העולם המעורפל של רונן משה - המקום הכי חם בגיהנום

העולם המעורפל של רונן משה

תמלול חקירתו של יועץ התקשורת רונן משה, מהעצורים בפרשת ישראל ביתנו, מלמד איך עובדת שיטת השוחד לכאורה של מנגנון ההון-שלטון, וכמה פיתויים כלכליים עומדים לפתחם של המעורבים במועדון הזה

משה רונן

החשד: שוחד. רונן משה

החוקר, רב פקד אסף ולפיש: “אני אומר לך שחשודים אחרים מספרים על 90 אלף שקל במזומן זה הסכום”.

יועץ התקשורת רונן משה: “יכול להיות. ואני אומר יכול להיות כי אני אומר באמת שאני לא זוכר את הסכום המדויק אבל אין לזה משמעות. האם זה משנה לך אם זה 76 או 84 או 90 אלף שקל. אני מודה בקול רם שנתתי כסף לאמנון ליברמן” (מי שהיה יועץ התקשורת של שר החקלאות יאיר שמיר, ולפני כן של שר התיירות סטס מיסז’ניקוב – ש”ש).

יועץ התקשורת רונן משה, אחד המושכים בחוטים מאחורי הקלעים במועדון ההון שלטון בישראל ומי שלחש על אוזנם של שר האוצר משה כחלון, של טייקון הגז והנדל”ן יצחק תשובה ושל הטייקון אודי אנג’ל, הבעלים של זכיינית ערוץ 2 רשת, והיה דוברם ומקורבם של אהוד ברק ובנימין (פואד) בן אליעזר, כנראה לא ישכח לעולם את חודש ינואר 2015.

זה היה החודש שבו חווה את אחת החוויות הטובות בחייו, ואת אחת הרעות שבהן. בלילה של ה-25 בינואר נולדה בתו הבכורה ובבוקר שלמחרת, כשביקש לשים פעמיו אל בית החולים כדי לבקר את אשתו ובתו, נעצר על ידי המשטרה מבלי שהצליח אפילו לדווח לאשתו כי לא יגיע. רק יום או יומיים לאחר מכן הגיע למלון היולדות, כשהוא מלווה בשוטרים.

כמעט שלוש שנים חלפו מאז. באוגוסט האחרון הוגשו שני כתבי אישום נגד עשרה חשודים בפרשת השחיתות של ישראל ביתנו –  אחת הגדולות שידעה הפוליטיקה הישראלית, רוויית השחיתויות ממילא, בשנים האחרונות. אחד החשודים בפרשה הפך עד מדינה וחי היום מחוץ לישראל. חשודים אחרים עדיין ממתינים להחלטת הפרקליטות בעניינם. מדובר בחשודים בפרשה שהסתעפה מהפרשה המרכזית ונקראת “תיק 242”, ביניהם נמצא גם רונן משה, שבינתיים ממשיך לעבוד כרגיל למרות שהוא יודע שנוכח הדברים שאמר בחקירה קיים סיכוי גדול שהתיק נגדו לא ייסגר ושהפרקליטות תגיש כתב אישום בעניינו.

משה לא ידע מהתחלה שישתף פעולה עם המשטרה. בחקירתו הראשונה, כפי שסיפר בעצמו לחוקרים, עוד שקל לשמור על זכות השתיקה – אבל בחקירה השנייה, לאחר שחזר מהתייעצות עם עורך דינו, החליט למסור את גרסתו. חקירותיו של משה במשטרה תחת אזהרה בפרשה זו מתפרסמות כאן לראשונה והן מספקות הצצה נדירה לדרך שבה עובדים יועצי תקשורת ופרסומאים אל מול לקוחותיהם בחברות הממשלתיות, כמו גם אל הדרך שבה מנותבים כספי ציבור לפי דרישותיהם של בעלי אינטרסים כלכליים.

