"החוק הזה הורג את הקהילה, הוא כמו רעל שקט"

חוק הפיקדון למשכורות הזרים נכנס לתוקפו לפני שנה וקצת ובארגונים כבר מדברים על רעב, דילול מוגזם של תחליפי מזון לתינוקות, 70 ילדים במחסן ועלייה בנתוני זנות

"בנובמבר האחרון התחלנו להרגיש תכונה בקרב הילדים, פתאום ילדים התחילו לדבר יותר על אוכל ובעיקר לבקש יותר אוכל. לצד זה נתקלנו יותר ויותר בתופעה המדאיגה באופן השימוש בתחליפי החלב לתינוקות. אנחנו נתקלות בזה שאו שלא קונים מטרנות בכלל, או שמדללים כמויות, כלומר במקום יחס לפי הוראות היצרן של תוסף לעומת מים, האמהות שמות יותר מים.

"לתינוקות בני פחות משנה המשמעות קטלנית כי זו ההזנה העיקרית שלהם שעליה מתבססת ההתפתחות התקינה של הילדים. את כל התופעות האלה אנחנו רואות גם במועדוניות שאנחנו מפעילות וגם ברשת של מה שמכונה 'בייביסיטרים', מפי המתנדבים שלנו".

איור: איתי רווה

איור: איתי רווה

יונית נפתלי קו-אל, משנה למנכ"ל עמותת אליפלט המפעילה רשת מתנדבים בתוך 35 "מחסני ילדים" או "בייביסיטרים",  קושרת את התופעות האלה ישירות לחוק הפיקדון שנכנס לתוקפו במאי 2017.

החוק צעיר מאד, בן שנה וקצת – לא מוקדם לקשר אליו את התופעות האלה?

"לא, בגלל הסמיכות לכניסתו לתוקף, ובגלל שאנחנו רואות קשר בין התופעות האלה לעוד תופעות שמתקיימות יחד. צריך להבין שכל זה קורה כבר אחרי שהייתה התקדמות ושיפור במסגרות שמכונות "מחסני ילדים". הרי מדובר במסגרות שמפעילות נשים ממערב אפריקה ושהאוכולוסיה ההורית שם היא מאריתריאה וסודאן, ולא לשווא דבק במקומות הכינוי הזה, כיוון שלגננות הללו אין הכשרה והמקומות הללו מתנהלים כבתי עסק ויש בהם כמות לא נאותה של כ-50 ילדים.

"והנה פתאום אנחנו רואות שיש רגרסיה, והגנים האלו מתחילים לאכלס בשעות מסוימות משהו כמו 70 ילדים. נוצר מצב מאז החוק שההורים צריכים להמשיך לעבוד עד שעות מאוחרות, ואז מצטרפים לגן עוד כעשרים ילדים בשעות אחר הצהריים. יש לחוק עוד הרבה השלכות, ובעיקר סכנות בריאותיות".

200 אבות חד הוריים

חוק הפיקדון קובע שמעסיק של עובד זר שמוגדר על ידי המדינה כמסתנן מחויב להפקיד עבור העובד פיקדון חודשי בחשבון בנק נפרד. הפיקדון נקבע לשיעור של 36 אחוז משכר העובד, כאשר 16 אחוז ישולמו על ידי המעסיק ואילו 20 אחוז ינוכו משכרו של העובד. 20 האחוזים האלה, ירידה של חמישית מהמשכורת, הם לב הבעיה.

על פי הגדרת החוק, "עובד מסתנן שיעזוב את הארץ לצמיתות בתום התקופה שנקבעה לשהותו, יהיה זכאי לקבל עם יציאתו מהארץ את מלוא הפקדון. אם יעזוב את הארץ לאחר המועד שנקבע לעזיבתו, ינוכה חלק מכספי הפיקדון בהתאם לתקופה שהשתהה ביציאה מהארץ".

ב-26 ביולי 2017, כשלושה חודשים לאחר כניסת החוק לתוקפו, נערך דיון מקדמי בעתירת ארגוני זכויות האדם ובו נשמעה ביקורת של שופטי העליון  - בראשם השופט אורי שוהם - שאמר על החוק כי הוא "עשוי להוביל, ואני לא יודע אם מישהו חשב על זה או התכוון לזה, להוציא אותם משוק העבודה ואולי דרך זה גם לדחוק אותם החוצה".

