"את הבחורות שקניתי הייתי לוקח באוטו שלי ישר לקונה אחר" - המקום הכי חם בגיהנום
מתחמם...

"את הבחורות שקניתי הייתי לוקח באוטו שלי ישר לקונה אחר"

איך מממנים את הסחר בנשים, כמה מרוויחים על מכירה של אישה ואיך גובים חוב על מכירת בני אדם. החלק השני בעדותו של דודו דגמי, שמאירה את דרכי הפעולה של אחד מגדולי סוחרי הנשים בישראל

איור: דניאלה שניצר

דודו דגמי, מגדולי סוחרי הנשים בישראל, הפך ב-2007 לעד מדינה ומסר עדות מפורטת שהפלילה את מרבית שותפיו לרשת שפעלה בישראל עד 2009, ואיפשרה לשלוח אותם ל-3-18 שנות מאסר. דגמי עצמו, שהיה לדברי השופט "הרוח החיה" מאחורי רשת הסחר בנשים, ושותף נוסף שהוא התנה את עדותו בהגנה עליו,  קיבלו חיסיון מלא ולא הועמדו לדין. בעקבות עדותו נסגרו לדגמי 24 תיקים במשטרה שעסקו בעבירות פליליות בהן סחר בבני אדם, סחר בסמים, חשד לניסיון אונס ועוד.

בעודו מעיד בפרשה הספיק דגמי להיות מורשע בסחיטה באיומים, הוגשו נגדו תלונות בעלות אופי דומה למשטרה ונסגרו, וכן הקים עם שותפו דוד זהבי את חברת אורבן נדל"ן (לשעבר מיזמים) שמובילה עשרות פרויקטים של תמא 38 ברחבי גוש דן ויוזמת פרויקטים נדל"ניים. היום טוענת החברה שדגמי כבר לא קשור אליה, אולם מתקיימים בינה לבין דגמי קשרים עסקיים ענפים, היא עושה עסקים עם מקורביו ועדיין נשלטת על ידי זהבי ועל ידי יאיר סגל, שותף עסקי ותיק של דגמי.

לאחר שחשפה את הפרשה בעיתון "הארץ" ובעקבות שורה של פוסטים שפרסמה כותבת שורות אלה אודות חברת אורבן נדל"ן, בהם טענה שמדובר בחברה מפוקפקת, הגישה נגדה החברה תביעת לשון הרע בסך 1.7 מיליון שקל. התביעה נידונה היום בבית המשפט.

עצמאית בשטח: שרון שפורר מול סוחר הנשים (לשעבר) ומחליף הזהויות דוד דגמי

"קניתי מהם בחורות במחיר של 5000-7000 דולר, תלוי איך שנראית הבחורה". חלקה הראשון של עדות דגמי

העדות המלאה, שתפורסם בכמה פרקים בשל אורכה, היא הצצה נדירה לדרך שבה בנויה רשת סחר בנשים וליחסים האלימים השוררים בה בין הסרסורים לנשים העובדות אצלם, והזדמנות לראות איך במציאות הישראלית יכול עבריין סדרתי שעשה דברים חמורים ואלימים, סחר בבני אדם וניצל נשים לאורך שנים, לקבל את חסות המשטרה והפרקליטות, להמשיך בחייו העבריינים ובמקביל להפוך לאיל הון ואיש עסקים לגיטימי לכאורה. להלן חלקה השני של עדותו:

7 בנובמבר 2007

אני מוסר את העדות הזאת וכפי שהוסבר לי והובטח לי העדות הזו לא תשמש כנגדי ולא תשמש נגד ר.ח. הבנות שעבדו אצל דני הכושי לא רצו לעבוד אצלו כפי שכבר סיפרתי. אחת מהן התאשפזה בבית חולים איכילוב והייתה שם חודשיים. במקביל למכון ברבי תמיד היו לי ולשותפיי דירות דיסקרטיות בתל אביב ששם עבדו ישראליות. אסתר המלכה, רוטשילד 86, בן יהודה 260 שהדירה הזו עבדה רק 5 חודשים, ז'בוטינסקי 100 תל אביב, ז'בוטינסקי רמת גן, ביאליק 99 רמת גן. בסוף 2001 אחרי שסגרתי את ברבי היו לנו ז'בוטינסקי 80 רמת גן, אסתר המלכה 8 וז'בוטינסקי 100 תל אביב. מאוחר יותר ב-2002 פתחנו בז'בוטינסקי 80 רמת גן. חודשיים אחרי זה פתחנו את ביאליק 99. את שתי הבנות מדני הכושי שמנו בז'בוטינסקי 100 או באסתר המלכה 8 ששם הן עבדו יחד עם ישראליות. השותפים שלי בכל הדירות האלו היו דוד מוראידי ור.ח. החלוקה בינינו הייתה כזו: הבנות הישראליות שעבדו היו לוקחות חצי מהסכום שהלקוח משלם להם את החצי השני הבנות היו שמות בקופה של הדירה הדיסקרטית. כל הכסף של הקופה לאחר ההוצאות חילקנו בינינו באופן שווה. כל אחד היה מקבל שליש מהרווחים.

בדירות האלו במשך תקופת הפעילות שלנו היו פשיטות של המשטרה ולפעמים גם נתפסו שם בנות תיירות. אחרי שסגרנו את הברבי עשינו רגיעה עם התיירות. לדירות שלנו לא קנינו בחורות. נשארנו עם הרבה ישראליות בערך 20 בנות ישראליות ו-3 תיירות אסיה (שם בדוי) קארן (שם בדוי) והשלישית שהייתה בבית חולים. אלה אותן הבנות שעבדו אצל דני הכושי. רמי היה בכלא ובעיקר היו לו קשרים עם המכונים ולכן כאשר רמי ואבי וטימור הביאו בחורות ורצו למכור אותן בעיקר רמי דאג למצוא את הקונים. לכן כאשר רמי היה עצור טימור ואבי היו נתקעים הרבה פעמים עם בנות שהביאו אותן מחו"ל ולא יכלו למכור אותן. ומהסיבה הזו טימור ואבי הרבה פעמים היו פונים אליי שאני אעזור להם למכור בחורות כי היו לי כבר קשרים רבים של רמי ולכן יכולתי לעזור להם בתיווך של מכירת הבנות.

סך הכל הרגיעה שלנו עם התיירות הייתה 6-8 חודשים עד סוף 2002. זאת אומרת בזמן הזה לא קנינו בנות לעבודה בדירות או במשרדי ליווי שלנו. ובתקופה הזו אכן עזרתי לטימור ולאבי למכור בחורות. הכוונה שאני קניתי בנות מטימור ומאבי במחיר מוזל 5000 דולר ומכרתי אותן הלאה ב-6500-7000 דולר. לכן על כל בחורה הייתי מרוויח 1500-2000 דולר. מחיר הבחורה נקבע על פי המראה החיצוני שלה. הקניה של הבנות מטימור ומאבי הייתה כבר בצורה שונה. בנוסף ברוך (שם בדוי) נכנס עם אבי לעסקים וכאשר קניתי בנות מהם גם מברוך כמה פעמים קניתי וגם נתתי לו כסף עבור הבנות שבחרתי וקניתי.