הדקה הכי יקרה ביממה

במרכז תיק 242 עומדת דקה אחת בלבד: פינת שידור טלוויזיונית בשם “דקה לשמונה”. הפינה משודרת בשעה שבע וחמישים ותשע דקות, בצמוד לכותרות החדשות, בערוצים המסחריים 2 ו-10. הפינה הזו היא מעין יצור כלאיים: מצד אחד היא ממותגת כשירות לציבור ולכן עד שנת 2013 אפילו לא נכללה בזמן שידור הפרסומות המותר ביממה. מצד שני זהו תוכן שיווקי של משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות ואפילו חברות פרטיות וכולם משלמים בעבור שידור התוכן הזה, והרבה יותר מעלותה של דקת פרסומת רגילה בזמן שלפני החדשות. היקף הפרסום בדקה הזו עמד על פי פרסומים בעבר על עשרות מיליוני שקלים מדי שנה.

בין משרדי הממשלה והחברות השונות שרוכשות את זמן השידור בדקה הזו ניצבת רק חברה אחת. חברת “מדיה קום”, ששייכת למשרד אדלר-חומסקי בבעלותם של הפרסומאים ראובן אדלר ואיל חומסקי. לא רק שהם היו היחידים שתיווכו בין המפרסמים לזכייניות, הם גם דרשו מהמפרסמים, כפי שפורסם בעבר, לרכוש את ההפקה מהחברה “גריי קונטקט” שבה הם מחזיקים ביחד עם רמי רושקוביץ’.

אחת הפרסומות של משרד התיירות במסגרת “דקה לשמונה”

רונן משה קיבל לכאורה דמי ייעוץ מחברת גריי קונקט. מדבריו בחקירות ניתן להבין שתפקידו הייעוצי היה לגייס מפרסמים. אדלר, חומסקי ורושקוביץ מסרו עדות בפרשה זו, אך מעולם לא היו חשודים בה בדבר. לפי החשד, רונן משה שילם לאמנון ליברמן באופן ישיר עשרות אלפי שקלים, בעת שזה היה יועץ תקשורת במשרד החקלאות, כדי שיפרסם בפינה “דקה לשמונה”, וכן שילם לו בעקיפין דרך חברה שהעסיקה את ליברמן תשלום נוסף כדי שמשרד התיירות יפרסם בפינה גם הוא.

משה היה יועצם הקרוב של טייקון הגז יצחק תשובה שהוא גם מבעלי קשת, ושל אודי אנג’ל, מבעלי רשת שהוא גם מקורבה של משפחת עופר ומחזיק במניות בחברה לישראל. בעבר כיהן מטעמם גם כחבר בדירקטוריון חברת החדשות של ערוץ 2, זאת עד שעלו טענות על ניגודי עניינים בהיותו גם דובר הליכוד, והוא התפטר מתפקידו. ב-2009 הקים את חברת יחסי הציבור והלובינג “together” ביחד עם משרד אדלר חומסקי, שותפות שפורקה לפני כשנתיים. בזירה הפוליטית היה מקורב לפואד בן אליעזר, ואף ייצג אותו תקשורתית במהלך חקירות המשטרה שהתנהלו נגדו עד שבן אליעזר הלך לעולמו.

במקביל לכך שהוא מייעץ לבעלי ההון, בין היתר בנושא הגז, ייעץ תקשורתית ל”כולנו” של כחלון בזמן הבחירות (כחלון עצמו טען שהוא מנוע מלעסוק בענייני הגז בשל ניגוד עניינים), ואמור היה להתמנות לתפקיד יועץ התקשורת של שר האוצר החדש, אולם אז נעצר. בכתבת פרופיל עליו בדה מרקר נכתב עם מעצרו כי הוא “בשונה מיועצי תקשורת אחרים, הוא לרוב פעיל מאחורי הקלעים, ולא מתראיין בעצמו לתקשורת. הוא נהנה מרשת קשרים מסועפת הן עם בכירים בשירות הציבורי והן בקהילה העסקית, ומעניק שירותי ייעוץ ו”פתיחת דלתות” לחברות רבות… מטפל בשורה של לקוחות ממשלתיים או ציבוריים שהוזכרו בפרשת ישראל ביתנו, כמו התאחדות חקלאי ישראל, נתג”ז, וקצא”א. קשרים שטיפח בתפקידו יחד עם בן אליעזר הם אלה שככל הנראה סייעו לו לגבש מערכת קשרים בתחום התשתיות והאנרגיה”.

