שלשום פגשתי חבר ישן, לחמנו יחד במלחמת לבנון הראשונה, הייתה לו רגל אז, גם היום יש לו. וחשבתי לעצמי, כמה החיים האלה זמניים, חולפים מהר, זה פשוט מדהים. רק לפני חודש חשבתי את זה, אבל הנה זה שוב מכה בי במלוא עוצמה, הזמן מנכיח את זעמו בפני ורומז לי להתבגר.
*************************
עוד מספר חודשים יחלפו שלוש שנים לצוק איתן, מלחמה שהרסה ובנתה – הרסה את חייהם של משפחות רבות ובנתה זרועות סבוכות של שכול ביניהן. עד היום אני קם שטוף זיעה בלילה מאותו יום נוראי לפני כשלוש שנים שבו הבנתי שאין לי מילים לתאר את תחושת האובדן, הפחד והמצוקה, אף שיר לא יצא ואף לחן, מזל שיש לי את 'חום יולי אוגוסט'.
************************
השבוע צפיתי ב"בתים של מפורסמים" בערוץ החיים הטובים. בתים שלא אדע בחיים, שנראים כמו אולמות ענק, בתים מלאי שפע, רהיטים שנקנו מסביב לעולם ומשרתים אמינים. אבל אז חשבתי שבחיים לא נדע מה מסתתר בפנים, בחדר המיטות, מאחורי המצלמה, חיים מלאי כסף אומנם אך אולי מלאי אכזבות, גירושים, חרדות, כמו כל אדם? לפעמים אני מזכיר לעצמי שלא הכל זה ערוץ החיים הטובים ולפעמים זה גם ערוץ דיסקברי, החיים טורפים אותנו כמו זברה באפריקה.
צילום מקורי: מאת רנדום – נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 3.0