צילום: קו לעובד

"הקשיחו את התנאים". נועה קאופמן עם מבקשי מקלט | צילום: קו לעובד

בדצמבר 2017, לקראת הדיון בבג"ץ, מסרה המדינה נתונים על גובה השכר וסכומי ההפרשות לפיקדון של מבקשי מקלט ולפיהם רוב מבקשי המקלט משתכרים 5,000–9,000 שקלים בחודש, ושכרם הממוצע הוא כ–6,630 שקלים. הארגונים טענו כי מדובר בנתונים מטעים וכי רוב מבקשי המקלט משתכרים פחות משכר מינימום. כבר בדיון ההוא הם ציינו שמאז כניסתו של החוק לתוקף עלה מספר הפונים לסיוע נפשי ועלה ב–20 אחוזים מספר המבקשים לקבל מוצרי מזון.

בתחילת החודש נערך דיון שלישי בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשות ח"כ אלי אללוף, שעסק בתקנות החוק. לדברי נועה קאופמן מארגון "קו לעובד", "בפעמיים הקודמות לא הגיעו לכדי הסכמות ואילו הפעם הקשיחו את התקנות, הורידו מההחרגות הקלות להורים לילדים והצביעו פה אחד".

בוועדה נקבע שהחל ממשכורת אוקטובר ינוכו לאוכלוסיות מסוימות ששה אחוזים במקום 20, והקבוצות שנכללות בהחרגות הללו הן נשים, אבות חד הוריים, קורבנות סחר מוכרים, אנשים מעל גיל 60 או קטינים, וכן אנשים שאנשי רשות האוכלוסין התרשמו שמצבם הנפשי הפיזי לא מאפשר לעמוד בסכומים.

קאופמן, זה נשמע כהקלות משמעותיות, למה התנגדתם?

"נתחיל בזה שהחוק כולו נוגד את חוקי העבודה הבסיסיים, ומה שהם מכנים הקלות הן לא הקלות כי הרבה אוכלוסיות מוחלשות נשארו בחוץ, והעיקרית שבהן היא אוכלוסיית הילדים. הרי האבות החד ההוריים זה 200 איש, זה גם הנתון שנמסר בוועדה, ולעומת זאת כל ילד ששני הוריו עובדים עכשיו, מתקיים בשנה האחרונה מאז כניסת החוק לתוקף משתי משכורות מקוצצות".

אבל יש קבוצה נרחבת של נשים שנכללת בהקלות.  

"נשים תמיד מרוויחות פחות, ומה יקרה אם מישהי יולדת ונמצאת בחופשת לידה ולא חוזרת באופן מיידי לעבודה? אז שוב, הילדים נשארו מחוץ למשוואה הזו. הרי לקהילה הזו אין רשת ביטחון סוציאלי, אין ביטוח רפואי או קצבת נכות ואם אדם הופך חולה או נכה אז מישהו מבני המשפחה צריך לתמוך במשפחה או בילדיו. אותו אדם שתומך גם הוא לא מקבל שום הנחה. בתקופה שמתקן חולות היה פעיל היו מקרים שאנשים הוכיחו שכשהם תומכים והולכים לחולות אז נגרמת גם פגיעה לנתמכים.

"העניין השני הוא שאין שום התחשבות במבחן ההכנסות, וגם אם מישהו מרוויח 2,000 או 10,000 שקלים, ינכו להם 20 אחוזים אם הם לא נכללים בקטגוריות של ההקלות. אנחנו כבר יודעים על מגמה של אנשים שעזבו עבודות שעבדו ועברו לעבוד בשחור, דוחפים אותם לשם".

ניסיתם להכניס הקלות גורפות – למה הן לא התקבלו?

"כי הטענה המאסיבית שבה השתמשו הגורמים כמו היא שהקיצוץ בשיעור הפיקדון, אם ייעשה באופן גורף, יוביל להגברת הילודה".

מוטי יוגב: תמריץ להולדת ילדים

"המצב חמור כי נשים או משפחות שלא יכולות לשלם על ביטוח בריאות לעצמן וויתרו, ואם חושבים על כך שאסור למבקשי מקלט למשל לנהוג, והשימוש שלהם בנסיעה באופניים חשמליים גבוה, אז רמת הסיכון אצלם מאוד גבוהה", אומר עו"ד נמרוד אביגאל מה.י.א.ס ישראל, שמרכזים תכנית של סיוע למבקשי מקלט.

גם אביגאל משוכנע כי לחוק הפיקדון יש השפעה מרחיקת לכת בהידרדרות מצבה של קהילת מבקשי המקלט. ה.י.א.ס הגישו בקשת הצטרפות לעתירה שהגישו בשם 11 נשים אלעד כהנא מהקליניקה המשפטית באוניברסיטת תל אביב ומיכל תג'ר ממכללת רמת גן.

