המעסיק לא רואה מולו אדם עם כישורים, הוא רואה טרנסית

הנידוי המשפחתי, הקושי החברתי, הניתוחים והטיפולים – כל אלה משאירים את בני ובנות הקהילה הטרנסית הרחק מאחור גם מבחינה תעסוקתית. תכנית מיוחדת מנסה להחזיר אותם ללימודים ולתת נקודת מוצא שווה

איור: רון לוין

איור: רון לוין

"כשטרנסית מגיעה לראיונות עבודה, תמיד מתעסקים בזה שהיא טרנסית במקום במה היא שווה ומה הכישורים שלה", אומרת אלה אמסט, "סוג העבודות שנגישות לטרנסים הן בדרך כלל בשכר נמוך וחסרות אופק לקידום.  טרנסים וטרנסיות מגיעים מראש במצב נפשי פחות טוב, ומבחינה גופנית יש לנו חוסר נגישת לטיפול והזנחה כללית, וזה עוד לפני הניתוחים.

"הסיכויים של טרנסית ללא השכלה להצליח בשוק התעסוקה הם מראש יותר נמוכים מאשר אלו של סיסג'נדרית (מי שנולד במין ביולוגי תואם זהות מגדרית – מ"פ) ללא השכלה. יש דברים קטנים שמי שעושים אותם לפעמים אפילו לא ישימו לב שהם לא בסדר, אבל הם כואבים ומצטברים, כמו הקופאית בסופר שפונה אלי במגדר הלא נכון ואין לי מה לתקן אותה כי כל האינטראקציה שלי איתה היא לכמה רגעים, אבל בסוף את פשוט לא רוצה לצאת מהבית ולשמוע את זה.

"בעבודה זה קורה כל הזמן. אנשים שואלים 'את מנותחת? לוקחת הורמונים?' או אומרים 'את ממש נראית אישה, לא הייתי מנחשת'. אתם לא מבינים כמה זה קשה, ותחשבי שבעבודה כמו קופאית בסופר – זה לא כמה רגעים, אלא אינטראקציה של שעות עם המון אנשים, ולכל אחד מהם יהיה מה להגיד, או שיטעה. אי אפשר לתקן אותם כל הזמן. כשטרנסית נאבקת לשרוד, גם העוני שלה הוא אחר, כמעט תמיד חסר כל רשת בטחון או סביבה תומכת".

"אם לעבודה שלא דורשת תואר ניגשות מועמדת טרנסית ומועמדת סיסג'נדרית, הסיכוי שהמועמדת הטרנסית תקבל את העבודה הוא די אפסי", אומרת תמר בן דוד, "תמיד לבוסים יש שיקולים של מה הלקוחות יגידו ומה הקולגות יגידו וכמה יהיה מוזר להיות ביחסי עובד מעביד עם טרנסית".

נעם שאולסקי, סטודנט טרנס למגדר וספרות, אומר שראיונות עבודה קשים ופוגעים קורים יותר לטרנסיות מאשר לטרנסים, בגלל הנראות הבולטת שלהן. "אבל גם לי תמיד יש חשש להגיע למקום עבודה חדש", הוא מסייג, "אתה לא יודע איך זה יתקבל. יכול להיות שבראיון עבודה עצמו לא ישימו לב, אבל אז יש מלא טפסים שצריך למלא, וזה מגיע לפרטים טכניים ואי אפשר לדעת מה יקרה. החשש תמיד קיים".

 הקהילה הטרנסית בישראל. נתונים: עמותת מעברים 

אבטלה
30%
אפליה
60%
ניסיון אובדני
40%

זנות כאסטרטגיית הישרדות

השוק התעסוקתי המוגבל הזה הוא אחת הסיבות לכך שנתוני הזנות בקהילה הטרנסית גבוהים כל כך: הסיכוי של נערה טרנסית להיות מעורבת בזנות גדל פי 25 מנערה אחרת, על פי נתוני עמותת על"ם.

