חברות אבטחה מציתות רכוש בצפון כחלק ממלחמת טריטוריה, ולנפגעים אין פיצוי

בצפון משתוללת מלחמת פרוטקשן והצתות בין חברות אבטחה שונות, במטרה להעביר לקוחות. החקלאים ובלי העסקים אינם מקבלים סיוע מהמדינה, וחברות הביטוח מסרבות לבטח אותם

ענבר אלפר מקצרין הוא הבעלים של מתחם לשירותי רכב. בשבוע שעבר העסק שלו הוצת. "במצלמות האבטחה אפשר לראות שני אנשים קופצים מעל גדר עם מכלי בנזין", הוא מספר, "רואים אותם שופכים את הבנזין על כלי הרכב, זורקים בקבוק תבערה והכל עולה באש".

כשנשאל במי הוא חושד אומר אלפר: "אני לא במקום של הסברים, יש משטרה והיא חוקרת. אני יודע כמו כולם שיש 'תרבות' של חברות שמירה ששולחות אנשים להסב נזקים כדי שישלמו להם 'ביטוח', והמבין יבין".

איור: רון לוין

איור: רון לוין

זה ארבע שנים שהעסקים הקטנים בצפון, ובהם עסקים חקלאיים, מדווחים על הצתות ונזקים מכוונים, שלטענתם נובעים פעמים רבות ממלחמות בין חברות השמירה באזור, המנסות להעביר אליהן לקוחות. בשל ריבוי הפגיעות בעסקים, בעליהם אינם מקבלים סיוע מחברות הביטוח, שמסרבות פעמים רבות לבטח את בית העסק לאחר שנפגע כמה פעמים.

"פה בצפון אנחנו סובלים מזה תקופה ארוכה. אני לא יודע אם אלה רק מלחמות פרוטקשן או גם טרור לאומני", אומר אורי דורמן, יו"ר קואופרטיב פיתוח הגליל, "אנחנו סובלים מהתנכלויות, פגיעה בזדון ברכוש חקלאי או שריפה של מגרשי מכוניות וכלים הנדסיים כמו שהיה בקצרין. פנינו לממשלה והתקיימו דיונים, התקבלו החלטות בוועדת השרים לאלימות על איך למגר את התופעה, אבל פרט לתקציב שניתן לחקלאים בגין גניבת בעלי חיים בסך 50 מיליון שקלים, לא ניתן דבר והאוצר לא אישר הקמת קרן לפיצוי העסקים.

"אם הייתה קרן שמפצה את העסקים, גורמי הנזקים היו רואים שהניזוק מקבל מהר את הפיצוי המלא וזה היה מוריד להם את המוטיבציה לפגוע בעסק. בגלל שלא נענו הבקשות שלנו להעמיד לכך תקציב, אנחנו עדיין חשופים לפגיעה בעסקים, בכלים חקלאיים, בתוצרת חקלאית ובמזון לבעלי החיים. יש בצפון בתי אריזה שהציתו אותם כמה פעמים וחברת הביטוח לא מוכנה לבטח אותם עוד, או שהיא מגדילה את דרישות המיגון דבר שמייקר משמעותית את המיגון ואת ההשתתפות של הניזוק, החקלאי".

"לי זו כבר הצתה שנייה בעסק", אומר ענבר אלפר מקצרין, "הנזק לא יתואר, ואף מנגנון לא מגן עליי: לא המשטרה ולא המועצה האזורית. פניתי לשרים ולח"כים ואני מנסה להפיץ את הסרטון כמה שאפשר בימים אלה כדי שתהיה זעקה של העסקים בצפון. המדינה הפקירה אותי. אני רוצה תשובות מארדן, מכחלון ומשאר השרים – מה אתם עושים בשבילנו, העסקים בצפון ובדרום?

"יש ציבור שלם בפריפריה, מחוץ לתל אביב וירושלים, שסובל מהתופעה הזאת ואין פתרון חוץ ממה שהוא על הגב שלנו. אנחנו עסקים בפריפריה שנאבקים כדי לשלם עבור כל הציבור בארץ. אנחנו לא טבע ולא צ'קפוינט שלא משלמות מס כי הן נשענות על המדינה".

המדינה לא מגנה עלינו

עופר גרשוביץ עובד בקואופרטיב ג.ג. בכניסה לאגמון החולה, שגם הוא נפל קורבן לפגיעה. משרדי החברה הוצתו שלוש פעמים, ולהערכת המשטרה גם במקרה זה מדובר על מאבקים בין חברות השמירה על טריטוריה, בנזק מצטבר של כ-6 מיליון שקלים. "היינו בכנסת באינספור דיונים ודרשנו שהמדינה תכריח את חברות הביטוח לבטח נגד פעולות זדון או שתעשה ביטוח משלים לנזקי זדון", מספר גרשוביץ, "משרד החקלאות הגיש הצעה שהחברה לנזקי טבע תייצר את הפוליסה לביטוח המשלים, אבל האוצר לא הסכים לתקצב את זה. את האצבע המאשימה על הנזק אני מפנה למדינת ישראל".

לא לחברות הביטוח?

גרשוביץ: "מה אני יכול להגיד לחברה שאומרת 'לא בא לי', והיחידה שיכולה לאכוף את זה היא מדינת ישראל? למדינה יש את הכלים החוקתיים והתקציביים להגן עלינו, והיא לא עושה זאת. כשהיה גל שרפות בחיפה, כחלון רץ ושילם להם דרך מס רכוש. פה זה אותו המקרה, אבל מתעלמים מאיתנו כי הבעיה שלנו לא סקסית מבחינת דעת קהל, אז אף אחד לא יעשה על זה משבר קואליציוני. בינתיים יש מאיתנו דרישות גדולות מאוד מחברות הביטוח בתקווה שישלמו לנו על הנזקים.

"אין לנו את היכולת האלקטורלית להשפיע על הח"כים. כולם אומרים לנו 'כן, כן, כן' על הכל, ובשטח לא עושים שום דבר. הנזק שנגרם לחקלאים בצפון מגיע לעשרות ומאות מיליונים. אנחנו מוציאים 600,000-700,000 שקלים בשנה על אבטחה, וחלק ניכר מהרווחים שלנו הולך לחברות השמירה".

שאלות שנשלחו למשרד האוצר הופנו לרשות למסים, שהפנתה בחזרה לאוצר שם בחרו בסופו של דבר לא להתייחס לנושא.

מהממונה על הביטוח דורית סלינגר נמסר בתגובה: "מבדיקה שערכה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון עולה כי על פי רוב ישנה זמינות ביטוחית לעסקים חקלאיים. יחד עם זאת, התקבלו ברשות פניות בנוגע לכך שחברות ביטוח מחריגות מקרי ביטוח של נזקי זדון שחוזרים על עצמם. לאחרונה הוקם צוות, שבו נציגים מכמה גורמי ממשלה, שמטרתו למצוא פתרון ישים לפתרון הביטוחי במענה לחקלאים. כמו כן, נבחנת חלופה שתאפשר לקנט - קרן ביטוח לנזקי טבע, המוכרת לחקלאים, לפעול באופן ישיר מול החקלאים ולהציע להם ביטוחים כנגד נזקי זדון שכיום אינה משווקת להם. חלופה נוספת שנבחנת הינה יצירת מתווה או מנגנון ביטוחי למענה כלכלי נקודתי תוך שיתוף פעולה שיחל באמצעות פיילוט בין חברות הביטוח לקנט".

את תגובת איגוד חברות השמירה לא ניתן היה להשיג.

תגובות

|

Send this to a friend