יחידת המבנים המסוכנים דרשה דוח יציבות וסגרה את התיק בלי שהגיע. יחידה אחרת ידעה שצריך להחליף יסודות ואישרה תוספת קומות

סמוך לשעה 09:30 הבוקר התקבל במד״א דיווח על קריסה בנחלת בנימין. חלק ממבנה לא מאוכלס בן שלוש קומות קרס. חמישה פועלים שעבדו בבניין יצאו ממנו לפני הקריסה, ומדוברות כבאות והצלה נמסר כי לא אותרו לכודים. פיקוד העורף מסר שהמבנה ״היה בשיפוץ תמ״א ובתוכו פועלים״, וכי ״קיים חשש ממשי שהחלק הצפוני יקרוס״. עשרות דיירים משלושה בניינים סמוכים פונו. על פי דיווח אחד, מתחקיר ראשוני עולה כי הקריסה נגרמה מכשל טכני במהלך השיפוץ; לפי דיווח אחר מסתמן כשל בתכנון הבניין.

עיריית תל־אביב־יפו הודיעה כי ״הבוקר קרס מבנה לא מאוכלס שהיה מיועד להריסה ברחוב נחלת בנימין״. בהודעה מאוחרת יותר כבר נמסר מהעירייה דבר אחר: ״במבנה המדובר בכתובת נחלת בנימין 63 התבצעו עבודות תמ״א 38 לתוספת קומות וחיזוק מבנה. בעבר נכלל המבנה ברשימת המבנים המסוכנים ויצא לו צו לשיפוץ המרפסות. העבודות בוצעו והתיק נסגר בשנת 2024״.

״מיועד להריסה״ ו״תוספת קומות וחיזוק״ אינם מתיישבים זה עם זה, ותיק הבניין מכריע ביניהם: ההיתר שהוועדה המקומית חתמה עליו הוא היתר ל״תוספות ושינויים בבניין קיים״, לא להריסה. נחלת בנימין 63 הוא בניין ישן על חלקה אחת, עם שתי כניסות (63 ו־63א), ״מבנה מוכרז לשימור״ בלשון המהנדס שבדק אותו. בחזיתו שתי חנויות, ומעליהן דירות בשתי קומות. היזם שלומי טהורי השקעות בע״מ קיבל אישור להוסיף עליו שתיים וחצי קומות ולהגיע ל־12 דירות. ו״צו לשיפוץ המרפסות״? ההודעה שהעירייה שלחה לבעלים ב־2023 דרשה הרבה יותר מזה.

דוח היציבות שלא הגיע

בלב התיק עומדת דרישה אחת שלא מולאה. באפריל 2023 מצא מהנדס מטעם העירייה בבניין ״סדקים אלכסוניים, אופקיים במקומות שונים בקירות״, ובהודעה ששלחה העירייה לבעלים היא דרשה ״בדיקת יציבות של הבניין על חלקיו השונים״ ולהמציא לה את הממצאים. דוח יציבות לא הגיע לתיק. מה שהגיע, ב־30 בינואר 2024, הוא הצהרת מהנדס פרטי שכתב כי הבניין ״נבנה על פי תקנים ישנים ללא שום התחשבות לרעידות אדמה״ ושלאור גילו ״יש צורך לבצע בדיקות חוזרות״. למחרת נמסר ליזם ההיתר להוסיף על הבניין שתיים וחצי קומות. שבועיים אחר כך נסגר התיק והבניין הוסר מרשימת המבנים המסוכנים.

הבניין רשום בעירייה בשתי כתובות, 63 ו־63א. בצילום שצורף לחישוב הסטטי של פרויקט התמ״א בדצמבר 2019 נראית חזית בשני גוונים: החלק הקדמי, עם המרפסות, מטויח לבן, והאגף הצמוד ל־61 בטיח ישן ומוכתם. חצי שנה קודם לכן, ביוני 2019, קיבלה סוכנות נסיעות שהחזיקה במשרדים בבניין תעודת גמר להסבתם לשתי דירות. בצילומי הזירה היום ערימת ההריסות נשענת על חזית חנות האופטיקה של 61, ומאחוריה עומד עדיין חלק מהבניין, עם חדרים חשופים לרחוב.

