הימים ימי צוק איתן. אברה מנגיסטו, בן 28, יוצא מביתו באשקלון אל הגדר המפרידה בין עזה לישראל, זורק את תיקו בצד הישראלי ומטפס עליה. חיילים שמגיעים למקום לא עוצרים אותו, והוא חוצה את הגבול לעזה, שם נאסף בידי דייגים וכנראה מובל לרשויות חמאס. הפרשה מושתקת בצווי איסור פרסום.
שנה לאחר מכן, בעקבות לחץ תקשורתי ולאחר מחאות מתגברות של יוצאי אתיופיה, מוסר צו איסור הפרסום והעיתונות כולה מזדעקת לבית המשפחה באשקלון, שם מתגלות כל הקלישאות: שיכון מוחלש, בניין מתפרק, משפחה שלא בהכרח מסוגלת לנהל את המשבר המדיני שאליו נקלעה.
שבוע לאחר פרסום הפרשה חושפת תחקירנית ערוץ 10 הקלטות של נציג הממשלה נוזף במשפחה, שהעזה לדרוש מהממשלה לקבל אחריות על בנה. עם הזמן התקשורת מאבדת עניין במשפחה, עוד מלווה אותם בהפגנות אזוטריות בכלא הדרים ובמעבר ארז, אך גם פעולות אלה מצטמצמות. אולי בשל המצב הביטחוני, אולי מהפחד שהאיומים יתממשו והרשויות יוותרו על חייו של אברה.
בפעם האחרונה פגשנו אתכם במעבר גלבוע, אבל מאז נעלמתם.
ילאו מנגיסטו, האח: "זה לא הזמן להפגנות ומחאות. אנחנו מחכים שהמצב יירגע ונמשיך".
אתם מקבלים מהממשלה רושם שהם מתאמצים להחזיר את אברה הביתה?
"היום כבר כן. אחרי שפנינו לפנינה תמנו-שטה שקישרה אותנו למי שצריך, הם מדברים ונפגשים אתנו, אבל מבחן התוצאה זה מה שקובע ועד שלא נראה את אחי פה אין לדיבורים משמעות".
"אנחנו בקשר צמוד, בעיקר כדי שלא יסבנו אותם", אומרת תמנו-שטה. "אני מקווה להתפתחות טובה. אמנם אין מידע לגבי מצבו, וגם המדינה לא חושפת את כל שיקוליה. אבל יש קשר צמוד עם נציגי הממשלה. לפני חודשיים נתניהו ויעלון נפגשו עם המשפחה לעדכון".
כל זה אחרי פרסומים קשים על היחס שהמשפחה מקבלת.
"בהתחלה זו היתה תעודת עניות. אחרי הכל, ליאור לוטן נכנס בהוראת נתניהו לתמונה מעט באיחור, ומי שסיפר על העניין למשפחה היה שוטר שלא ברור מה הקשר שלו לעניין. גם עכשיו השאלה היא אם זה משפיע על המהלכים של המדינה, ומה המחיר שהיא מוכנה לשלם על החזרתו של אברה".
העבר חוזר על עצמו
ממשלת ישראל כבר עמדה במצב דומה לפני פחות מעשור, והתחייבה לא לחזור על דרך הטיפול הזו. ב-2005 יצא גבריאל דוויט בן ה-28 מבית אחיו בחיפה, ולא חזר. גופתו הושבה למשפחתו ב-2007 מלבנון בעסקה עם חיזבאללה. נטען אז שהוא יצא לשחיה בים, נסחף ללבנון, שם נמשה בידי דייגים והועבר לידי הארגון. בשנתיים האלה יצאה המשפחה לחיפושים עצמאיים, כולל אוטובוסים עמוסי מתנדבים (בעיקר מהעדה האתיופית), והפגינה מול המשטרה בטענה שלא עושים די כדי לאתר אותו.
"יום אחד אני מקבל טלפון מאדם שמבקש להיפגש איתי", מספר עיתונאי ידיעות אחרונות, דני אדינו אבבה, "והוא מציג בפניי הוכחות שהמודיעין הישראלי, כבר כשלושה שבועות לאחר שדוויט נעלם, העביר מידע לגורמים הרלוונטים אודות שבוי ישראלי בידי חיזבאללה, עם פרטים מדויקים אודותיו. נסעתי לחיפה כדי להבין מה קרה לו ושם גיליתי עוד דבר: תעודת הזהות ומסמכיו האישיים של דוויט היו שלמים לחלוטין, לא ניכר כי בילו אפילו שניה במים. ביחס לגרסאת הממשלה על הגעתו ללבנון, זה תמוה מאד".
וכך התברר שהממשלה ידעה על מצבו ומיקומו של דוויט ממש בסמוך להיעלמו, אך משך שנתיים לא עדכנה את משפחתו בדבר. במכתב שנשלח ב-2007, לפני שמשפחת דוויט הגישה תביעה שהסתיימה בהסכם פשרה ובפיצוי של 200,000 שקלים מהמדינה נכתב:
"המשפחה מבקשת להתחשב בבקשותיה ולהביא לפניה את נסיבות הגעתו של גבריאל ללבנון. כמו כן ,מקווה משפחת דוויט, משפחתי, כי ההחלטה לא לשתף משפחות בעניינים ביטחוניים, כמו המצב הזה שנקלענו אליו, לא יחזור שוב".
ח"כ קולט אביטל שטיפלה אז בפרשה אומרת: "אני עדיין חוששת שכלפי המשפחות האתיופיות פיתחו יחס מתנשא. הם כנראה עדיין סבורים שמדובר באנשים קצת יותר פרימיטיביים ולכן לא צריך להתאמץ יותר מידי להסביר או להגיד להם את האמת"
"בעיני הממסד הישראלי, יוצאי אתיופיה הם אזרחים שאזרחותם מוטלת בספק", אומר אבי יאלו מהפורום למאבק בגזענות, "בדרך התנהלותה של המדינה ניתן לראות את החוט המקשר בין הגזענות לבין היחס המזלזל שהפגינה כלפי משפחות דוויט, מנגיסטו וכן סלמסה".
***
משפחת מנגיסטו בהמתנה. המתנה לחדשות, לעדכונים, להודאה של חמאס שאברה בידיהם. כרגע אין מידע על מצבו או מיקומו. "גם אם הממשלה לא אומרת דבר, אנחנו יודעים שהוא חי, למשפחה יש תחושות וברור לנו שהוא מוחזק בחיים", אומר יאלו מנגיסטו אחיו של אברה.
