לאחר שבקשת השר לביטחון לאומי לייצוג נפרד בעתירה נגדו בסוגיית חלוקת רישיונות נשק בניגוד לחוק על ידי בנות שירות לאומי ואנשי אמונו נדחתה על ידי היועצת המשפטית לממשלה, עו״ד גלי בהרב-מיארה, בן גביר מצא דרך לעקוף את החלטתה ולנגח את מערכת המשפט.
לקראת הדיון בעתירה שמתקיים היום (ב׳) בבג״ץ, ויתמקד בדרישת העותרות לבטל את כל רישיונות הנשק שהונפקו על ידי מי שלא הוסמכו לכך ואינם עובדי מדינה, בשבוע שעבר אישר בית המשפט ל-11 אזרחים להצטרף לעתירה לצדו של בן גביר והמשרד לביטחון לאומי. מבדיקת ״המקום הכי חם״ עולה כי אותם אזרחים מייצגים הלכה למעשה את עמדתו של השר, ובכך הופך את סירוב היועמ״שית לאפשר לו ייצוג נפרד לחסר משמעות הלכה למעשה.
כבר בדיון הקודם, בתחילת יולי, בן גביר דרש לקבל ייצוג נפרד בטענה שהיועמ"שית לא תייצג אותו נאמנה. בשבוע שעבר הגישה היועמ״שית לבית המשפט את עמדתה לדרישת העותרות לבטל את רישיונות הנשק שניתנו שלא כחוק, ואמרה שהדבר יפגע בחקירה הפלילית שמתנהלת בימים אלו בנושא. אל התגובה צורפה חוות דעת נפרדת של השר, שהוגשה על ידי עורך הדין דוד פטר שכתב: ״היועמ"שית התעלמה במשך חודשים ארוכים מפניות הח"מ, הרי שבכך היא סיכלה את יכולתו האפקטיבית של השר לביטחון לאומי לקבל ייצוג משפטי, תוך שהיא מותירה ערפל קרב משפטי בכל הקשור לשאלה – האם הוא יזכה לייצוג אותנטי לעמדתו".
מי שתייצג את האזרחים המצטרפים תהיה עורכת הדין צפנת נורדמן, נושאת נשק בעצמה, ומנכ״לית ״פורום חירות וכבוד האדם״, שתמכה בתפילה בהפרדה בתל-אביב, מתנגדת לשירות נשים בתפקידים קרביים בצה״ל. נורדמן תשמש את בן גביר כערוץ עוקף יועמש״ית ותייצג בפועל את עמדתו
בחוות הדעת מצא השר לבטחון לאומי, איתמר בן גביר, קרקע להשתלחות ביועצת המשפטית לממשלה. ״אל לו לבית המשפט לאפשר את המשכו של אותו "משחק כפול" שבמסגרתו נציגי היועצת המשפטית לממשלה מודיעים על אי חוקיות, כביכול, בדיוני ועדות הכנסת; מסרבים להגיש תגובות מקדמיות בעתירות הרלוונטיות; מסרבים להודיע האם ייצגו באופן אותנטי את עמדת השר; ואף מסרבים לאשר ייצוג פרטי״. בתגובה לדרישה אישר מ״מ נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית את הבקשה אך בהמשך חזר בו וקבע כי הסמכות לאשר זאת היא של היועמ״שית.
על כן, כאמור, בשבוע שעבר אישר בית המשפט ל-11 אזרחים שקיבלו רישיון נשק בתחילת המלחמה וחוששים שנשקם ילקח מהם להצטרף לעתירה. מי שתייצג אותם תהיה עורכת הדין צפנת נורדמן, נושאת נשק בעצמה, ומנכ״לית ״פורום חירות וכבוד האדם״, שתמכה בתפילה בהפרדה בתל-אביב, מתנגדת לשירות נשים בתפקידים קרביים בצה״ל, ובפועל על פי התגובה המקדמית ששלחה לבית המשפט, נורדמן תשמש את בן גביר כערוץ עוקף יועמש״ית ותייצג בפועל את עמדתו.
11 אזרחים מודאגים – לשלום השר
בחוות הדעת שהעביר לבית המשפט השר בן גביר טען כי אין מניעה לאתר את האנשים אשר רשיונותיהם הוצאו על ידי פקידים שלא הוסמכו לתפקיד. אלא שטענתו השאלה היא לא בדבר איסוף כלי הנשק, אלא שאלת חוקיות חלוקת הרישיונות על ידי מתנדבים וגורמים שלא הוסמכו לכך לאור מצב החירום. היא שלפי החוק ב״נסיבות מיוחדות״ אפשר להעניק סמכויות לגורמים שאינם עובדי מדינה. לכן לדבריו הדיון צריך להתמקד סביב השאלה האם אירועי ה-7 באוקטובר מקיימים ״נסיבות מיוחדת״ ובהינתן שכן, כך לדבריו, הרישיונות חוקיים.
בהליכה מוחלטת לעמדה של בן גביר מסבירה עו״ד נורדמן בכתב התגובה כי ההחלטה על הסמכת בנות השירות הלאומי ואנשי אמונו של השר ניתנה לאחר הטבח במצב חירום ולכן ההחלטה היא חוקית ומצטטת ׳״ניתנה החלטה על שעת חירום, רשאי השר לאשר למנהל לתת הוראות בדבר שינוי באופן ביצוע השירות, כאמור בסעיף קטן (ג), אם ראה כי הדבר נדרש לשם סיוע לאזרחי המדינה ותושביה׳. אישור כאמור ניתן לאחר פרוץ הטבח והוא מאפשר להסמיך מתנדבי שירות לאומי לתפקיד״.