כפי שסיפרתי היו להם דירות מיוחדות לזה שהבנות היו מגיעות לשם מיד עם חצית הגבול ושם נמכרות. הדירות האלו היו ברחוב לוינסקי. דירה אחת הייתה ליד הדירה של הזונות שנשרפה פעם והזונות מתו. מיד אחרי שרמי נעצר אבי הרבה זמן היה בחו"ל כי פחד שיעצרו אותו גם אבל בכל זאת גם אבי כשהיה בחו"ל התקשר אלי והודיע שהגיע משלוח בנות ולכן אפשר לקנות מהם. מאוחר יותר אבי חזר לישראל וגם פיזית השתתף במכירות של הבחורות. כאשר אבי היה בחו"ל המכירה התבצעה בצורה הזו: אבי היה מתקשר מחו"ל והיה אומר לי ששלח בחורות ויש סחורה שאני יכול לבוא ולקנות אותן. בנוסף, טימור היה מתקשר אלי ואומר שהגיעו או אמורות להגיע בחורות ואני יכול לבוא לבחור ולקנות.

הייתי מגיע לדירה שאמרתי איפה שהן נמצאו בדרך כלל בדירה היו כבר 5-6 בחורות שרק כרגע עברו את הגבול כי ראיתי אותן עוד מלוכלכות בחול. יחד עם הבנות נמצאו תמיד ברוך והבחורה בשם לובה (שם בדוי) שמאוחר יותר נעצרה עם הבנות שלהם וקיבלה 7 שנים. אני יודע שהיא כבר השתחררה וגורשה מהארץ.

הייתי מגיע לדירה, ברוך ולובה היו יחד איתי שואלים את הבחורות שאלות האם יודעת למה באה ומה התנאים ושרק אחרי 10 חודשים היא יכולה לחזור. הסברנו שבהתחלה אני אסדר לה מקום טוב ויהיו אנשים נורמליים. ברוך ולובה נכחו בזמן שאני מסתכל ובוחר את הבחורות. באותו זמן כבר לא ביקשתי מהן להתפשט כי הייתה מצוקה של בנות וכל בחורה הייתה נמכרת. ברגע שבחרתי בחורה הייתי אומר לברוך ולובה שאני בחרתי. מצביע על בחורות וכל פעם הייתי קונה מהם 1-2-3 בחורות. את הבחורות שקניתי הייתי לוקח באוטו שלי ישר לקונה אחר. סך הכל קניתי מאבי טימור ברוך ולובה בצורה כזו עשרות פעמים במשך 6-8 חודשים של 2002. זאת אומרת זאת הייתה שגרה שלי לבוא ולקנות מהם. כמה פעמים במכירה בדירות היה גם טימור יחד עם ברוך ולובה ואז המכירה התבצעה כאשר טימור ברוך ולובה מוכרים לי ביחד ואחר כך אני לוקח את הבחורות. את הכסף הייתי נותן להם אחרי שבחרתי ולקחתי בחורות מהדירה. על כל בחורה נתתי להם 5000 דולר. בדרך כלל את הכסף עבור הבחורה הייתי שולח בווסטרן יוניון לאבי ברוסיה.

הייתי תמיד שולח דרך מישהו אחר לא בפרטים שלי. הרבה פעמים גם נתתי כסף ביד לברוך ולטימור 5000 דולר עבור כל בחורה. הייתי נפגש עם ברוך וטימור לפעמים בדירה ששם קניתי מהם בחורות לפעמים טימור בא אלי ואז נתתי להם במפגשים האלו כסף עבור הבנות שיום יומיים לפני כן קניתי מהם. לפני שנפגשנו תמיד התקשרנו וקבענו להיפגש כדי שאני אמסור להם כסף שאני חייב עבור הבחורות שקניתי. פעמיים שלוש מסרתי כסף עבור הבנות גם ללובה. לפעמים אבי היה מבקש לשלוח לו כסף לפני שהבנות יגיעו. לכן, שלחתי לו ורק אחרי זה היו מגיעות והבנות והייתי בחור אותן בכל הקניות מכירה של הבנות שעשיתי בתקופה הזו גם רמי היה שותף. הוא רמי כל הזמן היה שותף של טימור אבי במכירות האלו. רמי באותה תקופה התחיל לצאת בחופשות מהכלא. נפגשתי איתו הרבה פעמים כשיצא לחופשות ודיברנו על הנושא הזה. במפגשים האלו השתתף גם טימור הוא תמיד היה צמוד לרמי כאשר רמי היה בחופשות. שלושתנו ישבנו ודיברנו על עסקי מכירת בחורות ממנו מאבי ומטימור. אבי היה מקבל 50% מהמחיר של הבחורה ורמי וטימור ביחד מקבלים 50%. על זה גם טימור מדבר בהקלטה שאני הקלטתי אותו שהוא היה שותף של אבי ורמי. זו הודעתי שנרשמה מדבריי ואושרה כנכונה בחתימת ידי.

