הדיירים מהקומה למטה

דווקא ניוזלטר של משרד נדל"ן יוקרתי שלח אותנו למסע בעקבות ההתנגדות שמגלים תושבי יפו למכירת נכסים ליהודים עשירים

איור: Omriku

“סליחה, מה את מחפשת פה?" שאלה אותי אישה מתולתלת שזינקה עלי בעת שניסיתי להיכנס לבניין יפהפה ברחוב יפת 12 ביפו. "לא כל אחד יכול להיכנס לפה".

אני רוצה לראות דירה למכירה.

"זה לא עובד ככה", הסבירה ונופפה לבחור מעבר לדלת זכוכית, שבא לבדוק מה קרה. "מי שרוצה לראות פה דירה, צריך להצטרף לסיור מאורגן. אין כניסה לכל אחד".

כך התחיל מסע החיפושים שלי ושל חברתי השווייצרית אחר נכסים שעמידר מציעה למכירה ביפו. אבל נכסים לא היו לב החיפוש – רצינו לבדוק כיצד מגיבים התושבים הוותיקים לזרים שבאים לבדוק אפשרות לקנות את הנכסים הללו.

יצאנו למסע בעקבות הניוזלטר של משרד הנדל"ן היוקרתי "יפו- Yafo", שמכריז ש"ביפו אף פעם לא משעמם". מלבד מועדי הסיורים בנכסים שביפת 12, הלוטוס 8 והחיטה 7, נכתב בניוזלטר בכנות מפתיעה כי במקרים מסוימים עורכי הסיור ומשתתפיו "נתקלו ביחס עוין מצד דיירי הקומה למטה, שהבהירו למבקרים המעוניינים בנכס שלא יעזו לחשוב על רכישה ושהם עצמם בעלי הבית".

קוראים לזה ג'נטרפיקציה וזה קורה בשכונת שפירא, בפלורנטין, בשוק לוינסקי וכמובן גם ביפו. כאשר אוכלוסייה מבוססת מתחילה לשכור ולרכוש נכסים בשכונות עוני, ערך הנדל"ן במקום עולה, שכר הדירה מתייקר והתושבים הוותיקים נדחקים החוצה.


מתוך הניוזלטר של משרד הנדל"ן 

***

ברחוב יפת 12 - בין מאפיית אבולעפיה לפאב אנה לולו, שני מוקדי עלייה לתיירות פנים ביפו – מוצעת למכירה דירת גג. רצינו לפגוש את "דיירי הקומה למטה", אך לא הצלחנו להיכנס.

בלית ברירה המשכנו במסע ללא תוצאות. לראשונה בחיינו נכנסנו לסמטאות המוזנחות של יפו, סמטאות שהזמן כאילו עמד בהן מלכת. קשה להאמין שבמרחק דקות מהן הכלכלה פורחת והעסקים משגשגים.

ברחוב המסללה נתקלנו בבניין חדש למראה, צבוע כתום. "לא למכירה ליהודים", נכתב עליו בענק. "השטח הזה שייך לנו, הדיירים מהקומה למטה". בחנות ירקות סמוכה ישבו שתי גברות, אחת מאחורי הדלפק והשנייה מולה, על צווארה שרשרת זהב עם איקונת ענק של מריה הבתולה.

אתן יודעות משהו על הבניין הכתום?

"אולי תשאלי את הזקנים של העיר מתי היהודים התחילו להשתלט על יפו", ענתה אחת מהן.

אני מתעניינת במה שקורה היום עם הבתים שעמידר מוכרת. ההתנגדות של התושבים עוזרת במשהו?

"אני לא יודעת כלום. אני לא גרה באזור. כל הלקוחות שלי יהודים, אז גם לא שמעתי כלום".

לאחר שחקרה אותי בניסיון להבין אם אני מ"הרעים" או מ"הטובים", האישה מאחורי הדלפק האשימה את דיירי עמידר כי לא שילמו את החשבונות ולכן איבדו את דירותיהם. היא עצמה מטייבה במקור, כיום תושבת יפו.

***

לאחר הליכה של כחצי שעה בחום הצהריים הלוהט, הגענו לרחוב החיטה בגבעת עלייה. פעם היו כאן שני בניינים מאוכלסים, אך הם נהרסו וכעת המגרש מוצע למכירה. בצמוד למגרש נמצא מרכז גמילה מסמים ומולו גן ילדים. בצד המגרש שוכן בית של אישה זקנה, שגם הוא צפוי להריסה. הכביש שבור והרחוב מלא אשפה. נוף סהרורי.

