חמישה ימים לפני שנרצחה, סרגה סילבנה צגאיי כובעים למאבק נגד אלימות

"אנחנו מכירות הרבה זמן, ילדה מקסימה, בת 12, שהכירה אותנו דרך בית הספר ביאליק רוגוזין", מספרת דידי מימון קהן, מנהלת וממייסדות קואופרטיב הסריגה קוצ'ינטה. "שתיים מהאמהות הסודניות עשו סדנה של סריגה, והיא מאד רצתה להגיע. בדרך כלל זה לא בשביל ילדים, אבל היא הייתה מגיעה, לבד. היינו שואלים אותה מה היא עושה פה, היא אמרה שהיא אוהבת לסרוג ואם אפשר להצטרף.
"אנשים אהבו אותה, אהבו אותה מאד. היא היתה יושבת וסורגת. ילדה מתוקתקת, רואים שהיא מטופלת בבית, לא מוזנחת, באה עם החוטים והמסרגה שלה. ילדה שקטה, עצמאית, יצירתית, חמודה ממש".

סילבנה היא שסרגה על המכונה 55 כובעים, שהפכו לסמל של שיתוף הפעולה בין נשים ישראליות לנשים מבקשות מקלט בכל הנוגע לאלימות כלפיהן, ולעמידה האיתנה מולה.

"אנחנו שבורים מהסיפור הזה, אני לא מאמינה. היום דיברתי עם אחת מהמתנדבות שלנו שאמרה לי שביום רביעי, כשסרגנו את הכובעים, היא הייתה אצלנו – אני לא זוכרת מה היא סרגה אבל הן קבעו שהיא הולכת להראות לה איך לעשות צעיפים, כדי שהיא תוכל למכור את זה. היא אמרה לי שהיא הביאה לה צמר, כדי לשבת איתה היום וללמד אותה.
כששמענו לא האמנו שזו היא. הנזירה עזיזה קידנה, שהיא המנכ"לית של קוצ'ינטה והיא כמו האם הרוחנית של הנשים האריתראיות, היא אמרה שאנחנו עושות את זה בשביל האמהות, והבנות שאיבדו את חייהן בשביל אלימות, ויום אחרי זה זה קרה".

סילבנה מצלמת סלפי | צילום: מרים אלסטר Miriam Alster

[mc4wp_form id="1006521"]