העיתונאית החוקרת שרון שפורר התעקשה שוב ושוב להזהיר את עוקביה ברשתות החברתיות מפני חברת הנדל"ן "מיזמים" (היום אורבן) בבעלות סוחר הנשים דוד דגמי, למרות שאסור היה לה לכתוב על הקשר של החברה אליו, בשל צו איסור פרסום על שמו. לאחר שפרסמה פוסטים של מזהירים כגון זה שלמעלה, בהם כינתה את החברה "מפוקפקת", הגישה נגדה החברה תביעת דיבה. לפני מספר שבועות התיר בית המשפט לפרסם את שמה של החברה בהקשר לדגמי, ובכך אפשר לשפורר לחשוף את הקשר. עם זאת, צו איסור הפרסום לגבי זהותו החדשה של דגמי, שהחליף מאז את שמו, נותר על כנו, ותביעת הדיבה של החברה ממשיכה להתברר.
במסגרת עבודתה בעיתון "הארץ", פרסמה שפורר בשנים האחרונות סדרת תחקירים אודות דגמי ואודות שותפיו בחלק מהפרויקטים שלו. בין השותפים, נמצאים בני משפחתו של שוטה חובל, מנהל מחלקת הרישוי והפיקוח על הבנייה בעיריית תל אביב לשעבר, שבעצמו הורשע בעבירות של הפרת אמונים.
בעקבות הכתבה: גיבוי ציבורי לשרון שפורר מול דודו דגמי
נגד דגמי נפתחו בעשור האחרון 24 תיקים חמורים, וכולם נסגרו בעקבות חתימתו על הסכם עד מדינה. בתיקים הללו כלולים אישומים בדבר ניסיון אונס, סחר בנשים, סרסרות, סחיטה באיומים והחזקת סמים. דגמי הוא אחד מסוחרי הנשים הגדולים ביותר שנתפס בישראל אי פעם ונחשד שהיה הרוח החיה בפרשת סחר בנשים שכללה הברחה לישראל של מאות נשים ממזרח אירופה והעסקתן בזנות. השופט כבוב, בהחלטתו מיום 15.2.2012, כתב מפורשות בסעיף 19 להחלטה (שורות 19- 21 בעמ' 7): "לעד המדינה עבר פלילי מכביד, רשימת התיקים שנסגרה במסגרת הסדר עד המדינה כוללת עשרות תיקים בעבירות דומות. כבר במהלך שמיעת עדותו הובהר, כי תלוי ועומד נגדו כתב אישום חמור נוסף, וכי אמירתו כי זנח את דרך הפשע אינה משקפת את המציאות".
ב-2007, כשנעצר בחשד לניסיון אונס וסחר בנשים והבין שהוא עלול למצוא את עצמו מאחורי סורג ובריח למשך שנים רבות, החליט דגמי לשתף פעולה עם המשטרה. תמורת מחיקת כל התיקים החמורים בעניינו, הוא הפך לסוכן משטרתי והעביר לשוטרים הקלטות רבות של שותפיו לרשת המסועפת. הוא קיבל מעמד עד מדינה והוביל להרשעתם של ארבעה משותפיו, שלושה מהם זוטרים ממנו. הם הורשעו ונידונו לעונשי מאסר של שלוש עד 18 שנים. בזכות מעמד זה נהנה דגמי מחיסיון, שהתבטא באיסור פרסום הקשר שלו לעסקיו, ובהמשך נהנה גם מזהות חדשה.
באותה תקופה, לפני כשבע שנים, הקים דגמי את חברת "מיזמים", ביחד עם שותפו דוד זהבי. בן לילה, הפך מסרסור מוביל – לאיל נדל"ן. באמצעות חברות "אורבן" (לשעבר "מיזמים"), החזיק דגמי עשרות נכסים, פעל באמצעות קרוב ל–20 חברות, הוביל קבוצות רכישה, ביצע תמ”א 38 (חיזוק מבנים תמורת הטבות או דירות בבניין), ולפרק זמן קצר אף היה שותף בפרויקט של חברה ציבורית הנשלטת על ידי טייקון, ושהקימה פרויקט יוקרה ענקי מול חופי תל אביב.
אתר האינטרנט של חברת אורבן נדל"ן (לשעבר "מיזמים")
גם כנדל"ניסט, הורשע דגמי בין היתר בסחיטה באיומים אחרי שחבר לראש ארגון הפשע היפואי, עיזאת חמאד, וביחד סחטו שוכר שהפריע לקידום פרויקט של מאות מיליוני שקלים בפלורנטין. השופט כבוב בהחלטתו מיום 15.2.2012, כתב מפורשות בסעיף 20 להחלטה (שורות 4-7 בעמ' 8): "מטיעוני הצדדים והמידעים המודיעיניים שהוצגו בפנינו עלה בברור כי באדם אשר ממשיך בפעילות לא חוקית לכאורה גם לאחר חתימת הסכם עד המדינה, לרבות בעניינים הקשורים להפעלת מקומות עיסוק בזנות, כן הוגש כנגדו כתב אישום חמור בכתב אישום המייחס לו קשר עם גורמים עבריינים".
בהמשך סעיף 20 (שורות 20-22, 27-29 בעמ' 8): "במי שהיה מראשי האופרציות ניהל רשת הסחר חובקת מדינות בעולם שבמסגרתה ניהל העד יחד עם הנאשמים בתי בושת ועסק בסחר בנשים בהיקף נרחב מאוד, ומשעד המדינה הן עובר לחתימת ההסכם והן לאחריו, לא חדל מפעולותיו הלא חוקיות […] הן המשך פעילותו הלא חוקית (אף אם לכאורה ואף שטרם הוכרע כתב האישום שהוגש כנגדו) והן המשך פעילותו בתחום הנדל"ן ופעילות סחר אחרות- מצדיקות העדפת האינטרס של טובת הציבור והזהרתו מפני העד […]".
