הולכי רגל ורוכבים מסרבים להיות אויבים

אז למה משסים אותם אלה באלה? למי באמת שייכת המדרכה? ומתי ילמדו הרוכבים החשמליים איפה נמצא הברקס?

במציאות שבה כולם נלחמים בכולם בכל רגע, הצליחו לאחרונה עיריית תל אביב והמשטרה לייסד חזית חדשה בין שתיים מהקבוצות השקטות והפחות אלימות שניתן לדמיין: הולכי הרגל ברחובות העיר, ורוכבי האופניים. העירייה ומשטרת ישראל חברו להן למבצע הסברה ואכיפה שכלל שלטי חוצות וסרטון אינטרנט שיוצאים נגד שתי תופעות: רכיבת אופניים שלא בשבילי אופניים מסומנים, ורכיבה מסוכנת של רוכבי אופניים חשמליים.

"שימו לב: בקרוב תחל משטרת ישראל באכיפה", נאמר בסרטון של הקמפיין. "הקנס בגין נסיעה על המדרכה - 250 שקלים. בנוסף, ייאכפו שימוש בטלפון נייד, הפרעה להולכי רגל במעבר חצייה ורכיבה מתחת לגיל 16". הקמפיין לווה בסימון מדרכות בכיתובים באדום-לוהט, "קנס 250 ₪, אופניים – על שבילי האופניים!"

זו לא הפעם הראשונה שעיריית תל אביב מחליטה להתערב במערכת היחסים העדינה שעל המדרכה, בעדינות של דב גריזלי רעב. ב-2010 יצאה העירייה בקמפיין רחב תחת הכותרת "יש דברים שלא מתערבבים – שבילי האופניים הם לרוכבים בלבד", שהתריע בפני הולכי הרגל להדיר רגליהם מהשבילים. עבור רבים מהתושבים, הקמפיין סימן את ההולכים כאשמים בהתנגשויות שמתרחשות בחוצות העיר בין רוכבים והולכים. הפעם היא החליפה צד.

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים השיקה גם היא החודש סרטון מאיים במיוחד– "מחזירים את המדרכה להולכי הרגל", בו נראים הולכי רגל תמימים בורחים באימה מכדור באולינג בגודל מפלצתי שמאיים לרמוס אותם, כשלבסוף מגלה הצופה שכדור הבאולינג הוא רק דימוי לאופניים חשמליים והסכנה שהם מהווים.

כל הקמפיינים הללו מתעלמים מעובדה בסיסית וברורה לכל: אין תשתיות מסודרות שמאפשרות להולכי רגל ורוכבי אופניים, רגילים וחשמליים, להתנהל יחדיו במרחב בלי לדרוס אלה את אלה, תרתי משמע. אין מספיק שבילי אופניים רציפים ברחבי תל אביב שמאפשרים נסיעה חלקה ונטולת מהמורות עבור מי שמבקש לפדל את דרכו מנקודה אחת לשנייה, והשבילים שכן נסללו – ממוקמים על המדרכות, שם הולכי הרגל נדחקים הצידה ונמצאים בסכנה מתמדת להידרס על ידי רוכב אופניים כשהם יורדים מהאוטובוס.

האזרח הממוצע אינו מכיר את החוקים הנוגעים לאופניים רגילים וחשמליים ומקומם החוקי בנתיבי התחבורה, הוא משוכנע שעליהם להיות במקום שבו הוא לא נמצא, ולכן הוא נוטה לצרוח עליהם "רד לכביש!" או "עלה למדרכה!". לפי תקנות התעבורה, תשכ"א-1961, הנוגעות לרוכבי האופניים (ניתן לקרוא את תמצית התקנות באתר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים), מתברר שהרכיבה על המדרכה היא אסורה, ושהמקום החוקי לרכיבה על אופניים הוא על הכביש, הכי קרוב שאפשר לשפה הימנית של הכביש (גם בנתיבי תחבורה ציבורית); דווקא בסעיף חדש שנוגע לאופניים חשמליים, מתברר שמותר לרוכבי אופניים חשמליים לנסוע על שבילי אופניים. אז לאופניים רגילים אסור, ולחשמליים מותר? כנראה שלא, אבל החוק לא לגמרי ברור בעניין. עם זאת, אחד מסעיפי החוק הברורים במיוחד, אומר שלשוטר שמצא אופניים שרוכבים עליהם תוך הפרת החוק, רשאי להוציא את האוויר ואת השסתומים כדי למנוע המשך רכיבה עליהם.

