רוני קמאי היא תלמידה בת 16. ביום שני, בין שיעור לשיעור, היא נכנסה לזום ועלתה לשוחח עם חברי ועדת החינוך של הכנסת, על תגבור השירות הפסיכולוגי בבתי הספר בעקבות המלחמה. "אתמול באמצע מבחן במתמטיקה תלמידה קרסה כי קיבלה שיחה מדוד שלה שמשרת במילואים", סיפרה קמאי. "תלמידים חוטפים התקפי חרדה בזמן מבחנים ואזעקות, גם אני חוטפת התקפי חרדה ובכל זאת מטפלת בהתקפי חרדה של תלמידה אחרת שפנתה אלינו למועצת התלמידים. זה לא המקום שלנו, חסרה לנו סמכות והנחיות".
איך קורה שתלמידה בת 16 היא הכתובת לתלמידים אחרים שחווים מצוקה נפשית? "יש תלמידים שלא יודעים למי לפנות ואיפה נמצא החדר של היועצת", אמרה קמאי. "בזמן מלחמה אני מצפה שיבואו לחפש אותי ולא שאני אלך לחפש את היועצת".
קמאי דיברה על יועצות, אך הדיון עסק במחסור בפסיכולוגים חינוכיים בבתי הספר. מחסור שלא התחיל במלחמה, אלא שנים קודם לכן. הסיבה לכך לא מתחילה ונגמרת בכסף, כפי שאפשר היה לראות בדיון בכנסת, אלא קשורה לפער אקוטי בנתונים.
חוה פרידמן, מנהלת אגף פסיכולוגיה חינוכית במשרד החינוך לא ידעה לתת לנציגי הוועדה נתונים על מספר התלמידים הזקוקים למענה כרגע. "יש לנו דאגה גדולה לבני הנוער, סדר הגודל כל כך גדול", אמרה והוסיפה שאין סיבה לערוך סקר על מספר בני הנוער שנמצאים במצוקה. "אנחנו מספיק מודאגים ממה שאנחנו יודעים".
"במשך שנים משרד החינוך לא השכיל להבין שהמחסור בפסיכולוגים הוא אקוטי. כבר לפני המלחמה הייתה קטסטרופה, עכשיו היא גדלה עוד יותר"
כשחברי הוועדה התעקשו לקבל נתונים ברורים על היקף התופעה כדי לדרוש מהאוצר תקציב, היא הפנתה לסקר שערכה קופת חולים מכבי בזמן הקורונה שם נרשמה עלייה של 35 אחוז בחרדה ודיכאון בקרב בני נוער בגילאי 14-18.
47 שקל לשעה
"ציפינו שאחרי 51 ימי מלחמה יהיו למשרד החינוך נתונים על גודל הבעיה", אמר יו"ר הוועדה ח"כ יוסף טייב. "במשך שנים משרד החינוך לא השכיל להבין שהמחסור בפסיכולוגים הוא אקוטי. כבר לפני המלחמה הייתה קטסטרופה, עכשיו היא גדלה עוד יותר".
על פי נתונים של השירות הפסיכולוגי החינוכי, מועסקים במערכת החינוך כ-3,400 פסיכולוגים חינוכיים, רובם במשרה חלקית. עוד לפני המלחמה היה למשרד קושי לגייס פסיכולוגים נוספים ורק 71 אחוז מהתקנים אוישו, זאת בשל השכר הנמוך עומד על 9,500 שקל ברוטו למשרה מלאה לפסיכולוג עם 15 שנות ותק – 47 שקלים לשעה.
הפסיכולוגים החינוכיים מקבלים את שכרם דרך הרשויות המקומיות כאשר משרד החינוך מממן כ-70 אחוז מהעלות והרשות המקומית מממנת את היתרה. השיטה יוצרת פערים בין הרשויות כך שהמחסור באופקים, למשל, גדול יותר ורק חצי מהתקנים בה אוישו וכך גם בשדרות, שם אוישו רק 67 אחוז מהתקנים.
התקן של מערכת החינוך עומד על פסיכולוג אחד לאלף תלמידים בבתי ספר בחינוך הרגיל מיסודי ועד תיכון, פסיכולוג אחד לכ-500 תלמידים בגני ילדים ובכיתות א' ופסיכולוג אחד ל-300 תלמידים בחינוך המיוחד. בשל העובדה שהתקנים לא מאוישים, המציאות כיום היא שיש בממוצע פסיכולוג אחד לכ-1,500 תלמידים, במקרה הטוב.
וזה לא הכל: לפי פורום הארגונים למען פסיכולוגיה חינוכית, הכיסוי הטיפולי מתועדף לגילאים 5-15. כך, הכיסוי הטיפולי לגילאי שלוש וארבע ולבני נוער בגילאים 16-18 "אינו בגדר חובה".
