הערבים שלעולם לא ישחטו כבש

הגל הטבעוני ששטף את ישראל לא פסח על החברה הערבית, אולם חלק מהטבעונים הערבים מוצאים עצמם מנודים מהחברה, ומוצגים כמי שיצאו נגד הדת והמסורת

בשבוע שעבר ציינו המוסלמים והדרוזים את עיד אל אדחה, חג הקורבן, אחד החגים החשובים ביותר בשנה המציין את שיא מצוות החאג' והעלייה למכה. אחד ממנהגי החג הוא שחיטת כבש וחלוקת הבשר בין בני משפחתו של בעל הכבש לבין עניי הקהילה.

"יש את אלה שאומרים 'מי אתה שתאסור עלינו אכילת בשר? אלוהים התיר לנו', זה כי הם לא מבינים בדת, רק מי שמבין בדת יודע שזה לא נכון", אומר ג'וליאן איברהים, מוסלמי בן 26 מחיפה, "הם פשוט מפרשים לא נכון את הכתובים".

איור: רון לוין

איור: רון לוין

ג'וליאן הוא טבעוני, טבח במסעדה טבעונית ומתנדב זה ארבע שנים בעמותת אנונימוס. פרט לעבודתו, הוא עוסק בהרצאות על זכויות בעלי חיים בבתי ספר ובהסברה על זכויות אלה במגזר הערבי. "אנשים חושבים שיותר קשה להיות טבעוני אצל ערבים כי יש מלא בשר", הוא מספר, "אבל ההפך הוא הנכון. המטבח הערבי במקור הוא צמחוני וטבעוני. רוב האוכל הערבי במקור זה מג'דרה, מלוחיה, מקלובה, קטניות, ירוקים. את כל מנהגי אכילת הכבשים והעגלים התחילו להכניס לפני 80 שנה, הסבים שלנו בקושי היו אוכלים בשר. הם היו מגדלים את העגלים והיו נקשרים לחיות וכשהגיעו לשחוט אותם זה היה להם קשה".

גם אם בוחרים שלא לערער על ההסבר של איברהים אודות הכנסתו המאוחרת-יחסית של בשר לתפריט הערבי, כיום הבשר מהווה אבן יסוד של תפריט זה, בעיקר בחגים. משפחתו של איברהים קיבלה את החלטתו להיות טבעוני, אולם זה לא עבר בקלות. "המשפחה והחברים התחילו לזמזם 'איך אפשר לחיות ככה בלי בשר?'", הוא מספר, "בחגים, למשל, הם היו עושים על האש והדוד היה בא ומניף לי סטייק מול הפנים כדי  לגרות אותי. בהתחלה הרגשתי אולי שחסר לי הטעם והתגעגעתי, אבל אחרי כמה חודשים הריח הגעיל אותי.

"אני לא יכול לראות סטייק או קבב כחפץ דומם אלא רק כחיה מתה, גופה, ואין הבדל מבחינתי בין עגל, חתול וטלה. יש לי בן ובת דודה שהם טבעונים וגם אני זלזלתי בהם לפני שהבנתי עד כמה זה מזיק לסביבה ולבריאות ועד כמה זה גם לא נכון מבחינה דתית".

מה זאת אומרת לא נכון דתית? יש חגים שבהם זו מצווה לשחוט כבש, לא?

איברהים: "נכון, אבל ביהדות וגם באיסלאם קיימים כמעט אותם תנאים לכשרות. אמנם מותר לאכול בעלי חיים, אבל בניגוד למה שקורה היום שחוטפים עגל עוד טרם ראה את אימו ושמים אותו בכלוב קטן בגודל גופו ואין לו מקום לזוז. מבחינה דתית ביהדות ובאסלאם זה חטא, כי אסור להפריד עגל מאימו, צריך שתניק אותו שיהיה לו זמן איתה".

