ימי האשפוז הארוכים של אבא בצוק איתן, והשכנים החדשים מעזה

לא על העבר זעמתי. העבר מת, זעמתי על העכשיו

רק המילה הזאת לבדה, "בוטוקס", נוסכת בי רוגע מוזר

יצאתי לחפש אהבה... נראה שלא אשוב

אצלכם הכל מצוין. אני גוססת

הגיהנום הוא הרגע הזה שבו אמא שלכם יושבת על הטלפון באמצע הלילה ומנסה להזעיק רופא הביתה כי אבא שלכם, דמנטי וסיעודי לגמרי, משתעל ברמת התיכף נחנק. אבא שלכם מטופל בבית כי כשעמדתם להכניס אותו לאחד מאותם מוסדות שכשירים בהרבה מכם, כאנשים פרטיים נטולי קשרים ויותר מדי כסף, לטפל במה...

ללא רצפה

קיבינימט, יום הולדת

קפיצה קטנה לאין המוחלט

יום הולדת שמונים לזה שכבר איננו. בשנה הבאה נחגוג בים

גם בימים של חרדה ואימה אפשר למצוא בפייסבוק צחוק ונחמה

אחרי תקופה ארוכה של התמסרות לאובדן, סוסי הנפש רוצים שוב לדהור

גיליתי שאני אוהבת את המשפחה המורחבת שלי. אז מה אם אנחנו השבט הכי לבן?

פעם הייתי מאותגרת פחדים, היום אני מאבחנת לעצמי סרטן

זה לא פרס ישראל, זאת ההבנה שיש אנשים שלא רצויים כאן

באנו להתנחם ויצאנו רעבים

וומן, אפסני את הקנאה, זה קבר, תתנהגי!

זאת טרגדיה, אבל גם סרט בורקס

הוא כבר לא "שלנו"

את אבא אי אפשר להוריד למקלט