ולדון קיז (1914-1955)
בין ממשלות
שחט את העשיר, עובד קבלן,
והשלך לכיכר את גופו המפוטם.
ענה את המנהיג. את השר התחמן
תלה מחוץ למשרד, על החומה
שם מטפסת גפן נעימה,
ושלח את בניך לעוד מלחמה.
רסס את ההמון הזועם ביריות,
עשיר ושֹר רקוב, מנהיג אטוּם.
מכור להם כזבים, עוד כמה הבטחות,
הלל את הפצועים, הטל מום
במתנגד האחרון. הרעֵל אוויר ואדמה,
אחר כך צְווח: שלום ומשילוּת ומלחמה.
השקף בבהלה, אזרח יקר,
קבוּר תחת מדליות ממלחמות עבר.
אחר כך תן אמון ושרֵת ולך אל מותך
והתנחם בַּדגלים המונפים ביד רמה.
זהו העולם המוענק לך
כשמתחילות לנשב שוב רוחות מלחמה.
הסתתר בחושך לבדך, סרבן,
שאל את הנו"ן-טי"ת סיבת חייך וקִצם
או טמוֹן בבוץ את פרצופך הנדהם.
רד אל תהום איומה ממלחמה
והימלט מכל הקרב וּבא
וידיו מגואלות בדם.
תורגם לעברית על ידי טל ניצן
