חלומו של שלדון

מי באמת רצה את הבחירות האלה, ולמה?

"פוסט דמיוני, קוסנפירטיבי בארומה של בית הקלפים"

נראה כאילו התחלנו להתרגל לזה שיש בחירות, אבל אני רוצה להחזיר את כולנו רגע צעד אחורה: למה בכלל יש בחירות פתאום?

למה באמת יש בחירות?

בימים שאחרי התפנית המפתיעה לכיוון בחירות נראה היה שהתשובות לשאלה הזאת נעו בין: "מאבקי אגו פוליטיים מטופשים" ל"זה בגלל חוק ישראל היום", או"הרפורמות בתקציב". ההשערות שונות עלו לאוויר, אבל תשובה אחת חדה וברורה לא ניתנה עד היום. התשובה הרשמית של ראש הממשלה היתה טענות כלפי לבני ולפיד בגין חתרנות והתקפות אישיות, אבל נתניהו לא ידע להסביר למה את בנט וליברמן הוא לא פיטר כשאלה תקפו אותו, גם במלים חריפות אף יותר.

כלומר, זה תירוץ, לא הסיפור האמיתי.

תוסיפו לזה את מגוון הפרשנויות הפוליטיות שהסבירו איך כן אפשר היה למצוא פשרה להעברת התקציב, איך לא היו באמת מחלוקות דרמטיות שלא ניתנות לגישור בקואליציה, ואיך ראש הממשלה בכלל מפחד מבחירות. "נתניהו ייצר מחלוקות על שורת דברים שכבר הושגו הסכמות לגביהם", צוטטו ב-Ynetגורמים בקואליציה, יום לפני ההודעה על הקדמת הבחירות.

אז למה יש בחירות פתאום אחרי קדנציה של שנה ועשרה חודשים בלבד?

שימו לב לרצף הדברים הבאים:

1. יום לפני ההודעה על הקדמת הבחירות, כשעוד לא היה ברור שנפל הפור, אמר נתניהו בפתח ישיבת הממשלה: "אנחנו צריכים יציבות שלטונית".

2. למחרת, בנאום הקדמת הבחירות (2.12.14) דיבר נתניהו על הקושי לנהל ממשלה ועל משילות: "במצב הנוכחי מתוך הממשלה הנוכחית אי אפשר להנהיג את המדינה… אני מאמין שאתם אזרחי ישראל ראויים לממשלה חדשה טובה יותר יציבה יותר ממשלה רחבה, שבה ניתן יהיה למשול".

ונתניהו ממשיך עם עוד קצת משילות:
"זה לא דבר פשוט מה שאני אומר כאן הערב, בשנת 2000 ויתרתי על אפשרות ודאית להיות ראש הממשלה, ועשיתי את זה כי לא היה לי את הרוב הדרוש בכנסת למשילות אמיתית. בחירות תכופות זה לא דבר טוב. אבל ממשלה שאין בה משילות ושיש בה שרים שפועלים נגדה מבפנים זה דבר גרוע שבעתיים".

3. למחרת ההודעה של נתניהו על הקדמת הבחירות (3.12.14), נשמע השר יובל שטייניץ בבבוקר בגלי צה"ל: "הבחירות הללו הן על משילות… אנחנו עלולים להגיע למצב האיטלקי - שכל שנה-שנתיים יש בחירות ואין ממשלות יציבות. הממשלה הזאת היתה ברמת משילות כמעט אפסית".

4. ח"כ גילה גמליאל אצל אסתי פרז ב"קול ישראל" ב- 9.12.14 מדברת על "זעזועים ביציבות השלטונית", ואומרת: "צריכים למצוא שיטה שתייצב את השלטון ולשנות את שיטת הממשל".

5. השר גלעד ארדן, מצוטט ביום שישי האחרון (12.12.14) ב"ישראל היום": "נתניהו חוזר לעם ואומר לו: יש פה בעיית משילות".

מתחילים להבין מה קורה כאן? הבעיה שלנו (אחרי איראן ודאעש וכו') היא משילות. אבל רגע, קרו עוד דברים.
כי לא רק שבכירי הליכוד בשלטון התחילו לדבר פתאום על משילות, פתאום אני שומעת גם עיתונאים בכירים מדברים על משילות ויציבות ושינוי שיטת ממשל.