"אני חוגג את החגים הדתיים כמו שאני מאמין וזה קצת מתנגש מבחינה דתית, אבל אני תמיד מסביר את זה מבחינה מוסרית ומבחינת חמלה ומכניס את נושא צער בעלי חיים לאנשים שנוהגים לשחוט ולאלה שלא טבעונים וצמחונים", מסביר אסף פלאח, בדואי בן 28 מבית זרזיר, "אני לא יושב בחגים עם המשפחה במידה ויש בשר על השולחן והם לגמרי מבינים את זה, אבל גם קרו מקרים שבמשפחה הגדולה היה סכסוכים ואפילו נתק בגלל הטבעונות שלי, במיוחד בחגים הדתיים".

פלאח הפך לטבעוני לפני חמש שנים, ותחילה היחס אליו היה כאל מי שמורד בעקרונות הדת. "אני גר עם המשפחה הגרעינית, אבל התנתקתי מהמשפחה הגדולה, מבני דודים שהייתי רואה פעם בשבוע-שבועיים כי הם לא הבינו אותי ולא התחשבו", הוא מספר, "בארוחות עם המשפחה המורחבת כשהיה יושב מולי אוכל בשר הייתי מעיר שלא טוב לאכול בעלי חיים, שזה רצח. התגובה בדרך כלל הייתה צעקות, למרות שאני מנסה להיות הכי עדין.

"בסוף מה שהיה קורה זה או שהייתי עוזב את השולחן, או שישבתי בצד, בפינה, עם צלחת טבעונים. היום כשיש ארוחות עם המשפחה המורחבת אני כלל לא יושב בשולחן. גם מהחברים ומחברי הילדות התנתקתי. במגזר שלנו זה שונה משלכם. פסלו אותי בגלל האוכל, ובגלל שאני יוצא למחאות בעד טבעונות. את זה שלא אכלתי בשר בפיקניקים, למשל, אחרים ראו כסוג של התנשאות", אומר פלאח, " אני לא מצטער על כך כי לפסול בן אדם בגלל האוכל שלו, חשף את הפרצוף האמיתי של האנשים הקרובים אליי. אני לא כופה את עמדותיי. אפילו בחג הקורבן ועיד אל פיטר לא כתבתי הרבה על זה בפייסבוק. כתבתי פוסט אחד: 'חג שמח ושיהיה מלא בחמלה'".

אז איך אתה עובר חג ושבוע כזה, מלא בשחיטות?

פלאח: "משחיטות אני מנסה להתעלם. במשפחתי אוכלים בשר רגיל ולא שוחטים. אני מנסה לא לראות שחיטות, מנסה להתעלם כי זה כואב לי שבעלי חיים נרצחים רק למען אוכל ואז להתעמת עם אנשים וליצור סיטואציה לא נעימה. עם אנשים זרים אין לי בעיה להרצות על זה, אבל עם משפחה או מכרים זה יסתיים באיומים או בצורה לא נעימה, ויש לי כבר תמונה ברורה לאן כל זה יילך, אז אני נמנע מהסיטואציה מלכתחילה.

"מאז שעברתי לטבעונות כמעט אין לי חברים לא-טבעונים. אנשים שנוהגים לאכול בשר בחרו להתנתק כי הרגישו שמה שעשיתי זה דבר שמתנגד לדת וזה חטא גדול. המשפחה שלי היום מקבלת את הטבעונות בלב רחב למרות שהם לא טבעונים, כי הם מבינים אותי ומבינים מה עובר על בעלי חיים. הם אפילו שומרים על בעלי החיים שלי בזמן שאני מחוץ לבית, דבר שלא קרה לפני המעבר לטבעונות".

