים בראשותו של שרגא ברוש לברך את שרת המשפטים בפוסט בעמוד הפייסבוק שלה: “אנחנו מודים לאיילת שקד על הנחישות שבה היא פועלת בנושא התביעות הייצוגיות למען הציבור הרחב והמגזר העסקי בישראל”.

עו”דים: אין תמיכה מהלשכה

מערכת היחסים של שקד, נוה וברוש הצליחה לבלבל ולהכעיס לא רק את רוזנטל ולוי אבקסיס אלא גם קבוצה של עורכי דין שעוסקים בתחום התביעות הייצוגיות ולא הבינו מדוע נוה לא מפעיל את כל כובד משקלו כנגד החוק.

אחד מחברי הקבוצה הוא עו”ד מיכאל דבורין ובראיון שישודר הערב ב”על המשמר”, הוא מטיח טענות קשות בנוה ובשקד: “מצד הלשכה הייתה הפעם שתיקה מוחלטת כמעט. לא רק שתיקה אפילו כניעה. באיזה מקום הלשכה שיודעת לנהל מאבקים ויש לה המון כסף ותקציבים ויודעת לעשות קמפיינים על אוטובוסים אם צריך, פתאום הפגינה מורך רוח ולא התכוונה להתערב בזה. היה שלב שבו עשינו ישיבה בלשכה, מטעמו של אפי נוה הגיע היועץ של הלשכה דדי סויסה ואמר לנו: “חבר’ה הכל אבוד. זה סגור. העסקה סגורה וצריך שיהיו אגרות וזה מה שיהיה. הוא אמר: דיברנו עם התעשיינים והשרה וכוחה של הלשכה מוגבל לא בכל דבר עולים על בריקדות וכל שנותר זה לראות באיזה גובה יהיו האגרות”.

אולי הלשכה באמת הגיעה למסקנה שאין מה לעלות על בריקדות הפעם?

“אנחנו התרשמנו ששהלשכה בוחרת אינטרסנטית את המאבקים בהם היא משתתפת ופועלת בתיאום מול משרד המשפטים והשרה. כאן לא התרשמנו שיש מחלוקת של הלשכה מול השרה וזאת בזמן שהלשכה אמורה להגן על האינטרסים של עורכי הדין. במקום שהלשכה תקפוץ ותגיד פוגעים בעורכי הדין בפרנסה שלהם שלא לדבר על אינטרס ציבורי. גם ההתערבות של שקד בנושא הזה מלכתחילה מאוד מוזרה. זה כמו שראש הממשלה יחליט פתאום שדירות של חמישה חדרים יהפכו לארבעה חדרים. אותו דבר זה באגרות. מה לשרת משפטים ולקביעת גובה אגרות. אנחנו ביררנו וגילינו שגורמים בעלי עוצמה פעלו לסגור את העסקה. זה לא סוד. פורסם שנוה ובכיר בהתאחדות התעשיינים נפגשו כבר לפני שנה בנושא”.

וניסיתם להפעיל לחץ על יו”ר לשכת עורכי הדין?

“ניסינו לומר ללשכה בואו תרתמו למאבק. כי יש עשרות עורכי דין שיפגעו, בואו תרתמו למאבק. נכון שבסוף, יו”ר הלשכה עשה קצת קולות והביע התנגדות ודיבר באופן לוחמני אחרי שטענו שהוא לא עושה מספיק. אבל לאורך הדרך רצינו מימון לחוות דעת והוא לא נתן מספיק מימון וגם עכשיו כשאנחנו רוצים לעתור אין לנו תמיכה מהלשכה. נוה הבטיח שאם האגרות יהיו מעל 5000 שקל בבית המשפט המחוזי הלשכה תעתור לבג”ץ ותלחם על זה ובינתיים הלשכה לא נראית כמי שמתכוונת לעתור לבג”ץ וגם לא לממן את העתירה”.