"אנחנו רואות אחוז לא הגיוני של נערות, צעירות, ונשים טרנסיות בעולם הזנות, בטח לא ביחס פרופורציונלי לשיעורן באוכלוסיה", אומרת רעות גיא, משפטנית בעמותה. "זה קשור גם בנתיבים הטבעיים שמסלילים לזנות, חוויה של דחייה קיומית, תחושה של חוסר ערך, דימוי עצמי פגוע ומצולק, אנשים שסבלו מאלימות על שלל מופעיה, פיזית, רגשית, ומינית, כל אלו הם מראש גורמי סיכון אצל נערות טרנסג'נדריות ואם מבינים את זה קל להבין למה הן גם בסיכון מאד גבוה להיות מעורבות בזנות. זנות כאסטרטגיית הישרדות פיזית ורגשית גם יחד למצבי חיים שהן צריכות להתמודד איתם".

צילום: מיקי פורת

"אתה לא יודע איך זה יתקבל". נעם שאולסקי | צילום: מיקי פורת

אבל גם מי שלא התדרדרה לזנות, תמצא את עצמה מתמודדת עם אפליה מסוגים שונים. הדרך היחידה לברוח מעבודות מזדמנות בשכר נמוך ועם מקדם סבל גבוה, הוא השכלה, אבל גם כאן יש חסמים רבים בפני הטרנס או הטרנסית.

כלכלית רבים מהם מצויים במצב קשה, בשל נתק מהמשפחה ומהסביבה, והצורך לעבור ניתוחים, שעולים עשרות ומאות אלפי שקלים, במקרים רבים מכיסו של המטופל, כי הם מתקשים לעבור את הוועדה המאשרת אותם. מעבר לניתוח באיברי המין, טרנסים וטרנסיות עוברים ניתוחים לצורך התאמה למראה הרצוי, כמו השטחת או בניית חזה, השטחת גרוגרת וניתוח לשינוי פנים. הוועדה שמאשרת ניתוחים ומימון, מאשרת ניתוח אחד או שניים בחודש, כשמספר הפונים והפונות גבוה בהרבה. תוצאה היא תור של כשנתיים המתנה לאישור, ואז המתנה נוספת לניתוח. חלקם נאלצו להמתין גם ארבע וחמש שנים, נשברו ועברו את הניתוחים בחו"ל – בעלויות גבוהות הרבה יותר.

צילום: מיטל פלוטניק

"הסטודנטית הטרנסית לרפואה". אלה אמסט | צילום: מיטל פלוטניק

מי שמתמודד עם שינויים כאלה,עם משכי הזמן שהם אורכים ועם העלויות שלהם – קשה לדמיין כיצד יוכל לרכוש השכלה גבוהה. בנקודה הזו נכנסת עמותת "מעברים", שמפעילה מזה שנתיים תכנית מלגות לקהילה הטרנסית, כדי להנגיש ולאפשר השכלה גבוהה.

"המלגה מיועדת לאנשים טרנסים מתוך הבנה שלטרנסים יש קשיים ייחודיים שאין לסיסג'נדרים", אומר שאולסקי, שקיבל בשנה שעברה מלגה לתכנית, "אם לא הייתי מקבל את המלגה לא הייתי יכול לשלם על השנה הבאה של הלימודים והייתי נאלץ להפסיק את התואר באמצע. בשנה הנוכחית אגיש מועמדות למלגה למרות שאני בקשר עם אמא שלי, כי היא תממן לי ניתוח ולא תוכל לממן גם וגם".

