אוניברסיטת בן גוריון: להרחיק סטודנט שהפגין נגד כיל בכנס דה מרקר

סטודנטים הפגינו נגד כיל בכנס של דה מרקר שמומן על ידי החברה בשל האסון האקולוגי בנחל אשלים. מאבטחים גררו החוצה את אחד המפגינים, שעלול להיות מסולק מהלימודים

בסוף נובמבר האחרון התקיים באוניברסיטת בן גוריון בנגב כנס כלכלה וחברה של העיתון דה מרקר, בחסות חברת כיל ובהשתתפות ממלא מקום המנכ"ל. חודשים מעטים קודם לכן, ביוני 2017, היתה כיל – כימיקלים לישראל, חברת בת של החברה לישראל הנשלטת על ידי משפחת עופר - אחראית לאסון אקולוגי חמור לאחר שחברת רותם אמפרט שבבעלותה הציפה את נחל אשלים במאות אלפי קוב חומצה זרחתית. עד היום לא התברר כמה קוב זרמו שם בדיוק, הדליפה לא תוקנה, בנחל לא נעשו פעולות שיקום, והסלעים מוסיפים לפלוט מים חומציים ומזוהמים. גורמים המעורים בנושא טוענים כי רק השיטפונות בשבוע שעבר הביאו לניקוי מסוים של סלעי הנחל.

סטודנטים פעילים ב"מגמה ירוקה" ובארגונים נוספים החליטו למחות נגד מתן החסות של החברה המזהמת לכנס "כלכלה וחברה". הם עשו הפגנה קטנה מחוץ לשער האוניברסיטה בעת שהכנס התקיים, חילקו מדבקות ופלאיירים לסטודנטים ובהמשך נכנסו לכנס עצמו במטרה להפריע למ"מ מנכ"ל כיל לדבר, על ידי מיצג אמנותי. דקות מעטות לאחר מכן נגרר משם אחד המארגנים על ידי מאבטחים, הוחזק במשך זמן רב למרות שלא התנגד, נערך חיפוש בתיקו, ולאחר חודש הוא זומן לוועדת משמעת כדי לבדוק אפשרות להרחיקו מהאוניברסיטה. הוועדה תתכנס בעוד חודש ותקבע את עתידו האקדמי.

פלאייר מגמה ירוקה

אחד הפלאיירים שחילקו פעילי מגמה ירוקה

בתחילת האירוע החרימו המאבטחים בשער פלאיירים ומדבקות שחילקו הפעילים מתוך תיקי סטודנטים, והשליכו אותם לאשפה. לטענת האוניברסיטה היא מאפשרת חופש ביטוי ותומכת בו, והסטודנט הוא זה שהיה אלים ותקף עובד ביטחון של האוניברסיטה.



"אסון אשלים זעזע אותי אישית", אומר יוזם המחאה, עמית סלומון, סטודנט לתואר שני באקולוגיה, ממשק ושמירת טבע – תכנית ייחודית של בן גוריון בשיתוף המכון לחקר המדבר בשדה בוקר, "חסכון כלכלי די מועט על בטיחות, בחברה גדולה כמו כיל, מתורגם להרס הטבע והרג בעלי חיים. רק במזל בני אדם לא נהרגו שם, אבל הייתה סכנה כזו.

"כשגילינו שכיל מממנת את הכנס 'כלכלה וחברה' של דה מרקר, ושאשר גרינבאום מ"מ המנכ"ל עומד להיות אחד הדוברים שם, ובכך האוניברסיטה שלנו בעצם תתן גושפנקא למחדלים של כיל ותצייר אותה כחברה שרק עושה טוב בעולם וחברתית ותתעלם מכל הדברים שקרו חודשים לפני האירוע – החלטנו שאי אפשר לתת לזה לעבור בשקט".

סלומון ואנשי מגמה ירוקה חברו לפעילים מארגונים כמו אדם טבע ודין ועמותת צלול, הם ארגנו בהתראה קצרה הפגנה מחוץ לאוניברסיטה של פחות מ-50 איש, כדי לא להידרש לאישור, עם מגאפונים, מדבקות, פלאיירים, מסיכות וכל אמצעי שבו יכלו להדגים עד כמה הם רואים את ראשי כיל כאחראים אישית לאסון האקולוגי.