“ביקשנו כבר ביולי להיפגש עם איילת שקד”, מספר עו”ד אסף פינק העוסק בתביעות יצוגיות, “לא נענינו. עם התאחדות התעשיינים היא מצאה לנכון להיפגש פעמיים. אם את אומרת שזה החלטות של דרג מקצועי מקובל עלי, ששר אומר שזה החלטה מקצועית, אני יושב עם הדרג המקצועי ואני מקבל את ההחלטות – אני מקבל את זה. אבל אם את נפגשת פעמיים עם גורם מסחרי שהאינטרסים שלו ברורים, ולא ערב הדיון בוועדה שניסן (סלומינסקי – ש”ש) הדפיס את הנוסח רק כדי להגיד נפגשנו איתכם…
“27 דקות פגישה בלבד. שתינו קולה. דיברנו קצת וניסן סיפר על הפגישה שלו עם מנכ”ל ישראכרט שסיפר לו שתבעו אותו כבר כמה פעמים השנה ואיזה מסכנה ישראכרט שכל הזמן רודפים אותה בתביעות ייצוגיות. הוא לא סיפר לו על כמה תביעות לדוגמה נסגרו בפשרה של ישראכרט. למשל שאתה קונה במטבע חוץ, התברר בתביעה שקנית בדולרים וביטלת את העסקה אחרי יומיים, הם לא מחזירים לך לפי שער הקנייה שלך – הגיעו להסדר פשרה בעניין הזה של 2 מיליון שקל שהוחזרו לציבור על עמלות. ישראכארט נתבעת לא מעט, ובצדק. בפגישה שקד נתנה לנו להוציא אוויר, לא באמת הייתה בשיח, רבע אחרי הפגישה הוציאה הודעה לעיתונות עם המתווה שלה. זה היה ממש פגישה לפרוטוקול. לדובר שהיה בפגישה כבר הייתה הודעה לעיתונות מוכנה, לצערי התחושה היא שעשו בנו שימוש כעלה תאנה”.

בלשכת עורכי הדין יש ועדה שנקראת ועדת תביעות ייצוגיות והוא לא מעדכן אף אחד מחברי הוועדה שמתקיימים מגעים כאלו. גילינו את הדבר הזה כשנוה שלח מכתב לוועדת חוקה חוק ומשפט מאותו רגע התחלנו להפעיל עליו לחץ כבד. גם עורכי דין שעוסקים בייצוגיות וגם ארגונים שמבינים חשיבות הכלי הזה. כי זה הכלי היחיד של החברה האזרחית לאכוף בעצמה כל מיני עוולות. אני חושב שנוה הבין שזה נראה לא טוב וקצת נבהל. הוא כל הזמן מתגאה בקשר עם איילת שקד ושאלנו אותו מה קורה פה. אתה לצידנו? ואז באותו רגע הוא התחיל באיזה חצי מאבק כשהוא ממשיך לשמור על כבוד איילת ואומר היא חברה טובה אבל החלטנו שעל זה לא מסכימים ונאבק בשרה.

שרגא ברוש
שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים

“לכל אורך הדרך הרגשנו שהוא מותח את החוט רק עד גבול מסוים. הוא לא יוצא בתקשורת נגד התקנות, לא מפעיל את התותחים הכבדים. אנחנו אומרים לו בוא תפרסם מודעות כמו שאתה עושה כשאתה רוצה לעשות. בפועל בסופו של דבר לאור הלחץ שלנו על השלכה הגענו לפשרה אחרי ארבעה דיונים בוועדה. נוה הכריז שזו הצלחה גדולה והוא הוריד את הסכום, אבל זה לא ההצלחה שדיברנו עליה. עורכי דין לא יודעים שהוא הבטיח לנו שאם האגרה תהיה מעל ל-5000 שקל הוא יעתור לבג”ץ. אבל כרגע לא נראה שהוא עומד מאחורי ההבטחה הזו”.

איך נסגרו דילים עם התעשיינים?

