רט״ג חקרה פעיל שסייע לפלסטינים במסיק בגיא בן הינום: ״עמותת אלע״ד היא שמוסקת במקום, לבקשתנו״

רשות הטבע והגנים (רט״ג) חקרה ביום ראשון (4.10) את אורי ארליך, דובר ארגון ״עמק שווה״, בחשד ל״פגיעה בגן לאומי״. ארליך, פעיל זכויות אדם ועיתונאי לשעבר, סייע יום קודם לכן למשפחות פלסטיניות במסיק זיתים בוואדי רבבה שבגיא בן הינום, בתחום הגן הלאומי סובב חומות ירושלים. את הזימון קיבל בסיום המסיק, וצוין בו רק החשד, בלי פירוט של הפעולה שבגינה הוא נחקר. לחקירה זומנו גם שישה פלסטינים.

בסרטון שצולם במהלך המסיק נראה אליעזר גלבר, פקח הגן הלאומי סובב חומות ירושלים, כשלצידו שוטר חמוש במדים, פונה לארליך ודורש ממנו להזדהות. ״אתה חשוד בעבירה של פגיעה בגן לאומי״, אומר גלבר. תוך שהוא מצלם את ארליך הוא אומר לו: ״תקשיב לי טוב, אתה צריך לתת לי תעודת זהות בדרך כזאת או אחרת. כל מה שאתה אומר יכול לשמש נגדך. אתה מעוכב״. בסרטון אחר נראה השוטר אומר לפקח ״שיעשה לו טובה״ ולא יעכב אף אחד.

גלבר הוא גם מי שחקר את ארליך. בסיום החקירה אמר כי יעביר את התיק למחלקת התביעות ברט״ג, ושם יחליטו אם להגיש נגדו כתב אישום. לפי חוק גנים לאומיים, העונש המרבי על העבירה הוא שישה חודשי מאסר, ושלוש שנות מאסר אם הפגיעה גרמה נזק חמור או בלתי הפיך.

גלבר היה מעורב בנעשה בגיא שנים לפני המסיק בשבת. במכתב מאוקטובר 2018, שהגיע לידי המקום הכי חם בגיהנום, התיר האפוטרופוס לנכסי נפקדים לרט״ג לבצע פעולות ״פיתוח והחזקה״ בתשע חלקות בגיא שהוגדרו כנכסי נפקדים. לפי המכתב, ההיתר ניתן בהמשך לפנייתו של גלבר ולפגישה במשרדי האפוטרופוס. הוא אינו מזכיר מסיק או הגבלת גישה לקרקע. המסיק בשבת נערך באחת מתשע החלקות, חלקה 20 בגוש 30127. משפחת סומרין מסילוואן טוענת לבעלות עליה, ולדבריה נזרקו כ-50 קילו זיתים שנמסקו. היום (ג׳) כבר נצפו מתנחלים מוסקים את העצים וגוזלים את הזיתים של התושבים הפלסיטינים.

בתגובה לפנייתנו מסרה רט״ג כי סעיף 30(ד) לחוק אוסר ״פעולה כלשהי המהווה פגיעה״ בגן לאומי בלי היתר ממנה, וכי מסיק בלי היתר ״אסור על כל אדם, ללא קשר למקום מגוריו״. את המסיק במקום, הוסיפה, מבצעת לבקשתה עמותת אלע״ד, מפעילת אתר עיר דוד בסילוואן, במסגרת פעולות ״פיתוח והחזקה״ במיזם משותף של השתיים. עוד מסרה הרשות כי פקח שעוסק בשטחו גם בפיתוח וגם באכיפה ״פועל בהתאם להגדרת תפקידו ולפי כללי העבודה המקובלים״. ב״עמק שווה״ דוחים את החשד וטוענים כי את העצים שנמסקו נטעו וטיפחו משפחות פלסטיניות.

מיזם משותף, בלי מכרז

ואדי רבבה הוא החלק הדרום־מזרחי של גיא בן הינום, בין סילוואן לאבו תור, על קו התפר בין מזרח ירושלים למערבה. משפחות פלסטיניות מסילוואן ומאבו תור עיבדו ומסקו את עצי הזית בגיא במשך עשרות שנים. הגיא הוכרז ב-1974 כחלק מהגן הלאומי סובב חומות ירושלים, אך ההכרזה אינה משנה את הבעלות על הקרקע, ומעמד הקרקעות בו אינו אחיד: חלק מהחלקות הועברו לידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים וחלקן נותרו קרקעות פרטיות. משפחת סומרין אמרה בעבר למקום הכי חם בגיהנום כי היא מחזיקה במסמכי בעלות עוד מהתקופה העות׳מאנית. ב-2018 הוציאה עיריית ירושלים לרוב החלקות הפרטיות בגיא צווי גינון, המאפשרים לה להשתמש זמנית לצורכי ציבור בקרקע פרטית שאינה בשימוש, ובהמשך הסמיכה את רט״ג לפעול בהן.

במקביל פועלת בגיא עמותת אלע״ד, במסגרת מיזם שמכונה ״החווה החקלאית״. לפי דו״ח שפרסם ״עמק שווה״ ב-2022, ושאותו כתב ארליך, רט״ג והעמותה חתמו באוגוסט 2020 על הסכם ל״מיזם משותף״, ובמסגרתו עברו לניהול העמותה חלקים נרחבים בגיא. לפי הדו״ח, ההסכם נחתם לחמש שנים וכעבור כשנה הוארך עד 2030. ההתקשרות נעשתה בלי מכרז, לאחר שביולי 2020 הודיעה רט״ג כי בכוונתה להתקשר עם העמותה בפטור ממכרז לפי תקנה 3(30). לפי ההודעה, הרשות תשתתף במימון המיזם בכ-100 אלף שקל והעמותה בסכום של עד 5 מיליון שקל.

