מלחמות, כולם יודעים, קורות בקיץ. אבל בקיץ הזה המלחמה עברה פנימה, אל תוך גבולות המדינה, כשהאלימות, על כלל סוגיה וגווניה, מציפה מכל כיוון. הירי באופיר חסדאי אתמול ברמלה בעקבות ריב על מקום חניה, היה עוד רגע, אפילו לא רגע שיא שהשאיר רבים בהלם ובזעזוע. לפי אשתו שנכחה במקום, הירי בוצע בשני שלבים: ירי לעבר הרגל, שבעקבותיו זעק חסדאי, וירייה שנייה מטווח קצר לעבר מרכז הגוף. חסדאי הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים, שתיים מהן סובלות מניוון שרירים ושיתוק מוחין.

האלימות במרחב הציבורי בישראל, אלימות סתמית וחסרת פשר לעתים, אינה תופעה חדשה. ב-2005 גיבשה הממשלה תוכנית לאומית בנושא האלימות בחברה הישראלית, שנועדה לטפל בבעיה. מדי שנה הוציאו המשרד לביטחון פנים והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד האלימות הלאומי, שבחן בכלים שונים את היקף האלימות, סוגיה השונים ודרכי טיפול.

המדד האחרון יצא ב-2014. לפי הדוח, שיעור תקיפה אלימה בולט בהיקפו הגבוה בישראל, כמעט פי שניים וחצי מהממוצע במדינות ה-OECD. בישראל הוא עומד על כשבעה מקרי אלימות בשנה לכל מאה אלף איש – לעומת כשלושה מקרים לכל מאה אלף איש במדינות ה-OECD. בנוסף, שיעורי עבירות תקיפה מינית בישראל גבוהים בכ-16 אחוזים ממדינות הארגון.

בעוד הדוח האחרון מעדכן על ירידה מסוימת בשיעור מקרי האלימות של עד שני אחוז בשנה; מתוך בחינת הממצאים והנתונים שנסקרו ניכרת עלייה בחומרת העבירות בשנים שנבדקו (2007-2012). "ממצא זה מדליק נורה אדומה בהתחשב בירידה בכמות עבירות האלימות באותן שנים. משמעות הדבר כי מספר העבירות פחת – אך חומרתן עלתה ב-5.1 אחוז", נכתב בדוח.

פנינו למשרד לביטחון פנים בשאלה מדוע נפסק הפרויקט והדוח האחרון יצא ב-2014, אך לא קיבלנו תשובה. ייתכן שהדבר קשור לחילופי השרים ב-2015, אז החליף גלעד ארדן את יצחק אהרונוביץ'. בתגובה לשאלותינו, המשרד לביטחון פנים הפנה אותנו למשרד החינוך שמוציא סקר משלו בעניין ולמשטרה שתספק נתונים אחרים. טיפול מקיף בנגע האלימות בישראל ברמה הממשלתית – שהיה בעבר – אין כיום. 

עלייה של 330 אחוז במספר הבקשות לרישיון נשק 

בקדנציה האחרונה של הכנסת קרה עוד דבר שמתקשר לאירוע המצער אמש. השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי ירייה בישראל הוקמה בראשותו של שר המשפטים הנוכחי שקידם את הנושא, אמיר אוחנה. אחרי עבודה מאומצת בכנסת לצד דחיפה של לוביסטים ובעלי עניין, אישר בסופו של דבר השר ארדן באוגוסט 2018 את הרפורמה לנשיאת נשק אישי והוציא אותה לדרך. רפורמה, שלפי הנתונים בעלת פוטנציאל להכניס עוד מאות אלפי אנשים למעגל מחזיקי הנשק האישי בישראל. עוד מאות אלפים כמו הגבר בן ה-74 שירה פעמיים בחסדאי אמש בעקבות ריב על חניה. 

הרפורמה הגדילה את הזכאות לקבלת נשק פרטי לכל מי ששירת בצבא ועבר הכשרה קרבית בצבא. מאז אישור הרפורמה מספר הבקשות לרישיון נשק עלה בצורה דרסטית, בשיעור של כ-330 אחוזים לעומת שמונת החודשים שקדמו לרפורמה. כ-6,599 בקשות הוגשו מאז שאושרה הרפורמה ועד אפריל 2019. יותר ממחציתן קיבלו אישור (3,817). שיעור מקרי הדחייה של בקשות הסתכם באותה תקופה בפחות מרבע מסך הבקשות (1,109). כאשר בשנים קודמות שיעור הדחייה עמד על 50 אחוז. בנוסף להקלה באישור הבקשות, אושר למאבטחים לצאת עם נשק הביתה. בשבועות הקרובים אמורים להתקבל נתונים מעודכנים על הרפורמה. 