"החוק הזה הורג את הקהילה, הוא פועל כמו רעל שקט", הוא אומר, "הוא הרי לא מצליח במטרה המוצהרת שלו ואנשים לא עוזבים, הוא נועד רק למרר את חיי הקהילה בצורה קשה. בארגונים רואים גם עלייה חדה בזנות, הנתונים שידועים לי הם ש-400 נשים נמצאות במעגל הזנות, מתוך 7,000 נשים בישראל, זה אחוז מטורף. ובכלל החוק הזה מטריד מבחינת האופי שלו, אף פעם לא נחקק משהו במודל הזה".

עו"ד נמרוד אביגאל

רמת הסיכון הבריאותי למבקשי המקלט גבוהה. עו"ד נמרוד אביגאל |

יש הרי גרסאות שונות לניכויים מהשכר, לטובת פנסיה או חסכון.

"כן, אבל כאן המדינה אומרת שהמטרה שלה אחרת. ממשלת ישראל רוצה לעודד את מבקשי המקלט לצאת ואומרת נוריד להם חלק מהשכר עד שיעשו מה שאנחנו רוצים, ורק אז נחזיר להם. המודל הרגיל בישראל הוא הפוך, כשהמדינה רוצה למשל לעודד ילודה בקרב ישראלים, היא עושה זאת באמצעות הטבות וקצבאות. היא לא לוקחת לנשים בלי ילדים מהשכר כדי שייכנסו להיריון. לכן האופן שהחוק הזה עובד מפחיד אותי. יש הרי הרבה מטרות שישראל חושבת שהן ראויות אבל היא לא לוקחת את זה מהכיס שלנו".

ח"כ מוטי יוגב מהבית היהודי, חבר הוועדה, אינו מתכחש או מנסה להסתיר את העובדה שמטרת החוק היא להרחיק את מבקשי המקלט אל מחוץ לישראל, אבל הוא מרבה לדבר על הערך ההומניטארי בהקלות שהתקבלו בוועדה.

"כדי שיהיו כלים לממשלת ישראל להרחיק את המסתננים מישראל ולהחזיר את דרום תל אביב לתל אביב הרי שיש כאן כלי לממש באמצעותו הרחקה לארץ מוצא או לאן שניתן להרחיק, וזה עוד כלי בארגז הכלים שנועד ליצור מציאות", הוא אומר, "למעשה זה כמו שכל עובד מפריש לפנסיה, אזי עובד זר יפריש הפרשה של כאלף שקל, הכסף הרי נשמר לזכותו ויהיה לו ממה לחיות כשהוא יפדה את הכסף, אז מצד אחד יש פה אינסנטיב (תמריץ) עבור העובד הזר ברגע שיחליט לעזוב על דרך החיוב, וזה יכול להגיע ל-60,000 שקלים".

מה המשמעות של ההחרגות בעיניך?  

"הרי רצו שכל מי שאב לקטין יהיה פטור מפיקדון, אני יכול להבין את זה, ומאידך רצו להחיל את זה על נשים ואז על אב לקטין. התנגדנו לכך כי יש כאן תמריץ להולדת ילדים. יש לזכור שחלק מהילדים נולדו באונס על ידי גברים שאנסו נשים סודאניות ואז זה לא יחול עליהם. הדבר הזה כשבא בהצעה הקודמת השאיר תמריץ ללדת ילדים וליצור קושי להרחיק אותם ביום מן הימים, ולקבע את מעמדם כאן".

צילום: דוברות הכנסת

שלא כל אחד יעשה פה ילד. ח"כ מוטי יוגב | צילום: דוברות הכנסת

על מה התבססתם בטיעון הזה של נשים שילדו כתוצאה מאונס?

ח"כ יוגב: "זה הגיע מארגוני שמאל שהצביעו על נתון, ואני לא יודע אם זה מדויק, של חמישים מקרים. נתחיל בזה שיש כאן בעיני תקלה חמורה במדיניות משרד הפנים ורשות ההגירה שאינה יודעת עד היום כמה מסתננים בלתי חוקיים יש. המספרים לא מדויקים, אין מפקד אוכלוסין מסודר, ומזמן היה צריך לייצר מציאות שיש תעודות ברורות, שיש שמות למסתננים, זה היה מאפשר לשלוט במציאות של אנשים שנמצאים פה.

"בחוק שעבר, תוך התייעצות עם שרת המשפטים, הסכמנו למעשה שנשים תהיינה פטורות. היו בוועדה דעות נוספות כמו של היו"ר אללוף עצמו אבל החלטנו להתפשר על המציאות של נשים, משום שהמספרים לא גדולים ושם גם יש יותר רישום בגלל הלידות שמתקיימות בעיקר בבית החולים איכילוב וניתן לעקוב".

אז מה בעצם הפשרה? למה שלא כל ההורים יקבלו את ההקלה בניכוי הנמוך?