8 בנובמבר 2007

אני ממשיך למסור את עדותי וכפי שהובטח לי והוסבר לי, העדות הזו לא תשמש כנגדי ולא תשמש נגד ר. ח. באותה תקופה שפירטתי מקודם, אחרי כמה חודשים אבי ינאי חזר מרוסיה וגם התחיל להשתתף במכירות הבנות בדירות שבהן הם: אבי טימור ברוך ולובה מכרו לי בנות. המכירות התבצעו באותה צורה שסיפרתי. הייתי מגיע לדירות בוחר בחורות קונה אותן ולקוח לקונה אחר שאני מוכר לו אותן. לפעמים יחד עם אבי היו טימור וברוך. לובה תמיד נכחה בדירה והשתתפה במכירה. אבי יחד איתי ועם טימור אם הוא היה נוכח השתתפו בבדיקה של הבחורות ובשיחה איתן כאשר מסבירים להן שהן באו לעבוד בזנות, ותקופת העבודה שהן חייבות לעבוד. את הכסף הייתי מוסר ישירות לאבי לטימור ולברוך. בתקופה הזו את הכסף עבור הבחורות הייתי תמיד מוסר להם אחרי קניית הבחורות.

הייתי נפגש עם אבי במקומות שונים בתל אביב ומוסר לו כסף עבור הבחורות שקניתי, 5000 דולר עבור כל בחורה. גם עם טימור נפגשתי ומסרתי לו כסף במקומות שונים בתל אביב, או שטימור היה מגיע אלי הביתה איפה שאני גר, שם מסרתי לו כסף. לפעמים גם בתקופה הזאת אבי היה נוסע ליום יומיים לרוסיה ואז גם שלחתי לו כסף לשם עבור הבנות שקניתי מהם. היו גם מקרים שאבי ביקש ממני שאני אשלח לו כסף לרוסיה כי הוא בונה שם מפעל ואחר כך הוא ישלח לי בנות ונתקזז. גם פעם היה מקרה במאי 2002, טימור בא אליי נפגשנו בהר ציון בתל אביב. טימור סיפר לי שיש מישהו, בעלי מכון הפלמינגו ברחוב התחיה ליד מכון דרום קוראים להם מישה וישי. מישה הזה כפי שטימור הסביר לי קנה מרמי אבי וטימור שתי בחורות למכון פלמינגו ואין לו כסף לשלם עבור הבנות ולכן הוא מישה מבקש הלוואה, לשלם לאבי רמי וטימור.

