השקיעו
בעיתונות עצמאית
  • אודות
  • צרו קשר
שבת, יולי 5, 2025
לתמיכה בכל סכום
המקום הכי חם בגיהנום
אין תוצאות
צפיה בכל התוצאות
  • חם
  • דעות
  • תחקירים
  • מגזין
  • וידאו
  • פרויקטים
המקום הכי חם בגיהנום
לתמיכה בכל סכום
אין תוצאות
צפיה בכל התוצאות
המקום הכי חם

רק שני דברים לא משתנים: מדיניות הגירוש, ומספר הזרים

פעם הם גנאים וניגרים שמחפשים עבודה, פעם הם קולומביאנים או אוקראינים שנשארו אחרי שפגה אשרת התייר מתוך תקווה להישאר, ופעם הם אריתריאים וסודנים שמחפשים מקלט. לעולם אין ואקום: הזרים ימשיכו לבוא

עינת פישביין ❘ עינת פישביין
03.01.18
תמונה ראשית : צילום: עינת פישביין
Reading Time: 3 mins read
A A
0
צילום: עינת פישביין

צילום: עינת פישביין


משנים כיוון! במקום לצרוך תקשורת שמוכרת אותך, הגיע הזמן להשקיע בעיתונות עצמאית שעובדת אך ורק בשבילך


הפעם הראשונה ששמעתי על גירוש עובדים לא חוקיים מישראל היתה ב-1996, זמן קצר אחרי שפגשתי בפעם הראשונה עובדים זרים כאלה. שתי נשים ממוצא קולומביאני ישבו במכבסה ברחוב נווה שאנן בתל אביב עם שני ילדיהן, וסיפרו לי על האבות שנתפסו על ידי "אימיגריישן" (פקחי משרד העבודה, משטרת ההגירה עדיין לא הוקמה אז) וגורשו מישראל. אף אחת מהן לא ידעה מתי יפגוש הילד שלה את אבא.
כשנה לאחר מכן הגיע טלפון מקבוצה של אפריקנים, מגאנה, ניגריה וסיירה ליאון. הם ביקשו להיפגש, למרות שמאד חששו מכל מגע עם הממסד או התקשורת הישראליים. הגירוש, שישראלים אפילו לא שמעו עליו, הילך עליהם אימים. אחרי תקופה של פגישות ליליות במקומות מחבוא, הגיעה הקבוצה הזו לכנסת, לוועדה לטיפול בבעיית העובדים הזרים שהוקמה ב-1998, וביקשה מחבריה לתת להם להישאר ולעבוד. הממשלה התעלמה, סירבה לתכנן מדיניות, ושוב ושוב הכריזה על גירוש.

צילום: עינת פישביין

דרום תל אביב. צילום: עינת פישביין

אולי יעניין אותך גם:

קריאה לכל מי שמרגיש אבוד

עניים יותר, רעבים יותר וחולים יותר: הנתונים מאחורי האנשים הכי שקופים בישראל

״החוסר שלו כל-כך גדול, אני חייבת להחזיר את הבן-אדם הזה חזרה"

"מה שמיוחד אצלכם בישראל", אמר לי אחד ממנהיגי הקהילה האפריקנית לפני עשרים שנה, "זה שהגזענות והשנאה מגיעות מהממשלה, אבל לא קיימות אצל האנשים. בדרך כלל שנאה מגיעה מלמטה, מההמונים, ומשפיעה על ההנהגה. רק פה זה הפוך, האנשים אוהבים אותנו, הממשלה שונאת".
"מדיניות הגירוש" היתה פה כבר אז, תחת ממשלת נתניהו הראשונה, והובילו אותה – ללא תוצאות – שרי הפנים והעבודה אליהו סוויסה ואלי ישי. היא המשיכה לדשדש תחת ממשלת ברק והגיעה לשיאה בשנת 2002, כשראש הממשלה אריאל שרון הפך לאחד המנהיגים היחידים בעולם שהוביל מדיניות גירוש אגרסיבית ו"מוצלחת", כזו שהוציאה בשנים הבאות מישראל עשרות אלפי אנשים. מי שלא גורש, פחד ועזב.
הקהילה הקולומביאנית והצ'יליאנית, הקהילה הגנאית-ניגרית המשגשגת, נעלמו מרחובות התחנה המרכזית הישנה ומישראל.