"תוך כדי ההפגנה באים סטודנטים שמנסים להכנס", מספר סלומון, "ואומרים לנו שאחרי הבידוק המאבטחים קיבלו הנחיה לחפש בתיקים, להוציא פלאיירים, להוריד מדבקות מהתיקים שלהם, וזה התנאי להיכנס לאוניברסיטה. אנחנו היינו עסוקים בשלנו ולא היה לנו זמן, אבל ברגע שבאנו להיכנס ראינו את המאבטחים עורמים פלאיירים ומדבקות בערימה גדולה וזורקים לפח. כל מה שהכנו.

"קראנו לקב"ט שאמר שזה באמת לא בסדר, אבל היה מאוחר מדי. את כל מה שחילקנו לסטודנטים החרימו. קיפלנו את ההפגנה ובאנו להיכנס לקמפוס, והמאבטחים היו קשוחים איתנו בצורה לא אופיינית. אני עובד אוניברסיטה אז בעקרון לא צריכים בכלל לבדוק אותי ביטחונית, אבל אמרו שרוצים לבדוק כי אסור לחלק, עיכבו אותנו, ביקשו מאנשים להשאיר תעודה מזהה בכניסה, דברים שלא קורים. היינו מוזמנים לאירוע, אבל בגלל שחששו מפעילויות של מחאה לא נתנו לנו להיכנס לאולם.

צילום: נעה פינטו

"האסון זעזע אותי". סלומון (במרכז, מחופש ליעל) צילום: נעה פינטו

"אחרי עיכוב ארוך נכנסנו. חלק מהמחאה שבכנס שבו דיבר מ"מ יו"ר כיל אני הייתי מחופש ליעל עם פרס מזהב ביד והייתי אמור להעניק לו את 'פרס המזהם הגדול של הנגב'. בדיוק כשהוא התראיין והמראיינת החניפה לו על ייצור מקומות עבודה בדרום, אני עמדתי עם הפרס הזה וצעקתי 'זה אתה, זה באמת אתה, הרגת את המשפחה שלי באסון נחל אשלים, חשוב שתדעו שזו המשפחה שלי אבל אלה יכולים היו להיות הילדים שלכם'. הייתי יעל, וזה היה מיצג אמנותי, אבל המאבטחים כבר היו באיזור וקפצו עלי הקב"ט ועוד ארבעה, גררו אותי החוצה מהשורה הראשונה דרך דלת צדדית.

"לא עשיתי משהו אלים, גם לא התנגדתי, אבל הם החזיקו אותי באלימות, עם ידיים מאחורי הגב ליד הקיר שם בחוץ. אמרתי להם 'שמעו אתם יכולים לשחרר אותי, אני לא עושה בלגן, יצאתי', אבל הם עדיין לא עזבו. הקב"ט נכנס פנימה ועשה חיפוש בתיק שלי בלי לשאול. אני יודע שאם יש חשש לאלימות מותר לבצע חיפוש, אבל כבר היינו בחוץ, הם ידעו שאנחנו סטודנטים, הקב"ט זיהה אותי בשם, לא הייתה שום סיבה לחפש כאילו אנחנו ארגון טרור".

בסוף האירוע אמר הקב"ט לסלומון שלא יקרא למשטרה, אולם יגיש נגדו תלונה והוא יעמוד בפני ועדת משמעת. שבועות מעטים לאחר מכן זומן סלומון לחקירה אצל ראש אגף החקירות של המוסד, לתת את גרסתו, ובהמשך קיבל בדואר את האישומים עם המלצה להעמידו דין משמעתי. שלושת הסעיפים שהופרו לפי הכתוב: פגיעה בכבוד האוניברסיטה, התנהגות שאינה הולמת סטודנט והסעיף שמסכן את המשך דרכו של סלומון במקום – תקיפת עובד אוניברסיטה. מתברר שהקב"ט טוען שסלומון תקף אותו.

ב-24 במאי יערך הדיון בפני בית הדין המשמעתי לסטודנטים של האוניברסיטה. בשבעה במאי אמורה להיערך הפגנת סולידריות של סטודנטים, תאים אוניברסיטאיים ומרצים עם סלומון בדרישה לבטל את ההליך המשמעתי נגדו ולאפשר את חופש המחאה באוניברסיטה. המפגינים מבקשים לשנות את הסעיפים הרלוונטיים בתקנון האוניברסיטה ואת הנהלים המאפשרים לביטחון להתנהל בחופשיות יתר וללא פיקוח, לטענתם, מול מפגינים.

