יוזמה חדשה שמתארגנת בימים אלה אמורה להעביר אלפי מבקשי מקלט מדרום תל אביב אל "מרחבים מוגנים" ביישובים בפריפריה שיסכימו לקלוט אותם, ולספק להם שם הגנה בפני הגירוש שיזמה הממשלה ואמור לצאת לדרך בראשית באפריל. לטענת יוזמי ההתארגנות, נמצאו שלושה מרחבים כאלה בתוך ימים ספורים, ולאחר כנס אסטרטגי שייערך מחר (שישי) בבוקר, ימשיכו להכין מרחבים נוספים.
אחד ממובילי היוזמה הוא יואל מרשק, לשעבר רכז המשימות המיוחדות של התנועה הקיבוצית ומי שהוביל את צעדת הענק של יותר מ-200,000 איש למען לשחרור החייל גלעד שליט, ופועל היום להחזרת הנעדר אברה מנגיסטו מעזה.
מנהל תיכון ביאליק רוגוזין: אחלק אישורים להורי הילדים כדי למנוע את גירושם
רק שני דברים לא משתנים: מדיניות הגירוש, ומספר הזרים – עינת פישביין
מרשק התנגד בעבר ליוזמת גירוש הילדים הזרים ב-2010 ואף העלה בשעתו תוכנית לפיזור מאות ילדים בקיבוצים. שר הפנים דאז אלי ישי ביקש מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה נגד מרשק, בחשד להמרדה, אולם יהודה ויינשטיין הורה שאין מקום לפתיחת חקירה, אם כי "האמירות המעודדות הסתרת עובדים זרים ו/או ילדיהם, השוהים בארץ שלא כדין, הינן חמורות ואין להן מקום, שעה שנתקבלה החלטת ממשלה בעניין".
"אני אראה לממשלה שיש פתרון". יואל מרשק
שותפו של מרשק ליוזמה, יזהר בן ששון, משוכנע שלאחר הקמת המרחבים יהיה צורך להביא את הציבור הישראלי להגן על מבקשי המקלט מפני מי שיבואו לעצור אותם, באם הגירוש אכן יצא לפועל. "המטרה היא להגן עליהם בגופנו", הוא אומר, "לא באלימות, אבל בהחלט בהתנגדות פיזית לפעולת הפינוי. זה הרגע לתקוע את העקבים באדמה ולסרב". מרשק מתנגד להתנגדות מסוג זה, ומשוכנע שהמהלך שהשניים מובילים יסלול את הדרך לחזרה של הממשלה מהחלטתה.
במקביל ליוזמה דנות כעת קבוצות בכמה מהקיבוצים באפשרויות להגן על מבקשי המקלט בתחומם. התנועה הקיבוצית אינה שותפה ליוזמה ואף סירבה לארח מחר את כנס המרחבים המוגנים, וגם מזכירויות הקיבוצים עדיין לא קיבלו החלטות כאלה. מדובר ביוזמות של אנשים פרטיים בתוך קיבוצים, ובהם קיבוץ ברעם, שאם יחליטו לפעול יפנו למוסדות הקיבוצים במטרה להשיג תמיכה ושיתוף פעולה.
"אנחנו אומרים לייצר מרחב מוגן אליו נביא אנשים", מסביר בן ששון, "ושם הם יחיו. אנחנו נטפל בלוגיסטיקה של מים, חשמל, סניטציה, רפואה, וכמובן מזון – הכל מתקיים שם. מין מחנה, אבל אני לא רוצה להשתמש במילה הזו. לשם גם נביא את הציבור הישראלי ביום פקודה. אני בהחלט מדמיין 500-600 איש שמתנגדים למעצרים וגירוש".
מתקן חולות, ארכיון
"נתחיל לאכלס את המרחבים עשרה ימים או שבוע לפני מועד תחילת הגירוש", אומר מרשק. "אין לי שום כוונה לנהוג באלימות או להתנגד פיזית למעצרים, זה לא יקרה. אני מאמין שעם לחץ ציבורי נצליח לגרום לממשלה לשנות את ההחלטות, אחרי שאנחנו נוכיח שהם יכולים להיות בארץ. אני רוצה להראות שאפשר להתנהל עם הפליטים בצורה נכונה ואחראית במדינה, לא במרכז ולא בתל אביב אלא בפריפריה, ומי שידאג לזה זה אזרחי המדינה שאכפת להם.
"יש כבר יוזמות של הגנה על הפליטים אבל 200 משפחות זה לא מספיק. צריך מוקדים של 1000-2000 איש במוקד אחד. הבעיה הגדולה זה עבודה, וזה משהו שאפשר למצוא להם במועצות האיזוריות, אפשר גם בבקעה, ביהודה ושומרון. אני לא צריך להזכיר את השואה בשביל לדעת מה מותר ומה לא. אנחנו בני אדם. ארגונית הנושא לא בעייתי, יש היענות ותמיכה, וזה יותר הגיוני מלהעלות בנאדם בכוח למטוס או לשלוח אותו לכלא. 20 אלף איש תכניסו לכלא עכשיו? הרי את חולות מפרקים – מה תעשו עם כולם? אנחנו נראה לממשלה שיש פתרון".
אבל היא בכלל לא מחפשת פיתרון
"אז אני אראה לה שיש".
המחאה תופסת תאוצה
יחד עם היוזמה החדשה יצאו השבוע לדרך כמה עצומות בקריאה שלא לגרש את מבקשי המקלט. בין העצומות אפשר למנות את המשפטניות, את טייסי אל על שהודיעו שיסרבו להטיס את המגורשים, את מנהלי בתי הספר והמורים הבכירים מתל אביב, וגם עצומה של עיתונאים מכלי תקשורת רבים שפורסמה אמש ובה נכתב "איננו מבקשים לאשר באופן גורף את הישארותו של כל מי שנכנס לישראל בלא ויזה, את כל מי שבא לישראל כדי לעבוד בה בניגוד לחוק, או של כל מי שהפר את תנאי שהייתו כפי שנקבעו בהוראותיה. אנו תובעים מהמדינה לעשות את מה שהמוסר האנושי הבסיסי דורש ולא נעשה עד היום – לראיין את מבקשי המקלט כפי שדורש החוק הבינלאומי ולאפשר לפליטים מקלט מדיני עד יעבור זעם".
יותר מ-200 עיתונאים חתמו על העצומה עד כה ובהם גם איתי אנגל, לינוי בר גפן, שוקי שדה, דניאלה לונדון ורוני לינדר גנץ. על עצומה נוספת שפורסמה נגד הכוונה לגרש את מבקשי המקלט חתמו 150 ממרצי האקדמיה לאומנות בצלאל יחד עם יותר מ-700 סטודנטים שלומדים במקום.
העצומה של מרצי ותלמידי בצלאל. צילום מסך
[mc4wp_form id="1006521"]
