תקנה AB5 שעברה החודש בבית המחוקקים של מדינת קליפורניה לא נשמעת כתחילתה של ידיעה מסעירה. בטח לא ביחס לכותרות שמנפק נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בכל ציוץ שני. אלא שהתקנה שקידמה הנציגה הדמוקרטית לורנה גונזלס בעידוד מושל המדינה גווין ניוסם, עשויה לחולל שינוי מהותי בשוק העבודה האמריקאי (וממנו לעולם) ולהשפיע על הרגלי הצריכה שלנו.
התקנה מחייבת את החברות אובר וליפט להכיר בספקי השירות כעובדי החברה ולא כקבלנים עצמאיים ומערערת הלכה למעשה את המבנה שעליו הן מושתתות.
על מה אנחנו חושבים כשהשם אובר או ליפט עולה? אולי על שדרוג הדרך להתנייד בערים גדולות בעולם (ולמה לעזאזל השירות לא קיים בארץ). אחדים מאיתנו יחשבו על מסגרת העבודה המהפכנית שבה מועמס הסיכון על הנהגים, כמי שלוקחים על עצמם את הוצאות הדלק, בלאי הרכב והתיקונים ללא שכר מינימום, ביטוח בריאות, פנסיה או ימי מחלה. אחרים יחשבו על הסיפורים המדאיגים בדבר תקיפות מיניות של נוסעות על ידי נהגים עלומים, שהרי החברה בסך הכל מתווכת באמצעות האפליקציה בין בעל הרכב לנוסעים.
אובר וליפט הן רק שתי דוגמאות בולטות ל-Gig economy, "כלכלת חלטורה" בתרגום חופשי ו"כלכלה שיתופית" בנוסח מכובס יותר. לכאורה ביטוי לצורות תעסוקה רבות המוכרות לנו כ"עבודה זמנית" – מעובדי קבלן לפרילנסרים, דרך עובדים עונתיים, עובדי Outsourcing וכלה במיצוי תרומתם של "מתמחים". אלא שכלכלת החלטורה לוקחת את דפוסי העבודה הארעיים הללו צעד אחד קדימה, ומייחסת לפירמה מעמד של פלטפורמה טכנולוגית המעניקה לעובדים את האפשרות להתפרנס בהיקף שנראה להם, לרוב לאחר מחוייבות למספר מינימלי של שעות.
ה-Gig Economy מוצגת לא פעם כבשורה החדשה של שוק העבודה: החירות ללקט עבודה במספר מקומות בזמן, במקום ובהיקף המתאימים לעובדים. גם אם מרחב התמרון הזה נוח לעובדים מסויימים הרי שהשיטה הופכת בהדרגה לסטנדרט מקצועי חדש, גם לעובדים הזקוקים לביטחון תעסוקתי, שכר יציב ולכאלו שאינם יכולים בנקל לוותר על ימי מחלה או זכויות סוציאליות.
עובדי כלכלת החלטורה או עובדי האפליקציה כבר מקיפים תחומי עבודה רבים מלבד תחבורה ציבורית. יש ביניהם נהגי משאיות, טבחים, עובדים בענף הבנייה ושליחים. על פי הערכות, כ-8.5 אחוז מהעובדים בקליפורניה מתפרנסים מכלכלת החלטורה. תחום התחבורה הציבורית לבדו מפרנס בקליפורניה כ-220 אלף נהגים.
קליפורניה חולמת
יוזמת החוק של גונזלס לא צצה כמובן בן לילה. קדמה לה פסיקה של בית המשפט העליון של מדינת קליפורניה באפריל השנה, שקבעה את מבחן "עובד האפליקציה" או מבחן ה-ABC (על שם שלושת הסעיפים בפסיקה).
על פי ההחלטה חובת ההוכחה לכך שלא חלים יחסי עובד מעביד מוטלת על הפירמה, בהתאם לשלושה תנאים: אם העובד משוחרר מניהול והנחיות של מקום העבודה על פי החוזה והלכה למעשה; אם העובד מבצע עבודה החורגת מהעשייה הרגילה שעבורה מעסיקה הפירמה עובדים; ואם העובד עוסק במקצוע או בעסק עצמאי ממוסד בעל אופי זהה לתחום העיסוק של הפירמה.
