ועדת השחרורים החליטה היום על שחרורו המוקדם מהכלא של עבריין המין המורשע, הנשיא ה-8 של מדינת ישראל, משה קצב. על קצב נגזרו שבע שנות מאסר בגין אונס ועבירות מין נוספות שהוא ביצע בשורה של נשים וזאת תוך ניצול יחסי מרות, הטלת אימה ושררה.

עוד בעוד נושא:

• קצב הפסיק להטריד אחרי 8,937 שעות, מגל ושלום – אחרי 96 
• הפרקליטות הצבאית לא למדה מפרשת קצב, בוכריס דווקא כן
• שיחה סודית עם המטריד המיני הבא/ עוזי וייל

העובדה כי קצב מעולם לא הודה במעשים שיוחסו לו וכך גם לא הביע חרטה על אותם מעשי הבלע לא הרשימה את חברי וועדת השחרורים אשר הכריזה היום על פרס לנשיא האנס, שחרור מוקדם.

המשפט הוא לא חזות הכל

וועדת השחרורים נמקה את החלטתה בכך שעל פי הדין הבעת חרטה על ידי האסיר היא אינה תנאי לשחרור המוקדם. ואני שואלת, האם המשפט הוא חזות הכל? האם העובדה שהחוק אכן לא מחייב הבעת חרטה לטובת שחרור מוקדם יכולה לשמש כאיזשהו חיזוק לשחרור מוקדם בנסיבות האלה? המדובר על אדם שכיהן במשרות בכירות, נבחר ציבור, אדם שהגיע לאחת המשרות הרמות ביותר שקיימות במדינת ישראל ולאורך כל הדרך ניצל, רמס והשפיל נשים. אדם שהתייחס לנשים כאובייקט מיני לשעשוע, להנאה, לא ראה בהן אדם כאשר ביצע את מעשיו המבחילים והכל תוך כדי ניצול יחסי כוח ברמות הכי גבוהות שאפשר לחשוב עליהם. האדם הזה, על כל הרע שעשה, חייב להביע חרטה, חייב להכיר במעשיו וחייב לעבור שיקום ארוך מאוד לפני שאתם מחזירים לנו אותו לחברה.

הזכות שלנו לאוטונומיה על גופנו הוא לא משהו שנמצא בסדר העדיפויות שלהם. דימוי: עמוד האירוע "באנו חושך לגרש"

ההגנה על האינטרס הציבורי

וועדת השחרורים דחתה בשבוע את שחרורו בפועל של קצב, כדי לאפשר לפרקליטות לערער על ההחלטה. הפרקליטות פועלת מתוך חובתה להגן על האינטרס הציבורי של החברה, אך אסור לנו לשגות במחשבה שמישהו שם ימהר ויתנדב להגיש ערעור. אנחנו יודעות ומכירות את היחס של מערכות אכיפת החוק לאינטרס הציבורי, רק לפני פחות משנה חווינו מאבק ממושך מול הפרקליטות בבקשה לערער על העונש המגוחך- שישה חודשי עבודות שירות, שנגזר על האנס יניב נחמן שהורשע באונס ומעשה מגונה בכוח. עמדנו, צעקנו, כתבנו ועשינו כל שביכולתנו להזכיר לפרקליטות שאנחנו, אנחנו הנשים זה הציבור. אנחנו 51% מהאוכלוסייה ועל האינטרס שלנו יש להגן כשמגנים על האינטרס הציבורי העלום. החזרת קצב אלינו לחברה כמו לומר לנו בברור שנשים הן לא חלק מהאינטרס הציבורי עליו הפרקליטות מגנה בחירוף נפש.

המסר לציבור

לא ניתן להתעלם מהקונטקס הרחב שההחלטה על שחרור קצב מגיעה. אנחנו נמצאות בימים בהם חבר כנסת מואשם בעבירות מין ועדיין נמצא בכנסת, חבר כנסת אחר שבית המשפט אישר את היותו סרסור בעבר עדיין נמצא בכנסת, קצין בכיר ביצע עברות מין וקיבל עסקת טיעון מהחלומות, שופט שהטריד מינית "נענש" בקנס כספי בלבד והיד עוד נטויה. על הקרקע הזאת בדיוק מתאפשר השחרור המוקדם של קצב, על הקרקע הזאת בדיוק מערכות אכיפת החוק כולן מפקירות נשים, מעבירות מסר לציבור כולו שביטחון אישי, הזכות שלנו לאוטונומיה על גופנו הוא לא משהו שנמצא בסדר העדיפויות שלהם, אנחנו מופקרות.

המסר של הציבור לפרקליטות

בשבוע שעבר יצאנו מאות נשים וגברים לרחובות וחסמנו כבישים. לא הסכמנו לכלוב בו המשטרה אפשרה לנו להביע את הזעם שלנו על ההפקרה שלנו, של האחיות שלנו והבנות שלנו. נראה ששבוע אחרי, המדינה, על מערכותיה השונות, שוב שוכחת את התפקיד שלה. אבל הנה המסר שלנו, השחרור של קצב לא יעבור בשתיקה כי נגמרו הימים בהם אנחנו נחמדות, מסכימות להפגין בכלוב. אנחנו זועמות, אנחנו מופקרות ואנחנו לא שותקות. אנחנו דורשות שהצדק ייעשה והאינטרס הציבורי שלנו יילקח בחשבון, ואתם שלא נחמדים אלינו, אל תצפו שאנחנו נהיה נחמדות אליכם ונגיד שזה גשם כשאתם יורקים לנו בפרצוף.

הצטרפו אלינו להפגנה הערב, בפינת הרחובות קינג ג'ורג' ושדרות בן ציון בתל אביב, בשעה 20:00.

הכותבת היא משפטנית ופעילה פמיניסטית