ביום רביעי (מחר) תעלה להצבעה במליאת הוועדה המקומית תוכנית המתאר החדשה של תל אביב, תא/5500, לפני שתמשיך הלאה אל הוועדה המחוזית. 

התוכנית מתארת את האופן שבו תתפתח העיר בשנים הבאות בהיבט הפיזי, לפי צפי גידול האוכלוסייה: היא קובעת, למשל, אילו אזורים בעיר ישמשו למגורים ואלו לעסקים; את גובה הבינוי המרבי; אילו רחובות יהיו צירי תנועה מרכזיים, ומעניקה הנחיות תכנון גם ברמת השכונה והמתחם. 

ביולי פרסמה העירייה מצגת בת כמאה עמודים, המתארת את האופן שבו תשתנה העיר בשנים הבאות, בהיבטים של שטחי מגורים ושטחים ציבוריים, תעסוקה, תחבורה, התמודדות עם שינויי אקלים ועוד. 

על המצגת חתומים יועצי התוכנית החיצוניים, וחביניהם שם אחד בולט במיוחד: משרד זינגר דנה ושות' (גדי רובין), משרד מוביל בתחום התכנון והבנייה, שנבחר לשמש כיועץ המשפטי של התוכנית. 

---

בעיריית תל אביב מכירים היטב את היועצים המשפטיים שנבחרו ללוות את פרוייקט תוכנית המתאר. בשנים האחרונות ניהלה העירייה דיונים רבים מול עו"ד שרית דנה, מבעלי המשרד, בשניים מהפרויקטים הגדולים והשנויים במחלוקת של העיר: פרויקט כיכר אתרים, והרכבת הקלה. משרד זינגר-דנה הם גם היועצים המשפטיים של קרן JTLV, מבעלי כיכר אתרים וגם של חברת נת"ע, המבצעת את עבודות הרכבת הקלה ומקדמת את פרויקט המטרו העירוני.  

על חשבון שטחי ציבור 

תוכנית המתאר החדשה מציעה כמה שינויים גדולים בהיבט התכנוני, אחד מהם הוא האפשרות של יזם לקבל זכויות בנייה נוספות לשטח גם מהשטחים הציבוריים שנכללים בו ולא רק מהשטחים הסחירים, כפי שקורה כיום. בנוסף, מאפשרת התוכנית להקצאה שונה של שטחי ציבור, בין היתר באמצעות המרה של שטחי ציבור בשטחים בנויים בתוך המגדלים. 

שני השינויים הללו היו עד כה מהנושאים השנויים ביותר במחלוקת לגבי כיכר אתרים. בינואר החליטה הוועדה המקומית של תל אביב לאשר את תוכנית המגדלים בכיכר. בתוכנית הפכו היזמים את השטח הציבורי הסמוך לים לשטח פרטי פתוח, וכשנשאלה עו"ד שירה דנה איך נגזרו זכויות הבנייה מתוך שטח הכיכר, שבחלקו הוא שטח ציבורי, היא טענה שלא מדובר בשטח ציבורי אלא בשטחי מסחר. 

באותו דיון עלה כי גם חלק משטחי הציבור שהיזמים מחויבים ליצור, יהיו במפלס הקרקע של אחד המגדלים. "איך זה יעבור בוועדה המחוזית? זה נוגד את תוכניות המתאר", טענה חברת המועצת העיר ציפי ברנד.  ובכן, תוכנית המתאר החדשה פותרת את הבעיה שהעלתה ברנד, ומבטיחה ליזמים את אישור תוכנית כיכר אתרים בוועדה המחוזית. 

במכתב שכתבה שולה קשת, חברת המועצה וחברת הוועדה המקומית לעו"ד דורון ספיר, יו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה של תל אביב, היא העלתה טענות שונות על תוכנית המתאר, והתייחסה גם לנושא היועצים החיצוניים תוך העלאת טענה על החשש לניגוד עניינים "לפי המידע שקיבלתי, לא התקיימו מכרזים ו/או פניות לקבלת הצעות מקבילות טרם ההתקשרות". 

קשת הוסיפה כי "אני חוששת, שקונפליקט דומה עלול להיווצר גם אצל היועצים החיצוניים האחרים, שכמעט כולם, לפי המידע שברשותי, מייצגים גופים המקדמים תכניות והיתרים מול עיריית תל אביב-יפו במקביל להשפעתם על גיבוש תא/5500. לוועדה מעולם לא הוסבר מי הם היועצים, מה חלקם בתהליך התכנוני, מה מהחומר התכנוני הופק על ידם ומה על ידי מינהל ההנדסה, כך שאין שום אפשרות לשקיפות ולביקורת ציבורית על עבודתם". 