הערת החוקר רפ”ק אסף ולפיש: בפתח החקירה השלישית הגשתי לחשוד סנדביץ’ שתיה וקפה שחור. כמו כן החשוד שוחח עם אשתו.

שאלה: מה שלומך רונן?

משה: תודה, מתאוששים. לא פשוט. אני רוצה להסביר את הסיטואציה שבה אני נמצא. אני בתוך שלושה ימים שמצד אחד הימים הכי מרגשים בחיים שלי כיוון שנולה לי בת ראשונה ובזמן שאני יושב פה היא בדרך הביתה מבית החולים ומצד שני אני באחד מרגעי השפל גם בחיים האישיים והמקצועיים שלי וגם מבחינת התדמית הציבורית שלי. יש הרבה אנשים שבטח מרגישים שעצם העובדה שאני בכלל נחקר אכזבתי אותם והבכתי אותם ואני דואג לכולם – לאחים שלי, לאמא שלי, ולמשפחה שלי.

שאלה: אני אגיד לך למה דבריך אינם הגיוניים בלשון המעטה. הרווח הכספי שנגזר מפרויקט דקה לשמונה עובר ישירות לגריי קונטקט בבעלות רמי רושקוביץ ואדלר חומסקי. פרויקט כזה מניב רווח של מאות אלפי שקלים לרמי רושקוביץ במישרין ולאדלר חומסקי בעקיפין. אתה מקבל כסף מרמי רושקוביץ. ככל הנראה, לפי דבריך, סכום של בין 100-200 אלף שקל. כמעט מחצית מסכום זה, אתה מסכם עם שאר החשודים למשוך במזומן? איפה ההיגיון ולמה לתת כל כך הרבה כסף כשאתה החוליה האחרונה בשרשרת היצור?

משה: אתה חייב להבין אתה שואל שאלה לכאורה שכלית של אדם שמסתכל לרגע על התמונה מוקפאת. אבל יש פה מערכת יחסים עסקית שנמשכת יותר זמן. אני מוכן בפרוייקט מסוים להרוויח פחות ובפרוייקט אחר להרוויח יותר ולשמור על רציפות של עשייה בתחום הזה של הדקה לשמונה, ואתה חייב גם להבין שיש מקומות שאני מרוויח יותר כי יותר פשוט לייצר את האסטרטגיה להתמקד על מה לתת את הדגשים. זו המציאות – לפעמים אתה צריך לוותר בפרוייקט מסוים ולהבין שלאורך זמן זה יהיה רווחי. ויש גם לקוחות אחרים שאתה תעשה פרוייקטים אחרים שאתה לא מחייב את הלקוח ישירות. ככל שאני שומר על רלוונטיות מול הלקוח לאורך זמן אז בסוף אני ארוויח. זה סוג של השקעה נקודתית אבל לאורך זמן אתה מכסה אותה והיא מפצה את עצמה.

שאלה: מה היית מרוויח בזה שאתה מוכן לתת כסף לאמנון ליברמן ולטלי קידר?

משה: אני שוב מזכיר לך שדיברתי על זה אתמול. מצב הצבירה הנפשי שלי הוא שבסוף אני נותן את הכסף לאמנון ליברמן ואני לא רואה את זה בצורה שאנחנו מסתכלים על זה היום. מבחינתי כשאני נותן לאמנון ליברמן זה כמו תרומה. זה מצב הצבירה שלי. מה שאני מרוויח זה שהפרויקט של דקה לשמונה ממשיך לנשום ולבעוט ואני יודע שלאורך זמן זה לקוח שיחזיר את ההשקעה שלי בו. נכון שקשה לך להבין מהצד את הסיטואציה הזו – כשאני אומר יותר מזה – שאני מבין שהפרוייקט ייצא איתם ובלעדיהם, ברור שיש לי משהו שהוא טרמפיסטי על הדבר הזה ומצד שני אני אומר לעצמי – “שיהיה לו”.

