בחירתו של ראש המוסד החדש, יוסי כהן, העבירה רטט בחוגי השמאל והימין גם יחד. אלה משמאל הביעו חשש מדתיות והקצנה ימנית של ראשי מערכת הביטחון בישראל, ואילו אלה מימין הביעו שמחה וציינו את המאורע ההיסטורי: לראשונה ראש המוסד (יוסי כהן), ראש השב"כ (יורם כהן) ומפכ"ל המשטרה (רוני אלשייך), חובשי כיפה ובוגרי הציונות הדתית.
הגדיל לעשות ד"ר חיים שיין, פובליציסט "ישראל היום" ודוברו הבלתי רשמי של בנימין נתניהו בעמוד הפייסבוק שלו כשכתב: "חברים יקרים שלי, חילונים, משכילים ושמאלנים, חנוכה שמח. את הדברים שלהלן אני כותב בלי טיפת ציניות ושמחה לאיד. מקווה שתאמינו לי. היום יום לא קל עבורכם. אחרי ראש השב"כ, המפכ"ל, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, גם ראש המוסד – כולם דתיים. זו הזדמנות להגיד לכם תודה על שנים רבות של נשיאה בעול".
אל מול החשש משמאל ודבריו הבוטים של ד"ר שיין מימין, עומדת המציאות הביטחונית המורכבת של ישראל. לפני כשנה דיבר ראש השב"כ (יורם כהן, הדתי) בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בניגוד לעמדה של ראש הממשלה ושריו טען כי: "אבו מאזן לא מעוניין בטרור ולא מוביל לטרור והוא גם לא עושה זאת מתחת לשולחן". כאשר נשאל לגבי הסיבות להתקוממות שהיתה אז, השיב כהן: "רצח מוחמד אבו חדיר, בידי יהודים, היה אירוע מכריע בהיווצרות העימות הגדול במזרח ירושלים באותה התקופה, וסדרת האירועים סביב הר הבית, ובהם עליית חברי הכנסת להר והצעות חוק לשינוי הסטטוס קוו במתחם – החריפו את התגובה בכפרים במזרח ירושלים".
עמדה דומה השמיע לפני כחודש ראש אמ"ן, האלוף הרצי הלוי (בוגר מערכת החינוך הדתית), שטען כי אבו מאזן מונע טרור. בסקירה שלו לממשלה מנה ראש אמ"ן שלוש סיבות לאינתיפאדה הנוכחית: "המתיחות והניסיונות של ישראל להפר את הסטטוס קוו על הר הבית, הפיגוע בבית משפחת דוואבשה (שלא פוענח עדיין) ותחושות הייאוש והתסכול של הציבור הפלסטיני בהיעדר אופק מדיני".
גם אריאל שרון, מהתומכים הבולטים של ההתנחלויות בגדה ורצועת עזה מיום היווסדן, שינה את דעתו כאשר ראה את המציאות מנקודת המבט של מנהיג העומד בראש הממשלה. הוא לא "אותרג" על ידי איש ולא פעל כדי לברוח מאימת בית הסוהר (כפי שטענו מתנגדיו). הנסיגה מעזה, שיצאה לפועל ב-2005, היתה מחויבת המציאות כפי שהבין אותה.
לאחרונה (מאז שנבחר למשרה הרמה) נראה שמשהו "עובר" גם על איש ארץ ישראל השלמה, יו"ר הכנסת לשעבר והנשיא בהווה ראובן (רובי) ריבלין. לקראת ביקורו בארה"ב בשבוע שעבר, תקף את מדיניות ממשלת ישראל בסכסוך עם הפלסטינים. ריבלין טען למעשה שישראל עושה עוול לפלסטינים בשטחים ובמזרח ירושלים, שכן לדבריו ישראל מזניחה את מזרח ירושלים.
המציאות בישראל היא שמאלנית. שמאלני (או סמולני), הפך לכינוי גנאי. לעומת זאת, הדעות שהיו פעם נחלת השמאל הקיצוני (כמו שתי מדינות לשני עמים, ושיחות עם אש"ף) הפכו להיות עמדות לגיטימיות הזוכות לתמיכה ציבורית רחבה. מ"שתי גדות לירדן" של ז'בוטינסקי ל"שתי מדינות לשני עמים" של נתניהו ב"נאום בר-אילן". זהו הסיפור כולו. אל לו לשמאל לחשוש מהכיפה שעל ראשם של בכירי מערכת הביטחון שלנו. לא די בכיפה שעל ראשו של אדם לשנות את התנהגותו ואת החלטותיו במסגרת תפקידו. במקרים רבים, נהפוך הוא. יושר מקצועי ואישי של נושא המשרה עשוי לגרום לו להישיר מבט אל למציאות ולנהוג לפיה.
יותם זיו, שותף במשרד NOW-YOU, מייצג ארגונים חברתיים וזכויות אדם.
