בעקבות הכרזתה של הילרי קלינטון על מועמדותה לנשיאות ארצות הברית פרסמה ח"כ מרב מיכאלי​ פוסט קצר בפייסבוק: "אחרי שהיתה הגברת הראשונה של ארקנסו והגברת הראשונה של ארה"ב הגיע הזמן שהילרי קלינטון תהיה האשה הראשונה של ארה"ב. בכל הזמנים. נשיאה", כתבה מיכאלי.

אני מעריכה עד אינסוף את מאבקה הפמיניסטי של מרב מיכאלי, ומודה עליו מאוד כאישה בישראל. אבל המאבק הפמיניסטי לא באמת ינחל הצלחה אם הילרי קלינטון תהיה נשיאת ארצות הברית.
הילרי קלינטון היא מעוז מבוצר של הון-שלטון. אם תגיע לבית הלבן היא תגיע אליו נישאת על כפיהם של מיליארדרים מאצולת הממון האמריקאית. נישאת על כפיהם - וחייבת להם. הילרי קלינטון אינה יחידה, כמובן, במסלול הזה. הפוליטיקה האמריקאית מזמן נקנתה בידי בעלי הון, ומספיק להציץ במחקרים האחרונים מאוניברסיטאות ידועות (למשל, פרינסטון) שמדברים על קצה של הדמוקרטיה בארה"ב ועל שליטתה ללא עוררין של האוליגרכיה.

בהצגה הסו-קולד דמוקרטית הזו יש אישה שאולי תהיה נשיאת ארצות הברית. אבל גם אישה זו (במלוא האחווה אליה כאישה) משרתת את השיטה, משרתת את בעלי ההון. אז איזה ניצחון פמיניסטי יש כאן?

פמיניזם במהותו העמוקה אינו עוסק רק בשחרור האישה מדיכוי. פמיניזם הוא שחרור מכל דיכוי שהוא. שליטת האוליגרכיה בארצות הברית היא תולדה של מבנה כלכלי חברתי שמקורו בתרבות פטריארכלית. הון-שלטון הוא עניין פטריארכלי, ניאו-ליברליזם הוא פטריארכלי ולא מפתיע שבצמרת השליטה יש רוב מוחץ של גברים.

אי אפשר לברך על הסיכוי שבארצות הברית תהיה נשיאה אישה - וספציפית הילרי קלינטון - בלי להודות באותה נשימה שזו הנצחתה והעמקתה של שיטה פטריארכלית שממשיכה לדכא נשים, אבל לא רק - גם את הגברים השייכים ל-99 אחוז.

האם היום בארצות הברית אפשר לצפות שאישה נקייה מחוליי ההון-שלטון (למשל הסנטורית אליזבת וורן) תגיע לבית הלבן? האם אפשרי בכלל להגיע לבית הלבן בלי ממון אדיר? הסיכוי לכך כנראה זעום.

אבל זה לא צריך לעצור אותנו מלדבר על זה, כי לא מספיק אישה בבית הלבן (או על כיסא בממשלת ישראל). אנחנו, נשות ואנשי ה-99 אחוז בכל מקום, זקוקות וזקוקים לנשים שינהיגו שיטה שסופרת את כולם, שינהיגו מתוך ניקיון ומתוך שחרור אמיתי מדיכוי.