יוזמת החוק של גונזלס לא צצה בן לילה. קדמה לה פסיקה של בית המשפט העליון של מדינת קליפורניה שקבעה את מבחן "עובד האפליקציה"
מדובר בתנאים מצטברים: רק קיומם של שלושתם מאפשר לחברות להתנער ממחויבותן לעובדים. תקנה AB5 לוקחת את פסיקת בית המשפט צעד אחד קדימה, ומבהירה כי עובד שלא עומד במבחן ה-ABC הוא עובד לכל דבר ועניין ולפיכך הוא חייב לקבל שכר מינימום, ימי מחלה, שעות נוספות, זכאות לדמי אבטלה והטבות נוספות. בנוסף, מעניקה התקנה לראשונה לערים בקליפורניה כמו גם לתובע הכללי את הזכות לתבוע חברות המפרות את החוק.
מה הוביל לעניין העצום בעובדי הקבלן החדשים במדינת קליפורניה? מהיכן פרצה ההתעניינות של המיינסטרים הפוליטי בעובדי צווארון כחול במדינה שמתגאה בעמק הסיליקון?
העניין הוא כמובן בראש ובראשונה כלכלי. על פי הערכות, מאבדת מדינת קליפורניה מדי שנה כשבעה מיליארד דולר בגין עובדים המדווחים כ"קבלני משנה" ולא כעובדים. בנוסף, נתוני העוני בקליפורניה מדירים שינה מן הממשל, ובצדק. קשה אולי להאמין, אך במקום מושבן של תעשיות ההיי-טק והוליווד שיעור העוני עומד על 18.2 אחוז, שני רק לוושינגטון הבירה (18.4 אחוז). זאת כשהממוצע בארצות הברית עומד על 13 אחוז ומחושב ביחס לעלויות מזון, ביגוד, מגורים ועלות שירותים ציבוריים (חשמל, מים ועוד).
קיל ביל 5
על הדאגה מממדי העוני הרחבים מעידה העובדה כי ה-AB5 מחריגה מקצועות חופשיים כרופאים, פסיכולוגים, סוכני ביטוח, עורכי דין, רואי חשבון, מהנדסים וסוכני נדל"ן – מתוך הנחה כי מקצועות אלה מאפשרים לבעל המקצוע להגדיר בעצמו את גובה התשלום מול הלקוח על בסיס הישגיו וכישוריו. בין אם מדובר במצב זמני או לא, כרגע מהווה תקנה AB5 מענה ממסדי לפיאודליות החדשה, בגרסת הטלפון החכם. סמלי משהו בהתחשב בכך שמדובר דווקא במדינה שהזניקה את כלכלת החלטורה לפני כעשור.
חברות האפליקציות מצדן לא מתכוונות מן הסתם לוותר. הן ממשיכות להתעקש על היקום התעסוקתי המקביל שיצרו, שבו אין "עובדים" ו"מעסיקים" אלא "משתמשים" ו"לקוחות".
על פי הערכות, מאבדת מדינת קליפורניה מדי שנה כשבעה מיליארד דולר בגין עובדים המדווחים כ"קבלני משנה" ולא כעובדים
בסמוך להעברת התקנה ניסו ראשי אובר וליפט להעביר גרסה מרוככת יותר, שלפיה לנהגים ישולם שכר מינימום שעתי של 21 דולר בתמורה לשמירת מעמדם של העובדים/משתמשים כ"קבלני משנה". ההצעה נדחתה לחלוטין על ידי בית המחוקקים.
גם לאחר שהחוק עבר הודיעו ראשי אובר וליפט כי אין בכוונתם להגדיר מחדש נהגים כמועסקים. "אנחנו מאמינים כי ההגדרה הראויה לנהגים היא עצמאיים", אמרו. ההערכות הן שהחברות משקיעות כ-100 מיליון דולר במאמצי לובינג לריכוך גזרת ה-AB5, וחשוב עוד יותר – מהרחבתה הצפויה למדינות נוספות בארה"ב ומחוצה לה. טיעון מרכזי במלחמת ההישרדות של החברות הללו יהיה עלייה צפויה של כ-30 אחוז במחיר ללקוחות.
