ק' היתה רק בת 15 כשנמלטה על נפשה ועזבה את אריתריאה. את בנה התינוק א' ילדה לבדה במחנה פליטים. במשך חודשים ארוכים הם עברו ביחד ממקום למקום, חצו את מדבר סיני, עד שהגיעו לישראל. האלימות שספגה מבן זוגה, הפוסט טראומה שהיכתה בה מהתלאות שעברה, לצד קשיים בגידול הילד, הביאו אותה לפנות לרשויות הרווחה לעזרה.
אחרי כמה חודשים במקלט חירום, הועבר א' לחיקה של משפחת אומנה בהסכמה. הוא היה אז בן שנתיים. בשמונה השנים ששהה שם, ק' וא' שמרו על קשר מעת לעת. בשנה האחרונה, הודות לסדרת טיפולים שעברה, החליטה האם להיאבק להשבתו, במקביל ללחצים מצד הורי האומנה שביקשו לאמצו. מאבקה של ק' הגיעה לשולחנה של השופטת טובה פרי מבית משפט השלום לנוער בתל אביב.
כשהעובדים הסוציאליים וגורמי הטיפול במחלקת הרווחה בתל אביב תומכים בעמדתה וסבורים שהיא מסוגלת לטפל בבנה ולגדלו, היא הופתעה לגלות שהשופטת פרי לא. בהחלטה שפרסמה, קבעה פרי כי יכולותיה ההוריות של ק' אינן מספיקות לספק את צרכיו של א', כיום כבן 11, "ויש חשש ממשי כי ייגרם לו נזק נפשי משמעותי אם ינותק ממשפחת האומנה".
אחרי שערעורם לבית המשפט המחוזי בתל אביב התקבל ושבו נקבע כי א' צריך ויכול לשוב לחיק אמו, הם גילו לאחרונה כי החלטתה של השופטת פרי דומה להפליא להחלטה של שופטת אחרת, בתיק אחר.
לפי התלונה שהגיש השבוע בא כוחה של ק', עו"ד ברק כהן, לנציב תלונות הציבור על השופטים, ולפי בדיקת "המקום הכי חם", ההחלטה בעניין גורלו של בנה של ק' הועתקה כמעט מילה במילה, לרבות טעויות, מהחלטה אחרת של השופטת שרון פ. הלוי מבית משפט השלום לנוער בפתח תקווה. ההחלטה ניתנה לפני חמש שנים, ועסקה במאבקה של אם מכורה לסמים להשיב לחיקה את בתה בת הארבע, שהועברה למשפחת אומנה כשהיא בת מספר שבועות.
על אף שמדובר בשתי נשים שונות, אמהות שונות, עם סיפור חיים ודפוסי אישיות ותפקוד הורי שונים, ההתרשמות של פרי מתפקודה של האם היא התרשמות זהה לזו של השופטת שרון הלוי את האם במקרה שבפניה.
בשתי ההחלטות מופיע בדיוק אותו המשפט: "איני סבורה כי המשיבה תצליח להכיל את הגעגוע הקשה של הקטין למש' האומנה והיא וודאי תתקשה לסייע לה בעיבוד האבל על המשפחה הפסיכולוגית שלה".
יתרה מכך, חלק מהנימוקים של פרי נשענים על דוח פסיכו-דיאגנוסטי שנעשה לקטינה, אך מעולם לא נעשה לקטין. למרות זאת, פרי מתארת את שניהם באותו אופן, כילדים "שמחים, חברותיים ובעלי פוטנציאל אינטלקטואלי תקין". שני משפטים אחרים בהחלטה הועתקו באופן כה בוטה, כך שהשופטת אפילו לא תיקנה שמדובר בקטין ולא קטינה.
גם את השורה התחתונה של ההחלטה העתיקה השופטת פרי באופן שגוי. בעוד שבמקרה של בנה של ק' ביקשו שירותי הרווחה להאריך את השהות במשפחת האומנה רק עד סוף שנת הלימודים הנוכחית, כלומר יוני 2022, במקרה השני ביקשו שירותי הרווחה להאריך את השהות בשנתיים נוספות. השופטת פרי אמנם ציינה כי ההארכה המבוקשת היא לתקופה המוגבלת, אך בסופה של ההחלטה נכתב כי היא מקבלת את הבקשה להאריך בשנתיים.
שני משפטים בהחלטה הועתקו באופן כה בוטה, כך שהשופטת אפילו לא תיקנה שמדובר בקטין ולא קטינה
בא כוחה של ק', עו"ד ברק כהן, ציין בתלונתו כי לא מדובר רק בהעתקה טכנית של ציטוטים מפסקי דין או חומר תיאורטי, אלא בהעתקה בוטה של עובדות, פסקאות שלמות המפרטות את ניתוח המקרה העומד להכרעה. "עסקינן במתן הכרעה המנותקת הן במישור העובדתי והן במישור המשפטי מעניינה של מרשתי", כתב כהן. "מדובר בהתנהגות חמורה ביותר, אשר צוברת חומרה נוספת, כאשר עסקינן בסוגיה משפטית של הוצאת ילד מחיק אמו על כל המשתמע מכך. חומרת התנהגות השופטת מגיעה לשיא כאשר עסקינן במבקשת שהיא מבקשת מקלט, זרה, נטולת קשרים חברתיים מספקים, ממון, שפה או ידע".
השופטת פרי מכהנת כשופטת נוער מזה 11 שנה. היא התמנתה לתפקיד אחרי שנים שכיהנה כפרקליטה בפרקליטות מחוז מרכז. ב-2017 פורסמו בערוץ 11 הקלטות שבהן נשמעת פרי צועקת על אמהות שילדיהן הוצאו מחזקתן שסיפרו כי נזרקו מהאולם מבלי שהשופטת הייתה מוכנה לשמוע אותן.
לפני כחצי שנה, נציב תלונות הציבור על השופטים השופט בדימוס אורי שהם בחן תלונה על שופט בית הדין האזורי לעבודה, שהעתיק את פסק דינו מסיכומי אחד הצדדים ומצא אותה מוצדקת. השופט טען כי אין מדובר בהעתקה אלא בליקוט של טענות בהן השתכנע. הנציב שהם ציין בהחלטתו כי התנהלות זו מעלה חשש כי השופט לא הפעיל שיקול דעת עצמאי ולא בחן את החומר שבפניו.
מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה: "נושא הפנייה בבירור מול נציב תלונות הציבור על השופטים ויש להמתין למיצוי הבירור על ידו".