"כי לא יעלה על הדעת שכל אחד כדי לפתור לו את העניין מיד יעשה ילד ויהיה משוחרר מפיקדון ותמריץ לעזיבה, זו רעה חולה. אז כרגע יש איזון של תמריץ לכל הגברים ומידה של התחשבות הילדים".

עברה כמעט שנה וחצי מאז כניסת החוק, אתה רואה בו הצלחה? הוא עודד אנשים בפועל לעזוב? הרי אין להם לאן ללכת.  

"אנחנו מקווים... אין לנו מספרים מדויקים. וגם נזפתי בנציג רשות ההגירה שנכח כי כשאין מספרים מדויקים אז אי אפשר לקבל החלטות מושכלות".

יצרתם כאן חוק מרעיב, שדוחק אוכלוסיה שלמה למצב של עוני והפגיעה בילדים ניכרת מאוד בשטח על פי פעילי הארגונים.

"אני לא חושב שזה מייצר מצב של הרעבה ומה שעשינו בהחלט זה לשים את הכל בנקודה מאוזנת יותר. הגבר חוסך וגדל הסיכוי שהוא ישכנע את זוגתו לעזוב עם הילדים. יש כאן תמריץ ויש גם התחשבות הומניטארית, וביקשתי שנעשה מעקב אחר הנושא הזה. שוחחתי אגב עם פעילה שמכירה את אריתריאה והיא מספרת שנשים יכולות לחזור לשם ואין בזה כל סיכון".

אבל הרי נשים לא יחזרו לשם לבד.

"הן חוזרות לארץ שהן מכירות, לבית שלהן ולמשפחה ולהורים שלהן".

אללוף צעק של שפי פז

תוך כדי השיחה ח"כ יוגב מחפש שוב ושוב אחר הנתונים: "הנה, אני מוצא. יש כאן 1,400 נשים שאינן אמהות, 3,600 אמהות ועוד 100 שהן חד הוריות, אבות חד הוריים יש כ-50.. אני מסייג את הנתונים וזו והרי אחת הבעיות שיש לנו כמו שכבר ציינתי".

בהמשך הוא מוסיף שמצא רשימה נוספת שנמסרה לו, ולפיה "5,000 נשים, מתוכן 3,500 בקשר זוגי, 1,400 שאינן בקשר זוגי, 130 חד הוריות, 200 גברים חד הוריים – זה הנתון שמסר יוסי אדלשטיין מרשות ההגירה, ושימי לב הכל כתוב כאן בכ-, כ-130, זו בעיה עם הנתונים".

הזכרת את תושבי דרום תל אביב, עם מי מהפעילים יש לך שם קשר? 

"אני בקשר עם שלושה אנשים שרבים ביניהם. יש לי קשר אישי וחברי לבחור שהוא מחנך ואיש הבית היהודי שחי בדרום תל אביב, חיים גורן, אני מקושר גם לשפי פז ויש לי גם קשר למאי גולן, ועל אף שהם לא מדברים ביניהם לעתים קרובות אני שואב מהם מידעים".

ובנושא חוק הפיקדון, מי מהם היה מעורב? 

"כולם היו מעורבים, מי שעוד היו מעורבים זה פורום קהלת. הם כיוונו למה נכון ומה לא נכון וחתרו להגיע לנקודת הסכמה, כי הרי אפשר לשפוך את כל התינוק עם המים".

מה זה במקרה הזה לשפוך את התינוק עם המים?

"אי אפשר שלא יהיה בכלל חוק פיקדון. לאללוף יש רגישות גבוהה ואני מעריך אותה אבל יש לי עמדה שונה. הוא ממש צעק עלי, כי הוא הוא חתר שכל הורה לקטין לא יהיה חייב בפיקדון".

ח"כ יוגב הוא לא היחיד שספג צעקות מהיו"ר אללוף. בדיון קודם שעסק בנושא חוק הפיקדון, ב-18 במאי השנה, פנה אללוף בזעם אל שפי פז ואביעד ישככר ואמר: "כל מי שיעז לפגוע פה בוועדה הזאת, בנוכחותי, בפליטים, הוא יעוף מהחדר הזה, הוא לא בן אנוש בעיני".

"הטיעון של יוגב פשוט עצוב", אומר נמרוד אביגאל, "ברור שזו לא טובת הילד שלוקחים 20 אחוז מהשכר מאבא שלו. בכל יום חמישי כשאתם עוברים ברחוב ליד המנקה - תחשבו שזה היום שהוא לא מרוויח עליו כסף בכלל, כי חמישית מהשכר לוקחים לו".

הבוקר (שלישי) ב-9:00 יתקיים בבית המשפט העליון דיון בעתירה שהוגשה על ידי ארגוני זכויות אדם ומבקשי מקלט נגד חוק הפיקדון

תגובות

|
X
X

Send this to a friend