בכל אמת יש ספק. ומאחורי הספק, לעיתים, מסתתרת אמת. האמת היא שלפעמים אנחנו צריכים להסיר את הספק ולהחליט באיזו מדינה אנחנו חיים או מעדיפים לחיות. לאיזה קצה של מטוטלת אנחנו רוצים לשאוף ואיזה אנשים אנחנו נהייה בסוף, אנשי האמת או אנשי הספק.
האמת – רומן זדורוב רצח את תאיר ראדה. זו האמת, כי שלושה בתי משפט בערכאות שונות ושישה שופטים קבעו שזו האמת. על ידי בחינה של ראיות ובדיקת הוכחות. מדינה רציונלית שמאמינה בחוק ומערכת המשפט, יודעת שזו האמת ואין אחרת.
הספק – אולי זאבה בשם טחב טרפה את תאיר ראדה. זאבה שכלואה בתוך א"ק שיש לה חבר בשם א"ח ורק הוא שמע ממנה שהיא רצחה אותה, כי היא רואה אנשים ברחוב כמו סנדוויצ'ים עם בשר.
האמת – הבשר האנין והאיכותי שמוכרים לנו במסעדות יוקרה (לפי פרסומים השבוע) הוא בשר מקולקל ומסוכן שפג תוקפו ומקורו בשטחים מחיות שונות כמו חתולים וגמלים.
הספק – בגלל שהבשר מוגש לנו במסעדות יוקרתיות עם אווירה "נכונה" וניתנים לו שמות מפוצצים כמו פילה של משהו המוגש על מצע של משהו עם איולי של לימון כבוש, ריריות הטעם שלנו מיטשטשות ואנחנו מתקשים להבין מה אנחנו אוכלים. התאורה במסעדה, המוזיקה, הריחות, המחירים הגבוהים השירות המחויך, כל אלה גורמים לנו לחשוב, שאנחנו מכניסים לחיך שלנו בשר איכותי וטרי, עם איולי של לימון כבוש. החושים שלנו מתערבלים בזמן שמוכרים לנו בשר פיגולים או דירות יוקרה מדומיינות.
האמת – ענבל אור מכרה בניינים באוויר ודירות יוקרה שלא קיימות. את אותה דירה היא הצליחה למכור למספר אנשים במקביל במה שנראה כמו תרמית פירמידה שקורסת עליה ועל לקוחותיה בימים אלה.
הספק – בגלל הדיבור הבוטח שלה (שעשוי מהפרדת מילים בסטקטו, על ידי נקודות, כמו: אני. מבטיחה. לכל לקוח. ולקוח. שכל כספו. אבל כל הכסף. יחזור אליו. נקודה.), משרדי היוקרה, האיפור הכבד, שרשראות הפנינים המטעות, בזכות כל אלה, אף אחד לא העלה על דעתו שסרט התדמית שהיא מקרינה בזמן המכירה, הוא רק סרט וזו רק תדמית (אף אחד פרט לעיתונאית ליאת רון)
האמת – בצלאל סמוטריץ', ח"כ מהבית היהודי, נבהל מהמחשבה שאשתו תלד לצד יולדות ערביות מחשש לחפלות רעשניות או לוולד שעתיד להיות מחבל, אך האמת היא שיש סיכוי גבוה יותר, שהרך הנולד יגדל להיות המטפל של אימא שלו בבית החולים, הסניטר שמוכן לעשות את העבודה שיהודי לעולם לא יסכים לעשות כי "זה לא בשבילנו". האמת היא, שיש יותר סיכוי שהערבי יגדל להיות הרוקח שעובד במשמרות יום ולילה, וייתן לאשתו את הדקסמול יום ולילה ויחייך אליה באדיבות, כשהיא תצוץ אדומת אף, מצוננת, משתעלת ועם חום גבוה. אולי הוא יהיה סתם ערבי נחמד שמתקן להם פנצ'ר במחירים שפויים, בונה את הבניין שבו הם יגורו, או מכין את החומוס שהם יאהבו. יש גם סיכוי קטן אמנם, אבל קיים, שהוא יהיה רופא או מנתח או אפילו מיילד.
הספק – ישנו גם חשש, שהבן של סמוטריץ' ייוולד להיות גזען כמו אבא והיסטרי כמו אימא, או חלילה, יהפוך להיות הזאבה בשם טחב שתטרוף את כולנו בסוף.
האמת – עוד תכנית ריאליטי נגמרה השבוע, על רקע התארגנות תמוהה של אנשים בוגרים ושפויים לכאורה, שמתקראים "צבא האמת"– להם אין אפילו צל של ספק. חלקם מספרים ששילמו הון (בכתבה בגיא פינס, חיילת מהגייסות המאורגנים, הודתה שנכנסה למינוס של מאה אלף שקל) עבור מסרונים כדי ששי חי יזכה.
הספק – אירוע הגמר הגדול של "האח הגדול" הוא רק עוד תוכנית טלוויזיה בשרשרת תוכניות, שאחריה ישודרו עוד אינספור משדרים בערוצים כאלה ואחרים כמו "הדיירים חוזרים", "הפליטים מדברים" ו"המתים מהלכים". תוכניות שמפעילות מניפולציות רגשיות מרשימות על עדר גדול של אנשים קטנים, שבטוחים שחייהם הם סתמיים לעומת פנטזיות על חיים של אנשים אחרים, דמיונות המגולמים בסרטי תדמית מדהימים שמוכרים מגדלים באוויר בשכונות יוקרה במרכז הארץ, ובשר לא אכיל במסעדות פאר, על ידי תפלול, שמורכב תמיד מאותם חומרים מערפלי חושים, כמו מוסיקה שובת לב, ריחות נעימים, אנשי מכירות חלקלקים בעלי חיוך החושף שיניים לבנות, בוהקות, עם נצנוץ של כוכב קטן שמשדר עושר, הצלחה ויופי עוצר נשימה. ומול כל אלה האזרח הקטן, האדם הפשוט, אני, את, כולנו, נפלנו או שבטח עוד ניפול בטעות, ונשתכנע לקנות, לסמס, לשלם. לשלם הרבה יותר ממה שאנחנו יכולים.
וזו, בגדול, האמת, בזה אין ספק.
הכותב משדר ב"רדיו ללא הפסקה" וכותב טור שבועי ב"מעריב"
