אלכס שטיין: המועמד הבעייתי של איילת שקד לבית המשפט העליון

הפרופסור, הנחשב למועמד מפתיע, לימד בשנים האחרונות בבתי ספר למשפטים שאינם מהבולטים בארצות הברית לאחר שעזב את הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית

בימים אלה מציגה שרת המשפטים איילת שקד את רשימת 25 המועמדים לבית המשפט העליון, מהם אמורים להיבחר שניים ולהיכנס לתפקידם במהלך 2018. ניתן לדבר על הייצוג הנמוך של נשים ומזרחים ברשימה (חמישה מועמדים מכל אחת מהקבוצות), אבל בצד היבטים חשובים ומהותיים אלה עולה השאלה הבסיסית ביותר – הנוגעת לאיכותם המקצועית של המועמדים.

אחד המועמדים שלגביו עולות כעת תהיות כאלה הוא פרופ’ אלכס שטיין, מועמד מוביל מבחינתה של שרת המשפטים.

פרופ' אלכס שטיין
מתאים לבית המשפט העליון? פרופ’ אלכס שטיין

פרופ’ שטיין לימד בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בין השנים 1991 ל-2004, ועזב בנסיבות סוערות. הוא לימד יותר מעשר שנים בבית הספר למשפטים קארדוזו (Cardozo) בישיבה יוניברסיטי, ובשנה האחרונה בבית הספר למשפטים ברוקלין (Brooklyn Law School).

“אם היה מדובר במועמד כל כך מצטיין, מדוע לא התברג באחת מאוניברסיטאות העילית בארצות הברית?”, שואל גורם אקדמי בכיר. “הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, למשל, לא תקבל מישהו עם דוקטורט ממוסד כמו ברוקלין. בנוסף, זה מאוד חריג שמישהו עובר ממקום יחסית טוב כמו קארדוזו למקום הרבה פחות טוב כמו ברוקלין – זה תמוה”, מוסיף הגורם.

בית הספר למשפטים קארדוזו מדורג על פי מדד US News במקום ה-65. בית הספר למשפטים ברוקלין מדורג במדד זה במקום ה-88. האוניברסיטאות מחוץ לארצות הברית מדורגות בדרך כלל באופן כולל ולא על פי פקולטות. יחד עם זה, חשוב לציין שהאוניברסיטה העברית מדורגת במקום ה-67 בעולם במדד שנגחאי. עיון בקורות החיים של סגל המחלקה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה, כמו גם בבית הספר למשפטים באוניברסיטת תל אביב מעלה כי רובם של חברי המחלקה רכשו את השכלתם באוניברסיטאות המדורגות במקומות גבוהים הרבה יותר מקארדוזו וברוקלין. רבים מהם הם בוגרי האוניברסיטאות הארוורד, ייל ושיקגו, המדורגות בין ה-5 הטובות בעולם.

“שופט בית משפט עליון אמור לעצב את המשפט הישראלי ואילו כאן מדובר במועמד שאין לו שום תרומה בנושא”, אומר גורם אקדמי בכיר. “ב-15 השנים האחרונות לא ראיתי שכתב וחקר כלל בסוגיות של המשפט הישראלי בכלל ומשפט ציבורי בפרט. בנוסף זה מאוד בעייתי שמישהו שלא היה נוכח כאן שנים רבות ולא היה חלק ממערכת המשפט הישראלית יגיע לעמדה שדורשת הכרה מעמיקה של מה שקורה כאן. איזה מסר זה מעביר לאזרחים?”

הם יצטרכו להכריע. הוועדה לבחירת שופטים

נוסף על אלה, בכתבה שפורסמה הערב באתר “מאקו”, חושף כתב חדשות 2 גיא פלג תביעה שהגישה ד”ר אורית קמיר לבית הדין לעבודה, שבה היא טוענת כי הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית סירבה לקדם אותה בשל עמדותיה הפמיניסטיות. קמיר טוענת כי שוחחה עם שטיין על מערכת יחסים אינטימית בין אחד הפרופסורים במחלקה לבין אחת הסטודנטיות ואז אמר שטיין, לטענתה, “כי אין מקום להתערב ביחסים בין מרצים לסטודנטיות”. עוד נכתב בכתב התביעה, כי שטיין “טען כי עמדתה של ד”ר קמיר היא התערבות כוחנית ומוסריות בחייהם הפרטיים של מרצים ומבטאת שאיפה לפיקוח דרקוני ופגיעה בחופש הפעולה”.

מלשכת שרת המשפטים נמסר בתגובה:

“פרופ’ אלכס שטיין עומד בתנאים הנדרשים בחוק למועמד לבית המשפט העליון: גם משך שנותיו כעורך דין פעיל וגם שנות הוראת משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שטיין שימש 17 שנות כמרצה באוניברסיטה העברית. בנוסף, במהלך 33 השנים האחרונות שימש עורך דין פעיל בארץ, הן בייצוג והן בייעוץ. לפיכך, פרופ’ שטיין עונה על דרישת סעיף 2(2) לחוק בתי המשפט – הן בשל היותו עורך דין פעיל והן בשל היותו איש אקדמיה לאורך השנים. כמו כן שטיין, מהמשפטנים המובילים בעולם, עונה על הגדרת ‘משפטי מובהק’ בסעיף 2(3). שרת המשפטים איילת שקד קראה את כתב התביעה של אורית קמיר, אשר הובא לידיעתה בטרם הכלילה את פרופ’ שטיין ברשימת מועמדיה לתפקיד שופט בית המשפט העליון. משהבינה שלא נפל רבב במעשיו המליצה על מועמדותו”.

תגובות

|

Send this to a friend