שוטרים דרשו מגלריה להוריד עבודה שהציגה שני גברים מתנשקים

הערב הגיעו שני שוטרים לגלריה בדרום ת"א ודרשו להסיר עבודה עם מסרים להט"ביים. לטענת בעלי הגלריה, השוטרים איימו שאם העבודה לא תוסר, ייפתחו תיק נגדה. הסיבה: "פגיעה ברשות הציבור והטרדה מינית". משטרת ישראל: הגענו בעקבות תלונה של אזרח, לא דובר על צו סגירה

לפני כשעתיים הגיעו שוטרים לגלריה אינדי ברחוב צ'לנוב בתל אביב ודרשו לסגור עבודה בחלון הגלריה, שהציגה שני גברים מתנשקים, וכן להוריד עבודה שהוצגה על הקיר הפנימי - של יד בתוך מכנסיים. לטענת עמרי שפירא, אוצר התערוכה, השוטרים איימו על הנוכחים כי אם הדבר לא יבוצע ייפתח תיק נגד הגלריה והמשטרה תפעל כדי לסגור אותה. לטענת שפירא, השוטרים הסבירו לו כי הגיעו בעקבות תלונה שהתקבלה במשטרה, וכי מדובר ב"פגיעה ברשות הציבור והטרדה מינית".

מדובר בעבודת וידאו של האמן עידן ביטון, בשם First Kiss. היא מציגה שני גברים מתנשקים על רקע לבן במשך 86 דקות. האוצר שפירא: "זו תערוכה שפנתה לאמנים מהקשת הלהטב"קית בבקשה להגיב לביטוי פוסט פרייד - מה קורה בעולם אחרי שוויון הזכויות? בתערוכה יש כמה וכמה עבודות. אחת מהן היא עבודת וידאו מ-2013, שהוצגה בהרבה מקומות בעולם ויש לה למעלה משני מליון צפיות ביוטיוב. מדובר בשני גברים מתנשקים מהכתפיים ומעלה".

האם ההצבה שלה בחלון הראווה מכוונת?

"זה חלק מהמרחב המוזיאלי, זה חלון הראווה של הגלריה, והתערוכה גם מתעסקת בפוסט פרייד - עולם שבו אנחנו, גייז, יכולים להתנשק ברחוב. העבודה השניה, של יעל מאירי, יד בתוך מכנס, נראית מבחוץ, אבל אין בה משהו פרובוקטיבי. העבודות לא פרובוקטיביות: אין איברי מין, אין משהו שהוא בבחינת פגיעה במישהו. השוטר אמר שזו הטרדה מינית של אנשים שהולכים ברחוב ורואים את זה".

First Kiss | יצירה מאת עידן ביטון

שפירא עצמו לא היה במקום כשהגיעו השוטרים, ואחת מעובדות הגלריה נאלצה לסגור את התריס של המקום. הוא הרים אותו ופתח את המקום מחדש כשהגיע. "הם לא השאירו דו"ח", הוא מתאר, "רק אמרו לאחת מחברות הגלריה שהתקבלה פניה ושהיא מתבקשת לסגור את העבודה ולהוריד את העבודה של יעל מהקיר. הם אמרו שאם היא לא תעשה את זה, הוא יצלם את המקום ויגישו תלונה ויסגרו את הגלריה. היא שאלה אותו על סמך מה, והוא אמר שזו הטרדה מינית: 'את לא היית רוצה לעבור פה ברחוב ולהתקל בדברים כאלה'.

"אני רוצה לחשוב שזה שיקול דעת לקוי של שוטר בשטח, כי במקרה הרע מדובר בהומופוביה מוחצנת. ברור שאם זה היה בחור ובחורה מתנשקים, אז אף אחד לא היה מצייץ על הדבר הזה. אין סיבה שזה לא יהיה מוצג, אין פה פגיעה ברגשות של אנשים. זה רק שני גברים מתנשקים, אהבה! תנו לנו לחיות בשקט, כשווים. הגלריה ממשיכה לפעול כרגיל, לתערוכה יש רק עוד יומיים של הצגה - ואנחנו נמשיך. אם אנשים שואלים למה צריך מצעדי גאווה, קיבלנו את התשובה".

"אני לא רואה שום סיבה בעולם לא להציג את זה, חוץ מזה שהומופובים מתקשים להצטרף למאה ה-21", אומרת יעל מאירי, יוצרת העבודה השניה, על דרישת משטרת ישראל להוריד את העבודה שלה בגלריה אינדי בתל אביב.

העבודה זית קימ | צילום: יעל מאירי

"אני יכולה להבין למה העבודה שלי מטרידה, כי אפשר לקרוא אותה כסוג של אוננות בציבור או תיעוד של אוננות בציבור, ואני כפמיניסטית מבינה איך זה יכול לאיים או להיות טריגרי - אבל צילום של שני גברים מתנשקים?".

לגבי העבודה שלה מסבירה מאירי: "העבודות שלי תמיד בצימוד, והעבודה "קימ" מוצגת בצימוד לצילום "זית", יש כאן משחק בין "זית" ל"זין". היא מציגה שתיל של זית, שהיה בעציץ וצילמתי על רקע ניטרלי. יש לו אדמה אבל הוא מנותק מהאדמה. הזית הוא סימון של זהות ושל טריטוריה, ויש את הבית, שהוא סמל פוליטי עקור, משהו בפעולת העקירה שלו וביד במכנסיים, ובהצמדה שלהם, כל אחד מהם מטעין את השני באופן פוליטי מורכב. העבודות ביד מייצרות מרחב של ניתוק, וניתוק מהגוף. הראייה שאני מביאה לתוך זה היא יותר מגדרית והשיח יותר מורכב".

ממשטרת ישראל נמסר: "בעקבות דיווח שהתקבל במוקד 100 של המשטרה מאזרח שמסר כי בגלריה מוצגים על גבי מסך טלוויזיה הפונה לכיוון הרחוב, סרטונים ופוסטר בעלי תכנים מיניים כך שקטינים העוברים ברחוב נחשפים לתכנים אלו וביקש שיגיע שוטר על מנת לטפל במסך הפונה לרחוב ציבורי, הגיע שוטר ופקחית עירייה למקום, הבחינו בסרטונים המוצגים ובתמונת הפוסטר בה מוצג גבר הלבוש בתחתונים וטומן את ידיו בתחתוניו על איבר מינו. השוטר הסביר לעובדת הגלריה כי הם הגיעו בעקבות דיווח של אזרח.

נדגיש כי מעולם לא השתמשו השוטרים במילים צו סגירה וכל אימרה שכזו הרי שנועדה לסלף את המציאות.

בסיום האירוע ביקשה העובדת מהשוטר לסייע לה בהורדת הוילון על חלון הראווה כדי שיסתיר את המסך וכך עשה.

תגובת המשטרה: משטרת ישראל פועלת לאכיפת החוק באופן שוויוני, ללא קשר לזהות מינית, השתייכות מגזרית או מגדרית, תוך מתן קשב רב לצרכים הייחודיים לכלל המגזרים והקהילות המרכיבים את החברה הישראלית.

תגובות

|
X
X

Send this to a friend