בראיון לערוץ שבע תחת הכותרת "נשים משלמות את מחיר הפמיניזם״ שהתקיים בחודש שעבר הסבירה שהסיבה לעתירה היא פרסונלית נגד בן גביר, "הסבר אחד, לא ממצה, הוא פרסונלי. מי שהביא לחלוקת הרשיונות הללו, כ־160 אלף נשקים, הוא איתמר בן גביר. שר אחר היה מקבל אות הוקרה על חמ"ל הנשק שהקים ועל כך שאישר עשרות אלפי נשקים במהירות שלא הייתה כמותה״, לטענתה גם במידה להעתירה תדחה הנזק הוא עצום מכיוון ש״המומנטום של חלוקת הרישיונות נעצר וההליך להוצאת רישיון נשק שוב התארך״.
חשש משיבוש הליכי חקירה
כזכור עתירה הוגשה לאחר שנחשף כי עובדי לשכת השר בן גביר, נושאי משרות אמון ובנות שירות לאומי שימשו כפקידי רישוי, ערכו ראיונות טלפוניים ואישרו בקשות לרישיון נשק, זאת מבלי שעברו הכשרה מספקת. תחת ידיהם של גורמים לא מוסמכים אילו אושרו למעלה מעשרת אלפים רישיונות נשק שאותם דורשים העותרים לבטל. העתירה כללה סעד לפיו יש לפתוח בחקירה אודות ההתנהלות באגף כלי יריה, אך סעד זה התייתר לאחר החקירה בנושא נהפכה גלויה בחודש יולי. החקירה מתמקדת באי סדרים שהתגלו במהלך הנפקת רישיונות כלי נשק באגף לרישוי כלי יריה. על פי החשד באגף פעלה רשת שהנפיקה רישיונות נשק בתמורה לתשלום, בין היתר הונפקו רישיונות לאזרחים שלא עמדו בקריטריונים לבקשה להוצאת רישיון כלי יריה.
בתגובת המדינה שהועברה בשבוע שעבר על ידי היועמש״ית נקבע כי לא ניתן לבצע את ההליך המנהלי על מנת לאתר את המחזיקים הרלוונטיים. לטענתה דבר זה עלול לפגוע בחקירה הפלילית שנפתחה בנושא ולהוות שיבוש הליכי חקירה
בתגובת המדינה שהועברה בשבוע שעבר על ידי היועמש״ית נקבע כי לא ניתן לבצע את ההליך המנהלי על מנת לאתר את המחזיקים הרלוונטיים. לטענתה דבר זה עלול לפגוע בחקירה הפלילית שנפתחה בנושא ולהוות שיבוש הליכי חקירה. "במסגרת חקירה פלילית המתנהלת בימים אלה נגבות עדויות ונאספות ראיות שהן נוגעות, או עשויות בסבירות גבוהה לגעת, בתשתית העובדתית הנדרשת לבחינת סעדים אלה".
כפי שהסביר בינואר האחרון המשנה ליועמ״שית, ד״ר גיל לימון, הענקת סמכויות של פקידי רישוי למי שאינם עובדי ציבור אסורה, טענה שהובהרה שנית בתגובת היועמ״שית השבוע שהסבירה כי ״אין מניעה להסתייע במתנדבים אלו כחלק מהמעטפת הטכנית-לוגיסטית לעבודת פקיד הרישוי, באופן שאיננו מערב הפעלת שיקול דעת שלטוני על ידם״.
אל מול הטענות הללו השר מנסה להסית את הדיון שוב ושוב לאורך התגובה שהעביר אל יחסיו עם היועמ״שית, ובכך להמנע מלהשיב עניינית לטענות של העותרות. כעת בעזרת עורכת הדין נורדמן הוא זכה גם לנגח את היועמש״ית וגם לייצג את עמדתו בעתירה.
אל מול הטענות הללו השר מנסה להסית את הדיון שוב ושוב לאורך התגובה שהעביר אל יחסיו עם היועמ״שית, ובכך להמנע מלהשיב עניינית לטענות של העותרות. כעת בעזרת עורכת הדין נורדמן הוא זכה גם לנגח את היועמש״ית וגם לייצג את עמדתו בעתירה. ״הימשכות הליך זה, שלא לצורך, מותירה אלפי אזרחי ישראל אשר נושאים נשק כדין במצב של אי וודאות משפטית. לאי וודאות זו יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת בתחומי הביטחון האישי, ההסתמכות ואף הפרנסה״, כתב עורך הדין דוד פטר.
כבר בדיון הקודם ביולי העותרים לא מרוצים מעמדת היועמש״ית בנושא, שהבוקר צפוי לעמוד במרכז הדיון. גם השופטים תהו כיצד יתכן שישנם אזרחים המחזיקים נשק אישי שהונפק באופן לא חוקי ואי אפשר לעשות עם זה דבר. "12 אלף רישיונות נשק חולקו על ידי גורם לא מוסמך – והם יישארו בידי אנשים כדי שהחקירה המשטרתית תוכל להתנהל? אני לא מבין. מה, נשאיר את הנשק בידי אנשים שאין לנו מושג האם הם קיבלו רישיון בסמכות?", אמר בדיון האחרון בנושא השופט עופר גרוסקופף.
היום יאלצו השופטים להחליט באיזו מבין שלוש העמדות של הצדדים בעתירה לתמוך – בעמדת העותרים המבקשים לאתר את מחזיקי רישיונות הנשק שהונפקו בניגוד לחוק באופן מיידי. בעמדת היועמש״ית המייצגת את המדינה וטוענת שלא ניתן לבצע הליך של איתור מחזיקי רישיון נשק שהונפקו בניגוד לחוק או בזו של בן גביר שטוען שאין מה לדון בעתירה מכיוון שהרישיונות חוקיים מתוקף מצב החירום ששרר במדינה.