"יש שתי פסיכולוגיות על 90 ילדים והן לא מצליחות לפגוש את כולם", אמרה בדיון שלומציון כהן, מנהלת בית ספר יסודי בנגב המערבי שהתפנה וכיום פועל מהרצליה. "התלמידים שלנו במצב לא טוב – יש המון שוטטות, אין גבולות ואין מבוגר אחראי. המבוגרים התיילדו, אין להם כוחות. גם נושא המיניות פרוץ. שימוש בסמים ואלכוהול. יש נשירה מבית הספר, אנחנו רואים ילדים בכיתה א' שמסרבים ללכת לבית הספר".
כהן סיפרה כי הגיעו פסיכולוגים למלון בהרצליה בו מתגוררים התלמידים. "הם ישבו שלוש שעות עם הילדים ואז אמרו שזה גדול עליהם והם עזבו. נאלצנו לבקש חדשים. וגם הם לא נשארו. אנחנו לא יכולים לקבל פסיכולוגים עם הכשרה רגילה. אני צריכה פסיכולוגים ברמה הגבוהה ביותר, עם חוסן אדיר, שיוכל להכיל את הילדים".
נציגת משרד החינוך טענה כי שר החינוך יואב קיש פנה למשרד האוצר אחרי ה-7 באוקטובר לסגור את ההסכם השכר הקיבוצי של הפסיכולוגים, שפתוח כבר הרבה שנים. "אני לא יודעת לומר איפה עומד ההסכם", אמרה. אך מאי שמואל מאגף שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר דייקה ואמרה כי שר החינוך פנה אליהם אך לטובת מענה נקודתי ולא בנוגע להסכם הכולל.
בוועדה עלה כי משרד האוצר מתעקש שהפסיכולוגים יעבדו במתכונת פרילנס ומשרד החינוך מקצה שמונה שבועות לפסיכולוגים שהצטרפו למערכת. שמונה שבועות כלומר שמונה טיפולים בסך הכל. "אנחנו צריכים פסיכולוגים שיהיו חלק מהמערכת ויהיו פה היום, מחר ובעוד שנתיים – כי המערכת תצטרך אותם לשנים ארוכות", נאמר בדיון.
מערך מוזנח ומופרט
המשבר הנוכחי פוגש את המערך הציבורי לבריאות הנפש מדולדל, מוזנח ומופרט, שעל מנת לתת מענה במשבר הנוכחי, הצפוי להימשך שנים, זקוק להשקעת משאבים ושיקום מיידי. פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה החינוכית טוען שחסרים אלף תקנים של פסיכולוגים חינוכיים במגזר הציבורי, במיוחד בפריפריה, שבה הצרכים רבים וגם איוש התקנים הקיימים נמוך במיוחד.
בפברואר 2022 אושרה בממשלה תוכנית בריאות הנפש לילדים ונוער של שר הבריאות דאז ניצן הורוביץ, שעלותה 994 מיליון שקל. חלק מהתכנית, שהייתה משותפת למשרדי הבריאות, החינוך והרווחה, הוגדר כחירום וכלל את הרחבת הייעוץ החינוכי בבתי הספר לכלל התלמידים לצורך איתור ומניעה. התוכנית לא יצאה לפועל ובמרץ האחרון פנו ארגונים לזכויות הילד לשר הבריאות משה ארבל במטרה להניעה שוב.
"השבועות האלו הראו לנו שאי אפשר בלי מערכת ציבורית חזקה", אמרה נועם וילדר מהמועצה לשלום הילד בדיון שנערך אתמול. "צריך להשקיע בגורמי המקצוע שעובדים איתם, שנראה מערכת חזקה ששומרת עליהם ומטפלת בהם".
"יש מטפלים באמנויות שמוכשרים בטיפול בטראומה, 9,000 מטפלים עם הכשרה קלינית שעומדים במתווה", אמרה בדיון ד"א אילנה לח, יו"ר האגודה לטיפול באומנות. "צריך להסדיר את המקצוע הזה בחקיקה ואז ניתן יהיה להכניס אותם באופן מוסדר. במצבים טראומטיים לא תמיד מילים יעזרו והאמנות עוזרת פה".
מסקר שערך הפורום למען הפסיכולוגיה החינוכית בימים האחרונים עולה כי 70 אחוז מהפסיכולוגים שהתנדבו לתת מענה מיידי לנפגעים דיווחו שהיו מעוניינים לחזור לשירות הציבורי או להגדיל את משרתם אם תנאי השכר יהיו ראויים. "צריך לשפר את שכר הפסיכולוגים, יעלה כמה שיעלה", אמר יו"ר הוועדה.
