חשיפה: ניר חפץ כמעט והשתלט על מהדורת חדשות יומית ב-2013

פרסום ראשון: מהדורת החדשות בטלוויזיה אמורה הייתה להיות משודרת מאולפני "וואלה!" בתל אביב. חפץ הבטיח כי ישיג את המימון הדרוש משום שיש לו קשרים עם yes וקשרים עם ראש הממשלה 

ניר חפץ ובנימין נתניהו

מיזם לניהול מהדורת חדשות יומית בטלוויזיה. חפץ ונתניהו צילום: חיים צח, לע"מ

ניר חפץ, איש סודו ויועצו לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, העצור כעת בחשד ללקיחת שוחד מטייקון התקשורת שאול אלוביץ' ובעבירות נוספות, כמעט והשיג ב-2013 דריסת רגל משמעותית בחדשות הטלוויזיה בישראל. חפץ, כפי שמתפרסם כאן לראשונה, חתם לפני חמש שנים הסכם עם ועד העובדים של החדשות המקומיות – שעמדו אז בסכנת סגירה - לפיו יפיק ביחד עם שלום אסייג, הבדרן שהיה אז גם בעליה של חברת הפקות, את החדשות המקומיות בישראל. ההסכם לווה בהבטחת חפץ כי כי ישיג לצורך כך שיתוף פעולה מצד חברת הלוויין yes מחד ותמיכה של הממשלה מאידך. עובדי החדשות, שחתמו על ההסכם, הביעו חשש שימצאו את עצמם עובדים "בערוץ של ראש הממשלה".

הסיפור הזה, שלא יצא בסופו של דבר לפועל, אירע בדיוק בתקופה שבה, כפי שדיווח השבוע נתי טוקר בדה-מרקר, נעשה ניסיון לכאורה של נתניהו ואלוביץ' להרחיב את שיתוף הפעולה לכאורה ביניהם לערוץ טלוויזיה. חברת yes שבשליטת שאול אלוביץ' ביקשה ללא הרף לקבל אישור להעלאת ערוץ חדשות שבבעלותה. מי שהיה אמור להפיק את ערוץ החדשות הזה היה האתר וואלה!, באמצעות האולפן שבבעלותו.

"ישועה (מנכ"ל וואלה! אילן ישועה – ש"ש) היה מסתובב במערכת ואומר לכולם שאו־טו־טו מאשרים לנו להעלות ערוץ טלוויזיה", סיפר לטוקר מקור במערכת. "זו היתה תוכנית כמעט מוצהרת - היערכות לקראת ערוץ החדשות". החוק הקיים אוסר על בעלויות צולבות, מגביל את בעלי פלטפורמות התוכן ואוסר עליהן להקים ערוצי חדשות בבעלותן. אלא שחברת הכבלים HOT, ובעיקר חברת הלוויין yes, לחצו על הרגולטורים לאפשר להן להקים ערוץ כזה — ושר התקשורת לשעבר החליט להיעתר להן. השר גלעד ארדן הצהיר כבר ב–2013, חודשים ספורים לאחר מינויו לשר התקשורת, כי בכוונתו לאשר ל–HOT ול–yes להקים ערוצי חדשות.

בשנת 2013 היו רק ארבעה גופי תקשורת שהחזיקו בהיתר רגולטורי לשדר מהדורת חדשות יומית בטלוויזיה: רשות השידור, חדשות ערוץ 2, חדשות 10 והחדשות המקומיות. לחדשות המקומיות היה רישיון, אבל לא הייתה פלטפורמה לשידור. לניר חפץ הייתה יכולת ליצור פלטפורמה לשידור – אבל ללא הרישיון הנכסף. חפץ ניסה לקבל את החדשות המקומיות לידיו, תמורת השגת מימון ובהבטחה שלא יתערב בתכנים. הפלטפורמה שנבחרה היתה האולפן של וואלה!, גוף תקשורת שבאותה תקופה על פי החשד היה נתניהו שקוע עמוק בהתערבות בתכניו תמורת עזרה לעסקיו של הבעלים.

