נ' היא אשת תקשורת. בשנה האחרונה מאז התפוצצה פרשת קסטיאל הרגישה שטולטל עולמה. לפני כחודש התקשרה למקום הכי חם בגיהנום וסיפרה לנו את סיפורה. נ' לא מתכוונת להתלונן במשטרה וגם מסבירה מדוע, אבל גם אם נ' הייתה בוחרת להתלונן במשטרה ספק אם התלונה שלה הייתה מצליחה להתגבש לכדי כתב אישום. נ', כמו נשים רבות אחרות איבדה את זיכרונה לגבי הערב שבו נתקלה בקסטיאל.
"הוא שם לי יד על הציצי מול כולם" – הכתבה במקום הכי חם שחשפה את הפרשה
"אני לא זוכרת כלום. התעוררתי עירומה לידו במיטה" – העדויות הראשונות נגד קסטיאל
פרשת קסטיאל נחשפה כאן לראשונה לפני כשנה אחרי שהתברר כי כמה בעלי מועדונים בתל אביב הרחיקו אותו מהמועדונים שלהם בעקבות תלונות של נשים כי תקף אותן מינית. מיד לאחר הפרסום חשפנו במקום עדויות של מספר נשים שטענו שקסטיאל תקף אותן. בעקבות זאת התלוננו 14 נשים במשטרה כנגד קסטיאל, בהן חמש נשים שטענו כי אנס אותן. בתוך פחות מחודשיים הוגש נגד קסטיאל כתב אישום שכלל פגיעה לכאורה בשש נשים – מתוכן שתיים שנטען שנאנסו על ידו.
עירד מרציאנו-צייגר, אחת המתלוננות נגד קסטיאל, מפגינה בכניסה לבית המשפט. צילום: יותם קונסטנטיני
כעבור זמן קצר תוקן כתב האישום לחמישה מקרים, אחרי שאישום שהתייחס לאחת הנשים הוסר בשל התיישנות. בעקבות החתימה על הסדר הטיעון נותרו ארבע נשים בכתב האישום אחרי שהשופט שגישר בין קסטיאל למדינה טען כי אין במעשים של קסטיאל כלפי האישה החמישית עבירות פליליות.
אחרי הסדר הטיעון: מתלוננת תתבע את קסטיאל על מאות אלפי שקלים
האם נבדק השימוש בסם אונס?
לפחות אישה אחת שהתלוננה נגד קסטיאל לא נכללה כלל בכתב האישום, גם לא המקורי, בשל אובדן הזכרון שחוותה. רבות מהנשים טענו במשטרה כי קסטיאל סימם אותן, אך אין כל התייחסות בכתב האישום בעניינו של קסטיאל על שימוש בסם אונס, ולא ברור אם המשטרה חקרה את העניין ולא הצליחה לאסוף ראיות או שלא חקרה כלל את השימוש בסם אונס. לפי שעה, אם כן, אין כל ראיה שקסטיאל אכן השתמש בסם אונס.
סיפורה של נ' מובא כאן כלשונו:
"בסוף 2011 נפרדתי מחבר שלי ועברתי לגור לבד ברוטשילד. התחלתי לצאת הרבה ביחד עם חברה טובה להופעות ומועדונים. היינו מבלות הרבה במיוחד במועדונים הבלוק והרדיו והתדר. יצאנו כמעט כל ערב והכרנו הרבה אנשים מחיי הלילה. קסטיאל היה אז דמות מרכזית במועדונים האלו. כולם הכירו אותו והוא גם עשה המון מסיבות אצלו בבית. לא הכרתי אותו באופן אישי. לא היינו חברים וגם לא ידידים אבל הכרתי אותו דרך חברים שסבבו סביבו. הוא היה ציר מרכזי בכל המסיבות שהייתי בהן. ערב אחד כשהייתי במועדון הרדיו פגשתי אותו. הוא גם היה שם. היו הרבה אנשים שסבבו אותנו באו דיברו והלכו וגם אנחנו דיברנו על הבר. השיחה בינינו כנראה התארכה אבל למעשה מאותו רגע אני לא זוכרת כלום. הדבר הבא שאני זוכרת זה שהתעוררתי אצלו על המיטה ולא ידעתי אפילו איפה אני נמצאת. אני זוכרת את ההלם. שחיפשתי את הבגדים והסתכלי שמאלה וימינה וניסיתי להבין איפה אני. זה היה בבית שלו ביפו. זה בית ענק. ואני זוכרת שהסתבכתי כשניסיתי לצאת מהבית ופחדתי. זה הרגיש כמו מבוך ולא מצאתי את עצמי. כשיצאתי גיליתי שאני ביפו ליד הים.
"אחרי זה שכנעתי את עצמי שכנראה שתיתי הרבה ואני פשוט לא זוכרת שום דבר. אבל למעשה עד היום אני לא יודעת להגיד אם שתיתי הרבה או קצת או אם בכלל שתיתי. הדחקתי את כל זה והתחלתי לאט לאט להפסיק לצאת למקומות האלו. עד אז יצאתי הרבה ושתיתי הרבה פעמים כשיצאתי אבל זו הייתה הפעם היחידה בחיים שלי שאיבדתי שליטה באופן מוחלט, ופשוט הדחקתי את זה וזהו. אחרי כמה חודשים הכרתי את מי שהיה בן הזוג שלי עד לאחרונה והתעלמתי מכל הסיפור הזה ואמרתי לעצמי שזה פשוט לא קרה ולא אכפת לי וזהו.
