חברי הכנסת נדהמו לשמוע כיצד מתנהל הליך רישוי כלי הירייה ומי האנשים שלקחו חלק בתהליך הנפקת רישיונות הנשק. זאת לאחר מנהל האגף לרישוי כלי ירייה אישר כי עובדים במשרות אמון של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, עבדו כפקידי רישוי זמניים.
מפניית "שקוף" לנציבות שירות המדינה עולה כי לפי כללים הקבועים בתקנון שירות המדינה וכן לפי הנחיות הנציב עובד במשרת אמון לא יכול למלא תפקיד של פקיד רישוי כלי ירייה.
בשירות נציבות המדינה בחנו אם העסקתם של נושאי משרות האמון חוקית ולבסוף התקבלה התשובה שעליהם לעצור מהמשך הפעילות. היועצת המשפטית לממשלה מסרה בתגובה לפניית "שקוף" בנושא כי "בעקבות הדיון נידרש לנושא".
"חלק ממשרות האמון בלשכת השר עברו הכשרה והסמכה מקצועית על ידינו", הודה מנהל האגף, ישראל אבישר בדיון בנושא בוועדה לביקורת המדינה שנערך אתמול (רביעי).
"בוצעה לגביהם פנייה לנציבות שירות המדינה שבחנה את הנושא, ובתום הבחינה התקבלה החלטה ברורה שאוסרת עליהם".עוד תיאר אבישר כי הוקם חמ"ל נפרד של רישוי נשק למספר המצומצם של עובדי לשכת השר בלשכתו.
בניגוד לחוק ולמינהל תקין
חלק חשוב בדיון עסק בשאלה האם אנשי לשכתו של בן גביר ביצעו תיעדוף של חלוקת הרישיונות לכלי נשק, לטובת אנשי שלומם. לשאלות חברי הוועדה, אמר אבישר כי "במערכת המידע יש סרגל חיפוש, אם מישהו רוצה להיכנס לאדם מסוים הוא יכול באמצעות תעודת זהות, אך חסמנו את סרגל החיפוש. כי הבנו שתוך כדי פעולה חלקם מקדמים בקשות מסוימות".
"בעצם אתה כמנהל האגף מודה שנאלצתם לעשות את השינוי מכיוון שפקידי רישוי זמניים ביצעו העדפה", הוסיף על דבריו ח"כ גלעד קריב (עבודה).
"איך קרה שמשרת אמון קיבלה גישה למערכות המידע האלה? מי חתם על האישור הזה? לא יכול להיות דבר כזה במדינה נורמלית", הזדעק ח"כ סגלוביץ'. "המלחמה האמיתית היא על עצמאות עובדי המדינה. אני דורש שכל מי שעבר ריאיון טלפוני על ידי משרת אמון של שר – רישיונו יבוטל. אני רוצה לפנות למשרד המשפטים לשקול חקירה פלילית נגד השר ועובדיו בגין שימוש לרעה בסמכויותיו. יש פה עבירה על החוק. הכתם והעננה נמצאת על עובדי השירות הציבורי שעובדים תחת חוק".
קריב ביקש להדגיש אל מי הוא מפנה את האצבע המאשימה, כשלדבריו לא מדובר באגף של אבישר. "מוצגת כאן יחידה מקצועית שנדרסה על ידי השר וסביבתו", אמר. "אתם מקצועיים, עשיתם עבודתכם נאמנה כל השנים, אבל השר בניגוד לחוק ולכללי המנהל התקין הטיל עליכם מורא, חייב אתכם למנות אנשים מתוך לשכתו כדי שהם יקדמו רשיונות למקורבים".
"אני יודעת איזה עובד ציבור אתה, ראיתי את האגף שקיבל אותות הצטיינות מהמדינה על התנהלות", הוסיפה על כך ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד). "אני חושבת שאתם נלקחתם בני ערובה בידי שר. השלכות של אנשים לא כשירים שנותנים נשק לאנשים לא כשירים ישפיעו על כל המדינה".
"הנושאים שהתגלו בדיון הנוכחי זעזעו את הוועדה ולא ככה אמורה להתנהל מדינה דמוקרטית גם בשעת חירום", סיכם היו"ר מיקי לוי (יש עתיד).
דיני נפשות
מפרוץ הלחימה קיבלו באגף לרישוי כלי ירייה 260 אלף בקשות. עד היום טופלו 20% מהבקשות וניתנו כבר 25 אלף רישיונות. לשם השוואה, בשנת 2022 כולה, לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, התקבלו באגף כ-42 אלף בקשות לאחזקת נשק, שמתוכן אושרו כ-13 אלף.
אבישר הסביר שכחלק מהיערכות חירום ייעודית של האגף על מנת לתת מענה להיקפי הבקשות חסרי התקדים בוצע תגבור של מערכות האגף בעובדים שקיבלו "הסמכה מצומצמת": "מפרוץ הלחימה ביצענו תגבור של האגף ממספר מקורות נוכח מספר גדול של בקשות: עובדי המשרד, עובדי משרדי ממשלה נוספים ועובדי הכנסת ובנות שירות לאומי". עוד ציין שאחד מהחמ"לים שנפתחו הוקם במשכן הכנסת עצמו.
ומה הכוונה ב"הכשרה מצומצמת"? אבישר הסביר בדיון כי העובדים החדשים עברו יום אחד בלבד של הדרכה מלאה הכולל מבחן ולאחר מכן חניכה של מערכות מידע. בימים כתיקונם תפקיד חשוב כל כך מצריך הכשרה בת חודש.
ולא רק הכשרה מזורזת לכוח אדם בלתי מתאים בעליל: אבישר ציין בדיון כי בשל הנחיית פיקוד העורף לא לקבל קהל, החליטו במשרד לא לבצע ריאיונות פרונטליים למועמדים לקבלת רישיון לכלי נשק, אלא טלפוניים.
"לא הגיוני שנערות בנות 18 עושות ריאיון טלפוני למגישי בקשה לרישיון נשק", אמר יו"ר הוועדה מיקי לוי בדיון. "המשרד יכול לפנות לפורום נציבים וקציני משטרה שפרשו שיש להם הרבה מתנדבים שמשוועים לסייע גם לטווח ארוך".
"יש משמעות מקצועית לראות את האדם, לבחון את שפת הגוף שלו", אמר ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד). "ריאיונות טלפוניים הם לא רציניים ופוגעים ביכולת הבדיקה שלכם". יו"ר הוועדה לוי הוסיף על כך: "חזרו בתי הספר, חזרו גני הילדים, אין מגבלות של פיקוד העורף ואישור כלי נשק הוא עיסוק בדיני נפשות. אז אולי תעצרו?"
"אנו רוצים לחזור לראיונות פרונטליים ולפתוח חזרה את הלשכות בימים הקרובים", ענה אבישר, אולם לא נקב בתאריך מיועד לכך.
ח"כים נוספים בדיון מתחו ביקורת חריפה על התנהלות המשרד לביטחון לאומי בראשות בן גביר, בין היתר בשל פגיעה בעיקרון הפרדת הרשויות. הם קראו לבטל לאלתר את פעילות החמ"ל שהוקם בין כותלי משכן הכנסת. אולם פנחס גורט, נציג הלשכה המשפטית של הכנסת, ציין כי החמ"ל, שפועל לזמן מוגבל, מסייע באופן טכני בלבד כגון בדרישות להשלמות מסמכים ועל ידי עובדי כנסת מינהליים שלא עוסקים בעניינים פרלמנטריים.