ב-2019 פתחה העמותה במקום את בית הקפה ״בית בגיא״. ביולי 2023 נחנך מעל גיא בן הינום, בצמוד לבית הקפה, גשר תלוי שהקימו הרשות לפיתוח ירושלים (הרל״י) וחברת מוריה. הרל״י ומשרד התיירות מקדמים גם רכבל שיעבור מעל הגיא. תחנתו האחרונה מתוכננת במרכז המבקרים ״קדם״ שאלע״ד פועלת להקים בכניסה לסילוואן. פעילות אלע״ד בגיא זוכה גם למימון ציבורי. לפי ״הארץ״, עד נובמבר 2022 כבר העבירו גופים ציבוריים לפחות 28 מיליון שקל למיזמים שקידמה העמותה במקום.

מסיק בליווי משטרה

המשפחות המשיכו למסוק את העצים גם אחרי שחלק מהקרקעות עברו לניהול המדינה, ובשנים האחרונות הפך המסיק עצמו לחלק מהמאבק על הגישה לקרקע ועל השליטה בה. באוקטובר 2022 תועדו חיילות במדים מוסקות עצי זית במתחם שמפעילה אלע״ד, עצים שפלסטינים עיבדו במשך שנים. לפי דיווח ב״שיחה מקומית״, הקרקע שעליה עמדו העצים נרשמה כנכסי נפקדים ב-2021, וכשהחקלאים הפלסטינים ניסו להגיע אליהם, המשטרה מנעה מהם גישה.

בשנים האחרונות הפך המסיק עצמו לחלק מהמאבק על הגישה לקרקע ועל השליטה בה

באותו החודש הגיעו בני משפחת סומרין למסוק את העצים שעיבדו. פקח רט״ג הורה להם לעזוב את המקום בטענה להסגת גבול והזעיק את המשטרה. פעילים ישראלים שהגיעו לסייע למשפחה עוכבו, והפלסטינים שהיו במקום פונו.

בספטמבר 2024 חשף המקום הכי חם בגיהנום כי פעילי אלע״ד הגיעו למטעים כשבועיים לפני המועד שבו תכננו המשפחות למסוק, ומסקו בעצמם את הזיתים, בליווי כוחות משטרה. ארגון ״עמק שווה״ פנה אז לרט״ג, והרשות מסרה לו כי המסיק אושר ותואם וכי יבוצע בכל השטחים שבניהול המדינה. בשבת, ארבע שנים אחרי הפינוי באוקטובר 2022, חזר העימות למשפחת סומרין.

מארגון ״עמק שווה״ נמסר: ״הוכחה נוספת שבמרחב ההיסטורי של ירושלים המתנחלים והרשויות פועלים ביד אחת על מנת לצמצם את מרחב החיים הפלסטיני כחלק מתהליך נרחב יותר של גירוש, ניכוס ושלילת זכויות של קהילות פלסטיניות. במקרה האחרון אנחנו עדים גם לניסיון להלך אימים על ארגוני החברה האזרחית המבקשים לשמור על המרחב מפני ההשלכות ההרסניות של פעילות המתנחלים והרשויות הישראליות. בנוגע לחקירה, חשוב לנו להבהיר כי מדובר באישומים מופרכים במיוחד לאור העובדה שאת העצים שנמסקו נטעו וטיפחו משפחות פלסטיניות במשך מאות שנים. מי שמשנה את אופי הגיא ופוגע במרקם החיים והטבע של המרחב אלו הרשויות הישראליות והמתנחלים תוך שימוש בחוקים דרקוניים כמו החוק לנכסי נפקדים, חוק שבג״ץ קבע שאילו היה מחוקק בימינו לא היה עובר את הביקורת השיפוטית״.

בפסק דין מאפריל 2015 על החלת חוק נכסי נפקדים במזרח ירושלים כתב נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס: ״בהחלט ייתכן כי לפחות חלק מההסדרים שבחוק, אילו היו נחקקים היום, לא היו עומדים במבחנים החוקתיים״. בית המשפט לא ביטל את החוק.

מרשות הטבע והגנים נמסר בתגובה: ״לרשות הטבע והגנים קיימת הסמכות מכוח חוק גנים לאומיים, לאכוף את חוקיה בשטחי גנים לאומיים ושמורות טבע. סעיף 30(ד) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, קובע בברור כי חל איסור לבצע פעולה כלשהי המהווה פגיעה בשמורת הטבע או בגן הלאומי המוכרזים, וזאת ללא קבלת היתר מפורש מרשות הטבע והגנים – האמונה על ניהול הגנים והשמורות. ביצוע מסיק בשטח גן לאומי ללא היתר, אסור על כל אדם, ללא קשר למקום מגוריו. מעבר לכך, לא ניתן להגיב על הליך חקירתי אשר נמצא בעיצומו.

עבודת אכיפת חוקי הרשות בשטחים הנמצאים תחת ניהולה נעשית בראש ובראשונה על ידי הפקחים האזוריים, אשר אמונים הן על קידום פעולות הפיתוח בשטחם והן על אכיפת החוקים מכוח חוק גנים לאומיים. משכך, פקח הפועל בשני המישורים (אכיפה ופיתוח) בשטחו, פועל בהתאם להגדרת תפקידו ולפי כללי העבודה המקובלים.

השטח המדובר נמצא בניהול מלא של רשות הטבע והגנים. המסיק המתבצע במקום נעשה על ידי עמותת אלעד לבקשת רשות הטבע והגנים, במסגרת פעולות פיתוח והחזקה המתבצעות תחת המיזם המשותף בין הרשות לעמותה״.