ב־5 בנובמבר 2020 ביקר בבניין המהנדס הבודק של יחידת המבנים המסוכנים, אלכס זטולסקי. ״סדקים והתפרקות בטון בכרכובים בקומת הקרקע ובמפלס הגג בחזית הקדמית הפונה לשטח המדרכה הציבורית. הברזל גלוי ואכול. התפרקות בטון במשטחי המרפסות בקומות א׳-ב׳ בחזית הקדמית. הברזל גלוי וחלוד. הריצוף של המשטח בכניסה לחדר המדרגות שבור ושקוע״, כתב. ״המצב המתואר לעיל מהווה סכנה לציבור.״ ב־18 בנובמבר נשלחה לעשרים בעלי הנכסים, ובהם שלומי טהורי השקעות, הודעה לפי סעיף 3 לחוק העזר לתל־אביב־יפו (מבנים מסוכנים): לתקן תוך 60 יום. ״אי ביצוע העבודות הנ״ל מהווה עבירה פלילית״, הזהירה ההודעה.

שישים הימים חלפו. בתיק אין שום דיווח תיקון. שנתיים וחצי אחר כך, ב־17 במאי 2023, רשם מהנדס היחידה חיים זילברמן דו״ח פעילות קצר: ״לפי הנחיית מנהל יחידת מבנים מסוכנים תיק זה בוטל. במקומה נפתח תיק חדש.״

״סדקים אלכסוניים בקירות״

חוות הדעת שצורפה להודעה החדשה, מביקורת ב־30 באפריל 2023, מתארת את אותם כרכובים ואותן מרפסות, ומוסיפה את פנים הבניין: ״חדר המדרגות: נצפו כתמי רטיבות במשטחי הבטון, נצפו קילופי בטון, ברזל זיון חלוד וחשוף במהלכי המדרגות ומשטחי הבטון. נצפו סדקים אלכסוניים, אופקיים במקומות שונים בקירות.״ הפעם דרשה העירייה יותר מתיקוני בטון: ״בעלי הבניין נדרשים לפנות ללא דיחוי למהנדס פרטי מוסמך על מנת לבצע בדיקת יציבות של הבניין על חלקיו השונים… את ממצאי הבדיקה ותוצאותיה יש להמציא למהנדס מטעם עיריית תל אביב-יפו.״

הבניין נבנה על פי תקנים ישנים ללא שום התחשבות לרעידות אדמה

המהנדס יוסף קרני, בהצהרה שבעקבותיה נסגר תיק המבנה המסוכן, ינואר 2024

דוח יציבות כזה אינו נמצא בתיק. מה שיש בו הוא הצהרה של מהנדס פרטי, יוסף קרני, מ־30 בינואר 2024, כשמונה חודשים אחרי פתיחת התיק החדש, ולפיה בוצעו שבע עבודות תיקון, רובן שיקום בטון, בכרכובים, במרפסות ובחדר המדרגות. בסעיף שבו מתבקש המהנדס לפרט ״הליקויים שנמצאו במבנה״ כתב קרני מילים ספורות: ״כפוף לצו העירייה.״ ובהמשך: ״מדובר על בניין ישן, מבנה מוכרז לשימור. הבניין יציב ואין חשש לקריסה עצמית. הבניין תקין ליום הבדיקה. הבניין נבנה על פי תקנים ישנים ללא שום התחשבות לרעידות אדמה.״

ב־11 בפברואר 2024 ביקר זילברמן בבניין: ״חדר המדרגות בוצעו תיקונים. ריצוף שוקם. דרישות התיק מולאו.״ יומיים אחר כך נסגר התיק. במכתב לבעלים נכתב: ״לאור כך, תיק מבנה מסוכן לכתובת שבנדון נסגר, והמבנה הוסר מרשימת מבנים מסוכנים.״ באותו בוקר שלח זילברמן מייל לנאוה שולמן, עוזרת תובע בכירה בעירייה: ״טיפולנו בתיק הסתיים. תיק מבנים מסוכנים נסגר.״

״ברזל מינימלי בעמודים״

במקביל להליך המבנה המסוכן התקדם בעירייה הליך שני, על אותו בניין, בתיק נפרד: בקשה להיתר תמ״א 38/1. היועצים ששכר היזם תיעדו בתיק את מה שידעו ואת מה שלא ידעו על המבנה שעליו ביקשו להוסיף קומות.