"לפני שנה התקשרה אלי חברה. היא אמרה שהיא בדרך למשטרה להתלונן על קסטיאל והיא זוכרת שגם לי היה אותו מקרה כמו שלה ואם אני רוצה להתלונן. אבל לא רציתי והמשכתי להתנהג כאילו כלום לא קרה. בחודשיים האחרונים מאז שהתחיל קמפיין MeToo# וגם ככל שדיווחו על הפרשה הזו ועל הסדר הטיעון שמתגבש מולו זה לאט לאט התחיל לחלחל לי עד שקלטתי בבום שמה שקרה באותו ערב היה פשוט לא תקין. זה פשוט הכה בי שלא הייתה לי שום אפשרות בחירה באותו ערב".
אין לי שום זיכרון מאותו לילה
"תמיד אמרתי על נשים כאלו שעושות דברים ולא זוכרות 'איך זה יכול להיות?' – ולא חשבתי שזה קרה לי. ובשנה האחרונה הכל התחיל די להתפרק לי. בחודשים האחרונים הייתה לי נפילה גדולה. נפל לי הביטחון העצמי, החשק להכיר גברים, אני ובן זוגי נפרדנו. זה שינה לי את החיים מקצה לקצה אני פשוט לא התמודדתי עם זה וזה בא ונתן לי סטירה לחיים כואבת מטלטלת וחזקה. תמיד חשבתי שאני אדם חזק, שיודע לומר לא, ובנאדם שמודע לאיפה נמצא ולא ביישנית ויודעת להעמיד אנשים במקום. אני אשת תקשורת ואני דעתנית ולא שומרת שום דבר בבטן – אבל פתאום הבנתי שהוא לקח ממני את הזכות להגיד לא. חוויתי הטרדות ותקיפות מיניות בחיים שלי ותמיד התמודדתי עם זה באותו רגע. גם התלוננתי בעבר במשטרה. ופה בא בנאדם ופשוט ריסק לי את כל מה שחשבתי על עצמי. הוא לקח ממני הכל.
"להסניף את בית השחי". אלון קסטיאל
"אין לי שום יכולת להוכיח את זה כימית. אני לא אלכימאית, אבל אני בטוחה שסוממתי ואין לי ספק בזה. אני בת 35 ואני אוהבת לשתות ואני אוהבת לצאת עם גברים וזה חלק מהתרבות שלי אבל מעולם לא קרה לי דבר כזה. אף פעם לא הזמינו אותי לדרינק ופתאום איבדתי את הזיכרון. אין לי שום זיכרון מאותו לילה. כלום. אפילו לא רבע זיכרון. אפילו לא מיליגרם. אפילו לא פלאשבק קטן. לאבד את דעתי בצורה כזו מוחלטת זה לא נראה לי דבר סביר. אני בטוחה שסוממתי.
"אחרי מה שקרה הייתי רואה אותו לפעמים בעיר במקרה. זה היה 'שלום שלום, מה העניינים'. הוא גם כתב לי גם פעם אחת אחרי שהוא רוצה שאבוא לישון איתו וכתב לי דברים מאוד בוטים. הוא כתב למשל שהוא רוצה להסניף את הריח שלי מבית השחי ורוצה שאבוא להתכרבל איתו ושהוא לא יעשה לי שום דבר רע. עניתי בקלילות. אפילו בנחמדות. לא יודעת למה. רק רציתי למסמס אותו.
"היום אני לא מסוגלת לראות אותו. בכל פעם שאני שומעת עליו בתקשורת או רואה את התמונה שלו זה פשוט גומר אותי. זה מעורר בי בחילה ופחד ורתיעה. לאיש הזה אין שום זכות קיום במרחב הציבורי. הוא בנאדם שמעולם לא היה לי שום רצון בו ושום עניין, הוא לא היה ברשימת הגברים שחשקתי בהם או רציתי אותם ומעולם לא רמזתי לו שאני מעוניינת. לא היתה לי שום חיבה אליו ושום רצון לשום דבר. ובא בנאדם שמנצל את התמימות הזו. אדם חזק עם ההילה הזו של האיש עם הכסף שחוגגים אצלו חופשי ומנצל את התמימות הזו ולא נותן לך לרגע את זכות הבחירה. עם כל ההילה הזו אין לו שום יכולת לגשת לבחורה ופשוט להתחיל איתה באופן נורמלי לשאול אותה ישירות אם היא בעניין. זה איש ברברי.
"בכל מקרה אין לי שום עניין ללכת למשטרה. אני רואה מה קרה לנשים שהתלוננו על קסטיאל ואני רואה איך למשטרה אין שום יכולת להתמודד עם זה. היא פשוט לא יודעת לטפל בזה. כשהייתי מול זה לבד לפני שש שנים – לא הרגשתי שאני מסוגלת להתמודד עם זה. אבל מאז הקמפיין של MeToo# וכל הפרשה שהתפוצצה גיליתי עוד ועוד נשים שמדברות ופתאום הצלחתי לדבר על זה בכלל. עד כמה שזה קלישאה הכח הזה של השיתוף של נשים האחרות, הגירל פאואר הזה נתן לי כוח".