שאלה: אז למה אמרת אתמול את הדברים: רציתי ללכת עם זה לקבר? לכאורה מדובר במעשה צדקה טוב ותמים?

משה: יש עוד מקומות שאני נותן תרומה ונתתי סכומים שהם לא שקל שלושים. נתתי גם באלפים. אני בסוף גם בנאדם ואני מאמין בעולם שהוא עולם של טוב שתעשה טוב ותקבל טוב. אני לומד פרקי אבות ואני יודע את זה. אני לא אומר לך שאני נותן מעשר מכל מה שאני מרוויח אבל יש לדוגמא שלושה ילדים אתיופים שאני משלם להם בכל שנה את דמי ההשתתפות בחוג לכדורגל שלהם.

שאלה: אז תגיד לי עם יד על הלב – אם אמנון ליברמן לא היה עובד במשרד החקלאות היית נותן לו 90 אלף שקל?

משה: אז אני לא ידוע אם הייתי נותן 90. עם יד על הלב לא יודע אם הייתי נותן סכום כזה אבל הייתי עוזר לו ולו במעט.

 

הלחץ שאמנון ליברמן הפעיל עלי

בחקירתו יום קודם לכן פרש משה בפני החוקר את השתלשלות העניינים שהובילה לתשלום סכום הכסף לליברמן בעבור ההתקשרות עם משרד החקלאות, וכן דיבר על האופן שבו פעל מול ליברמן כשהאחרון עבד במשרד התיירות.

משה: “אנחנו יזמנו הצעה מחודשת למשרד החקלאות ולפרויקט דקה לשמונה. ההבנה הייתה שהפרוייקט ייצא לדרך כי הוא טוב, חשוב ומועיל. פה נוצרה סיטואציה שהיה רצון של אמנון ליברמן להיות מתוגמל על הדבר הזה וזה לא בסכום של חוזה התקשרות או משהו כזה”.

סטס מיסז'ניקוב
חקירתו היא שהחלה את הכל. השר לשעבר סטס מיסז’ניקוב

לבקשת החוקר משה סיפר גם על פגישות שהיו לו בעניין הזה אל מול ליברמן וטלי קידר.

משה: חשוב לי שתבין שהמפגשים האלו שלי עם טלי קידר ואמנון ליברמן הם לא חריגים. הייתי יושב איתם ביחד בכנסת, בבתי קפה. ישבתי איתם גם במשרד התיירות. פגשתי אותם וזה לא אירוע שהוא חריג אני גם מציין בפניך שאני חבר טוב של ליברמן. אני נפגש איתו באירועים ונמצא איתו בקבוצת וואטסאפ. הוא חבר ונכנס לי ללב בצורה כזו או אחרת. אמנון ליברמן עצמו חבר מצוין של טלי קידר. לשאלתך, היה מפגש אחד בבית של אמנון. אני חושב שזה היה בשעות היום בצהרים. אני חושב שקודם כל ישבנו בבית קפה או לקחנו טייק אוויי והייתה שם פגישה קצרה שבה נכחנו אני, טלי קידר ואמנון ליברמן. בפגישה עלתה הסיטואציה שבה טלי קידר ואמנון ליברמן אמרו משהו בסגנון עכשיו יצא הפרויקט ואם אפשר לעזור. אני מבין מהדברים שלהם שאני אצטרך לעזור להם בכסף. שם לא האמנתי שאעשה את זה והייתי בטוח שאמסמס את זה. הצלחתי למסמס את זה די הרבה זמן, אבל בסוף אמנון ליברמן כל הזמן לחץ עלי ואמר אני לחוץ בכסף תראה מה אפשר לעשות ואיך אפשר לקדם. אני זוכר שטלי קידר אמרה לי משהו בסגנון: “זה לא רק אנחנו”. אבל בכל השלב הזה אני לא האמנתי שאגיע לדבר הזה ויהיה את הלחץ בקצה ויהיה מצב שבסוף אתן להם כסף. באותו מפגש אמרתי לאמנון ליברמן ולטלי קידר שיהיה בסדר ומשם לא היה לי קשר עם טלי קידר בנושא הזה. אתה שואל אותי לגבי מקור הכסף ולגבי אופן התשלום: זה כסף מזומן שאגרתי אותו, אבל חשוב לי להדגיש שזה כסף נקי שיצא מהכיס שלי. נראה לי שזה היה בשטרות של 200. שילמתי את הכסף בכמה פעמים ולא באותו היום, וגם בפרק זמן בין התשלומים. התשלום הראשון היה אולי 40 אלף שקל. אני לא זוכר במדויק. חשוב לי להגיד שכל הכסף המזומן שנתתי לאמנון ליברמן הוא כסף כשר ונקי וששולם עליו מס כחוק.