6. ב- 5.12.14 במהדורת החדשות של שישי בערוץ 10, החל לפתע רזי ברקאי (מחברי הפאנל) לדבר על הצורך בשינוי של השיטה ואמר שאי אפשר למשול ככה, ושצריך שיטת ממשל שבה יש ארבעה גושים גדולים: חרדים, ערבים, שמאל וימין.

7.ב- 5.12.14 בבוקר הופיע ב"הארץ" מאמר מפי נחמיה שטרסלר, שם הוא כותב על משבר המשילות, חוסר היציבות והצורך לעשות שינויים בשיטת הממשל.

8. ב- 11.12.14 נשא עמית סגל (ערוץ 2) הרצאה בפני סטודנטים במרכז הבינתחומי בהרצליה. גם שם הגיחה לפתע בעיית המשילות, ושם אמר סגל כי יש להעלות עוד את אחוז החסימה, וכי אחוז החסימה החדש (3.25) נמוך מאוד בעיניו(!)

תאוריות קשר

זה מקבץ אקראי של מה שאני נתקלתי בו בימים האחרונים. מה המשמעות של כל זה? למה זה חשוב?

עכשיו ניתן למוח הקונספירטיבי שבי לדבר.

רקע: לפני הכל צריך לומר שבעשורים האחרונים מתנהל כאן קמפיין לשינוי שיטת הממשל והמלה "משילות" נזרקת בכל פעם מחדש לאוויר. כחלק מזה, הועלה במשך השנים פעם אחר פעם אחוז החסימה. הדבר נועד במקור ובמוצהר כדי להגדיל את כוחן של המפלגות הגדולות באמצעות דילול הקטנות, אך התוצאה היתה שלא המפלגות הגדולות התחזקו, אלא הבינוניות דווקא. כל כך התחזקו הבינוניות שהפכו ללשון מאזניים, שיכולות לחרוץ גורל ממשלות.

אבל בינתיים ממשיכים לפמפם לנו שחייבים להעלות את אחוז החסימה ולצמצם את מספר המפלגות, כי ריבוי מפלגות מערער יציבות שלטונית. נכון שמעתם את זה הרבה פעמים? שכמה שיש יותר מפלגות ככה הממשלות פחות יציבות? שחייבים פחות מפלגות כי אי אפשר להמשיך ככה (ע"ע רזי ברקאי לפני עשרה ימים)?

רק שהחלק המעניין הוא שמחקרים אמפיריים שנעשו בארץ ובעולם מראים שזה דווקא הפוך: "ככל שאחוז החסימה נמוך יותר, היציבות של הממשלה גדלה והסחטנות קטנה", אומר פרופ' אברהם דיסקין, חוקר מדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית, שאותו ראיינתי במרץ  2014.

כן, אחוז חסימה "נמוך" (עד כדי ביטולו לחלוטין) וריבוי מפלגות - הם אלה שמגבירים את היציבות השלטונית. מוזר שאנחנו שומעים כל החיים שזה בדיוק להיפך.

אבל רגע. מעבר לדיון האקדמי בשאלת שיטת הממשל הרצויה בישראל, בשנים האחרונות התברר שלא רק שיש כאן עניין אקדמי.
לא לא, התברר לנו שיש כאן מעורבות של הון. בעלי הון.

מה בעלי הון קשורים?

והנה אנחנו מתחילים להגיע אל לב העניין.

כבר בתקופת בחירות 2012 פרסמתי כאן וגם פרסמנו בחדר המצב, סדרה של פוסטים שבהם הראינו כיצד שורה ארוכה של בעלי הון לוחצת על המערכת הפוליטית לשנות את שיטת הממשל ולהעלות את אחוז החסימה. המשכנו בכך גם אחרי הבחירות, הגענו עם הדברים עד הכנסת. צריך לומר שיש למרבה הצער לבעלי ההון הצלחות: בכנסת האחרונה אכן הועלה אחוז החסימה בשיעור דרמטי מ-2 אחוז ל-3.25 אחוז.