בדיקות מנובמבר 2019 בדקו את הזיון בשני עמודים בלבד, ומצאו תקרות ״רלסים״ (שיטת בנייה ישנה על מסילות פלדה), קירות מבלוקי סיליקט ועמודים של 20 על 40 סנטימטר. יועץ הקרקע קיבל את ממצאי חשיפת היסודות וכתב: ״המבנה יושב על יסודות מסוג ׳פלטות׳ במידות של 70/100 ס״מ, בעובי של כ־20 ס״מ ובעומק של כ־70 ס״מ מפני השטח״. מסקנתו: ״יש לקחת בחשבון כי יידרש החלפת מערכת הביסוס הקיימת בחדשה״.

מתכנן השלד כתב בהשלמות לחישוב המבנה המחוזק: ״העמודים הקיימים אינם חלק ממערכת ההקשחה של המבנה ואינם מתוכננים לשאת עומס רעידת אדמה״, וכן: ״דו״ח בדיקה לא הורסת לא מספק נתונים מספקים על מנת להעריך את כמות הברזל בעמודים הקיימים, לכן נניח לצורך הבדיקה ברזל מינימלי בעמודים״.

דו״ח בדיקה לא הורסת לא מספק נתונים מספקים על מנת להעריך את כמות הברזל בעמודים הקיימים, לכן נניח לצורך הבדיקה ברזל מינימלי בעמודים

מתכנן השלד של פרויקט התמ״א, בהשלמות לחישוב הסטטי

ועדת המשנה של הוועדה המקומית אישרה את הבקשה ב־17 בפברואר 2021, כחודש אחרי שחלפו 60 הימים שקיבלו הבעלים לתקן את הסכנה, בלי שתיקנו אותה. ההיתר נחתם על ידי מהנדס הרישוי וסגן מהנדס העיר ב־9 באוגוסט 2022, ונמסר ליזם ב־31 בינואר 2024, יום אחרי הצהרת קרני. בין תנאיו: ״בניית התוספות ללא ביצוע החיזוקים עלולה לגרום לכך שהמבנה יהווה סכנה לציבור… חובה לבנות את התוספת רק לאחר ביצוע חיזוק המבנה הקיים.״ ב־20 במאי השנה הנפיקה רשות הרישוי אישור תחילת עבודות. באתר קבוצת יהודה לוי, המשווקת את הדירות, הפרויקט רשום ב״תחילת ביצוע״, ודירה אחת כבר נמכרה.

השכן הוסר מהרשימה

נחלת בנימין 61 הוא הבניין הפינתי הצמוד ל־63. חזיתו נפגעה מההריסות, והוא עצמו בניין לשימור משנות העשרים. התיק שלו הוא גרסה דחוסה של אותו סיפור. כבר במרץ 2013 קרס קיר חיצוני שלו ״לאורך כל הקומות״, כפי שדווח. ביוני 2015 הוכרז מסוכן (״הברזל גלוי וחלוד״), ההכרזה בוטלה בסוף אותה שנה, ובמרץ 2016, אחרי תלונה חדשה, מצא מהנדס העירייה ״התפרקות גושי טיח ובטון עד חשיפת ברזלים חלודים״.

מקצוע זה לא קיים בתכנית לימוד בטכניון. לא ניתן לחזות את הנזקים

יוסף קרני, בסעיף ״חיזוי נזקים״ בהצהרה על נחלת בנימין 61, יולי 2026

ב־16 באפריל, שבועיים אחרי קריסת דרך יפו 44, הוציא מנהל היחידה, ולדימיר ליבורקין, צו מבנה מסוכן: ״מרפסת בקומה 1 בפינה הצפון מזרחית, מתחת למרפסת עוברת מדרכה ציבורית. משטח בטון של המרפסת סדוק. גושי בטון תלויים על בלימה. המצב המתואר מהווה סכנה מיידית לדיירים ולציבור.״ ההודעה שבאה אחריו דרשה, בדיוק כמו ב־63, ״בדיקת יציבות של הבניין על חלקיו השונים״. ב־2 באוגוסט הוכנה ביחידה ״המלצה להגשת כתב אישום״ נגד שני בעלי הבניין, על יסוד ביקורת של זילברמן ב־21 ביולי; שדה חתימת מנהל המחלקה בטופס נותר ריק. הבעלים אינם קשורים לבעלי 63. שלושה ימים קודם לכן, ב־30 ביולי, חתם אותו מהנדס, יוסף קרני, על הצהרה: ״מצבו של הבניין יציב ואין כל חשש לקריסה עצמית… הסכנה הוסרה״.