שאלה: האם לסטס מיסז’ניקוב נתת כסף? (שר התיירות לשעבר שחשוד בפרשות שונות – ש”ש)

משה: בחיים לא, וגם אין לי מערכת יחסים כזו עם סטס מיסז’ניקוב כמו שאתה חושב שיש לי. אני הייתי מיודד עם החברה שלו לשעבר שכל מה שעניין את סטס זה מה קורה איתה בגדול. לא עניין אותו בקשר שלו מולי עניינים מקצועיים או פיננסיים.

שאלה: מחומר החקירה עולה שהתשלום הראשון שאתה משלם לאמנון ליברמן היה בסך של 30 אלף שקל במזומן שהעברת בתשלום ראשון. עוד עולה שהופעל עליך לחץ גדול לשלם אותו, כי אמרו לך שהוא מיועד לרמי כהן מנכ”ל משרד החקלאות (ומקורב מאז לאביגדור ליברמן, יו”ר ישראל ביתנו – ש”ש).

משה: אני לא זוכר מילים במדויק כמו שנאמרו אבל אני אעביר לך את התחושות האמיתיות שלי – הלחץ שאמנון ליברמן הפעיל עליי היה ברור לי שהוא בא מכיוון אחר. מהכיוון של טלי קידר. אתה חייב להבין – מערכת היחסים שלי עם אמנון ליברמן היא מערכת יחסים קרובה. אני יוצא איתו. הוא מתייעץ איתי. אני מדבר איתו. אנחנו מתכננים את העתיד שלו – אמנון ליברמן לא היה שם אותי בפינה כזו של לחץ של זמן אם לא היו עליו לחצים אחרים.

שאלה: אמנון הוא לא איש שקרן – נכון?

משה: נכון.

שאלה: בחקירתו הוא סיפר את הדברים הבאים: שביום חמישי התקיימה פגישה בביתו איתך ועם טלי קידר. ליברמן מספר שצירף את טלי קידר לפגישה מיוזמתו אחרי שאתה ביקשת ממנו סיוע כשלהו בקידום פרוייקט דקה לשמונה במשרד החקלאות. ליברמן סבר שצריך לשתף את קידר בזכות הקשר הישיר שלה מול רמי כהן. אתה מאשר את הדברים?

משה: אני יכול לאשר שטלי קידר היתה בפגישה בבית של אמנון ליברמן. הפגישה הזו היא לא פגישה ההתנעה של הפרוייקט. הפרוייקט הזה היה יוצא לדרך בכל סיטואציה אם אף אחד לא היה מפריע לו או עוצר אותו כי הוא בסוף נותן את הערך מול העלות שלו בצורה הכי טובה ועובדה שזה לא קרה בשום מקום אלא רק סביב משרד החקלאות. אני מציין שאני חושב שפרוייקט דקה לשמונה היה במשרד החקלאות עוד לפני תקופתו של השר שמיר ורמי כהן כמנכ”ל.

שאלה: אני מבקש לחזור איתך לדברים שליברמן אומר. הוא אומר שבאותה פגישה אצלו בבית סוכם על סכום שבין 7%-8% שאתה תשלם להם במזומן מהתקציב שיאושר בדקה לשמונה.