לידינו הגיעו התכתבויות בתוך קבוצת הווטסאפ של עורכי הדין, מהן אפשר ללמוד על הטענות הקשות שלהם נגד יו”ר לשכת עורכי הדין ועל תגובתו לטענותיהם. בעיצומה של ההתכתבות הזו משודרת גם “עובדה”. בתוכנית, שכאמור יזם נוה ואף התגאה בכך, נחשף לראשונה הדיל שרקם עם איילת שקד שרת המשפטים בכל הנוגע למינוי שופטים וכן מערכת היחסים הקרובה והחברית ביניהם – וזו עולה לדיון גם בקבוצה:

ב-24 בנובמבר 2017, כמה ימים לפני שחוק התובעות הייצוגיות עובר בכנסת, כותב נוה בקבוצה: “חברים כיוון שפונים אלי בפרטי ושואלים שאלות אענה עכשיו לכולם. אין שום דיל עם השרה. יו”ר ועדת חוקה מתכוון להציע הצעה ואני לא מכיר את פרטיה ולא בטוח שהוא סגור על עצמו. אנחנו בקשר עם כל חברי הכנסת ועם דוד ביטן. אהיה שם ביום רביעי ואני מקווה שנצליח לשנות את רוע הגזירה. הבהרתי כבר שאם הסכומים לא יופחתו נגיש בג”ץ ואני חוזר על הדברים…..נכון שהשרה ואני ביחסים מצוינים אבל יש דברים שאנחנו לא מסכימים עליהם והאגרות הן אחד הדברים. לא יודע מי הגיע אליה והשפיע נגד היצוגיות אבל הוא עשה עבודה טובה. היא התחילה ב 60 אלף להזכירכם… יש בינינו הבנה שבעניין הזה אנחנו נגד ללא מעצורים וזה לא קשור להבנות וההסכמות שיש איתה בנושאים רבים אחרים. לא תמיד מסכימים על כל דבר.

עו”ד אחד משיב לו: “אני לא מבין את האמירה הזו. יש לך כוח פוליטי יש לך יכולת למנוע בחירת שופטים. ודווקא בנושא הייצוגיות הלשכה לא מסוגלת להפעיל השפעתה על השרה או שמא הלשכה לא רוצה?…למה צריכים להגיע להצבעה? עם כל הכבוד זה לא עובד ככה. גם את בחירת השופטים לא עשיתם בוועדה סגרתם לפני”.

עו”ד נוסף כותב: “חייב לומר שגם אני בתחושה לא נוחה מול הלשכה. כמו מינוי שופטים, דברים כאלה לא נסגרים בדיבורים בוועדה או בתקשורת אלא מראש. אינני יודע אם הלשכה הפעילה את מחלקת קשרי חקיקה שלה או את הלוביסט, אנחנו, מכל מקום, לא מעודכנים על כלום, ומי שמדבר עם חברי הכנסת זה אנחנו. אם נעשים מאמצי לובי היה ראוי שנדע מי איתנו ומי נגדנו. וגם לי לא ברור איך זה שהשרה לא מוכנה אפילו לדבר, לאור היחסים המצויינים והבריתות בנושאים אחרים”

העו”ד הראשון: “לא ביקשנו בג”ץ ביקשנו שהלשכה תעשה מה שעשתה בכל מיני נושאים אחרים. סגרה הכל לפני…”

עו”ד שלישי: “אפי אתה צריך להבין שהסיפור הזה הולך לפגוע בפרנסה של מרביתנו בצורה משמעותית. עם כל הכבוד. אנחנו יודעים ובטוחים שניתן להגיע להצעת פשרה סבירה”.

עו”ד רביעי: “וגם לא מבינים איך נסגרו דילים עם התעשיינים של הודעה מוקדמת ללא שהוועדה המרכזית תתכנס לפי חוק לשכת עורכי הדין”.

העו”ד הראשון: “והכי חשוב משום מה הסגירה שכן הייתה לא הייתה איתנו אלא נסגרה בחדרי חדרים עם התאחדות התעשיינים. התחושה שלנו היא שיש ללשכה דברים יותר חשובים. צר לי מי שעצר את ההצבעה 3 פעמים זה לא הלשכה זה הציבור שהגיע וצעק וכתב”.

עו”ד חמישי: “זה לא רק אנחנו. אני מדבר גם עם המשרדים הגדולים. המשמעות של האגרות היא פיטורים של הרבה מאד עורכי דין. אנחנו משלמים כל שנה אגרה יפה. אגרה ללשכת עורכי הדין”.

