הקשר עסקי הנוסף בין מיליקובסקי לתיסנקורפ; חיזוי העתידות של אבריאל בר יוסף, גנור וצ'ייני; שקרי נתניהו לגבי השותפות העסקית עם מיליקובסקי; וההתנהלות התמוהה של "שותף הסוד" מנדלבליט. אור-לי ברלב סרקה את פסיקת בג"ץ הצוללות לעומק, וחזרה עם מאמר שחברי ועדת החקירה שתקום חייבים לקרוא

במקום לנעוץ בה שיניים, התקשורת מזניחה את פרשת השחיתות הבטחונית החמורה בתולדות המדינה. אור-לי בר לב מעלה 33 שאלות שכל כלי התקשורת חייבים לשאול שוב ושוב - ולדרוש לקבל עליהן תשובות

חברות הגז, שנמצאות בימים אלו בקמפיין תעמולה לשכתוב ההיסטוריה, שמחו לגלות את הטור של שאול אמסטרדמסקי בכאן 11. אלא שמאמרו היה רצוף הנחות יסוד שגויות, חסר דיוק בהצגת התמונה המלאה ואימוץ הנרטיב של חברות הגז

מול החלטתו להגיש כתבי אישום, עומדות שתי מתנות ענק שמעניק היועמ"ש לנתניהו: אישור להישאר על כסא ראש הממשלה, ממנו הוא יכול לארגן תרגילי מילוט; ודחייה מתמשכת בפתיחת החקירה בפרשת המניות הקשורה לצוללות

כאשר תקום ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הצוללות, והיא תקום, היא תצטרך לבדוק לא רק את תיק 3000 כולו, אלא גם את התנהלות היועץ המשפטי לממשלה, שנראה כמי שמנסה להעלים בשיטתיות את חלקו של ראש הממשלה בפרשה

עוד לפני השימוע, עשרות מהלכים שבהם נקט היועמ"ש בתיקי נתניהו היו לטובת האינטרס של נתניהו. האם הם קשורים למינויו התמוה של מנדלבליט תוך ניגוד עניינים? לפחות היועמ"ש יודע שעיני הציבור כעת פקוחות מתמיד וכל ניסיון טיוח יזוהה מיד

"כשיש יועץ משפטי נוח, פרקליט מדינה נוח ואין מפכ"ל, הכל יותר קל. נתניהו פועל בצורה חכמה, שיטתית. הוא מסדר לעצמו חליפת הגנה"

הצהרות > ספין > הסכם פשרה שפוגע בציבור

למה מגני הציבור שכחו שתפקידם להגן על הציבור?

צילום: שחר תמיר יש מי שחושבים שהמחאה החברתית של 2011 ומאבק הגז של השנתיים האחרונות הם שני אירועים נפרדים. רבים לא יודעים שמאבק הגז הוא המשך טבעי של המחאה, כמו מאבקים חברתיים רבים אחרים (דיור ציבורי, יוצאי אתיופיה, מאבקי חינוך, חקלאים, בנקים ועוד). אבל מאבק הגז לא רק ממשיך...