נהגים ללא ותק
בשנה האחרונה פועלת בישראל ענקית המשלוחים הפינית Wolt, שעשתה מהפכה בתחום המשלוחים באירופה וגם כאן. Wolt פועלת על פי מודל כלכלת החלטורה הקלאסי: שליחים שדואגים לכלי התחבורה בבעלותם, ללא החזרי נסיעות, זכויות סוציאליות או ביטחון תעסוקתי, ועם המלצה חמה – לבטח את עצמם.
ניסיון להכניס לארץ את שירותי אובר מהווה משאת נפש של לקוחות רבים. נתניהו תמך בכניסת החברה לארץ כבר ב-2016; הממונה על ההגבלים העסקיים פרסם המלצות מצדו, והכלכלן הראשי במשרד האוצר אף המליץ – תחת הגבלות מסוימות – על כניסת שירותי תחבורה באמצעות אפליקציה.
עד היום הצליחו נהגי מוניות באמצעות לובי אגרסיבי לבלום את כניסת אובר, בסיועו של שר התחבורה לשעבר ישראל כ"ץ. אלא שבמציאות שבה גזירת סרטים בחנוכת מחלפים כבר לא מעלה את קרנם של שרי תחבורה, כניסתה של אובר ודומיה עשוי להיות הפרויקט הבא של שר/ת התחבורה החדש/ה.
חברות האפליקציות מצדן לא מתכוונות מן הסתם לוותר. הן ממשיכות להתעקש על היקום התעסוקתי המקביל שיצרו, שבו אין "עובדים" ו"מעסיקים" אלא "משתמשים" ו"לקוחות"
ניצנים של כלכלת החלטורה ניתן למצוא כבר בחברות האוטובוסים בישראל. כבר כיום חסרים בישראל כ-3,500 נהגי אוטובוס. החוסר נובע מגרסה מוקדמת של כלכלת חלטורה: כמחצית מנהגי האוטובוס בישראל מועסקים על ידי זכיינים – 15 חברות פרטיות הנלחמות על מכרזים ברחבי הארץ. כאשר מסתיים המכרז סביר כי הנהג לא יפוטר (מחסור בנהגים- כבר אמרנו); הוא פשוט ימיר את החולצה והעניבה של חברה א' בחולצה ועניבה של חברה ב', ובעשותו כן ימחק לחלוטין הוותק שלו.
כבר בתחבורה הציבורית הקיימת בישראל נהג האוטובוס נתפס כ"משתמש". נהגת חמש שנים והתחלף הזכיין? הוותק שלך מתאפס. במקום לחזק את מעמד הנהג, מחפשים בחברות התחבורה הציבורית פתרונות עוקפי עובדים. כך למשל הגה מנכ"ל חברת התחבורה "קווים" את הרעיון ליבא נהגים זרים. לתנאי ההעסקה בענף זה בוודאי לא מבשר טובות.
התשתית למחיקת נהגים כ"עובדים" כבר כאן וקליטת אובר ליפט ודומיהן הן בבחינת תקיעת המסמר האחרון בארון הקבורה של התחבורה הציבורית בישראל.
וכשזה יקרה, וכלכלה שיתופית תהיה נחלת הכלל, ייתכן שנמצא עצמנו טרודים לא בדאגה לשכר מינימום, פנסיה ובוודאי שלא יוקר המחיה – אלא בצורך ללקט חלקי עבודה כדי לגמור את החודש.