 כך תזרוק עשרות עובדים בשישה שלבים - מותן של החדשות המקומיות

 כשיו"ר ועדת הכלכלה, מנכ"ל yes ומנכ"ל HOT סוגרים דיל על גב עובדי החדשות המקומיות

"לעשות עסקים עם השטן"

החדשות המקומיות עמדו בפני סגירה בשנת 2013, לאחר שפג תוקף הוראת שעה שאפשרה להן לפעול. עד לאותה שנה אולצו חברות הכבלים והלוויןHOT  ו-YES להעביר תגמולים למועצת הכבלים והלוויין כדי לעמוד בזיכיון, אלא שאז נכנס חוק חדש לתוקף, החברות הועברו למודל של פעילות ברישיון ולא בזיכיון, והדבר פטר אותן מההתחייבות להעביר תגמולים לצורך הפעלת החדשות המקומיות.

בשלוש השנים שקדמו לכך הפיקה את החדשות המקומיות חברת "קודה" של רם לנדס שנהנתה ממימון בסכום של 25 מיליון שקלים בשנה (68 מיליון שקלים לאורך התקופה כולה) שאותם קיבלה ממועצת הכבלים והלווין. בשנת 2013, בעקבות השינויים בחקיקה והיעדר תשלום ממועצת הכבלים והלווין תמורת ההפקה, קודם של לנדס כבר לא הייתה מעוניינת להמשיך בכך. בחדשות המקומיות הועסקו באותה עת כ-100 עובדים, שעמדו למצוא את עצמם בלי מקום עבודה. הם התאגדו והחלו בקמפיין תקשורתי מחד ובניסיון למצוא פתרון שיאפשר להמשיך ולהפעיל את החדשות המקומיות מאידך.

במסגרת המאמצים הקימו העובדים קואופרטיב, במטרה להיות בעצמם חברת ההפקה שתעבוד מול מועצת הכבלים והלוויין. שלושה שבועות לאחר מכן הגיעה אל חיים הר-זהב, אז יו"ר ועד העובדים של המקומות (והיום עורך במקום הכי חם בגיהנום), שיחת טלפון מפתיעה.

"באוקטובר 2013 קיבלתי טלפון מחבר שאינו עיתונאי ועקב אחרי המאבק", מספר הר-זהב. "הוא אמר לי 'שמע, יכול להיות שיש לי פתרון בשבילך' והזמין אותי לפגישה בגאגא הפקות. הגעתי לפגישה וגיליתי שמלבד שלום אסייג נוכח בה גם ניר חפץ. חפץ היה מי שדיבר רוב הפגישה. הוא אמר שלאסייג יש חברת הפקות בטלויזיה והם רוצים להקים מיזם שבו הם יפיקו את החדשות המקומיות וישלמו את שכר העובדים ואת כל מה שצריך כשהם יקבלו את רוב הרווחים שיוותרו. הם גם אמרו שהשידורים יהיו מוואלה! שבונים אולפן בתל אביב.

"אנחנו הסברנו להם שיש לנו קשיים מול HOT ומול yes שלא הסכימו להעמיד מימון לחדשות המקומיות וגם מול האוצר שסירב גם הוא להעביר כסף לטובת העניין. בשלב הזה חפץ אמר לנו שהוא ידאג ש-yes תמשיך להעביר כסף והסביר שהוא ביחסים טובים איתם ושאנחנו נדאג רק ל-HOT. הוא גם אמר לנו שיש לו מהלכים אצל ראש הממשלה והוא יכול לקדם גם שם את האינטרסים שלנו".

מסמך ההבנות בין העובדים לחפץ

מסמך ההבנות בין העובדים לניר חפץ: חתימתו היא השנייה בטור הימני

חפץ פעל מטעם חברה שהקים אז "מיזם תקשורת בע"מ". בסעיף 6 בהסכם מתחייבת החברה "לתת עצמאות מערכתית תוכנית ועיתונאית מוחלטת לקואופרטיב ולא להתערב בשום צורה בהחלטות ובשיקולים עיתונאיים, בדיוק כמו ההפרדה שנעשית בין המערכת העיתונאית לבין האדמיניסטרציה המסחרית בגופי תקשורת כגון ידיעות אחרונות, הארץ, ערוץ 10 וערוץ 2". במייל לעובדים מאותם ימים מעלה הר-זהב את ההתלבטויות שליוו את הוועד, הוא כותב "זה מריח מושחת" ומודה של"חומות סיניות" של אי התערבות, כמו זו שהובטחה לו, יש נטייה להיסדק במהירות.

איך בכלל עברה לכם מחשבה לשתף פעולה עם חפץ אחרי שראיתם את החורבות שהותיר אחריו בעיתון מעריב, את ההתערבות הבוטה שלו בתוכן בעיתון, ואת פעילותו במגזר העסקי בין היתר כיועץ של הטייקון נוחי דנקנר שכבר היה חשוד בעצמו בפלילים באותה עת?

