כן, המאמנת: בקי האמון עשויה להיות הראשונה לאמן באן.בי.איי

האם ליגת הכדורסל הטובה בעולם מוכנה למאמנת ראשית ראשונה? יתכן מאוד שכן, ויתכן שאגדת הכדורסל הנשי בקי האמון בדרך לספרי ההיסטוריה

בקי האמון, מי שכבר מופיעה מזמן בספרי ההיסטוריה בכדורסל האמריקני, עשויה להירשם בקרוב שוב בספר הזהב של ספורט הנשים – אבל גם בזה של ספורט הגברים. אירועי השבועות הקרובים עשויים להוביל אותה להיות המאמנת הראשית הראשונה באן.בי.איי, ליגת הכדורסל הטובה בעולם.

מצב שבו אישה היא המאמנת הראשית של קבוצת ספורט מקצוענית גברית הוא דבר שעדיין לא קרה בארצות הברית. סקירה של המצב בליגות הבכירות מגלה תמונה עגומה: ב-2015 עשתה ג’סטין סיגל היסטוריה כשהייתה האישה הראשונה אי פעם שהועסקה במשרת אימון ב-MLB, ליגת הבייסבול הבכירה, ושימשה יועצת אורחת לתקופה של שבועיים בקבוצת אוקלנד אתלטיקס. באותה שנה, ג’ניפר וולטר הועסקה על ידי קבוצת ה-NFL אריזונה קרדינלס כעוזרת מאמן למחנה הקיץ ותקופת ההכנה לעונה של הקבוצה. בקי האמון עשתה זאת קודם, ובמשרה מלאה – למעשה היא האישה הראשונה שהועסקה במשרת אימון מלאה בליגת גברים בכירה כלשהי בארצות הברית. זה קרה ב-2014, ומאז האמון לא עוצרת.

בקי האמון
“ידעת שהיה פעם מאמן ישראלי בליגה הזאת? נשבעת לך”. בקי האמון

בשנת 2015 אימנה האמון את סן אנטוניו ספרס בליגת הקיץ של האן.בי.איי והובילה אותה לאליפות. השנה הוצעה לה משרת האימון הראשית בקבוצת הגברים של מכללת קולורדו סטייט – אולם היא סירבה והעדיפה להישאר בליגה הטובה בעולם. אילו הייתה נענית להצעה, היא הייתה נכנסת לספרי ההיסטוריה כאישה הראשונה בתפקיד מאמנת ראשית בליגת המכללות. הסירוב הזה, עורר וממשיך לעורר הדים והשערות. האמון, כך מסתמן, מחכה להצעה אחרת. האם היא הולכת להיות המאמנת הראשית האישה הראשונה בליגה? ומתי? ולמה דווקא היא?

בקי האמון היא הראשונה להעיד על עצמה שהיא “לא נראית כמו שחקנית כדורסל” (היא מתנשאת לגובה של פחות מ-1.70 מטרים), היא מספרת שאביה אמר לה שאם היא תהיה ממש-ממש טובה – אולי היא תצליח להגיע לשחק בקבוצת קולג’. בעבורה זאת הייתה פסגת השאיפות, ושם זה אמור היה להיגמר. “אבא שלי היה מאמן הכדורסל שלי, עם אמא שלי שיחקתי סופטבול, היינו בית ספורטיבי”, היא תיארה בשיחה עם נערות במסגרת פרויקט Girls Inc בעיר סן אנטוניו, “דגנו, טיילנו – מה עוד אפשר לעשות בדקוטה הדרומית?”.

בקי האמון ב-Girls Inc

המחשבה שהיא תוכל לשחק יום אחד כדורסל מקצועני, לא תמיד הייתה שם. “הקירות של החדר שלי היו מכוסים בפוסטרים של מייקל ג’ורדן, ה-WNBA (הליגה המקבילה של האן.בי.איי לנשים – ש”ע) לא הייתה בכלל בתודעה שלי, עד 1993, כששריל סוופס הגיעה – ברגע הזה אני חושבת שבאמת התחלתי לחלום”. סוופס היא אגדת WNBA, נבחרה שלוש פעמים להיות ה-MVP של הליגה, ונחשבת לאחת מהשחקניות הגדולות בתולדותיה.

