היהודים נוהרים במזחלות לנצרת: פוסט פלסטיני זועם הורד על ידי פייסבוק

מהא אגבריה יצאה בפייסבוק נגד תיירות חג המולד היהודית, יהודים נזעמים הגיבו נגדה, ופייסבוק הסירה את הפוסט בטענה ל"דברי שטנה". אגבריה: דו קיום לא מתקיים רק שלושה ימים בשנה. תושבים בנצרת: למה שלא יבואו תיירים?

חג המולד בנצרת | צילום: יואל הרצברג

"רוצים להרגיש חג מולד? סעו ללונדון", אומרת מהא אגבריה, פעילה פלסטינית תושבת תל אביב, שהציתה דיון סוער ברשתות החברתיות ומחוצה להן על הבהלה הישראלית לסלפי על רקע עץ כריסמס מנצנץ בנצרת. "נצרת היא לא לונדון, שהיא קוסמופוליטית וזה כיף. נצרת היא לא קוסמופוליטית, וגם תל אביב לא. נצרת עיר מסוכסכת בתוך עצמה, מקום משוסע. זו לא העיר שיכולה לספק לכם את החוויה האוריינטליסטית של 'היה כיף, קניתי כנאפה'. אם יש משפחה שרוצה לחגוג דו קיום, שזה משהו שלא קיים, גם בחיפה, עדיף שתסעו ללונדון. דו קיום לא מתקיים רק ביום אחד בשנה, בטח לא בחג המולד כשאתם מתלבשים על החגים של האנשים האחרים ולא נותנים להם להרגיש את החגיגה שלהם".

את העמדה הבלתי מתפשרת שלה בנוגע למה שהיא מכנה ניכוס התרבותי של חג המולד הביעה אגבריה בסטטוס זועם שהעלתה בפייסבוק במוצ"ש האחרון: "נשמות, אתם ממש לא רצויים פה, אתם לא נחמדים, השפה שלכם בזמן החג אצלנו גורמת לנו להתעצבן ומרגישים שאתם שולטים בנו [..] עופו פאקינג מנצרת ומכל הערים הפלסטיניות בזמן החגים!"

תגובות חריפות הגיעו בעיקר מצד יהודים שראו עצמם נפגעים מהקריאה שלה להתרחק מנצרת, והיו שאף כינו אותה ואת הקריאה שלה גזענית. "אולי הכתובת לפוסט היא אנשי התיירות של העיר שמזמינים מבקרים יהודים ואף מבקשים / מציעים אייטמים בנושא. עד הפוסט הזה הרגשתי רצויה", כתבה אחת המגיבות. "זה גזעני בהגדרה", כתבה סיון אזרזר, "כי זה מוציא קבוצה מסוימת על רקע דתי. את לא קוראת קריאה דומה למוסלמים". הפוסט הוסר על ידי פייסבוק בטענה של "דברי שטנה".

"זה לא היה פוסט גזעני, או פוגעני. זה היה פוסט כנה שלא בא לי להיות בו חמודה או פוליטקלי קורקט לקהל הישראלי", אומרת אגבריה לאחר הסרתו. "בפייסבוק ישראל קל לעשות את הסנקציות האלו על אישה או על איש פלסטיני. הרבה חברים שלי, שמאלנים, לא הסכימו איתי, ואין לי מושג מאיפה היהירות שלהם שבכלל העיזו להגיד לי שהם לא מסכימים איתי. על מה אתם לא מסכימים? זה רגש, אתם לא יכולים לערער על זה".

פקקים יש כל יום

אגבריה גדלה באום אל פאחם, ולדבריה היא מגיעה מילדות עם משפחתה לנצרת, בעיקר בחגים. קשה להבין האם הדברים שהיא אומרת מייצגים את התחושה ברחוב הנצרתי. "אני לא אוהב את הגישה הזו. למה שלא יבואו תיירים? זה מצוין", אומר בשארה הרוני, פסנתרן שנולד בנצרת וחזר אליה לפני כשנתיים. "אפשר לחשוב לכמה זמן אנשים באים, רק שלושה ימים. יש פקקים, אבל יש הרבה אנשים שמתפרנסים מהתיירות. הבעיה היא בתשתיות, צריך לפתור את הבעיה הזו. אם זה היה כל יום, זה בעייתי. העיר סגורה כמעט, כי אי אפשר לזוז. אבל כריסמס זה חג של משפחות, כולם חוגגים ביחד עם המשפחה, הם לא חייבים לחגוג עם אף אחד אחר.

"אני דווקא חושב שזה מוסיף שיש אנשים, תיירים הם בדרך כלל אנשים שמחים, להוסיף שמחה לשמחה זה טוב. לא חושב שמישהו מפריע. יש אנשים שבאו לבקר כנסיות ויש שבאו לאכול חומוס, למה לא? כל המטרה של חג, זה שכולם ישמחו. החג הוא בשביל כולם. אם מישהו חושב שזה שלו, כבר יש בעיה. אנשים אוהבים את הקומפורט זון שלהם, אבל אני אוהב שיש אקשן".

"זה טוב ורע, כמו כל דבר" אומר ד', בעלים של חנות בנצרת שמכיר היטב את היתרונות והחסרונות של העליה לרגל בימי חג המולד. "הפקקים ישנם כל יום, בגלל הבעיה בארגון ובתשתיות, אף אחד לא מטפל בזה ביום יום, אז גם בימים כאלו זה משפיע עוד יותר. זו לא הבעיה. הסיפור הוא רק ארגוני: איך להפחית פקקים או לשפר תחבורה ציבורית. אם יודעים שבאים הרבה אנשים, צריכים להתארגן, אבל לא עושים כלום. זה בכל פעם קורה ואף אחד לא נוקף אצבע. זה לא שאנשים לא רוצים שאנשים יבואו, להפך, רק צריך לארגן את זה טוב יותר, להיות מוכנים. זה מתעצם כי אף אחד לא מתייחס לכמויות שבאות".