"היה ברור לנו שזה לעשות עסקים עם השטן, אבל צריך להבין שבצד השני היו 100 עובדים עם משפחות שזה היה אמור להציל אותם. בהסכם שחתמנו עליו הכללנו סעיף מאוד ברור שלפיו לחברת ההפקות אסור להתערב בשום צורה ואופן בתוכן המשודר. יכלנו לעשות הסכם דומה עם חברות הפקה אחרות אבל ידענו שיש לזה את הסיכוי הגבוה ביותר כשחפץ יהיה מעורב – בגלל הקשרים הענפים שלו".

ולמרות הקשרים הענפים המיזם לא יצא לפועל.

"אם הרצל עוזר מנכ"ל HOT היה מסכים לתת מימון זה היה יוצא לפועל. לפני שחפץ נכנס לתמונה לא היה לנו שום קשר למשרד ראש הממשלה, וכשהוא נכנס דברים פתאום זזו. נכון שמשרד האוצר עדיין לא הסכים לממן את זה אבל חפץ היה מעדכן אותי לגבי הליכי חקיקה, מי תומך ומי לא, והוא כן הצליח לטפל בהתנגדויות של חלק ממשרדי הממשלה. בסופו של דבר עוזר לא הסכים, וב-31 בדצמבר החדשות הפסיקו לעבוד וכל העובדים פוטרו. חודשיים מאוחר יותר הוחלט להמשיך להפיק שתי מהדורות בדרום ובצפון, yes עשתה זאת דרך וואלה! והפיקה את מהדורת החדשות של הדרום, עד שגם זה נגמר".

שלום אסייג מסר בתגובה: "ניר ישב אצלי במשרד כמה חודשים בשכירות משנה, הוא ניהל פה מיליון פגישות שלא קשורות אליי ולא עניינו אותי. לגבי החדשות המקומיות חפץ אמר לי שעומדים לסגור את החדשות אז והיה מאבק גדול ושאל אותי אם יש אפשרות להקים עם הכתבים גוף שיפיק את החדשות. לא יצא מזה שום דבר, אני חייב להגיד לך שזה היה נראה לי גדול עלי כל הסיפור הזה. אני לא בית הפקה בסדר גודל כזה של להקים משרדים בארץ ולנהל חברת חדשות. המשכתי בדרכי והם בדרכם. לא זכור לי דיבור על וואלה! ועל אולפן שם. לחפץ היו הרבה קשרים, הוא היה יועץ תקשורת פרטי אז וכל הזמן עלו לנו רעיונות למיזמים עסקיים אבל האמת שבסופו של דבר לא יצא איתו כלום ושום דבר".

חפץ אמנם היה מאוד מקורב לנתניהו באותה תקופה, לאחר ששימש ראש מערך ההסברה שלו ב-2010, אבל לא עבד ככל הידוע באופן רשמי עם ראש הממשלה או רעייתו, וחזר לעבוד עמם רק חודשים מעטים לאחר מכן, בתחילת 2014. במקביל לעבודה עם בני הזוג המשיך לנסות ולפתח את פעילותו העסקית שהחלה אז, בין היתר גם עם אסייג שבמשרדו ישב תקופה מסוימת.

אדם שהכיר באותה תקופה את אסייג סיפר כי ההיכרות בינו ובין חפץ החלה כשנפגשו בארוע מכירות עסקי של רוני מאנה, שהיה בעברו מקורב בעצמו לבני הזוג בנימין ושרה נתניהו. בעקבות ההיכרות שלהם בארוע החלו לנסות לשלוח ידם בכל מיני מיזמים. בין היתר התעניינו אסייג וחפץ בהשקעה בחוות כלובים דגים במפרץ חיפה, כפי שחשפה כתבה של שוקי שדה בדה מרקר בנובמבר 2014, בתוך קבוצה שכללה גם שלום שמחון, שר התמ"ת החקלאות ואיכות הסביבה לשעבר, ואת שרון קדמי, מנכ"ל משרד של שמחון בעבר שהפך לשותפו העסקי.

תגובת עורכי דינו של ניר חפץ תפורסם כשתתקבל.

תגובות

|
X
X

Send this to a friend

[hamakom_ads banner_name='Hamakom_Mobileweb_Banner_Stiki' dimensions='320,50' meta=false mobile=true]