עו”ד שלישי: “אפי יש כאן מהלך שיכול לפגוע בספירה חברתית כללית, אי אפשר לעמוד מהצד ורק לאיים בבג”ץ. דעתי יש פה דבר מאוד חמור על סף הפלילים. כל אחד שתומך באגרות של עונש כדי לחסום תביעות משמע שלדעתי הוא קיבל טובת הנאה מגופים אלה. יש הגיון באגרות ואין להטיל אותם כחסם מפני תביעות
מה מפריע להם!!! 1500 תביעות בשנה שהם פחות משני אחוז!! ברור שיש פה דברים אישיים”.

העו”ד הראשון: “לא צריך ללכת רחוק. ייצוגיות זה מניעת אפליה. ייצוגיות זה השבת כספים לציבור. ייצוגיות זה מניעת זיהום. מה זה שווה השפעה למנות שופטים טובים אם לא נוכל להביא לפתחם תיקים חשובים וראויים??”

עו”ד רביעי: “אפי כל הסיפור התחיל משלום שלמה ושרגא ברוש. הלוביסטים של התאחדות התעשיינים – איך זה עובר בגרון? כולם יודעים ומכירים את הקשרים שלה איתו”.

עו”ד חמישי: “כרגע אנחנו מדברים עם ראש האיגוד המקצועי שלנו”.

עו”ד שלישי: “המשמעות של האגרות האלה היא אובדן הכנסות של עשרות מליוני שקלים בשנה למשרדי עורכי דין. וזה לא ייגמר כאן. אם הלשכה לא תמנע את המהלך יש כאן מדרון חלקלק. השרה שקד רואה בזה כפיילוט. אגרות כחסם להליכים משפטיים. מחר היא תעשה בזה שימוש בהליכים מנהליים ומחרתיים בהליכים אזרחיים אחרים. הלשכה חייבת למנוע את זה וזה במשמרת שלך אפי!!!”

העו”ד הראשון: “אני אומר שוב אנחנו מבקשים דבר פשוט אם השרה לא מוכנה להגיע איתך לפשרה על האגרות תפוצץ את הברית בוועדה למינוי שופטים. כן זה משמעות של כח פוליטי והשרה מבינה פוליטיקה וגם אתה בשביל זה בחרנו בך”.

העו”ד החמישי: “יש עכשיו על הכף בחירה של שופטים לעליון..אנחנו מצפים שהלשכה לא תשתף פעולה עם השרה כל עוד היא הולכת על הראש שלנו”.

אפי נוה, לאחד מהם: “אתה, להבדיל מאחרים אתה נמצא בכל דיון בוועדה ורואה במו עיניך את הנחישות שלנו ושאני לא עושה חשבון לאף אחד במשרד המשפטים ונכנס בארז קמיניץ במאה קמ”ש לכן ההערות שלך לא מכובדות! מה לא ברור במה שאני אומר שהשרה נעולה על הנושא ושאנחנו חלוקים בעניין?? לכן הסכמנו היא ואני שבנושא הזה הלשכה תצא נגדה ונגד האגרות וזה המצב בפועל. אז די עם תיאוריות הקונספירציה. היא נעולה על זה לצערי ואנחנו משני צידי המתרס בנושא הזה”.

עו”ד חמישי: “יש מספיק מנופים על השרה..היא רוצה אגרה? אז תמנו שופטים יחד עם העליון ולא בדיל שלה”.

העו”ד השני: “עו”ד נווה, אתה הראשון שיודע שמשמעותם של דיבורים בוועדה ובתקשורת היא אפסית. ה,כל שאלה של לחצים”.

העו”ד החמישי: “אני לא צריך ללמד פוליטיקה”.

העו”ד השלישי: “אפי. מעל הכל אתם חברים. אין מצב שבין חברים אין פשרות ואין הסכמות. לא יתכן שהיא תלך נגדך ב-100 קמש”.

עו”ד ראשון: “אפי אני באמת מכבד את הנחישות שלך ואתה נמצא בדיונים כמוני אבל בדיוק כמו שהסכמת עם השרה לא להסכים בוא נסכים שאנחנו חלוקים. אם זה במצב אז יאללה בוא נתחיל לעבוד ביחד. קרי תשים לרשותנו לא רק אותך אלא את מערך הלובי והיחצנות ומודעות וכל מה שצריך מולה. אני אפילו לא יודע ספירת ראשים של חכים מי איתנו ומי נגדנו”.