בנוסף, הוגשו נגדו כמה תלונות בעלות אופי דומה במשטרה –סחיטה באיומים של דיירים שביקש לפנות מנכסיהם כדי לקדם פרויקטי נדל"ן – אך אלה נסגרו.
שרון שפורר
אחרי סדרת כתבות שחשפה את מעלליו – ופורסמה רק לאחר מאבק משפטי שניהל "הארץ" – המשיכה שפורר לפרסם בעמוד הפייסבוק שלה פוסטים, לפיהם חברת "מיזמים" היא "חברת מפוקפקת", וכתבה כי היא מנועה מלהסביר מדוע. ב-27 בנובמבר 2014 כתבה: "אני רואה פרסומות גדולות של חברת הנדל"ן והתמ"א 38 המפוקפקת "ד.ד מיזמים" בכל מקום ואני יודעת שבאופן אישי היה עדיף שאסתום ושאולי זה יעלה לי ביוקר מכל בחינה אפשרית – אבל אני לא מסוגלת: כי לא יכול להיות שאנשים יעשו את העסקה המהותית בחייהם שזה לקנות דירה ולא ידעו ממי הם קונים. זה לא הגיוני ולא נתפס בעיניי. אבל משום מה זה הגיוני בעיניים של שופטי העליון חנן מלצר ודפנה ברק ארז (אבל לא הגיוני בכלל בעיני השופט המחוזי חאלד כבוב אגב, שרצה לאפשר לפרסם על החברה הזו הכל); אז בשל מגבלות משפטיות אני לא יכולה להכביר במילים אבל אני כן יכול להגיד: אל תעשו עסקים עם חברת ד.ד מיזמים על שלל חברות הבנות שלה – כי מדובר בחברה מפוקפקת".
"מיזמים" הגישה תביעת דיבה על סך 1.68 מיליון שקל כנגד שפורר בטענה שהפוסטים בפייסבוק הם הוצאת דיבה.
***
התחקירים על דגמי פורסמו, כאמור, לאחר מאבק משפטי, בעת ששפורר עבדה ב"הארץ" ואז ב"דה מרקר". המו"ל עמוס שוקן סיפק לה הגנה משפטית גם על הדברים שכתבה בהמשך באופן פרטי בדף הפייסבוק שלה, וזכו למאות תגובות ושיתופים ברשתות. לפני מספר חודשים עברה שפורר לעבור בערוץ 10. בשלב מסוים הפסיק שוקן את מימון ההגנה המשפטית על שפורר. היום מייצגים אותה פרו בונו (ללא תשלום) בתביעת הדיבה של אורבן-מיזמים נגדה, עורכי הדין אורי קידר ועמוס נווה מהמטה למאבק בסחר בנשים.
עורכי הדין טענו כי התביעה היא "תביעת השתקה", תופעה נפוצה בשנים האחרונות, שנועדה להרתיע עיתונאים מפרסום חומרים שיש בהם כדי לפגוע בבעלי כוח וממון, שיש ביכולתם לנהל מאבק משפטי ארוך ויקר שיפגע בכלי התקשורת. במקרה הזה, משתמש לדבריהם דגמי בכספו כדי למנוע משפורר לחשוף את העובדה שסוחר נשים מנהל חברות נדל"ן ועסקים שונים.
עקב החשש מהשתקת עיתונאים בתביעות דיבה כגון זו, הגיש אתר האינטרנט "העין השביעית" לבית המשפט בקשה לפרסם עדכון אודות ההליכים שמנהלת מיזמים כנגד שפורר. בעקבות בקשת העין השביעית, דרשה "מיזמים" כי ההליך כולו יידון בדלתיים סגורות, וכי יוטל צו איסור פרסום על פרטיו. בהחלטתה לפני שבוע, דחתה השופטת ערקובי את הבקשה של מיזמים, וקבעה כי אין כל איסור לפרסם את שמו של דגמי ואת הקשר שלו לחברה. בכך, המשיכה ערקובי את הקו שנקט בית המשפט העליון בקובעו כי יש אינטרס ציבורי מובהק לפרסום מידע אודות דגמי ואודות עסקיו. בהחלטה זו התירה השופטת לכלי התקשורת, שעד אז פרשו את צו איסור הפרסום בצורה זהירה ביותר, לקשר בין האיש לעסקיו (ר' החלטת בית המשפט מיום 5.6.2016).
צילום מסך של החלטת השופטת רחל ערקובי, הכולל עדיין את הסימון ״בדלתיים סגורות״. ב7 ליולי 2016 החלטת ערקובי הפכה לחלוטה ופתוחה לכל
לפני כשנה חדל דגמי להיות בעל השליטה בחברת "מיזמים", ולנעליו נכנס היזם יאיר סגל, שהכיר אותו מעסקי הנדל"ן שעשו בעבר. סגל וזהבי מחזיקים כעת כל אחד במחצית מהזכויות בחברה ובפרויקטים שלה.
תביעת הדיבה ממשיכה להתנהל, אולם נראה כי הטענה העיקרית שבבסיסה – ששפורר לא הסבירה למה מיזמים-אורבן היא חברה "מפוקפקת" – איבדה מתוקפה לאחר שהשופטת קבעה כי מותר לה להסביר מה הקשר בין החברה לבין סוחר הנשים שהקים אותה.
לפניית המקום בבקשה לתגובה בנושא, השיב עו"ד עמוס ון-אמדן, בא כוחה של החברה, כי הוא ממליץ שלא לפרסם את הידיעה.