אסמהאן - אישה בשנות ה-30 לחייה, עטוית גלבייה וכיסוי ראש - לא ששה לדבר אתי. היא העמידה פנים שהיא ממהרת. "לעתים קרובות יש פה סיורים. מביאים הרבה יהודים, רובם מתנחלים. בכל פעם שהם מגיעים, התושבים הולכים 'להפריע' להם וזה תמיד נגמר עם משטרה וכוחות יס"מ", היא אומרת בזעם. כעת היא כבר לא נראתה ממהרת.

"אמרו לי שלדור השלישי של ערביי יפו לא יהיה לאן ללכת ואיפה לגור. קניתי בית משלי, כדי שלילדים שלי יהיה בית. הסתבכנו בחובות, אבל זה שווה את זה".


שכונת עג'מי ביפו. "Adzjami 098" צילום: אורי. מתפרסם לפי רישיון CC BY-SA 3.0 דרך ויקישיתוף 

***

על מועדי הסיורים של משרדי הנדל"ן למדים תושבי יפו מהאתר יאפא 48. מחמוד עביד, העורך הראשי, פתח את האתר לפני כחמש שנים וחצי במימון הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית. "מטרת האתר להילחם בייהוד יפו, בטרנספר שעושים פה", הוא אומר.

למה טרנספר?

"משפחות נאלצות לעזוב את הבתים. חלק עוברות לג'לג'וליה, לטייבה. יש אפילו כאלה שעוברות לטול-כרם, שכם וקלקיליה. שם יותר זול. כשמשפחה לא יכולה להמשיך לגור בדירה של עמידר, היא עוברת לדירה שכורה, שכר הדירה ביפו יקר מאוד, אז מחפשים אלטרנטיבות. מה קרוב ליפו וזול? הגדה".

מה הפתרון?

"אינתיפאדה שלישית. רק אם ישרפו צמיגים ובתים בעג'מי, המחירים ירדו והיהודים מצרפת לא ירצו לקנות פה בתים. רק אם יהיה פה בלגן של ממש, המצב יוכל להשתפר. בשבילנו זו מלחמת קיום. אם יהיה פה בלגן, ייפסקו המאמצים להפוך את יפו לחלק אינטגרלי מתל אביב. באתר אני מפרסם את תאריכי הסיורים מראש, כדי שהתושבים יפריעו לקיומם. התקווה היא שבסופו של דבר אנשי עסקים ערבים יקנו את הנכסים".

בעוד עביד משוכנע שעידוד התושבים המקומיים לצאת ולהתנגד לכל סיור היא דרך להעלאת המודעות למתרחש ביפו, במשרד הנדל"ן משתמשים בדיוק בזה כאטרקציה יפואית, כאילו מדובר בחלק פראי וקסום מאווירת האיזור.

"אנחנו חצי עיתונאים", אומר נציג מהמשרד בטלפון, כשהוא נשאל על הטקסט המוזר שנשלח ללקוחות, "צריך להראות לאנשים מה קורה שם באמת, אנחנו לא מסתירים, וזה בעברית, כך שמופנה בעיקר ללקוחות הישראלים. יפו היא יפו, את יודעת. זה מה שיפה בה".

***

תגובת חברת עמידר:

"ראשית, על מנת לקבל את רשימת הממתינים לדיור ציבורי ביפו, יש לפנות למשרד הבינוי שמנהל רשימה זו.

"מעבר לכך, רוב רובם של נכסי הדיור הציבורי באזור יפו מנוהלים כיום על ידי חברת חלמיש אי לכך בכל שאלה בנושא יש לפנות אליהם.

"חברת עמידר, בנוסף לפעילותה בתחום הדיור הציבורי, מנהלת את נכסי הפיתוח השייכים למנהל מקרקעי ישראל. דירות אלו אינן קשורות למלאי הדיור הציבורי ומי שפלש לנכסי רשות הפיתוח, מבצע עבירה על החוק ועל החברה לבדוק כל מקרה לגופו ולפעול על החוק הקיים.

"כיום קיימים שלושה מכרזים לנכסי רשות הפיתוח אותם מנהלת החברה, בכל הנכסים לא מתגוררים והם עומדים ריקים".

תגובות

|
cool good eh love2 cute confused notgood numb disgusting fail

Send this to a friend