משה: אני זוכר שהם דיברו על סכום זה היה משהו בסביבות של 85 אלף שקל. אני זוכר שעשיתי משיכות נכנסתי לסניף ומשכתי כסף. טלי קידר אמרה לי משהו בסגנון: גם אנחנו צריכים להרוויח מזה ואז היא אמרה שיש את איילת אזולאי (ראש לשכתו הוותיקה, המוציאה והמביאה של פואד ז”ל – ש”ש ….זה נראה לי היה כמו איזה שהוא טבלת צדק טלי קידר הציעה – היא ידעה שאני חבר טוב של איילת אזולאי ואז יהיה יותר קל שזה “יחליק בגרון”. אני אגיד לך שאף פעם איילת אזולאי לא ביקשה ממני שום דבר, ואני אומר לך שאם הייתה מבקשת ממני כל סכום או כל הלוואה או כל עזרה כספית או אחרת הייתי נותן לה כי אני אומר לך שהיא גם טובה וגם נאמנה …טלי קידר אמרה לי שאני אדע שחלק מהכסף יגיע לאיילת וחלק מהכסף יגיע לטלי.

שאלה: האם איילת אזולאי ידעה על הכספים שאתה מעביר לאמנון ליברמן ולטלי קידר?

משה: היא לא ידעה על העיתוי המדויק אבל היא בהחלט שמעה את זה מטלי קידר. אני אומר את הדברים בגלל שאני מבין שהיא נכנסה פתאום לתוך הקונסטלציה על ידי טלי קידר ..אני מספר לאיילת אזולאי בהזדמנות אחרת שהייתה לי מאוחר יותר על אותה הפגישה אצל אמנון ליברמן בבית עם טלי קידר – אני מספר לה שיש לחץ מאוד גדול מאוד ושלוחצים עלי. וזהו. אתה אומר לי שאתה לא מבין איך בכלל איילת אזולאי מבינה על מה מדובר ואני עונה שאתה צריך את הדינמיקה שאיילת אזולאי וטלי חברות קרובות ומדברות ונפגשות כל יום בכנסת. אתה מספר לי שאמנון ליברמן בחקירתו מוסר שאיילת אזולאי דיברה איתו בכנסת ומסרה לו שרמי כהן דורש יותר מדי, ואני עונה שאני לא אמרתי את המשפט הזה ואני לא יודע למה היא התכוונה במדויק. אני כן יודע ששיתפתי אותה על זה שיש לחץ עלי להעביר כסף.

שאלה: אני חוזר איתך שוב לפגישה אצל אמנון ליברמן בבית – האם השם של רמי כהן עלה במהלך השיחה? כן או לא?

משה: אני לא יודע ממרחק הזמן להגיד אם השם שלו נאמר אך רוחו בהחלט היתה שם. אני בהחלט זוכר שליברמן וקידר אמרו לי שהם צריכים להתחלק עם עוד אנשים, ואתה צריך להבין שאני מעדיף להיות בעולם המעורפל כי בסוף העדפתי מצב שבו אני נותן רק לאמנון ליברמן. אתה שואל למה ואני עונה כי מצפוני יותר נקי שאני נותן לו כסף לאדם שאני מכיר הרבה שנים וגם אין לי קשר לאנשים נוספים אני לא צריך קשר לאנשים אחרים שאני לא סומך עליהם ולא מכיר אותם.

שאלה: האם מלבד הפגישה בביתו של ליברמן נוהלו שיחות טלפוניות נוספות בינך ובין טלי קידר בנושא כסף שאתה אמור להעביר להם?

משה: הייתה שיחת טלפון אחת מאוד קצרה. טלי קידר התקשרה אלי ושאלה אותי ‘מה קורה?’. אני ניתקתי את השיחה. אני חושב שהשיחה הזו לא היתה יותר מ-5 שניות.

שאלה: אז איך אתה זוכר שיחה כזו קצרה לפני שנה לערך?

משה: כי השיחה עצבנה אותי.