עו”ד חמישי: אפשר וצריך לסגור דיל עם השרה”.

עו”ד ראשון: “אני רואה 4 לוביסטיות של הלשכה בדיונים. הן לא מדברות איתי ועם אחרים. לא מדבררות. ומה שאני שומע בלחישות שלהן לח”כים זה דווקא לחיצה לסגור סכומים גבוהים”.

עו”ד רביעי: “אפי בסופו של דבר הגילדה הזו צריכה להגן עלינו. והיא כושלת”.

עו”ד שני: “אם הלשכה בקשר עם הח”כים ועם דוד ביטן, איך זה שאנחנו לא יודעים מה עמדתם? איזה לחצים מופעלים מול דוד ביטן? למה לא מופעל לחץ על כחלון “אביר הצרכנים”? בתקשורת למשל?”

עו”ד שלישי: “אנחנו לא יודעים כלום כי אין מאמצים לעשות כלום. הדיל הוא שהשרה ואפי הסכימו לא להסכים וזהו. זה הדיל”.

עו”ד חמישי: “לא יהיה כלום כי אין כלום”.

עו”ד שני: “זה בהחלט הרושם שמתקבל”.

עו”ד ראשון: “תחמושת זה תקציב ל-3 ימים, 10 לוביסטים. מודעות בישראל היום ובידיעות. הודעות טקטס ומיילים לכל חברי הלשכה. פגישה עם הנשיאה נאור ונשיאי בתי המשפט המחוזיים. ורק התחלתי. אפשר גם להביא את הבחור מיצאת צדיק (העיתונאי הכט מככב בקמפיינים שונים של לשכת עורכי הדין – ש”ש) למודעה בטלויזיה ובאינטרנט בימים שני ושלישי לפני ההצבעה. יאלללללה”.

בהמשך השיחה מתייחסים עורכי הדין לשידור של “עובדה”:

עו”ד: “אפי אתה מנהל את המדינה אחי..שופטים מתחנפים אליך בצורה שלא ראיתי בחיים”.

נוה מבקר אותם בקבוצה: “בסופו של יום תזכרו שאת הצרה הזאת אתם הבאתם על עצמכם עם תביעות הפח שהוגשו ללא הבחנה שכל תכליתן לגרד שכ”ט בהסתלקות. אני אומר את זה כאן בבית בלבד. חשבון נפש לא יזיק”.

העו”ד השני כותב לו: “גם תחושת הבטן שלי לא נוחה. אבל לא מול השרה, ממנה אין לי ציפיות, האכזבה שלי היא מהלשכה. “הסכמנו לא להסכים” נשמע לי כמו “הסכמנו להתווכח בנימוס בלי לשבור את הכלים”,  וממש לא כמו “אני אתאבד על הדבר הרע הזה ואלחם בו בכל ההשפעה והכשלים שיש לי”. ולהאשים כמה תביעות לא אחראיות כנימוק להצדיק הרג של התחום, זה לאמץ את הנראטיב של השרה. אני מצטער, אני מרגיש שהופקרנו. אשמח מאד להיווכח, במעשים, שאני טועה. שבת שלום”.

ובהמשך הוא מוסיף לדברים: “אין מי שיגן עלינו”.

ועו”ד נוסף כותב: “בזיון חסר תקדים לכל ציבור עורכי הדין אם הצעה כזו תעבור”.

תגובות: תביעות זה כלי סחיטה

מלשכת עורכי הדין לא נמסרה תגובה עד רגע זה.