אלה אמסט, דוברת עמותת "מעברים", שיצאה מהארון כטרנסית במהלך לימודיה, היא סטודנטית לרפואה שהשלימה עד כה חמש שנות לימודים לתואר. היא מוכרת לרבים כ"הסטודנטית הטרנסית לרפואה", וככזו נדרשים לעזרתה במקרים רבים, גם בני ובנות הקהילה, וגם הצוות הרפואי שמטפל בהם. "זה שם אותי בעמדה שבה אני מעבר למי שמסביבי", היא אומרת, "היו לי יכולות שבזכותן הכירו בקיום שלי, לא רק כי אני טרנסית - אני טרנסית, ולבנה, וגבוהה, ויודעת לדבר - זה מכלול של דברים שגרמו לאנשים לקחת אותי ברצינות, יותר ממה שלוקחים סטודנטיות בכלל ובטח ממה שלוקחים טרנסיות".

בן דוד היא סטודנטית לפילוסופיה, יהדות ולימודים הומניסטים במרכז שלם בירושלים, ומקבלת מלגה במסגרת התכנית מזה שנתיים. בשנה השנייה החלה לעבוד בארגון חוש"ן והחליטה לוותר על הפעימה האחרונה של המלגה. "העבודה בחוש"ן הראתה לי שיש לי מקום בעולם של המגזר השלישי", היא אומרת, "שמחתי להעביר את המלגה שלי הלאה, אבל בלעדיה כל זה לא היה קורה והייתי היום במקום אחר. השקט הנפשי שזה נתן לי בשנה א' היה מדהים, זה היה שקט נפשי שלא חשבתי שיהיה לי".

צילום: יונתן עידו

"בלי המלגה כל זה לא היה קורה". תמר בן־דוד | צילום: יונתן עידו

אלה אמסט, מדובר בהרבה משאבים שמופנים להשכלה גבוהה בזמן שיש טרנסיות מחוסרות דיור במצבי עוני קיצוני. 

"השם המלא של העמותה שלנו שלנו הוא 'מעברים - שינוי בר קיימא לקהילה הטרנסית'. לצערנו, מענה למחוסרי דיור ומצבי חירום הוא בדרך כלל לא בר קיימא. יש ניסיונות לעזור לאנשים ספציפיים, אבל להשקיע משאבים כספיים בסיטואציות של חירום והצלה ברמה היומיומית זה בור ללא תחתית, וזה כואב לי לומר את זה.

אנחנו מדברים על קהילה ש-40 אחוז מחבריה וחברותיה עשו בעבר ניסיון אובדני, כלומר עברו את כל הספקטרום של פגיעה עצמית ומחשבות אובדניות והגיעו לניסיון של ממש, וגם זה תמיד בהערכת חסר גם כי לא כולם מספרים על זה, וגם כי לא כולם שרדו כדי לספר. זו לא גזירה משמיים, ולא תכונה אינהרנטית לטרנסית, היא נגזרת של המציאות - חוסר היכולת לדאוג לעצמנו, העדר עורף משפחתי.

"אנחנו מנסים לדאוג שמחוץ לקהילה ינתבו משאבים אלינו, למשל ליצור קשרים ברווחה, להתאים מענים קיימים לקהילה הטרנסית, ובמקביל לדאוג שיהיו כמה שפחות אנשים שיגיעו למצבים של צורך בשירותי חירום. וזה המקום להקנות מסוגלות תעסוקתית, כמו בפרויקט המלגות, או כמו בקורס WIX שעשינו בעבר, שצעירים וצעירות מהקהילה עברו קורס בניית אתרים וחלקם מתעסקים בזה היום. אני מאמינה שהכלי של ההשכלה האקדמית יכול למנוע לפחות חלק מהסיכון הזה.עיקר העשייה שלנו היום זה לעשות שינוי מקהילה שנמצאת כל הזמן במצבי חירום ותחזוקה של פוסט טראומה, לקהילה שמתחזקת את עצמה ויכולה לעשות גם דברים לטווח הארוך".

בימים אלה מתקיים קמפיין מימון המונים לטובת פרוייקט המלגות של "מעברים". אם יגיע ליעדו, יחד עם מאצ'ינג של חברת מיקרוסופט, הוא יאפשר מימון שנת לימודים ל-14 מחברי מהקהילה הטרנסית

תגובות

|
X
X

Send this to a friend