שאלה: האם יכול להיות ששיתפת את ליברמן או אילת אזולאי באותה שיחת טלפון עם קידר?

משה: אני לא חושב שאמרתי שטלי חיפשה אותי או סביב השיחה אבל בטוח אמרתי משהו בסגנון מה הלחץ קצת אוויר.

שאלה: אני אומר לך שמחומר החקירה עולה שאיילת אזולאי באחת ההזדמנויות אומרת לאמנון ליברמן את המשפט הבא: “תגיד לטלי שתירגע. היא מתקשרת לרונן ומתחילה לדבר איתו על דברים שאסור לדבר עליהם בטלפון הוא לא עונה לי בגלל זה”. תגובתך.

משה: אני לא חושב שכיוונתי את איילת להגיד משפט כזה, אבל זה נכון שלא עניתי לה לטלפון. דרך אגב לא בגלל החשש שהיא מדברת על דברים אסורים אלא גם בגלל שאני מתעסק בעוד אלף דברים במקביל ובעוד שיחות. הקשר של איילת אזולאי וטלי קידר הוא קשר יותר טוב מהקשר שלי עם טלי קידר בגלל הנסיבות.

 

רונן משה והצוות של כחלון
רונן משה והצוות של כחלון, בימים טובים יותר. צילום: טל שניידר, הפלוג

מבחינתי אני מרגיש נוח

החקירות של משה באזהרה במשטרה נגעו אמנם בעיקר לעבודה מול משרד החקלאות, אבל הוא נחקר גם על עבודתו מול משרד התיירות. שם הדברים נעשו קצת אחרת, ואת הכסף משה לא העביר ישר לאמנון ליברמן אלא לחברה שהעסיקה אותו, חברת פוריה (או בשמה המלא – דרך פוריה בע”מ).

הבעלים של חברת פוריה הוא איתי פנקס, חבר מועצת העיר תל אביב, שבחייו המקצועיים (שכן אינו מקבל שכר מהעיריה) הוא מייסד ומנכ”ל חברה ש”מספקת ליווי לגופים ציבוריים בהובלת פרוייקטים ויישום תוכניות בתחומי הפיתוח והסביבה”. בין לקוחותיו של פנקס כפי שמציג אותם אתר החברה אפשר למצוא חברות ממשלתיות כמו משרד החקלאות, נתיבי ישראל ונתיבי איילון, חברות נדל”ן ענקיות כמו שיכון ובינוי, דניה סיבוס ואלעד מגורים של שרי אריסון, לב לבייב ויצחק תשובה בהתאמה. בנקים כמו הפועלים (שוב אריסון) ודיסקונט וגם רשויות מקומיות ותאגידי ביוב ומים כמו מי אביבים למשל.

והנה מה שסיפר משה לחוקר שלו:

במשרד התיירות התשלום שלי לאמנון ליברמן היה באמצעות חברת פוריה. לא בתשלום כסף ישיר כמו שעשיתי במשרד החקלאות. מבחינתי זה לא היה תשלום. עשיתי טובה לבקשת אמנון ליברמן שאמר לי לעשות שיתוף פעולה עם (חברת) פוריה ועם חבר שלו איתי פנקס ואני ראיתי בזה התקשרות אמיתית וגם ישבתי איתו בכמה פגישות וגם הקשר נמשך בהמשך לדברים מסוימים ולכן אני יכול לשער איך אתה מסתכל על זה. אבל אני אומר לך שמבחינתי זה מהלך עסקים רגיל לקבל ייעוץ ואני חושב שגם התעקשתי על חוזה התקשרות וכל מה שצריך…

אנחנו מדברים על חמש שנים אחורה ולכן אל תסתכל על הניואנסים של הפרטים. עובדה שלא הייתי מוכן לשום סיטואציה אחרת מלבד שאני עושה טובה למשהו שאני צריך אותו באמת. ולכן התעקשתי על הפורמליות של הדבר. ואני אומר תסתכל על החשבונית ותראה את השווי. זה שווי אמיתי. הוא ייעוץ אמיתי הוא בצורה הכי סדירה. אני לא יודע מה הקשר של איתי פנקס. אני יודע שהם חברים טובים. איתי פנקס הוא גם איש מקצוע מהמדרגה הראשונה.