את הכסף עבור קניית שתי בחורות מישה רוצה הלוואה למשך חודש ימים 50 אלף שקל ואיך שהבנות יחזירו את החוב תוך חודש ימים מישה מחזיר לי את הכסף בריבית 10%. טימור אמר שבתוך חודש אני מקבל 55 אלף שקל במקום 50 אלף שקל שאני אתן למישה ואבי ערב להחזר בזמן. אמרתי שאבי לא מתאים שאני לא מוכן לתת הלוואה ושערב יהיה בחו"ל כי אבי היה בחו"ל באותו זמן. בשיחה הזאת עם טימור, טימור התקשר לאבי לחו"ל ודיבר איתו על ההלוואה הזו ואמר לו שלא יהיו בעיות עם החזר הכסף. אני אמרתי שאני מוכן שטימור יהיה ערב לכסף שלו ולכך שאני אקבל את הכסף בזמן ובריבית שהם מבטיחים לי טימור גם סיכם בטלפון עם אבי שהוא טימור יהיה ערב לכסף שלי וייתן לי את הצ'ק שלו לחודש הבא ליוני 2002. טימור נתן לי את הצ'ק שלו שאני הבאתי לך כעת. אני רשמתי על הצ'ק פרטיי. את הסכום המגיע לי בחודש הבא 55000 שקל, הלוואה פלוס 5000 שקל. בצ'ק הזה את הסכום מי שרשם זה טימור בעצמו אני רשמתי את פרטיי. קבעתי להיפגש עם טימור באותו היום ולהביא לו 50 אלף שקל לקחתי את הצק ונסעתי.

בערך אחרי שעתיים נפגשתי שוב עם טימור אני כבר לא זוכר איפה ונתתי לו 50 אלף שקל בתוך המונית של טימור, הייתה לו אז מונית. עבר חודש ימים נפגשתי שוב עם טימור לדבר על הנושא של החזר ההלוואה. טימור אמר שלמישה יש בעיה להחזיר את הכסף החודש שהוא מישה מבקש לדחות את החזר של כל הסכום לעוד חודש ובינתיים מישה ישלם לי 5000 שקל ריבית עבור החודש הזה. אני הסכמתי וטימור נתן לי את 5000 השקל ריבית עבור ההלוואה שנתתי להם. את ה-5000 שקל טימור נתן לי באות הפגישה שאמר שמישה לא יכול להחזיר את הכסף. כך נמשך עוד כמה חודשים. טימור ואבי מודיעים לי שמישה עדיין לא יחזיר את ההלוואה וישלם ריבית 10$ זאת אומרת 5000 שקל. טימור היה מגיע והייתי נפגש איתו במקומות שונים וטימור היה נותן לי את ה-5000 שקל ריבית של ההלוואה זה נמשך כמה חודשים.

אחת הפעמים טימור אמר לי שאת הריבית אני אלך ואקח בעצמי בפלמינגו ממישה עצמו. טימור לא יכל לבוא. אני באתי למכון פלמינגו שאלתי מי זה מישה בתוך המכון היו זונות ורק גבר אחד שענה שהוא מישה. מישה נראה רזה ג'ינג'י גובה ממוצע. אמרתי לו שאני דודו וטימור שלח אותי. הכסף היה כר מוכן. אני ביחד איתו ספרתי את הכסף מישה אמר שהוא נותן לי 5000 שקל. ספרתי שם היה באמת 5000 שקל. לקחתי את הכסף. ואני הלכתי. אחרי כמה שבועות טימור אמר לי שמישה נעצר על פלמינגו ולכן צריך לחכות ולראות מתי הוא ישתחרר ואז מישה יארגן לי את הכסף שחייב לי. כמה חודשים שמישה היה עצור אני לא קיבלתי את הריבית ולא קיבלתי כמובן את החזר ההלוואה.

דיברתי עם טימור ועם אבי שיחזירו לי את הכסף וסגרתי עם אבי ועם טימור שכל עוד אני לא מקבל חזרה את הכסף של ההלוואה ולא את הריבית כי מישה נעצר אבי טימור ורמי יביאו לי בחורות לקניה ויורידו לי מהמחיר 500 דולר לכל בחורה. נדמה לי שזה היה כבר ב-2003 ואותה תקופה שקניתי מהן בנות כבר לא נתתי כסף מראש כי הרגשתי שהם עובדים עלי ומנסים לדחוף לי בנות מכוערות. 4 פעמים הם הורידו לי 500 דולר מהמחיר של כל בחורה שקניתי מהם. בינתיים מישה נשפט קיבל כמה שנים ולכן אבי וטימור הודיעו לי שהם מפסיקים לעשות לי הנחה במחיר של הבנות ושצריך לחכות עד שהוא ישתחרר ואז יחזיר לי את הכסף. אני המשכתי לקנות מאבי טימור ורמי בנות באותה שיטה שסיפרתי ללא שום הנחה המחיר היה נקבע על פי מצבה של הבחורה. אני לא הייתי מוכן לחכות עד שמישה ישתחרר ורציתי לקבל את הכסף שלי בחזרה, לכן אני התחלתי ללחוץ על אבי וטימור שיחזירו לי את הכסף וגם איימתי עליהם שאני אפקיד את הצ'ק של טימור. הצ'ק היה רשום בשנת 2002 וכבר עברה יותר מחצי שנה ולכן אני עשיתי שינוי בצ'ק והוספתי קו קטן בספרה של השנה ושיניתי ל-2003.