יש אולי מי שיגידו שיש בעלי ההון שמנסים למצוא מטרה פילנתרופית טובה להשקיע את כספם ומרצם, והם רק מנסים לקדם את טובת המדינה (להבנתם) ולהשאיר אחריהם מורשת, בכל זאת כדי שתהיה משמעות לחייהם. אפשר להניח שיש גם כאלה, עם כוונות טובות (ותפיסה מוטעית).

אבל יש גם מי שיגידו (נניח אני), שזה לא מקרי שבעלי הון משקיעים את מרצם דווקא בנושא הזה, ובכזו אדיקות, עקביות, השקעה והתמסרות. כי צריך לומר גם את זה: משטר עם מעט מפלגות - טוב לבעלי ההון, טוב להון-שלטון.

לבעלי הון נוח יותר מצב שבו יש מיעוט מפלגות, שכן אז כל המשאים ומתנים הקואליציונים שמחייבים שקיפות מול הציבור, עוברים להיות משאים ומתנים בתוככי המפלגות, במסדרנות החשוכים. שם קל יותר  ללחוץ/לפנק/לקנות ח"כ/שר בודד. מיעוט מפלגות זה גן עדן להון שלטון.
והנה תראו איך לגמרי במקריות קסומה, בעלי ההון מקדמים בדיוק את הקמפיין שייצור את המצב הנוח הזה להם עצמם.
פלא!

סיכום ביניים: הקונספירציה מעבר לפינה

אז בואו נראה מה היה לנו עד כה:

1.  הקדמת בחירות מפתיעה סביב משבר-לא-משבר.
2. מסרים שיוצאים מנתניהו ודובריו השונים על הצורך בהגברת משילות ושינוישיטת הממשל כי "אי אפשר לנהל ממשלה ומדינה ככה".
3. עיתונאים בכירים שמדברים על הצורך במשילות וצמצום מפלגות - זו יכולה להיות עדות לשיחות רקע שמקיימים אנשי נתניהו כדי לטפטף לתקשורת את המסר הזה.
4. עכשיו גם אתם יודעים שבעלי הון מעורבים כבר שנים בקמפיין הגברת המשילות ושינוי שיטת הממשל.

קונספירציה

והנה הרהורים בנוסח 'בית הקלפים', מונחים כאן במלוא הזהירות:

האם יכול להיות שהקדמת הבחירות הזאת היא מהלך מתוכנן כחלק מקמפיין המשילות וצמצום מספר המפלגות בישראל? האם נתניהו יצר כאן מצב של משבר מדומה, רק כדי להגיד אחר כך שהוא לא מסוגל למשול, ולהכשיר מהלך של שינוי עומק של שיטת הממשל? האם ראש הממשלה נכנע לתכתיבים חיצוניים של גורמים
אינטרסנטיים ופירק ממשלה, רק כדי שאחר כך יהיה קל לומר: אי אפשר לנהל ככה ממשלה! זו הכנסת השנייה הכי קצרה בתולדות ישראל! אי אפשר ככה להמשיך!
חייבים לשנות את שיטת הממשל! ?

אני שואלת את השאלות האלה, כי זה בדיוק מה שקורה:
הקדמת בחירות ללא הסבר הגיוני > תלונות על בעיה של היעדר משילות > ופתרון הקסם: שינוי שיטת הממשל!
עכשיו נראה שמישהו יתנגד לצורך בשינוי, אחרי ממשלה שהתפרקה אחרי שכיהנה פחות משנתיים, וזה אחרי שגם ב- 2012 הוקדמו הבחירות. הקרקע הולכת ונהיית נוחה יותר ויותר לשינויי ממשל דרמטיים.

ומה עם בעל ההון ההוא?

אני רוצה להזכיר לכולנו, שבזמן שאנחנו חושבים שיש כאן ראש ממשלה שמנהל את העניינים, מעליו יושב האיש עם הכיסים העמוקים. ומה רמת שליטתו בנעשה בישראל? תחשבו לבד. ומה חושב שלדון אדלסון על שיטת הממשל בישראל? הו.
מוזר ששאלתם. כי אדלסון לגמרי במקרה חושב שהמשטר בישראל חייב להשתנות ויש לבצע מעבר למשטר נשיאותי (כלומר, צמצום מספר מפלגות עד כדי שתיים גדולות).
וזה עוד מבלי להזכיר את מה שאמר אדלסוןלאחרונה: "לא נורא אם ישראל לא תהיה דמוקרטיה".