צילום: נעה פינטו

מפגיני מגמה ירוקה בכנס דה מרקר. צילום: נעה פינטו

מחלקת הביטחון של האוניברסיטה טוענת בשלב זה שלא תוכל לאפשר את קיום ההפגנה שכן אין ביכולתה לאבטח אותה בתאריכים המבוקשים, בהם נמצא במוסד חבר הנאמנים שלו, שהמפגינים מבקשים להעיר גם את תשומת הלב של חבריו.

מדוברות אוניברסיטת בן גוריון נמסר: "חופש הביטוי הוא ערך יסוד באוניברסיטת בן-גוריון. האוניברסיטה רואה בחופש הביטוי וזכות המחאה כלי לגיטימי וחשוב להבעת עמדה, ומאפשרת כחלק משגרת פעולתה חופש ביטוי וזכות מחאה לקבוצות ולבודדים מכל קצוות קשת העמדות והדעות. יחד עם זאת, אין מדובר בזכות מוחלטת: כאשר זכות המחאה מתנגשת עם עקרונות וזכויות יסוד אחרות קיים צורך באיזון בין הזכויות -  לדוגמה כאשר זכות זו גורמת לאלימות או לפגיעה בסדר הציבורי. לכן, קבועים באוניברסיטה כללים להסדרת קיום פעילות מחאה בקמפוס. חשוב להזכיר שפעילות פוליטית וחברתית מתקיימת בקמפוס באופן תדיר על ידי גופים שונים מכל קצווי קשת הדיעות, ובדיוק לשם כך באוניברסיטה קיים נוהל לאישור פעילות כזו לרבות חלוקת חומר כתוב, בבקשה מראש ע"י פניה לדיקאן הסטודנטים לפי הכללים. הסטודנט מוזמן לוועדת משמעת בשל הטענה כי תקף עובד ביטחון וכל ניסיון להסיט את הדיון להגבלת הזכות לחופש הביטוי הוא מטעה ואין לו במה להיאחז".

עורך דה מרקר אבי בר אלי, איך עיתונכם, שהיה מזוהה במשך שנים עם המאבק נגד התופעה שהגדרתם "ריכוזיות", משתף פעולה עם כיל, חברה שנמצאת בבעלות מי שמייצג את התופעה, עידן עופר?

בר אלי: "אינני יודע מה חלקה של כיל בכנס, אם בכלל היה כזה, זה לא מעניין אותי וזה לא מעניינה של מערכת דה מרקר. תצטרכי לפנות בנושא למחלקת הכנסים של הארץ. ההפרדה הנוקשה והייחודית לנו - בין עבודת המערכת למחלקה המסחרית – היא זו שמאפשרת לדה מרקר מזה שנים לכתוב באומץ, להילחם עבור אינטרס הציבור ולהוביל לבדנו את המאבק בריכוזיות במשק הישראלי. אין, לא היתה ולא תהיה כל אכיפת ריכוזיות ללא דה מרקר וללא קוראיו הנאמנים".

מהנהלת רשת שוקן נמסר כי כיל אכן היתה בין נותני החסות של הכנס והייתה מעורבת בכך תרומה כספית, "אולם לא מאוד משמעותית".

יצוין כי חברת כיל מחוברת לאוניברסיטה בשורה של קשרים נוספים, בין היתר היא מממנת מחקרים אקולוגיים דוגמת החוזה שנחתם ב-2015 בין המעבדה לאקולוגיה מרחבית באוניברסיטה לבין החברה בנושא "מחקר לשיקום אקולוגי". כיל גם מקפידה לקחת חלק באירועים חברתיים וסביבתיים, וכמעט מחצית מעמוד הבית של החברה המייצרת כימיקלים מוקדש לנושאי "קיימות" ו"כי למען הקהילה". התופעה מכונה בעולם "גרין ווש", שטיפה ירוקה, כלומר ניקוי המצפון הסביבתי על ידי תרומה לסביבה ולחברה במקומות אחרים. בשבוע שעבר, למשל, התקיים "כנס קהילות הנגב – מובילות שינוי", בחסות "כיל למען הקהילה", והוא כיכב לבדו בעמוד הראשי של אתר החברה.

תגובות

|
X

Send this to a friend