מדיניות שפחות הצליחה

הצלחה? ב-2005 התחיל להגיע הגל הבא. במקום עשרות אלפי מהגרי עבודה שהגיעו דרך נתב"ג, עם כרטיסי טיסה ואשרות תייר שהצליחו לממן כדי להביא תקווה למשפחות שנשארו מאחור, חצו את הגבול הדרומי מסיני עשרות אלפים שברחו מאריתראיה ומסודאן, חסרי כל, אנשים שעברו את אימי המדבר ורבים מהם נפלטו לישראל מצולקים בגוף ובנפש.העובדים הזרים של האלף הקודם התחלפו במבקשי המקלט, הקהילות החזקות שהקימו כאן – בקהילה מוחלשת של פליטי המדבר. השנים חלפו, וגם השנאה שהגיעה מלמעלה חלחלה לרחובות.
שני דברים לא השתנו בשנים האלה (חוץ משמו של ראש הממשלה): "מדיניות הגירוש", ומספר השוהים הלא חוקיים בישראל. בסוף שנת 2002 הוערך מספרם על ידי הלמ"ס ב-136,000. ב-2016 הוערך המספר על ידי רשות האוכלוסין וההגירה ביותר מ-131,000. בגלל שמדובר באומדנים ובנתונים חסרים, זה פחות או יותר אותו מספר. פעם אלה אפריקאים ממערב אפריקה המבוססת יחסית, פעם מצפון-מזרח היבשת המוכה, פעם עובדים זרים מרומניה שפג תוקף האשרה שלהם, פעם מהגרי עבודה מאוקראינה שמגיעים לישראל כשהם חולמים לקבל בה מקלט. מאז הובאו ראשוני העובדים הזרים באשרות בראשית שנות ה-90 כדי להחליף את הפלסטינים שהוכנסו לסגר, מספר נטולי האשרה נשאר פחות או יותר קבוע.
ובגלל שהם הולכים תמיד יחד – לרגל 2018 קיבלנו גם מדיניות גירוש חדשה, שמבטיחה להיות אגרסיבית מקודמותיה. יכול להיות שהיא תצליח, ומרבית הקהילה הסודנית והאריתראית (כ-40,000 איש) תסולק מפה לכל מקום שיסכים או לא יסכים לקלוט אותה. אבל בעיית השוהים הלא חוקיים בישראל (בהנחה שהם הבעיה ולא העדר המדיניות לטיפול בהם) לא תיפתר. גם כי גירוש מבקשי המקלט הוא גירוש של בקושי שליש מכמות השוהים הלא חוקיים בישראל, ובעיקר – כי אין ואקום. ההצלחה של אריאל שרון פינתה מקום לקבוצה אחרת, שסללה לה נתיב חדש, וזה מה שיקרה ככל הנראה ל"הצלחה" של נתניהו, דרעי וארדן.
ישראל היא מדינת הגירה אטרקטיבית, לא בגלל היחס הנהדר לפליטים ולמהגרי עבודה בה, אלא פשוט בשל היותה מדינה מערבית גבוהת תמ"ג לנפש שזקוקה לעובדים. אין כמעט דרך למנוע נהירה של עובדים כאלה דרך גבולותיה, גם אם יצליחו מדי פעם לנעול אחד מהם או להקים מתקני כליאה מזוויעים יותר – חוץ מלהפוך אותה לפחות מערבית ונחשקת.
אי אפשר להגיד שלא עובדים על זה.




הסיפור הקודם

אוטיסטים ברשת: "מספיק! תגיד לאמא שלך שתפסיק לכתוב בשבילך"

הסיפור הבא

אחרי הסדר הטיעון: מתלוננת תתבע את קסטיאל על מאות אלפי שקלים

עינת פישביין

עינת פישביין

[email protected]

הסיפורים החמים

בריאות הנפש

אלפי חיילים שוחררו או יצאו מתפקידי לחימה. בצה״ל עסוקים בטיוח

אלימות מינית

המצלמה של אורן בן משה התקלקלה. הוא השיג מהמשטרה אחרת, והמשיך לצלם נשים בשירותים

דמוקרטיה במשבר

אין עילה להדיח את איימן עודה מהכנסת – זהו ניסיון להדיח את הדמוקרטיה 

הסיפור הבא

אחרי הסדר הטיעון: מתלוננת תתבע את קסטיאל על מאות אלפי שקלים

עדות חדשה בפרשת קסטיאל: “אני בטוחה שסוממתי”

זיכרון של תוף

קטגוריות

  • גלריות
  • דעות
  • המקומון
    • סביבה
    • תכנון
  • וידאו
  • חם
  • כלכלה וחברה
    • בריאות הנפש
    • החברה הערבית
    • חינוך
    • מבקשי מקלט
    • צדק חברתי
      • דיור ציבורי
    • רווחה
  • מגזין
  • מדיני-בטחוני
    • יהודה ושומרון
    • מלחמת אוקטובר 23
      • מחדל ה-7 באוקטובר
    • עזה
    • צבא
  • משפט ופלילים
    • אלימות מינית
    • דמוקרטיה במשבר
    • משטרה
    • נשק
    • שחיתות
  • פוליטיקה ותקשורת
    • פוליטי
    • תקשורת
  • פרויקטים
    • русский / English / عربى
  • תחקירים

המקום הכי חם בגיהנום || 

עיתונות עצמאית, בלי פחד. 

אנחנו מחויבים לנקודת מבט קשובה, ביקורתית ומאוזנת, אבל היא לעולם לא חפה מתפישת עולם, מעמדות ומעקרונות. במגזין הזה אנו מבקשות לעשות עיתונות שדבקה בעקרונות של דמוקרטיה, שוויון וצדק חברתי. עיתונות חוקרת, חפה מפחד וממורא. עיתונות שאינה חוששת לקחת צד. ששומרת על פרופורציות, שאינה מתלהמת, שנצמדת לעובדות ולסטנדרטים מקצועיים, סקרנית ובודקת את עצמה.

 

© 2024 כל הזכויות שמורות למקום הכי חם בגיהנום - מגזין עיתונאי עצמאי.

Fatfish

בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות שהם לא יצליחו להביס

אנחנו חייבים את התמיכה שלך כדי להמשיך לחקור, לחשוף ולדווח, ולעשות עיתונות שמשפיעה על המציאות.

לתמיכה בכל סכום >

×
אין תוצאות
צפיה בכל התוצאות
  • ראשי
  • מדיני-בטחוני
  • משפט ופלילים
  • כלכלה וחברה
  • פוליטיקה ותקשורת
  • המקומון
צרו קשר
מי אנחנו

© 2025 כל הזכויות שמורות למקום הכי חם בגיהנום - מגזין עיתונאי עצמאי | פיתוח Fatfish