לכן, רואים שהצ'ק בכאילו רשום ב-2003 אבל אם מסתכלים טוב רואים שיש שם שינוי מ-2002 ל-2003. בסוף לא הפקדתי את הצ'ק כי באותה תקופה המשכתי לעבוד איתם והרווחתי הרבה כסף מקניות ומכירות הבנות שביצעתי מאבי רמי וטימור. אחרי שאני וטימור חזרנו מבית הכלא בבלגיה עוד המשכתי לעבוד איתם תקופה ואחרי התקופה נפרדתי מרמי אבי וטימור. אחרי שנפרדנו רציתי לקבל את הכסף של ההלוואה כי הבנתי שאם אין לי איתם כבר קשר עסקי יהיה לי קשה לגבות את החוב. דיברתי כמה פעמים עם רמי על החזר ההלוואה רמי אומר שהוא לא קשור. דיברתי כמה פעמים עם טימור שיחזירו לי את ה-50 אלף שקל, טימור התחיל להתחמק ממני אז פניתי לעורכת דין שלי. היא קישרה לאחת העובדות שלה שטיפלה בעניין של פירעון הצק של טימור. הסברתי לה ולעובדת שלה שיש לי צ'ק בטחון על הלוואה שנתתי שאת הכסף לא קיבלתי חזרה ואני רוצה לפרוע את הצ'ק. עורכת הדין שלחה מכתב לטימור עם דרישה לפרוע את השיק. לפני שיינקטו הליכי הוצאה לפועל. טימור שלח חזרה מכתב הגנה שאני מסרתי לך ואתה לקחת אותו באחת הפעמים הקודמות. במכתב טימור ענה שהיה ערב לכסף הלוואה רק במשך חודש ימים שהכסף ניתן למימון עסקת סחר בנשים לצד ג' שכרגע עצור הכוונה לאותו מישה שלקח ממני הלוואה.

טימור מזכיר במכתב גם את "הפרסי" – זה אבי ינאי. עורכת הדין קיבלה את המכתב הזה נתנה לי לקרוא אותו אני הבנתי שאני יכול להסתבך אם אגיש תביעה ויביאו עדים לבית משפט ויגידו שזה היה לצורך עסקת סחר בבני אדם. לכן לא הגשתי תביעה והמשכתי לדרוש כסף מטימור. הסיפור הזה עם המכתב ועורכת הדין היה ב-2005-2006. המשכתי לדרוש את הכסף מטימור. טימור אמר לי באחת ההזדמנויות שגם ישי היה שותף של מישה. נפגשתי עם ישי הוא אמר שלא יודע כלום על החוב. בדקתי עם טימור והוא אישר את זה. אז נפגשתי עם טימור לפני כחודש ושוב דיברתי איתו על החזרת ההלוואה. טימור אמר שאין לו כסף. אחרי זה נפגשתי שוב עם טימור והקלטתי אותו ונתתי לכם. זו הודעתי שנרשמה מדבריי ואושרה כנכונה בחתימת ידי. דוד דגמי.

תגובות

Send this to a friend