הכותב הוא דובר כוח לעובדים
זכויות עובדים: כל הטורים של יניב בר-אילן
הקאסטה הנמוכה של ההשכלה הגבוהה: מפוטרים כל קיץ, ואפילו לא מגיעים ללשכה
בין מפוטרי הקיץ יש קבוצה אחת שנעדרת אפילו מרישומי לשכת התעסוקה: הסגל הזוטר במכללות הציבוריות, עבודה שנחשבת "סטודנטיאלית" למרות שעובדים בה בעלי משפחות בשנות ה-40 לחייהם. ככה נראה הקיץ של הפועלים השחורים של ההשכלה הגבוהה
ללא ותק, ללא שכר: פיטורי המורים מדי קיץ רק תופסים תאוצה
15 אלף עובדים מקצועיים, רובם מורי קבלן, מחכים לסיום החופש הגדול רק כדי לחזור לעבודה שממנה פוטרו בראשית הקיץ. בינתיים הם בלי משכורת, בלי צבירת וותק או רצף תעסוקתי
מחסור במורים? 11 אלף נשות חינוך ערביות מחכות לעבודה
ההצהרה של איימן עודה על רצונו להשתלב בממשלה הבאה היתה משמעותית וחשובה. חבל רק שמרשימת הדרישות שלו נעדרה התייחסות למצבן המחפיר של נשים בחברה הערבית
עבודה בעיניים: מה באמת מסתתר מאחורי הנתון על 3.7 אחוז אבטלה?
נתניהו מתהדר באחוז אבטלה נמוך, אבל תלוש השכר של העובדים החדשים לא צמצם את העוני. הוא גם חיזק דפוסי העסקה פוגעניים, חייב עובדים לעבוד מעבר לגיל הפרישה – ובעיקר הרחיק ישראלים מהחלום על רמת חיים נורמטיבית
מנוצלים ודפוקים באפליקציה: בקליפורניה עוצרים את כלכלת החלטורה, בארץ היא רק מתחילה לפרוח
נדרש שיעור עוני מפלצתי והפסד אדיר ממסים כדי לגרום למחוקקים מקליפורניה לנסות לעצור את המודל הנצלני של כלכלת החלטורה. אצלנו התשתית למחיקת מודל התעסוקה המסורתי כבר מוכנה
כדי לבלום את הפגיעה בעובדים חייבים את החרדים בממשלה
מעמד הביניים בישראל אמנם מייחל לממשלת אחדות חילונית, אבל הפוטנציאל לשינוי עבור ציבור השכירים נמצא דווקא בממשלת מרכז-שמאל- חרדים
חג שמח? לא לעובדים השקופים של הרשויות המקומיות
הם לא רק מודרים מהרמת הכוסית המסורתית ונמנע מהם השי לחג – הרשויות המקומיות לא סופרות את העובדים שאינם מועסקים ישירות דרכה
טרור הוועדים הגדולים? היקף ימי השביתה דווקא במגמת ירידה
ממרום הקוקפיט, ח"כ מתן כהנא מהימין החדש המבטיח לשבור את זכות השביתה, כנראה לא רואה את הנתונים האמיתיים ואת הסכנה לדמוקרטיה. אם היה יורד לקרקע, היה מבחין שחצי מהשביתות כלל לא עסקו בדרישות שכר – אלא באלימות כלפי עובדים
״כשראיתי את הלבן בעיניים של האנשים שירו לעברי עשרה כדורים נפקחו גם העיניים שלי״
לאחר שהפחד הגדול ביותר שלו התממש, כשהוא ומשפחתו נקלעו למארב ירי מחוץ להתנחלות שבה גדל, החל חנן אופנר – אז רק בן 14 – בתהליך התפכחות כואב. אט-אט חלחלה אליו ההבנה: מנהיגי הקהילה שלו מעדיפים את הכיבוש על פני ביטחון ילדיהם
עבריין מין מורשע יושב מולי בספרייה ואוכל בורקס
בעוד פחות מחודשיים טל רוזנבליט ייכנס לבית הסוהר ל-20 חודשי מאסר בגין שלל עבירות של הטרדה מינית, התחזות, גניבה ופגיעה בפרטיות. עד אז האוניברסיטה העברית מאפשרת לו להמשיך לפקוד את הקמפוס כרגיל ולהגיע לכל השיעורים. הגיע הזמן שבהנהלה יפסיקו להתחבא מאחורי התקנון, ויציבו את המרחב הבטוח של הסטודנטיות בראש מעייניהם | דעה