ההודעה דרשה גם ״הערכה וחיזוי התנהגות עתידית״ של הבניין. על כך השיב קרני: ״חיזוי נזקים. מקצוע זה לא קיים בתכנית לימוד בטכניון. לא ניתן לחזות את הנזקים.״ דוח יציבות, כמו ב־63, אין בתיק. מתי נקלטה ההצהרה בעירייה התיק אינו אומר; ב־23 בספטמבר ביקר זילברמן בבניין ורשם: ״התקבלה הצהרת מהנדס פרטי. דרישות התיק מולאו״.

ב־5 באוקטובר נסגר גם התיק הזה: ״תיק מבנה מסוכן לכתובת שבנדון נסגר, והמבנה הוסר מרשימת מבנים מסוכנים.״ המייל לעוזרות התובע נשלח באותו יום. תשעה ימים אחר כך קרס הבניין הצמוד.

615 ברשימה. 61 ו־63 לא

ב־8 באוקטובר פרסמה העירייה את רשימת המבנים המסוכנים הפעילים בעיר: 615 מבנים, 557 מהם מאוכלסים ו־124 בטיפול משפטי. שבעה מהם ברחוב נחלת בנימין. 61 ו־63 אינם בה. שניהם ״טופלו״.

זה בדיוק המנגנון שחשפה אילי פארי בתחקיר המקום הכי חם בגיהנום על קריסת דרך יפו 44 בערב ליל הסדר: הודעה לפי סעיף 3 ב־2018 על טיח מתפרק וברזלים חלודים, תיקון קוסמטי על ידי קבלן, סגירת התיק בפברואר 2020 על ידי אותו ליבורקין, ושש שנים אחר כך קריסה של רבע מהבניין, ככל הנראה בגלל ״כשל חמור בעמוד נושא״ שאיש לא בדק. גם שם ההליך הפלילי נגד הבעלים נעצר בסף הגשת כתב האישום. אחרי יפו 44 מנתה הרשימה 661 מבנים; בשבוע שעבר, 615. נחלת בנימין 61 ו־63 מראים איך רשימה כזאת מתקצרת: לא כי הבניין התחזק, אלא כי התיק נסגר.

כמה עוד בניינים

615 התיקים ברשימה מ־8 באוקטובר הם הבניינים שהעירייה יודעת עליהם ושתיקיהם עדיין פתוחים: 557 מהם מאוכלסים, 124 ״בטיפול משפטי״, ושבעה ברחוב נחלת בנימין לבדו (מספרים 3, 55, 80, 83, 93, 105 ו־113). נחלת בנימין 61 ו־63 היו ברשימה ויצאו ממנה, האחד לפני שנה ושמונה חודשים והשני לפני תשעה ימים, באותו מסלול: הודעה לבעלים, תיקון, הצהרת מהנדס פרטי, סגירה. מה שהרשימה אינה מראה הוא מה קורה אחרי הסגירה. מכתב הסגירה שקיבלו בעלי 63 ב־2024, כמו זה שקיבלו בעלי 61 לפני תשעה ימים, מסתיים באותה הערה: ״יש צורך לבצע בדיקות חוזרות בבניין, הכול בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת״י 1525 חלק 1 ׳ניהול תחזוקת בניינים׳״. מי בודק אם הבדיקות החוזרות נעשות, המכתב אינו אומר.

בדרך יפו 44 המסלול הזה נמשך שמונה שנים. תיק מבנה מסוכן נפתח שם לפחות שלוש פעמים מ־2011; ההודעה מנובמבר 2018 איימה בעבירה פלילית, 90 הימים חלפו בלי תיקון, והעירייה לא פתחה בהליך. ב־20 בפברואר 2020 נסגר התיק בסף הגשת כתב אישום, אחרי שקבלן מטעם הבעלים חשף את הברזלים החלודים לאורך החזית הדרומית, מרח עליהם נוזל נגד חלודה וטייח מעליהם. שש שנים אחר כך קרס רבע מהבניין, ״ככל הנראה, עקב כשל חמור בעמוד נושא״ בלשון חוות הדעת של ליבורקין, וחמישים שוכרים נותרו בלי בית. ההבדל בין יפו 44 לנחלת בנימין 63 הוא שבנחלת בנימין הסגירה לא הייתה סוף הסיפור אלא תנאי להמשכו: למחרת ההצהרה נמסר ההיתר, ושמונה חודשים אחרי הסגירה החלו העבודות.