ג'וליאן איברהים, יארא סולימאן, אסף פלאח

טבעונים | מימין: ג'וליאן איברהים, יארא סולימאן, אסף פלאח

"המשפחה החברים טענו שהשתגעתי, שנהייתי מוזרה, התחילו לצחוק עלי ועל האוכל שאני מבשלת ואוכלת", מספרת יארא סולימאן, נוצרייה בת 45 משפרעם ופעילה למען זכויות בעלי חיים, "הפסקתי להשתתף באירועים משפחתיים שהיו כרוכים במנגלים של של בשר כי זה לא נחמד מה שהם עושים לי ואיך שהם מתנהגים אליי.

"הם לועגים לי כשאני אוכלת מהאוכל הטבעוני שלי ללא בשר, עושים פוזות עקומות בגוף ובפנים של 'הנה, תראו את המוזרה תיראו מה היא אוכלת'. בהתחלה היה לי קשה להתעמת עם עצמי ולהבין שזו האמת שלי.  לקח לי הרבה שנים לעמוד על שלי ולפתח גב מול כל הלעג הזה".

לפני כעשרים שנה, היא מספרת, הפכה אתאיסטית והדבר סייע לה רבות במעבר לטבעונות. "בספרי הקודש ובברית החדשה יש משפטים שמפרשים אותם כהתרת אכילת בשר על ידי אלוהים וגם אני פירשתי את זה כך בעברי", אומרת סולימאן, "אבל הוכיחו לי שהפירוש הזה לא נכון. פתאום התחלתי לחשוב שלמען הנוחות שלנו וכדי שנוכל לאכול בשר, פירשנו לא נכון את הכתובים. בברית החדשה, למשל, כתוב שישו האכיל 40 בני אדם עם שני דגים. לימדו אותנו לחשוב שזה מעיד על שפע, אבל היום העניין הזה נראה לי מעוות לגמרי. מי שכתב את ספרי הקודש רצה לסחוף כמה שיותר מאמינים אז התיר דברים לא מתקבלים על הדעת".

חשבת על נתק ממשפחה וחברים בעקבות המעבר לטבעונות ושינוי הרגלי החיים והתזונה שלך?

סולימאן: "אני לא חושבת על נתק כי זה שלילי ואני חיובית. אני פשוט יותר חכמה מהם. אני משחילה להם ליומיום מאכלים טבעוניים. לפעמים הם מעקמים אף כי חסר מרק עוף, ולפעמים הם מקבלים, אוכלים וטעים להם. אני מביאה אוכל טבעוני בלי לומר מה שמתי ולא שמתי. אני פשוט חכמה יותר מהם: הם לא מצליחים להכניס בשר לצלחת שלי ואני דווקא כן מצליחה להכניס לצלחת שלהם טבעונות".

"בכל פעם שמתחיל הלגלוג והדיבור על הטבעונות המוזרה שלי, אני מנצל את ההזדמנות שאנשים עושים עלי  צחוקים ופותח בהרצאה", מספר ג'וליאן איברהים, "שכנעתי עשרות אנשים. אימא שלי עכשיו צמחונית. בבית הפרטי כולם הפחיתו באכילת בשר בלי שירגישו כי אני מבשל, והתחלתי בכוונה לעשות כמויות גדולות שכל הבית יאכל. הם מתעצלים לעשות שני תבשילים, אחד בלי בשר בשבילי ואחד עם בשר בעבורם, וכבר עושים סיר גדול בלי בשר. הם עושים היום מלוחיה, ממולאים בלי בשר. לא מרגישים בהבדל".

אז בקרב המשפחה הפרטית סללת דרך. בקרב מעגל המשפחה היותר רחבה זה עדיין יותר קשה?

איברהים: "בסביבה הרחוקה מזלזלים עדיין, אבל אני עברתי תהליך ויש לי היום מספיק ידע וביטחון להפוך את כל הזלזול והצחקוקים המיותרים להזדמנות להרצות ולחפור להם, אז הם מוותרים. אני כמו בבדיחה 'איך אתה יכול לזהות בן אדם טבעוני? אתה לא צריך לשאול - הוא מיד יכריז על זה'".

תגובות

|

Send this to a friend