בהסדר גישור שנערך לפני כשבועיים בין משטרת ישראל לבין אנה, חסרת בית המכורה לסמים, הוסכם כי המשטרה תשלם לאנה 5,000 שקל, כדי לסלק באופן סופי ומוחלט את תביעותיה בתיק שהגישה בבית המשפט לתביעות קטנות בבת ים.

התביעה, על סך 34 אלף שקל, הוגשה לבית המשפט על ידי הקליניקה למשפטים מהמכללה למנהל בדיוק לפני שנה, בדצמבר 2020, על אירוע שהתרחש ב-2018 ובמסגרתו "המשטרה  ניצלה באופן בלתי הוגן מצוקתם של אנשים מסכנים קשיי יום, והפעילה מניפולציה שאינה הולמת משטרה במדינה מתוקנת, על מנת לייצר יש מאין עבירות שלא היו אמורות לבוא לעולם", לשון כתב התביעה. 

כפי שדיווח בר פלג ב"הארץ", באוקטובר 2018 הלכה אנה באזור התחנה המרכזית הישנה, כשהבחינה ברכב כשדלתו פתוחה מעט ועל מוט ההילוכים מונח שטר של 200 שקל. אנה פתחה את הדלת, לקחה את השטר והכניסה אותו לכיסה. היא לא ידעה שמדובר ברכב פיתיון של משטרת ישראל וכי השוטרים יושבים באולם סמוך וצופים בו במצלמות אבטחה. 

לאחר שלקחה את השטר, הגיעו אליה שני בלשים בלבוש אזרחי. לפי המתואר בכתב התביעה, בלי להזדהות בפניה הם ערכו חיפוש על גופה והוציאו את השטר. "החיפוש הראשוני שנערך על גופה של התובעת ברחובות העיר, נעשה שלא כדין וללא הסכמתה", נכתב שם. "והעובדה שהחיפוש הראשוני התבצע על ידי גבר, מהווה הפרה בוטה של הוראות סעיף 46 לסדר הדין הפלילי – 'חיפוש אצל אישה לא ייעשה אלא על ידי אישה'". 

---

בהמשך מתואר כיצד אזקו אותה בעודה מתחננת על נפשה, ולקחו אותה ברכב הפתיון לתחנת המשטרה, שם נחקרה והועברה למעצר. בלי שהשוטרים הבהירו את סיבת המעצר ולא מילאו דוח עיכוב. "לא היה מקום לעצור את התובעת, בוודאי שלא לאחר שעוכבה ללא כל התנגדות", נכתב בכתב התביעה שבמסגרתו הוצג גם סרטון המעצר. "ההחלטה לעצור אותה מגיעה לכלל רשלנות". 

המדינה החליטה להגיש נגד אנה כתב אישום על גניבה מרכב ופריצה, ובמשך שנתיים הוא התנהל בבית משפט השלום בתל אביב, עד שבנובמבר 2020 המליץ השופט איתן קורנהאוזר למשטרה לחזור בה מכתב האישום, לא לפני שמתח עליה ביקורת קשה. "השארת דלת פתוחה באזור כזה, שיש בו נרקומנים, זה כמו שלט ניאון בלאס וגאס", צוטט השופט בכתבתו של פלג ב"הארץ", והוסיף כי לדעתו מדובר בפעולת הדחה לביצוע עבירה פלילית. 

בתחילה הכחישו השוטרים כי הדלת היתה פתוחה, הם אף לא ציינו זאת בדוח הפעולה. רק בסרטון אפשר היה להבחין בזאת בבירור. "אני לא ידוע אם זה נעשה במכוון או בשוגג", אמר אז התובע. 

עו"ד אסף דרעי: "כששוטרים פועלים כך הם פוגעים בנו פעמיים: ראשית, הם טומנים מלכודת נבזית לחלשים שבבני החברה. שנית, הם מתעצלים ונמנעים מלעשות את עבודתם האמיתית – להגן עלינו מפני עבריינים אמיתיים"

"טמינת מלכודות שכל מטרתן להפיל אזרחים ולהביאם לכדי ביצוע עבירה, תוך שימוש באמצעים שאינם הולמים משטרה במדינה מתוקנת, מהווה פגיעה חמורה בכבוד האדם", נכתב בכתב התביעה. עוד צויין שם כי השוטרים עברו על סעיף 3 לפקודת המשטרה שבו נכתב: "משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים, ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש". כלומר, "מסעיף החוק", נכתב בכתב התביעה, "עולה כי תפקידה של הנתבעת הוא להקנות ביטחון לאזרחי המדינה, תוך ביצוע פעולות המיועדות למניעת ביצוע העבירות ולא לטמון מלכודות המיועדות ליצירת העבירות". 

"הסיפור של אנה חמור ומקומם במיוחד", אומר עורך הדין אסף דרעי, מנחה הקליניקה למשפטים במכללה למנהל, "ולכן אנחנו לא מסתפקים בתוצאה הטובה שהתקבלה בתביעה, אלא בדעתנו לפנות בימים הקרובים למפכ"ל ולפרקליט המדינה במכתב בו נבקש מהם ליידע אותנו אלו פעולות ינקטו כדי להבטיח שדבר כזה לא יישנה.

"כששוטרים פועלים כך הם פוגעים בנו פעמיים: ראשית, הם טומנים מלכודת נבזית לחלשים שבבני החברה. שנית, הם מתעצלים ונמנעים מלעשות את עבודתם האמיתית – להגן עלינו מפני עבריינים אמיתיים".