ונסה בן שושן, עולה חדשה מקנדה בהיריון בחודש השביעי, יצאה ב-30 ביוני למה שאמור היה להיות עוד יום עבודה בעסק רכבי הסעות היוקרה שהיא מפעילה עם בן זוגה. הנוסעים המתוכננים היו חתן וכלה ביום חופתם, בדרך לצילומים ומשם לאולם האירועים.

כשהייתה בדרכה לאסוף את הזוג המאושר, עצר לידה כלי רכב ובו אנשים חמושים. הם ירדו מהרכב, חסמו את בן שושן, ודרשו ממנה למסור את רכבה כשהם מציגים לה צו עיקול מטעמו של בנק לאומי. בן שושן, שאינה שולטת לגמרי בעברית לא הבינה מה רוצים המעקלים. היא פרצה בבכי והתחננה בפני המעקלים שיסבירו, שכן אין לה חובות שלא שילמה לבנק – אך הם הסכימו לומר רק כי הם אוחזים בצו של רשם ההוצאה לפועל לקחת את מכוניתה.

"הם נתנו לי להרגיש כמו פושעת נמלטת", היא מספרת, "השאירו אותי בלי כסף ובלי כלום, אשה בהיריון באמצע הכביש". בן שושן התקשרה לעורך דינה ליאור נפתלי, שביקש לשוחח עם המעקל מטעמו של הבנק, אך זה שלף את בן שושן מרכבה ולקח אותו. מאוחר יותר היא הגיעה לבית החולים, שם אובחנה כמי שסובלת מהתייבשות ומחרדה. "קיבלתי אינפוזיות וטיפולים, אבל לא הייתי צריכה לעבור את זה", אומרת בן שושן.

בדיקה שעשה עורך הדין נפתלי ביחד עם שותפו יניב כהן העלתה שהעיקול נעשה לכאורה שלא כדין. מבירור בבנק התגלה כי הרכב שבו נהגה ורכב הסעות נוסף של בני הזוג נלקחו בשל חוב של בני הזוג לצד ג', אדם שאינו קשור בבנק, בסך 17,000 שקלים בלבד. אותו אדם ביקש לעקל את אחד מרכביו של מיכאל, בן זוגה של ונסה, ואילו הבנק ששאר כלי הרכב משועבדים כלפיו אמור היה למסור עובדה זאת לרשם ההוצאה לפועל, דבר שהיה עוצר הלכה למעשה את פעולת העיקול. במקום לעשות זאת, כפי שמחייב החוק, בחר הבנק לעקל את רכבה של בן שושן באמצע הכביש באמצעות אנשים חמושים.

מעבר לסבל הפיזי והנפשי, משמעותו של עיקול רכבי ההסעות היא אובדן פרנסתם של ונסה ובן זוגה מיכאל. השניים ביקשו מעורכי דינם לפעול במהירות לביטול העיקול, ואלה הגישו תביעה על סך 500,000 שקלים לבית משפט השלום בירושלים בשל הנזק שנגרם לבני הזוג ולעסק שלהם, נוסף על בקשה לצו שיורה לבנק לאומי להשיב את הרכב באופן מיידי.

"הגיע הזמן שהבנקים יפנימו את 'הלכת ברקליס' של בית המשפט העליון שלפיה בנק חב בחובת זהירות מוגברת כלפי לקוחו", אומר עו"ד יניב כהן המייצג את בני הזוג, "נכון שלבנק יש זכות לממש שיעבוד במצבים מסוימים, אך יש תנאים לכך המוגדרים בחוק אבל הדבר שונה כשמדובר בנקיטת פעולות חד צדדיות שיכולות לחסל את הלקוח כלכלית. לחשוב שניתן לקחת לאדם שהוא לקוח של הבנק את רכבו ללא שתהיה לו אפשרות להגן על עצמו תחילה זה בעצם לנטרל את בתי המשפט ואת החוק".

בעקבות פניית המקום הכי חם החליט בנק לאומי להשיב את כלי הרכב לבני הזוג, והציע להגיע להסכמות כוללות בין הצדדים לפיהם כלי הרכב יושבו לאלתר, דבר שקיבל תוקף של פסק דין. שעתיים אחרי ההחלטה בבית המשפט, כבר חזרו בני הזוג להסיע חתנים וכלות לחופתם.

"אנו מברכים על התוצאה", אומר עו"ד ליאור נפתלי שייצג את בני הזוג, "פגשנו אנשים חסרי אונים ומבוהלים, כאשר הם מוצאים עצמם בסיטואציה מתסכלת מאוד, שבה לא ניתנה להם אפילו האפשרות להגיב. צריך להבין שלאזרח מן השורה התמודדות מול בנק נראית כמו דוד מול גוליית. הגשנו תביעה נגד הבנק, ובסופו של יום הטענות שלנו נפלו על אוזן קשבת. אנו ממליצים לכל מי שמוצאים עצמם במצבים כאלו לא לפחד ולעמוד איתן על זכויותיו".

בעבור ונסה בן שושן, לעומת זאת, הניצחון המשפטי הוא פיצוי קטן מאוד לעומת החוויה הקשה שסיכנה אותו ואת עוברה. "עברתי אונס רגשי על לא עוול בכפי, בגלל תקלה של הבנק", היא אומרת, "ההסכם שעשו איתנו לא עושה צדק, אבל זה המצב בישראל. מי ישלם לי את הכסף שהפסדתי בגלל טעות? הייתי צריכה לקנות עגלה ודברים לתינוק, ועכשיו אין לי כסף אפילו לעשות שבת".

אז למה את לא ממשיכה בתביעה נגד הבנק?

בן שושן: "אני עולה חדשה. אם הייתי במדינה שלי, הייתי הולכת עד הסוף כי אני מכירה את המנטליות ואת החוקים. פה אני לא מבינה, כי אנחנו לבד בלי משפחה תומכת. איזו ברירה יש לי? איך אני הקטנה אלך נגד בנק לאומי? אם הייתי יכולה לעזוב את כל מה שבנינו ולחזור לקנדה, הייתי שמחה לחזור לשם ולדעת שלבן שלי לא יהיו בעיות כאלה. אני אלמד אותו את מה שלמדתי עכשיו על ישראל – לא להיות תמים, ולא לסמוך על אף אחד".

מבנק לאומי נמסר בתגובה: "מדובר במקרה, בו אנשי ההוצאה לפועל מימשו רכבים ששימשו כביטחון להלוואה שנטלו הלקוחות. הפרטים המופיעים בכתבה אינם מדויקים, אולם מפאת צנעת הפרט, אנו מנועים מלחשוף אותם במלואם. יצוין, כי עוד באותו היום בו נתקבלה פנייתם של הלקוחות, שוחררו הרכבים לבקשתם ונחתם עמם הסדר חוב מחודש לשביעות רצונם".