בשם הליברליזם המזויף מלהגת דיסטל על חופש העיסוק של נשים בזנות ועל חוצפת הפמיניסטיות למנוע אותו. אבל היא יודעת היטב מה המחיר הנפשי ועד כמה קשה להיחלץ ממעגל הזנות. לכן מעולם לא היתה נותנת לבת שלה לעסוק בכך

האם המפגינים בביירות המחופשים לג'וקר מזדהים עם דמותו שנבעטה מהחברה או רואים סביבם את העולם המסואב שבו הוא פועל? תומר מיכלזון חושב שה"ג'וקר" הצליח לתפוס משהו מרוח התקופה הכאוטית, המלאה בייאוש וליצנים מסוכנים

מפתה להכריז על סוף עידן נתניהו, אבל זה לא נגמר עד שלא נגמר - והשאלה עכשיו היא יותר משפטית מפוליטית. המנצחים הגדולים בינתיים הם עודה, ליברמן ושלטון החוק

"נכון, יחסים בין אנשים מאוד מעניינים אותי", אמרה אתמול רינה מצליח במרתון הראיונות שערכה. הבעיה שזה הדבר היחיד שמעניין אותה. הסגנון האישי והרכילותי שלה - הוא אחד הסיבות לשיח הציבורי והפוליטי הרדוד בישראל

בזמנים של משבר מוסרי המקום הכי חם שמור למי ששומר על ניטרליות. ומי שומר על נייטרליות בימים אלו שהמדינה מתנהלת כמו משפחת פשע ועיתונאים מסתובבים עם מאבטחים? קבוצה גדולה מאוד של שותקים. אלו שמותיהם

ההערכות הן שמפלגת השפם תמשוך אחריה לא מעט מצביעי עבודה מסורתיים. "כמו עם פרס בקדימה בבחירות 2006, כך השפם בבחירות 2019 - 4-6 מנדטים יעזבו את העבודה וילכו עם השפם"

"נפגעי המחאות" בין אם בפתח תקווה או במגדל של השר אוחנה מסרבים להבין: הפגנות לא אמורות להיות נעימות. הן אמורות להפעיל לחץ איפה שכואב. וכן, לפעמים הכי כואב ליד לבית. תשאלו את השכנים של רבין בתקופת אוסלו

כ-400 איש הגיעו להפגין הערב בכיכר גורן בפתח תקווה נגד השחיתות ובעקבות המעצרים האלימים בשישי האחרון. תושבי השכונה לא הבינו על מה המהומה, וחלקם צפרו וקראו למפגינים "תסתלקו מפה"!

ביום שאחרי חקירתו בעקבות התקרית עם אבנר נתניהו, ברק כהן מגחך על הכל וטוען שנתניהו עושה טעות חמורה: "מי שהולך להתלונן על דברים שאמרו לו, אז הוא חלש; אין פה שום פגיעה בפרטיות. רק השמעת ביקורת במרחב הציבורי"

ב-2005 גיבשה הממשלה תוכנית למיגור האלימות. בחמש השנים האחרונות הטיפול נעצר והרפורמה להקלת האחזקה בנשק נכנסה לתוקף ללא בדיקה מעמיקה מספיק, לטענת המבקרים. "ניתנה פה לגיטימציה לשלוף ברגע של אובדן עשתונות, אובדן שליטה"