חוסר הבהירות בנוגע לחוקי האופניים החשמליים ובני דודם (קורקינט חשמלי, סקייטבורד, סגוואי ומקל מכשפה חשמלי, או מה שעוד ימציאו), בתוספת כמה תאונות, הספיקו להוציא לרחובות הורים זועמים, וכמובן להוסיף ללחץ הבלתי אפשרי על הכבישים המוליכים למטרופולין ובתוכה, בעיקר מאז פרוץ העבודות על הרכבת הקלה. על הכבישים האלה נאבקים יותר מדי רכבים עם כמות אדירה של אופנועים וטוסטוסים חסרי מעצורים ועם, כן, אותם רוכבי האופניים, שחלקם רואים בכביש את מקומם.

מהו מקומם האמיתי של רוכבי האופניים?

למי מותר לנוע על המדרכות?

כמה קילומטר שבילי אופניים יש בתל אביב?

מהי הדרך הכי טובה עבור מי שחי ועובד בעיר גם להתנייד וגם לחזור הביתה בשלום?

האם בערים אחרות בישראל המציאות פשוטה יותר?

ומתי ילמדו הרוכבים החשמליים איפה הברקס שלהם?

על שאלות אלה ואחרות באנו לענות כאן: סקרנו את החקיקה, את המציאות בשטח, ונתנו תשובות לתהיות המכרסמות בלב וברגל. בדקנו איך עושים סדר בכל כך הרבה תנועה וכלים על שטח קטן כל כך, והאם יש יישובים בארץ שהצליחו למצוא פתרונות יצירתיים יותר מאלה של עיריית תל אביב. בעזרתכם, ננסה למפות את שבילי האופניים של ישראל, הצועדת - או יותר נכון מקרטעת, כמעט נדרסת - לקראת הפיכתה להולנד של המזה"ת.

אנחנו מאמינות שהדרך לשלום היא הכרת האחר. לכן, בחודשים הבאים נציג לפניכם הולכי רגל ורוכבים, כשהם משיבים לשאלון פשוט. בתקופה הקרובה תוזמנו גם אתם לענות על השאלונים שלנו ולהצטרף אליהם. בסוף נכיר אחד את השנייה כל כך טוב, שכשנגיע לחור השחור שבלב באבן גבירול, בנקודה שבה שביל האופניים הופך למדרכה צרה שהולכי רגל נאלצים להסתדר בה בטור, ורכב שעוצר לידה חוטף דו"ח מהיר ממכת ברק, יעמדו אזרחים מחייכים ויגידו זו לזה, "לא לא, אתה קודם". זה לא גר זאב עם כבש ולא שלום עולמי. זה פשוט: הולכי רגל ורוכבים מסרבים להיות אויבים!

צילומים: יובל אצילי

אין לנו דרך אחרת - הולכי רגל ורוכבי אופניים עונים על שאלון 'המקום':

תכנון, תכנון, תכנון - מומחי תחבורה יודעים בדיוק מה חסר כרגע בעיר:

השכנים החדשים בשכונה - האופניים החשמליים עומדים בלב המחלוקת:

אמנות השוטטות - כדי לחקור את העיר, צריך להתחיל ללכת:

ועכשיו תורכם! ספרו לנו על אמצעי התחבורה האהוב עליכם ומה קרה בדרך:

תגובות

|

Send this to a friend