לטענות על הפקקים, מגיב ראש העיר עלי סלאם: "כל המדינה ככה". לבעית התשתיות הוא מסרב להתייחס. "אין לי זמן לשטויות האלה, נצרת היא המובילה במדינה, היום היא עיר של שלום, של דו קיום, עיר של בטחון, ואם יש בטחון בעולם ומי שרוצה להנות ולבלות שיבוא לנצרת". לגבי קיום האירועים בעברית, הוא טוען: "בשלוש שפות, בערבית בעברית ובאנגלית, כל האירועים. ערבית ועברית תמיד".

חג המולד בוואדי ניסנאס, חיפה | צילום: יואל הרצברג

יו תראו את האשוח!

לפי אגבריה הטענה שלה אינה גזענית, ולהפך: הגזענות נמצאת באוריינטליזם של הישראלים שמנכסים חג לא שלהם. "לא היתה תופעה כזו של נוכחות ישראלית מתלהבת, אוריינטליסטית שתופסת אותנו בקטע אקזוטי בזמן החגים שלנו, ספציפית בחג המולד. זה הפך להיות ממוסחר. זה בא ממקום של להרגיש טוב עם עצמם, יו, תראו את העץ אשוח ואת הנרות! כשהילדים שלהם גדלים ביום יום במציאות שונה לחלוטין, ורק יומיים בשנה מחליטים הישראלים לעלות לנצרת ולהפציץ אותה כשהיא פקוקה".

יכול להיות שאת זו שמנכסת את החוויה של נצרת, ושהנהירה לשם דווקא טובה לתושבי העיר - למשל לכלכלה הפלסטינית, לסוחרי הממתקים והמזכרות שמרוויחים לא רע בימי החג?
"אין לי ספק שזה מחייה את העיר כלכלית. אבל אם אתה דואג לכלכלה של נצרת רק שלושה ימים בשנה, אז תודה רבה. פתאום אתם דואגים לכלכלה של נצרת? זה שהכלכלה צומחת מהנוכחות הזו היא טענה מגוחכת ולא בהכרח נכונה, אחת כמה וכמה כשזה מגיע ממקום של חוסר מודעות ורגישות".

אגבריה טוענת שגם אנשי נצרת לא באמת מעוניינים ב"הגירה" הזרה שמתרחשת בימי החג, אך לא יודו בכך. "הפלסטיני לעולם לא יראה להם שהם לא רצויים בגלל רגשי נחיתות, בגלל ההרגשה שהוא טיפח לעצמו, שיש תלות כלכלית בזמן הזה. ההרגשה הכללית והיומיומית היא שהישראלי הוא האדון. הם ימשיכו לעשות להם מגשי כנאפה עד שיגמרו הלקוחות. זה ממקום מודע פוליטית אבל חלש, אין להם את הכוח לבוא ולהגיד את הדברים שלהם, כי הישראלים פיתחו אצלם את התחושה ששלושה ימים בשנה העסקים שלכם פורחים - בזכותנו. חבר נצרתי טוב כתב לי שהישראלים חונים בחניות הפרטיות של הבתים".

אגבריה טוענת כי בנוסף לכל, הולכים התכנים הערביים ומשתנים כך שיותאמו לקהל הישראלי. בפוסט שלה היא תיארה את באבא נאוול, סאנטה קלאוס המקומי, שדיבר בעברית אל הילדים שהגיעו לחגוג, מפני שרוב הקהל היה ישראלי: "אין לי אליו שום טענה, כי ככה המעסיק שלו החליט. גם למעסיק אין לי טענה. נפנה לקהל הישראלי ונשאיר את הילדים בני שלוש שלא מבינים מילה אחת ממה שאומר סנטה קלאוס. היה לי עצוב מאד כשהאחיין שלי אמר לי 'דודה, מה הוא אומר?' בכיתי באותו יום".

מה בעצם לא בסדר בלחגוג חגים שהם לא שלנו, כהזדהות?
"גם אני חגגתי פורים והתחפשתי. אבל אני אחת בתל אביב שחגגה פורים, לא שיניתי את אופי החגיגות שלהם. לא באתי בהמונים, כמו שהם מגיעים לנצרת בכל שנה. אני לא אומרת שלא יבואו, ואני לא אעשה מחסום קלנדיה. אבל צריך לכבד את המקום שהם מגיעים אליו, לא להתנהג כישראלי המכוער. אני רוצה שלאנשים תהיה מודעות פוליטית ורגישות, מודעות עצמית".

ומה קורה ביפו?
"עצוב לי גם על יפו. עיריית תל אביב ניכסה את האירוע כדי להגדיל את התיירות, לא ממקום שאכפתי לפלסטינים הנוצרים של יפו. אם תסתכלי באוונטים בפייסבוק, תראי שמחרוזות השיר הן בעברית, ולא בערבית".

 באותו נושא 

"מה חשבת שתראה, שלג ומזחלות?" כריסמס בוואדי ניסנס, בחסות המצב 

 הציפייה לסנטה, המתח שזוחל מתחת לפני השטח וכמה איילים דולקים. מרי כריסמס בתמונות 

תגובות

|
cool good eh love2 cute confused notgood numb disgusting fail

Send this to a friend