בפעולה לילית ברחבי הארץ נתלו עשרות מודעות אבל לנשים שנרצחו

קבוצות נשים בכל רחבי הארץ תלו במהלך הלילה מודעות אבל עם שמותיהן של הנשים שנרצחו במהלך שנת 2018. במודעות נכתב "ההלוויה תתקיים בכל יום עד שמדינת ישראל תיקח אחריות ותעצור את האלימות כלפי נשים". המוחות תלו אלפי מודעות ברחבי תל אביב וירושלים – בכנסת, בבית המשפט העליון ובכיכר פריז הסמוכה למעון ראש הממשלה; ליד ביתו של השר גלעד ארדן בסביון וביתו של מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך בגבעת שמואל, וכן בקיסריה, באר שבע, פרדס חנה ורחובות.

בשבוע שעבר נרצחו ואנגוץ וואסה ועליזה שפק בידי בני זוגן, ובכך עלה מספר הנשים שנרצחו עד כה השנה לעשרים. הן מצטרפות לרשימה של יותר מ-150 נשים שנרצחו בעשור האחרון בידי גבר בחייהן – בן זוג, גרוש, בן, אב, אח. יותר משליש מהרוצחים היו מוכרים לרשויות כאלימים. חמישים נשים לפחות ניתן היה להציל, לו רק היו מקשיבים להן.

בחרנו לתלות מודעות אבל לזכר הנרצחות בפריסה ארצית על מנת להזכיר לנבחרי הציבור כמה חיי אדם נגדעו בגלל ההפקרות ועל מנת להנכיח את גודל האובדן והכאב בקרב הציבור הרחב. מוסדות המדינה נכשלים בהגנה עלינו: עיכובי אכיפה מצד המשטרה, אשר לא מתייחסת ברצינות הראויה לתלונות על בני זוג אלימים, ולא מספקת הגנה למתלוננות טרם הירצחן; הפרקליטות שסוגרת תיקים על אלימות כלפי נשים, משחררת לרחובות גברים אלימים ומפילה את האחריות להתגונן על הקורבן; למרות שכבר הובטח תקצוב לנושא בשנה שעברה, הכסף לא הועבר מעולם, מה שיוצר מחסור חמור במשאבים למקלטים ושיקום נשים; בתי המשפט, שמסתפקים בצווי הרחקה מגוחכים ובלתי ניתנים לאכיפה – כל אלו נושאים באחריות. הדם של עליזה ושל כל הנשים שנרצחו השנה על הידיים שלכם. אתם, השר ארדן, המפכ"ל אלשיך, בעלי תפקידים ששותקים, אתם אלו המאפשרים לזה לקרות שוב ושוב.

למרות יותר מעשרים הפגנות מחאה ודרישה דחופה מהרשויות לנקוט בפעולות כדי להגן על נשים, הממשלה בוחרת להתעלם. אתמול הודיעה הקואליציה כי תתנגד בהצבעה הצפויה להתקיים הבוקר (רביעי) להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת מחדל רצח הנשים על ידי גברים בחייהן בישראל, ובכך לחמוק מאחריות.

הגיע הזמן שכל משרדי הממשלה, כל בעלי ובעלות התפקידים, כל מי שרואים עצמם שליחי ציבור – יתגייסו כדי למגר את הטרור. מדובר בחיי אדם. מדובר בעשרות נשים בסכנה. אנחנו דורשות ומצפות להתגייסות מלאה של כלל נבחרי הציבור כדי להציל אותנו. חיי נשים אינם שווים פחות, חשובים פחות, או מעניינים פחות.

אנחנו דורשות הקמת ועדת חקירה, אנחנו דורשות נטילת אחריות ממסדית מלאה על המחדלים הללו. אנחנו דורשות ליישם את ההמלצות של הוועדה הבין משרדית למאבק באלימות כלפי נשים, ששוכבות במגירה במשרד לביטחון הפנים כבר שנים ומעלות אבק, דורשות את התקציבים בעבור ישומן שהובטחו ולא הועברו מעולם. אנחנו דורשות רפורמה חריפה במשטרה בכל הנוגע לתלונות של נשים בנוגע לאלימות המופעלת כלפיהן – לפני שהן נרצחות.
אנחנו קוראות לממשלה להתעשת ולתמוך בהצעה של יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ח"כ עאידה תומא סלימאן. לא ייתכן שדרישה כל כך בסיסית – לבדוק מה לא עובד ולשנות את זה – תדחה בשל שיקולים קואליציוניים.