עד כמה משמעותית הייתה ההופעה של סוופס בכדורסל המקצועני עבור האמון? עד כדי כך שהתחזית של אביה התגשמה. האמון אכן הייתה ממש-ממש טובה, כמו שאביה ביקש, והיא קיבלה מלגת כדורסל מאותה קולורדו סטייט שרצתה אותה השנה בתור מאמנת. בארבע שנותיה במכללה היא הפכה לאחת השחקניות הטובות ביותר בתולדותיה והגופיה שלה – מספר 25 – נתלתה לאחר כבוד בתקרת האולם.

חרף ארבע שנים מוצלחות במכללה, האמון עדיין לא נבחרה בדראפט. זהו למעשה הניגוד שילווה את האמון לאורך כל הקריירה – מצד אחד, איך שלא תסתכלו על הסיפור שלה, היא אגדת כדורסל, והיום מאמנת פורצת דרך. מצד שני – היא מישהי שמעידה שלהיות לא מוערכת מספיק זה “הסיפור של הקריירה שלי”. על אף העובדה שלא נבחרה, היא הוזמנה לשחק עבור הניו-יורק ליברטי ב-WNBA ב-1999.

ההצלחה שלה בליגה – האמון עד היום מדורגת במקום השלישי במספר השלשות, במקום הרביעי באסיסטים ובמקום השמיני במספר הנקודות לשחקנית בתולדות הליגה – לא הספיקה כדי לקבל הזמנה לשחק עבור נבחרת ארצות הברית באולימפיאדת בייג’ין ב-2008. בדומה לשחקניות אחרות בליגה, גם היא שיחקה במקביל בתקופת הפגרה של ה-WNBA באירופה, ומאחר ששיחקה בצסקא מוסקבה באותה התקופה, הוא הוזמנה להתאזרח ברוסיה ולשחק עבור הנבחרת הרוסית באולימפיאדה. כך מצאה עצמה האמון משחקת מול חברותיה מה-WNBA בחצי גמר האולימפיאדה. הנבחרת הרוסית והיא הפסידו, אך ניצחו את סין במשחק על מדליית הארד.

המראה של שחקנית אמריקאית, שאין לה שום קשר משפחתי לרוסיה, במדי הנבחרת הרוסית, זכה כצפוי לביקורת. נרמז שהיא עשתה את המהלך עבור הכסף – החוזה שלה בצסקא מוסקבה בדיוק הוארך והמשכורת שלה גדלה פי שלושה – ובאמריקה, כמו באמריקה, הפטריוטיות של האמון הועמדה בסימן שאלה. מאמנת נבחרת הנשים של ארצות הברית באותה תקופה, אן דונובן, אמרה עליה “אם את משחקת במדינה הזאת, חיה במדינה הזאת, גדלת כאן בלב המדינה ואת לובשת מדים רוסיים – את לא פטריוטית, כפי שאני רואה את זה”. האמון לא נשארה חייבת ותיארה כיצד בבית הספר שבו למדה, להניף את הדגל האמריקאי היה הכבוד הגדול ביותר.

במבט לאחור, נראה כי הסיבה העיקרית להחלטה של האמון הייתה הרצון שכל ספורטאי יכול להזדהות איתו – להשתתף באולימפיאדה. לא מן הנמנע שהיה ברקע עלבון, או לכל הפחות אכזבה מכך שלא נבחרה לייצג את מולדתה והתחושה היא לא מוערכת מספיק.

ב-2014, אחרי 16 שנות משחק ב-WNBA (ובשלל ליגות באירופה), ביניהן הגעה לגמר המערב ולגמר הליגה, הפציעות הכריעו את האמון והיא פרשה מכדורסל מקצועני. בקיץ שלפני כן, בזמן שהייתה מושבתת בעקבות פציעה, היא הוזמנה על ידי גרג פופוביץ’, המאמן הפעיל הכי ותיק ומעוטר באן.בי.איי, ואולי הפופולרי והמשפיע בה, להצטרף כמשקיפה לאימונים של קבוצתו סן אנטוניו ספרס.

האמון כמאמנת ראשית בליגת הקיץ

כשנה לאחר מכן, הם עשו ביחד היסטוריה, כשפופוביץ’ הציע לה את משרת עוזרת המאמן. “העובדה שהוא הכניס אותי למעגל הפנימי הייתה הבעת אמון ענקית, הצהרה שלמנהיגות אין מגדר”. בשיחה עם The Players’ Tribune היא אמרה “פופ הוא אקטיביסט, הוא חושב לשכולם מגיעה הזדמנות שווה, אני שמחה שאני נמצאת במקום הנכון, בזמן הנכון, עם המנהיגות הנכונה. האם אני חושבת שכולם מסביב חיובייים ושמחים בקשר לזה? לא. אבל בסופו של דבר, שחקנים רוצים שיאמנו אותם, ואם ספורטאי חושב שאת יכולה לעזור לו לנצח, הוא ירצה לדעת כל מה שאת יודעת”.