מלשכת שרת המשפטים איילת שקד נמסר: “מדובר בשורה של ספקולציות חסרות שחר. החוק של ח”כ רוזנטל הוא פופוליסטי שאף אינו מסייע למי שהוא מתיימר לסייע. חלק מארגוני נכים התנגדו לו עוד בזמן חקיקתו והנתונים שנאספו מאז חקיקתו מעידים כאלף עדים שהייתה טעות לחוקק אותו. הוא מקשה על נכים לעשות שימוש בחוות דעת ובשירותים משפטיים שיכולים להועיל בהוכחת טענתם מול הביטוח הלאומי. האבחנה בין עורכי דין למאכערים נגזרת מהאבחנה שהחוק ערך בעניינם ובכללים שונים האוסרים על הסגת גבול המקצוע.

“הדמגוגיה לא פסחה גם על הטענות בעניין התובענות הייצוגיות. שרת המשפטים איילת שקד והדרג המקצועי במשרד ערכו שורה של פגישות בנושא האגרות בתובענות ייצוגיות, לרבות עם שופטי המחוזי העוסקים בדבר, התאחדות התעשיינים, לשכת עורכי הדין, אנשי אקדמיה וארגונים חברתיים. השרה שקד הובילה מתווה שמאזן בין הזכות של האזרח לתבוע בגין עוולה שנעשתה לו לבין הגנה על עסקים קטנים ובינוניים שהם הכוח המניע של הכלכלה הישראלית”.

דובר הכנסת מסר, באשר לחדרים: “למספר קטן של ארגונים שלהם פעילויות אינטנסיבית בכנסת, הוקצו במשך השנים חדרים על מנת להקל על עבודתם במשכן. כך בדיוק נוהגת הכנסת, לגבי עיתונאים מכלי התקשורת המסקרים באופן קבוע את עבודת הכנסת ומסייעת בכך לעבודתם”.

בדוברות סירבו למסור כמה אישורי כניסה קבועים יש לנציגים של לשכת עורכי הדין ולנציגים של התאחדות התעשיינים בכנסת ואמרו שאת הנתונים האלו אפשר להשיג באמצעות בקשת חופש מידע.

ח”כ ניסן סלומינסקי מסר: “תחומי עיסוקה של ועדת החוקה חוק ומשפט מעצם הגדרתה הם חוקת המדינה, חוקי יסוד, חוקים וסדרי משפט. בניגוד לוועדות העובדות עם משרדי ממשלה שונים, מרבית הנושאים שבטיפול הוועדה הם באחריות משרד המשפטים. בנוגע לתקנות האגרות על תובענות ייצוגיות, יו”ר הוועדה ח”כ ניסן סלומינסקי נפגש עם כלל הגורמים הרלוונטיים במטרה לגבש את מתווה הפשרה אותו אישרה לבסוף הוועדה”.

מטעמו של משה ליאון נמסר: “מדובר בשקר וכזב. ליאון מעולם לא דיבר עם ליברמן על נושא זה”.

מהתאחדות התעשיינים נמסר: “בשנים האחרונות הפך כלי התביעות הייצוגיות מכלי צרכני לאמצעי סחיטה, חלק גדול מהתביעות הוגשו בחוסר תום לב במטרה להביא את העסקים לפשרה. תביעות אלו הסבו נזק רב לחברות הישראליות וגרמו לפגיעה משמעותית במוניטין החברות ונזק כספי בשל הצורך לנהל את התהליך. עומס התביעות הקנטרניות הביא לייקור בעשיית העסקים בישראל, לפגיעה בתחרותיות החברות ולעליה במחירי המוצרים והשירותים ובסופו של יום לפגיעה בצרכן הישראלי.

“על פי הנתונים שבידינו, בשנים 2012-2016  נרשמה עליה של 325%(!) במספר התובענות הייצוגיות, אך רק 1% מהתביעות המוגשות מדי שנה הסתיים בפסק דין ושיעור תביעות הסרק עמד על כ- 67% (כולל הסתלקות עם תגמול).

“התאחדות התעשיינים פעלה בשנה האחרונה להביא לכך שכלי התביעות הייצוגיות יחזור להיות כלי צרכני אמיתי, ולמנוע את גל תביעות הסרק חסר התקדים אשר פוגע בפעילות העסקית. אנו מעריכים כי הטלת האגרה, כפי שמקובל ביתר התביעות המשפטיות, תביא להחזרת השפיות לעולם התביעות הייצוגיות בישראל”.

תגובות

|

Send this to a friend