הרפורמה הזו נמצאת כיום תחת עינו הבוחנת של בג"ץ, בעקבות עתירה שהגישו עמותת איתך מעכי משפטניות למען צדק חברתי והאגודה לזכויות האזרח, בשם ארגוני קואליציית "האקדח על שולחן המטבח". בעקבות העתירה ביקש בג"ץ מהמשרד לביטחון פנים להשיב עד אוקטובר מדוע לא נערכה בדיקה מעמיקה על כל השלכותיה והשפעותיה האפשריות של הרפורמה, תוך בחינת ההיבטים הבריאותיים והנפשיים של נושאי הנשק, כפי שדרשו העותרות.

"אתמול קיבלנו דוגמה מזעזעת ומחרידה למה שקורה כשיש יותר מדי כלי נשק פרטיים", אומרת עו"ד נטע לוי מארגון איתך-מעכי, אחת ממגישות העתירה. "האופן שבו הנשק הזה מחולק בעקבות הרפורמה הוא נפשע ומופקר. הרף נמוך מאוד כיום, כל אחד כמעט יכול לקבל נשק בלי מבחנים אמיתיים. המשרד לביטחון פנים הזדרז להעביר רפורמה מלאה חורים, בעקבות אינתיפאדת הסכינים לכאורה. הוא לא פנה למשרד הבריאות בנושא ההתאבדויות, לא שם תנאים מגבילים לאנשים עם בעיות נפשיות ומבחנים פסיכיאטריים נדרשים, ולא פנה לארגוני נשים להבין איך זה יפגע בנשים שחיות תחת אלימות. אפילו הצבא הבין שיש בעיה ובחן את הדברים האלו, והכניס הגבלות לנשיאת נשק שלא לצורך".

מיד לאחר אישור הרפורמה, נחשפה במקום הכי חם הקלות היחסית של תהליך קבלת הרישיון: למרות מאמציו של כתב המקום לעורר חשד במהלך הראיון לקבלת הנשק, לא נעשתה בדיקה של הפרופיל הפסיכיאטרי שלו והוא קיבל אישור לשאת נשק ללא כל בעיה. בעקבות הכתבה הוקמה ביוזמת השר ועדה לבחינת התבחינים. הוועדה סיימה את עבודתה, אך המלצותיה לא פורסמו. בקשת הקואליציה לקבל את המלצות הוועדה לא נענתה.

"האופן שבו הנשק הזה מחולק בעקבות הרפורמה הוא נפשע ומופקר. הרף נמוך מאוד כיום, כל אחד כמעט יכול לקבל נשק בלי מבחנים אמיתיים. המשרד לביטחון פנים הזדרז להעביר רפורמה מלאה חורים"

לדבריה של לוי, המקרה שאירע אתמול אמור לגרום למשרד לביטחון פנים לעצור ולחשוב: "זה לא יאומן שאחרי דוגמה כזאת מצמררת הרפורמה לא מוקפאת באחת. איך שהיא מיושמת כיום – היא לא שוקלת שיקולים נרחבים, לא מביאה את כל זוויות המבט ומקלה מאוד על נשיאת נשק. לכן הגשנו את העתירה. אבל הרפורמה הזאת עשתה עוד משהו: היא יצרה לגיטימציה לשימוש באקדחים הפרטיים, יצרה אווירה של שימוש חופשי. נתנה לגיטימציה לשלוף ברגע של אובדן עשתונות, אובדן שליטה. זה פשוט ללכת לכיוון של אמריקה – של יותר ויותר נשק פרטי, ואנחנו יודעים מה קורה שם".

החודש הזה, שנגמר במותו המיותר של חסדאי, התחיל במוות מיותר וקורע לבבות של סלומון טקה בן ה-18, שנורה על ידי שוטר. בתווך היו לנו רצח אם בידי בנה אתמול, הצתת דירה עם ילדים בגלל חוב של אחיהם, הצתת דירתה של המטפלת בראש עין, קטטות המוניות עם זריקת כיסאות בפארק המים בחולון – ועוד מקרים שמבהירים שהרסן הותר והאלימות בחברה הישראלית מחלחלת לכל פינה וללא הפסקה. הוספת נשק חם לקלחת הזאת רק הופכת אותה למסוכנת וקטלנית יותר, שתביא לעוד מקרים כמו של חסדאי אתמול, מזהירים המתנגדים לרפורמה.