שנה אחרי שבקי האמון סללה את הדרך, אגדת כדורסל אמריקאית נוספת, ננסי ליברמן, הפכה לעוזרת המאמן האישה השנייה בליגה במשרה מלאה, בסקרמנטו קינגס (אגב, בנה של ליברמן, טי ג’יי קליין, משחק בהפועל חולון הישראלית). לאחרונה הוכרז כי ליברמן תאמן את אחת הקבוצות בליגת ה-BIG3, ליגת שלוש על שלוש בה משחקים שחקני עבר.



יש לציין כי דרכה של ליברמן הייתה ארוכה יותר מזאת של האמון, ב-2009 היא הייתה האישה הראשונה שאימנה קבוצת כדורסל גברים, הייתה זאת הטקסס לג’נד בליגת הפיתוח של האן.בי.איי ובהמשך עבדה בתור פרשנית. בראיון לתוכנית הרדיו דן פטריק שואו, סיפרה ליברמן על שיחת הטלפון שבה האמון הודיעה לה על משרת האימון שלה: “היא אמרה לי, ‘נאן אני מצטערת’, ואני עניתי לה ‘תשתקי! אל תצטערי’ היא אמרה את זה מתוך כבוד אליי כחברה וכמישהי שסללה את הדרך – אבל אנחנו לא בתחרות… אני ממש בסדר עם זה שאני השנייה, אבל אנחנו צריכות שיהיו עוד – והן כאן, והן באות”.

אך האם הדלתות באמת נפתחות? נכון, האן.בי.איי עשתה לעצמה שם של ליגה ליברלית, פוליטית, ששחקניה לא מפחדים להביע בה עמדות לא בהכרח פופולריות. היא הוכיחה את התדמית הזאת במחאת BLACK LIVES MATTER, היא הוכיחה זאת גם במהלך מערכת הבחירות הסוערת של 2016, ולאחר מכן בשלל התבטאויות של שחקנים, בעלי קבוצות ומאמנים כנגד הנשיא טראמפ. ועדיין, כשמביטים על המאמנים הראשיים בקבוצותיה של הליגה הכי בינלאומית מבין הליגות האמריקאיות הבכירות, מתגלה תמונה הומוגנית למדי – בליגה שכוכביה הגדולים ביותר הם שחקנים שחורים יש רוב מוחלט למאמנים לבנים, אפס מאמנים זרים וכידוע – אפס מאמנות נשים.

כשהאמון נשאלת על ההיסטוריה שהיא עשתה, היא מציינת קודם כל את גרג פופוביץ’ שפתח עבורה את הדלת, אבל בימים האחרונים – היא קיבלה חיזוק נוסף ולא בהכרח צפוי, מכוכב אחר ומשפיע הרבה יותר בליגה, לברון ג’יימס. כשהוא נשאל האם הוא יסכים להתאמן תחת מאמנת אישה הוא ענה: “אם היא יודעת מה היא עושה, אנחנו נשמח, כדורסל לא קשור לגברים או לנשים – אם אתה מבין את המשחק, אתה מבין את המשחק… אותו הדבר עם שחקנים, יכולים להיות אנשים בכל מיני צורות וסגנונות – אם אתה יודע לשחק, אתה יודע לשחק, ואתה תמיד מוזמן… זה לא צריך לשנות אם אתה גבר או אישה”.

הוא המשיך והסביר שכולם יודעים כמה הוא מעריך את פופוביץ’, ומכאן שאם הוא בחר בהאמון, יש לכך משמעות גדולה. הבעת האמון הזאת מצד ג’יימס, גם אם היא אינה חד משמעית, היא עוד צעד של האמון בדרך לקונצנזוס, ואולי עוד זריקת בטחון למועדון שיהיה אמיץ מספיק כדי להעסיק אותה כמאמנת ראשית. ואולי דבריו של קינג ג’יימס עשויים להעיד שהיסטוריה גדולה תתרחש בקרוב.

תגובות

|

Send this to a friend