"אציין לסיכום", כתבה קשת בעניין זה, "התקשרות עם יועץ משפטי חיצוני לשם הכנת תוכנית מתאר עירונית… אין לה בעיניי הצדקה מהותית, לאור מקצועיותו ועוצמתו של הסיוע המשפטי בעירייה. אם יתקיים דיון מסכם בוועדת המשנה ו/או במליאת הוועדה המקומית, מבלי שהוסדר, הובהר ותוקן הליך ההתקשרות עם היועצים החיצוניים, הדבר ייצור פגם מינהלי, ציבורי ותכנוני חמור בתא/5500 ובהליך ההמלצה של התוכנית על ידי הוועדה המקומית".

"לגבי הטענה בדבר התקשרות עם יועצים חיצוניים, הוסבר לך באריכות בדיון שנערך ב-17 למאי", כתב ספיר בתגובה.

פנינו לפרוטוקול הדיון. "תוכנית המתאר נעזרה בשירותים של עו"ד גדי רובין והמשרד בו הוא עובד (דינגר דנה – ג.ה) וגם בתיקון הזה מדובר במשרד מוביל בתחום תכנון ובניה. זו תוכנית שמלווה גם על ידי השירות המשפטי של העיריה וכל מה שקשור לכתיבה של התוכנית של התקנון והארגון שלה וגם להתייעצות משפטית אנחנו עושים את זה בשיתוף פעולה המשרד חתום על הסכם, יש לו גם הסכם סודיות וגם הסכם ניגוד עניינים". 

סעיף 19 בהסכם ההתקשרות של משרד עורכי הדין עם העירייה קובע במפורש: "בתקופת מתן השירותים על פי חוזה זה, לא יקבלו עורכי הדין עבודות שיש בהן ניגוד אינטרסים לעירייה, והם יפעלו על פי נוהל מסירת עבודות משפטיות לעורכי דין חיצוניים ברשויות המקומיות, חוזר מנכ"ל משרד הפנים 5/2009. 

אלא שחוזר המנכ"ל הזה עוסק בהעסקת יועצים משפטיים קבועים, ולא זה המצב ביחס להתקשרות עם משרד שרית דנה בהקשר של תוכנית המתאר. 

יחסי עבודה ארוכי שנים 

עו"ד שרית דנה כיהנה בתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מ-2005 עד 2013, ואחר כך מילאה שורה של תפקידים בכירים בנושאי תכנון ובנייה. 

ב-2017 חשף "ישראל היום"  את מעורבתה לכאורה של עו"ד שרית דנה במינוי עו"ד ינקי קווינט ב-2008 לתפקיד היועץ המשפטי של מינהל מקרקעי ישראל. "מי שתמכה במינוי וקידמה אותו בוועדת המכרזים היתה המשנה ליועמ"ש דאז – עו"ד שרית דנה", נכתב שם. בהמשך החליט קווינט להעסיק את משרדה של עו"ד דנה בייעוץ משפטי חיצוני למינהל, בדומה למתרחש כיום בעיריית תל אביב, בישראל היום נחשף כי משרדה של דנה המשיך לייצג לקוחות אחרים מול מינהל מקרקעי ישראל, בזמן שהעניקה לו שירותי ייעוץ. בכתבה הם מונים את עיריית ראש העין ואת פארק אריאל שרון. תלונה בעניין ניגוד העניינים של קווינט הגיעה לפרקליטות, כך על פי הכתוב בישראל היום. מי שבדק אותה שם היו דינה זילבר וארז קמיניץ, "שהיו להם יחסי עבודה ארוכי שנים עם דנה". בסוף הבדיקה הם החליטו לדחות את התלונה. 

עורכת הדין שרית דנה מסרה בתגובה: "ככל שהיועץ המשפטי של עיריית תל אביב יקבע שיש בעיה, נפעל על פי ההנחיות שלו". 

nעיריית תל אביב-יפו נמסר: "אין כל בסיס לטענות לניגוד עניינים כפי שהן עולות בכתבה זו. ההתקשרות לליווי משפטי של תכנית תא 5000 נעשתה לאחר הליך תחרותי המבוסס על איכות לקבלת הצעות. מאחר ותכנית תא 5500 מעדכנת את תכנית תא 5000, התקשרות עם המשרד עודכנה בהתאם. ההתקשרויות אושרו כדין על ידי הוועדות הרלוונטיות בעירייה. ההתקשרות עם היועצים המשפטיים החיצוניים כוללת התחייבות שלא לקבל עבודות שיש בהן ניגוד אינטרסים לעירייה בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד הפנים. לגבי תכנית המתאר תא 5500, מדובר בתכנית הקובעת את המסגרת התכנונית – משפטית, ומכוחה הוועדה המקומית מוסמכת להכין תכניות מפורטות. מכאן, שאין כל שחר לטענה שתכנית תא 5500 עוסקת בנושאים שבמחלוקת בכיכר אתרים, שהינם נושאים הקשורים לתכנית המפורטת".