מבינים?
אולי אנחנו בכלל בדרך לשינוי שיטת ממשל שאינה רק העלאת אחוז חסימה – אלא שינוי עומק בכל המבנה ובכל השיטה. שהרי אין משילות!

***

עכשיו תגידו, את הוזה, זה הכל באוויר, מקסימום נסיבתי, אי אפשר על-סמך כל זה להפריח תיאוריה ככה סתם. ואני אגיד לכם - אתם צודקים. אין לי מידע יותר עמוק מהמידע הזה, אין לי רמזים יותר חזקים מזה, אני לא יודעת על מה אדלסון וביבי מדברים כשהם מדברים.

אבל יש לי תחושת בטן עזה, שאף אמירה מהאמירות האחרונות מבכירי הליכוד על בעיית המשילות - אינה אמירה מקרית. דף המסרים שחולק לדוברים השונים בטוח כולל את המסר הזה. והמסר הזה מטופטף הלאה לתקשורת בראיונות גלויים או שיחות רקע. קחו את זה בחשבון שזה כבר קורה. האם זה סתם ספין להסחת דעת
מנושאים אחרים? למשל ספין להסחת דעת מנושאי כלכלה ויוקר מחייה? אפשרי בהחלט. אבל תחושת הבטן שלי אומרת שלא רק. זה יותר מזה. ואולי בשילוב של דברים נוספים, אבל גם זה מה שקורה עכשיו.

חשוב להעלות כאן גם שאלה רחבה יותר:
איך למרות חוות דעת של מומחים מהאקדמיה כמו דיסקין, ומחקרים אמפיריים שמראים שזה עובד בדיוק הפוך, איך זה שהצליח להתקבע בישראל המיתוס לפיו כמה שפחות מפלגות = יציבות שלטונית? איך זה שכל העיתונאים פשוט חוזרים על המסר הזה, מבלי שבדקו לפחות מחקר אחד או שניים? זה הרגע להוציא קול קורא לעיתונאים הפוליטיים שמצטטים ללא פקפוק את מסרי ה"משילות": לכו תבדקו את המקורות שלכם. לכו תבדקו את המידע שלכם. אתם עשויים להיות מופתעים.

צריך לומר גם את זה: הדיון בשיטת הממשל הרצויה לישראל הוא חשוב ומבורך ויש דברים שצריך לשנות. השאלה מה, ולאיזה כיוון.

לגזור ולשמור

אז מה עושים עם כל זה? גוזרים ושומרים. מדברים עם חברים ופוקחים עין, ומתחילים לעקוב אחרי כל פיפס משילותי שעולה על סדר היום. שמים לב מי אומר מה ומתי. ומחברים בין הנקודות.

ההימור שלי: אם נתניהו ירכיב גם את הממשלה הבאה, בקדנציה הבאה אנחנו נראה מהלכים רבים בכיוון הזה. אנחנו נשמע הרבה על בעיות משילות ("אי אפשר לנהל ככה ממשלה") ועל פתרון הקסם: שינוי שיטת הממשל. ייתכן שזו תהיה עוד העלאה מדורגת של אחוז החסימה (שינוי איטי, בשיטת הסלמי), או שייתכן שיהיו צעדים
עמוקים יותר ונחרצים יותר בדרך ל"ארבעה גושים" כפי שהועלה בתקשורת רק לפני עשרה ימים, או "משטר נשיאותי" כפי שחולם אדלסון.

ואם זה אכן מה שיקרה, קחו בחשבון, שזו תהיה גם התשובה לשאלה:
למה פתאום הוקדמו הבחירות?

ולתפארת בית הקלפים הישראלי.

קראו גם: זניחת הדמוקרטיה לטובת המשך ה"משילות"

תגובות

|
cool good eh love2 cute confused notgood numb disgusting fail

Send this to a friend