"הקרמיקה של המקלחת נפלה לפני שנה וחצי", מספרת נטלי עמר, אם חד הורית לילד בן 10 העובדת כסייעת וחיה בדירה של "עמידר" באילת. "נפל חצי קיר. פניתי ל'עמידר' כמה פעמים. כל פעם שלחו מישהו שבא והחזיר את הקרמיקות לקיר. כל פעם קבלן אחר. עד שבא אחד ולא הצליח להחזיר, כי כל דפיקה בקיר היה ברור שייפלו עוד קרמיקות. רק אחרי שהתברר שמדובר במצב של סכנת חיים קיבלתי אישור לתיקון כולל של הקיר".
תלאותיה של נטלי מאז שנכנסה לדירה לפני שמונה שנים, כמו גם קורותיה מאז שאושר והחל סוף סוף השיפוץ המיוחל בדירתה – חושפות ומדגימות את אופן ההתנהלות של "עמידר" בעניין שיפוץ הדירות בדיור הציבורי ותחזוקתן. דוחים עד כמה שאפשר את הטיפול בתלונות הדיירת, מסתפקים בתיקונים שטחיים שאינם פותרים את הבעיה, כשנוצרת סכנת חיים ומתקבל אישור לשיפוץ מנהלים את ההליך מעל ראשה של הדיירת ובחוסר שקיפות, ולקינוח – מטילים עליה חיובים נוספים שמקורם לא ברורים.
לקבלן יש תכנית עבודה משלו
כשבוע וחצי לפני ראש השנה האחרון התייצבה בדירתה של עמר משלחת יוצאת דופן: מנהלת הסניף המקומי של "עמידר" ועמה שלושה גברים שהוצגו כ"המנהלים הגדולים של 'עמידר' בתל אביב" (נטלי חושבת שגם המנכ"ל ראובן קפלן היה ביניהם. לטענתה הבכירים לא הוצגו בפניה בשמם, "עמידר" סירבה להתייחס לעניין). עמר הופתעה. כחודשיים לפני כן התלוננה בפני מנהלת הסניף על ארונות רקובים במטבח ונענתה, לדבריה, בזלזול.
"המנהלים עמדו שם מבסוטים, עם חיוכים, שואלים אותי מה שלומי", משחזרת עמר, "ואז הם אמרו לי שהם לא מאשרים לי מטבח חדש, אבל מאשרים לסדר לי את השיש ואת הקיר. במקלחת הם אישרו לי לסדר את הכיור, האסלה, צבע. וגם אישרו לסדר ארבע דלתות".
אחרי החג פנה אליה הקבלן האחראי על השיפוץ. "הוא אמר שיש לו תכנית עבודה ושיש אישור להחליף מטבח עם כיור ו-3 דלתות. אני לא משקרת. אמרתי לו: לא אושר לי מטבח חדש. אבל הוא התעקש: אושר לך. בא, פירק את המטבח, החליף לי את כל הצינורות. כשהעבודה במטבח הסתיימה שאלתי מה עם המקלחת והזכרתי שגם שם נדרש שיפוץ דחוף. יש נזילות מהגג, הניאגרה באסלה נוזלת ללא הפסקה, הכל מלא חלודה, הכיור זז ועוד רגע נופל. את הנזילות האלה מרגישה בחשבון המים שלנו – 230 שקל לחודשיים".
אלא שאז הודיע הקבלן לעמר: מנהלת הסניף אמרה שבגלל שעשינו לך מטבח, לא מגיע לך שנעשה את המקלחת. עמר נדהמה. הרי זה מה שהובטח לה בעל פה בעת ביקור משלחת הבכירים לפני החג. מתברר כי זהו נוהג מקובל ב"עמידר": להסתפק בהתחייבויות בעל פה ולהימנע ככל האפשר מסיכומים בכתב על מהות השיפוץ מול הדיירות.
על מה לוקחים ממני 46 שקל?
היעדר הרישום, הפיקוח והדיווח המסודר גרמו גם לכך שעמר מצאה עצמה באחרונה בצרה חדשה: התברר לה כי היא חייבת בתשלום לקבלן עבור דלתות שהתקין בדירה. כמו כן היא נדרשת לשלם לו עבור תוספת של שיש למטבח שביצע על פי בקשתה. הסכום תפח עד מהרה מ-350 שקלים ל-700 שקלים, ועומד כרגע כ-1,000 שקלים.
מעבר לכך, המצב בדירתם של עמר ובנה עדיין טעון תיקון. רבים מהליקויים שעליהם התלוננה לא תוקנו. רמת העבודה שכן נעשתה, כך היא מעידה, נמוכה למדי. "בכל פעם שאני פותחת מים מתמלא לי הכיור ונוזל וכל הארון החדש מלמטה התנפח. מאז שהתקינו לי את המטבח, הם כבר באו שלוש פעמים לסדר את הסתימה ואת הנזילה. חודש הייתי עם דלי.
"מנהלת הסניף הייתה כאן. אמרה שהמטבח יפה. שאלתי מה עם המקלחת. היא אמרה לי: תהיי רגועה. אמרתי לה שאת המלים האלה אני שומעת כבר חודשים. אחרי שהיא הלכה שוב הייתה נזילה ושוב התקשרתי למוקד. אני מודה שאני כבר במצב נפשי לא טוב מכל הסיפור הזה. אני מיואשת".
בתחילת מרץ חיכתה לעמר הפתעה נוספת. שכר הדירה שלה קפץ מ-269 שקלים בחודש ל-1,440 שקלים לחודש ללא שום התרעה או הסבר. "אני לא יכולה יותר", היא אומרת. "בשובר הזה מצוין שאני צריכה לשלם 46 שקלים לתיקון צנרת. אבל לא תיקנו לי את הצנרת, אז למה גובים ממני כסף? מציינים פה עוד 'החלפה'. לא החליפו כלום, על מה אתם גובים עוד 32 שקל?"
בעמידר בחרו שלא לענות לשאלות ששלחנו להם בנוגע לנטלי עמר.
and then