שאלה: האם אמנון ליברמן ביקש ממך להוציא את הכסף לאיתי פנקס?

משה: אמנון ליברמן אמר לי תמצא דרך לעבוד עם איתי פנקס.

שאלה: למה הסכמת ואיך זה קשור בכלל לפרויקט דקה לשמונה?

משה: אתה צריך להבין שזה תקופה של שנה וקצת אחרי שפתחתי משרד והפכתי לעצמאי. לא נראה לי שום דבר חריג בתוך פעולה שהיא התקשרותית. מבחינתי אני מרגיש נח כי קיבלתי שירות ושילמתי. אם תשאל אותי אם היה לי מחשבות כאלו ואחרות שיכול להיות שאמנון ליברמן נהנה מזה. עבר לי בראש כי אני יודע שהקשר בין אמנון ליברמן לאיתי פנקס שהיו גם שכנים ויחסים קרובים. אבל אני לא יודע באמת להגיד אם איתי פנקס העביר כסף לאמנון בסוף כן או לא.

איתי פנקס
“ביקשו ממני לא להתייחס לסיפור הזה”. איתי פנקס

לשאלת המקום הכי חם בגיהנום, האם העביר כסף לאמנון ליברמן, השיב השבוע פנקס: “אמנון היה חבר מאוד מאוד קרוב שלי הרבה שנים. גם קולגה מקצועית. נתן לנו שירותים. כל הקשר בין הפרשה הזו למשרד הוא באמת בשרבוב מוחלט. ולא אני ולא המשרד לא חשוד בשום דבר. אני לא נחקרתי במשטרה, אבל הם כן ביקשו מידע וקיבלו מידע. כל מה שביקשו, עזרתי להם. ביקשו ממני גם לא להתייחס לסיפור הזה בשום מקום ואני מכבד את זה. אבל לא נחקרתי”.

העברת לו כסף?

“אני לא נכנס לזה. אבל היו בינינו יחסים מקצועיים ושכרתי שירותים”.

בתקופות שהיה בתפקיד הציבורי?

“אני לא זוכר. ולא יודע. וזה גם עסק שלו מה שנקרא. אני בהחלט עבדתי איתו והיינו מאוד קרובים מקצועית ואישית”.

רונן משה, שממשיך לעבוד ומחכה להחלטת הפרקליטות בעניינו, הוא לכאורה עוד חוליה בשרשרת סבוכה, כמעט בלתי ניתנת להתרה, של קשרי הון שלטון המוסתרים מהציבור ומונעים על ידי יועצים, דוברים, עוזרים ומקורבים ואנשים נוספים הפועלים במרחב האפור שבין החוקי ללא חוקי. הסיפור הזה מלמד יותר מכל איך הושחתו אמות המוסר של כל החלקים בשרשרת הזו.

תגובות

רונן משה מסר בתגובה: “במהלך 20 השנים האחרונות מילאתי תפקידים משמעותיים במישור הציבורי והעסקי, ופעלתי ביושר ועל פי אמות מידה מחמירות. מעולם לא סטיתי מהן ואני בטוח שבסוף התהליך זו גם תהיה מסקנת הרשויות”.

מהפרקליטות נמסר כי החקירה בתיק 242 הסתיימה אך טרם התקבלה החלטה בעניינו של רונן משה. עוד נמסר כי איתי פנקס מסר עדות במשטרה אך לא נחקר באזהרה כי לא עלה כל חשד לגבי עבירה שעשה.

אמנון ליברמן סירב להגיב לנאמר בכתבה.

איילת אזולאי בחרה גם היא שלא להגיב.

את תגובתו של עמית חדד, עורך דינה של טלי קידר, לא ניתן היה לקבל עד לפרסום הכתבה והיא תפורסם כשתתקבל.

תגובות

Send this to a friend