״הבניין הזה היה פצצה מתקתקת״, אמר ישראל דוד, מ״מ יו״ר איגוד המהנדסים, לאילי פארי אחרי קריסת דרך יפו 44. ״זה בניין שהחל להיבנות לפני 90 שנה, ללא החומרים ובקרת האיכות הקיימים כיום. כל המבנים האלה נבנו מחול וזיפזיף, לא הייתה אז מודעות או תקנים, ואף אחד לא חשב שזה צריך להחזיק 90 שנה״. לבניין בדרך יפו 44, אמר, ״אין זכות קיום, אבל יש עוד אלפים כאלה״. הבעיה, לדבריו, היא שאין חוק ארצי לתחזוקת מבנים: ״אם על פי חוק חייבים לערוך למעלית של ארבעה אנשים בדיקת תקינות הנדסית פעם בחצי שנה, איך זה יכול להיות שבבניין שבו שוהים מאות אנשים אין הליך בקרה דומה? בפריז, בכל שנה מגיע מהנדס ומוציא דוח על הליקויים הקיימים, ואם בעלי הנכסים לא מתקנים אותם הם סופגים קנסות עתק מיידיים. אפשר וצריך לעשות את זה גם בישראל״. ועל העיר כולה: ״בניין מלא לא קורס סתם ככה פתאום, אבל חלקים מבניין כן. לא מזמן נפלה מרפסת ברחוב הרצל בתל אביב, וכל העיר הזו היא פאבלות של אלתורי ברזל. לאף אחד מהבעלים אין אינטרס להשקיע כסף, כי כולם רואים בזה פרה חולבת ומוצלחת שממנה נהנים על גבם של אנשים שמתים לגור בתל אביב ומוכנים לשלם את המחיר״.

כל העיר הזו היא פאבלות של אלתורי ברזל. לאף אחד מהבעלים אין אינטרס להשקיע כסף, כי כולם רואים בזה פרה חולבת

ישראל דוד, מ״מ יו״ר איגוד המהנדסים, אחרי קריסת דרך יפו 44

כמה מ־557 הבניינים המאוכלסים שברשימה מחזיקים ברזל זיון חלוד בכרכובים ובמרפסות, עמודים שנבנו ״ללא שום התחשבות לרעידות אדמה״ ויסודות של 70 סנטימטר, אין מי שיודע: הרשימה סופרת תלונות, לא בדיקות. כמה מהם ייסגרו בשנה הקרובה על סמך הצהרת מהנדס פרטי, גם את זה הרשימה לא תראה. כל עוד תיק מבנה מסוכן נסגר כך, בלי דוח יציבות ובלי שאיש בודק אחר כך את ״הבדיקות החוזרות״, הרשימה תמשיך להתקצר מהכיוון הלא נכון. בנחלת בנימין היא התקצרה בשני בניינים בתוך שנה ושמונה חודשים. אחד מהם כבר אינו עומד.

חשוב לציין: בניגוד ליפו 44, נחלת בנימין 63 קרס באמצע עבודות. תמ״א 38 נועדה בדיוק לבניינים שנבנו ״ללא שום התחשבות לרעידות אדמה״, וההיתר התנה במפורש כל תוספת בחיזוק המבנה הקיים. נכון לכתיבת שורות אלה לא ידוע אם לקריסה יש קשר לליקויים שתועדו בתיק. ההבדל בין שני המקרים הוא שבנחלת בנימין 63 התנהלו באותה עירייה שני תיקים על אותו בניין, בלי שאגף אחד יודע על האגף השני. בתיק המבנה המסוכן נסגר ההליך בלי דוח היציבות שהעירייה עצמה דרשה. בתיק ההיתר כבר כתבו יועצי היזם שאין נתונים על כמות הברזל בעמודים ושיש לקחת בחשבון החלפה של היסודות. שני ההליכים הסתיימו בהפרש של שבועיים: ב־31 בינואר 2024 נמסר ההיתר, ב־13 בפברואר נסגר תיק המבנה המסוכן.